אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן שלום נ' דוד

בן שלום נ' דוד

תאריך פרסום : 06/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
4764-07-13
30/01/2014
בפני השופט:
גדעון ברק

- נגד -
התובע:
עזרא בן שלום
הנתבע:
זכריה דוד
פסק-דין

פסק דין

1. א. בכתב התביעה צמצם מאד התובע את עובדות המקרה, שכן הטענה היא, שהנתבע עקף מימין ותוך כדי כך גרם נזק לרכבו ובשל כך, מבקש הוא לחייב הנתבע לשלם לו את נזקיו בסך של 12,000 ₪.

התובע גם לא טרח לפרט בכתב התביעה, מדוע וכיצד הגיע לסכום תביעה של 12,000 ₪, כאשר מאישור שצרף לכתב התביעה עולה, שהנזק הממשי לרכבו הוא בסך 6,960 ₪ (ללא מע"מ) ושכ"ט שמאי 400 ₪ (כולל מע"מ) ובסה"כ 7,360 ₪.

ב. הנתבע סבור, שיש לדחות התביעה נגדו, משום, שהנתבע נסע ישר בנתיב הימני והתובע נסע מאחוריו במהירות מופרזת וניסה לחתוך את רכב הנתבע.

התובע לא שמר מרחק וגם לא וידא שיש ביכולתו להשתלב בבטחה בנסיעה שבו נהג הנתבע ופגע ברכב הנתבע.

2. כבר מתחילת טענותיהם של הצדדים, עולות גרסאות סותרות, שכן בעוד שהנתבע טען, שהתובע נסע מאחוריו (סעיף 6 לכתב ההגנה), טוען התובע, שהנתבע נסע אחריו. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 11- 12).

לא רק שאלה זו שנויה במחלוקת, אלא גם אופן קרות התאונה ומקום ההתנגשות שנויות במחלוקת, כאשר כל אחד מהמעורבים בתאונה מעלה גרסה שונה מזולתה.

3. לאור הגרסאות הסותרות, החלטתי לדחות את מתן פסק הדין על מנת לעיין בטענות הצדדים וגם בסמכים שהוגשו לבית המשפט ולאחר בחינת כל חומר הראיות, אני קובע, שבשלב מסוים, כאשר רכב אחד היה מאחורי רכב האחר וכאשר רכב התובע הקדים את רכב הנתבע ובעת שרכב הנתבע היה מימין לרכב התובע – התקרבו שני הרכבים זה אל זה יתר המידה וכך אירעה ההתנגשות בין שני הרכבים ולאור העובדות והנסיבות, כפי שהתבררו בפני, אני קובע, שיש להשית האחריות לגרם התאונה על שני המעורבים בתאונה בחלקים שווים ויש להשית על כל אחד מהם אחריות בשיעור של 50% - זאת לאור הנימוקים המפורטים להלן:

א. א) גם אם אקבל גרסתו של הנתבע – כפי שהעלה אותה בהסתמכו על התרשים נ/1- גם אז עולה מהסבריו ומתרשים, שאכן רכב הנתבע, שהיה במספר 1 בתרשים, הקדים את רכב התובע – דבר המתיישב עם גרסתו של התובע, שרכב הנתבע עקף את רכב התובע מימין.

הצבעת הנתבע על מיקום הרכבים בתרשים נ/1, מאשרת את טענת התובע, שהתובע אכן היה בנתיב השמאלי ואילו הנתבע עקף מימין ובעת העקיפה, התקרבו הרכבים זה אל זה וכך נפגעו שני הרכבים. (ראה עדות התובע בהודעתו אשר צורפה לכתב התביעה וראה הסבריו של הנתבע בעמ' 2 לפ').

ב) מחוות הדעת שצרף התובע לכתב התביעה עולה, שרכבו נפגע בחלקו הימני קדמי, כנף קדמי ימני, מגן קדמי ופנס ראשי ימני ואני מקבל את טענת התובע, שצורת המשיכה של הפגוש כלפי חוץ, מוכיח, שהפגיעה ברכב התובע בוצעה תוך נסיעת רכב הנתבע צמוד אליו מצד ימין – תוך עקיפה- אך גם מוכיח, שרכב התובע נסע בסמיכות רבה אל רכב הנתבע וכך נמשך הפגוש כלפי חוץ של שני הרכבים. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 18- 19).

ג) עדותו של התובע נתמכת גם בעדותה של הגב' מילה לשקו, אשר ישבה ברכב התובע בעת האירוע, היא ישבה לצדו של הנהג- התובע, ומעדותה עולה, שהיא ראתה את רכב הנתבע נכנס בצד שהיא ישבה – שהוא צד ימין של רכב התובע- ולטענתה, האירוע אירע בעת ששני כלי הרכב נסעו ישר- דבר המחזק את מסקנת בית המשפט, שבהיות הרכבים במקביל – אירעה התאונה. (ראה עדות העדה בעמ' 1 לפ').

ב. הנתבע אינו מבהיר מה משמעות טענתו, שהוא נסע ישר בנתיב הימני והתובע נסע מאחוריו וניסה לחתוך את רכב הנתבע. הנתבע אינו מבהיר באיזה שלב רצה לחתוך, לאיזה כיוון ניסה לחתוך ואיך אם רצה לחתוך נפגע דווקא החלק הקדמי ימני ולא נפגע אמצע רכב התובע.

זאת ועוד, כפי שכבר ציינתי לעיל, ההסבר שהסביר הנתבע על מקום האירוע ומצב הרכבים בעת האירוע (ראה הסברו בעזרת תרשים נ/1) – תומך דווקא בגרסת התובע, שהפגיעה הייתה תוך עקיפה מצד ימין של רכב התובע.

4. על כן, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, שהאחריות רובצת על שני המעורבים בתאונה – כפי שהוסבר לעיל- ובהתאם לחלוקת האחריות, על הנתבע לפצות את התובע.

באשר לסכום הפיצוי, כל שהוכיח התובע הוא נזק בסך של 7,360 ₪ (כפי שפורט בסעיף 1 לפסק הדין) והתובע לא הוכיח מהי היתרה המוגזמת עד לסכום של 12,000 ₪.

כאשר התובע נשאל, איך הגיע לסכום זה, גם לא היה לו הסבר כלשהו ותשובתו הייתה: "לא זוכר עשינו חשבון ויש לי ניירת שאינה אצלי אבל לפי הניירת זה 12,000 ₪ יש שם עלויות שמאות ופחחות" (עמ' 2 לפ',ש' 28- 30), אך התובע שכח, כנראה, שעלויות הפחחות כבר נכללות בנזק הכללי ובעבודות אותן קבע השמאי ובסכום של 7,360 ₪ גם נכללת עלות שכ"ט שמאי.

לכן, התובע תבע בתביעה זו "סכום עגול" של 12,000 ₪, שהוא סכום סתמי, מוגזם ובלתי מוכח.

5. סוף דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,680 ₪ (מחצית מגובה הנזק המוכח – 7,360 ₪) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 2.7.13- ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית – מחוסר הוכחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ