אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן שימול נ' עיריית שדרות

בן שימול נ' עיריית שדרות

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום אשקלון
25717-12-13
06/01/2014
בפני השופט:
אורית חדד

- נגד -
התובע:
שמעון בן שימול
הנתבע:
עיריית שדרות

החלטה

ביום 12.12.13 ניתן צו מניעה זמני לבקשת המבקש ועניינה של החלטה זו הינו בקשת המשיבה לביטולו של הצו האמור.

1.הרקע לבקשה בתמצית הינו מחלוקת שנתגלעה בכל הנוגע לשאלת תוקפו של הסכם שנחתם בין הצדדים בעקבות זכייתו של המבקש במכרז שהוצא לביצוע עבודות שיפוץ, החזקה והפעלה של שירותים ציבוריים במתחם הסמוך לשוק העירוני בשדרות (להלן: "ההסכם").

2.לטענת המבקש, תוקפו של ההסכם הינו עד לחודש 2/16 בעוד המשיבה מנגד סבורה כי זה בא על סיומו כבר בחודש 2/13. פערים אלו בין הצדדים מקורם בהוראת סעיף 25 להסכם אשר עניינו מנגנון הארכת תוקפו של ההסכם, אשר אין חולק כי תוקפו הראשוני הינו לתקופה בת 36 חודשים שראשיתה מחודש 3/10 וסיומה בחודש 2/13.

מפאת חשיבותו של הסעיף האמור, אביא להלן את לשונו:

"בתום ההתקשרות הראשונה להסכם תהא העירייה רשאית, על פי שיקול דעתה הבלעדי, להודיע לקבלן על הארכת תוקף ההסכם בשלוש שנים נוספות, (להלן: "תקופת ההארכה"). במידה והעירייה תחליט לממש את הזכות הנתונה לה על פי סעיף זה, תודיע היא על כך לקבלן לפחות חודשיים לפני תום תקופת ההארכה, במידה ולא התקבל מכתב ההארכה, ההסכם יוארך אוטומטית כאמור לעיל."

3.המבקש מחד נתלה בהוראת סעיף 25 סיפא להסכם, כשלטענתו הוארך תוקף ההסכם באופן אוטומטי למעשה משלא התקבל מכתב הארכה מצד המשיבה.

המשיבה מאידך, תולה יהבה בהוראות הרישא לסעיף 25 כשלטענתה על פי זו יש הכרח בהודעה פוזיטיבית מפורשת מצידה על מנת לממש את אופציית ההארכה הנתונה לה ומשלא נעשה כן ועל ידי גורם מוסמך, הרי שההסכם בא על סיומו בחודש 2/13.

4.להשלמת התמונה אציין מספר עובדות שאינן שנויות במחלוקת לצורך בקשה זו:

התשלום החודשי השוטף על פי ההסכם עומד על כ- 20,000 ₪. המשיבה חדלה מתשלומים שוטפים בסוף חודש 2/13 וכיום תלויה ועומדת תביעתו הכספית של המבקש בגין חודשים 1/13 עד 8/13 במסגרת ת.א 21536-09-13.

בשנת 2011 מונה מר יששכר בן חיים כחשב מלווה לעיריית שדרות.

ביום 26.5.13 שלח החשב המלווה מכתב למשיב במסגרתו הודיע לו מפורשות כי לא אישר את הארכת ההסכם וכי ההתקשרות החוזית עימו הסתיימה בחודש 2/13. מכתב נוסף נשלח ביום 14.11.2013. (נספחים ב' וט' לבקשה).

בפועל המשיך המבקש בביצוע העבודות על פי ההסכם וללא תמורה כאמור.

פנייתו של המבקש לבית המשפט נעשתה אך ביום 12.12.12 וזאת בעקבות הגעתם ביום 11.12.13 של נציגי המשיבה למתחם השירותים הציבוריים על מנת לפנות את המבקש ועובדיו מהמקום ולהחליף את המנעולים.

בעקבות פניה זו ניתן הצו הזמני האוסר על המשיבה לנקוט בכל פעולה שיש בה כדי למנוע עבודת המבקש ועובדיו כפי שנקבעה בהסכם.

במסגרת ההליך העיקרי ביקש המבקש פסק דין הצהרתי בדבר תוקפו המחייב של ההסכם עד לחודש 2/16.

5.ביום 17.12.13 התקיים דיון במעמד הצדדים ובמסגרתו נתגבשה הסכמה דיונית לפיה תוכרע הבקשה דנן על סמך כתבי טענות הצדדים תוך התייחסות למחלוקות המשפטיות כשבשלב זה לא התמקדו הצדדים במחלוקות העובדתיות הקיימות.

בעקבות הסכמה זו השלימו הצדדים טענותיהם בכתב ומשכך ניתנת עתה החלטתי.

6.טענות המשיבה בכל הנוגע להצדקה לביטולו של הצו הזמני שניתן נשענות על מספר נימוקים: ראשית – העדר עילת תביעה נוכח הוראות סעיפים 203 (א), 142ג'(א) לפקודת העיריות המחייבות אישורו של גורם מוסמך כתנאי הכרחי לתוקפה של התקשרות ובענייננו - אישור ראש העירייה, הגזבר והחשב המלווה. אישורים אלו חיוניים היו, לשיטת המשיבה, אף לצורך מימושה של תקופת האופציה על פי ההסכם., שנית – קיומו של שיהוי ניכר מצד המבקש בפנייתו לקבלת הסעד הזמני. שלישית - שיקולי מאזן הנוחות הנוטים לטובת המשיבה דווקא, כך משניתן ליתן מענה כספי בסופו של יום לטענות המבקש. רביעית – היותו של הצו הזמני משנה את המצב הקיים שכן המשיבה אינה משלמת מזה חודשים מכוח ההסכם וזאת על רקע המחלוקת הנזכרת שבעטיה והחל מחודש דצמבר לפחות אין המבקש נותן שירותיו. חמישית – אכיפת הסכם בלתי חוקי זה תאלץ את המשיבה להוצאה מכבידה ומיותרת שיכולה להחסך על ידי ביצוע השירות הרלוונטי באמצעות עובדי העירייה. שישית – קיימת זהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי ובכך יש קושי על פי הפסיקה מקום בו עילת התביעה קלושה הינה.

7.במענה לנימוקי המשיבה טוען המבקש כי סיכויי תביעתו טובים הינם וזאת באין חולק אודות כריתתו ואישורו כדין של ההסכם עצמו על ידי הגורמים המוסמכים לכך בעיריית שדרות. די בכך כדי ליתן תוקף חוקי לסעיף 25 השנוי במחלוקת קרי – למנגנון ההארכה האוטומטי הנתון בו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ