אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן שיטרית נ' משטרת ישראל- תחנת נהריה

בן שיטרית נ' משטרת ישראל- תחנת נהריה

תאריך פרסום : 16/12/2013 | גרסת הדפסה
ה"ת
בית משפט השלום קריות
4168-11-13
08/12/2013
בפני השופט:
יוסי טורס

- נגד -
התובע:
סילביה בן שיטרית
הנתבע:
1. משטרת ישראל- תחנת נהריה
2. איילון צבי ישראל

החלטה

לפני בקשה להחזרת תפוס, במסגרתה עתרה המבקשת להשיב לחזקתה אופנוע מ.ר 52-781-13 בטענה כי הוא שייך לה. לטענתה, היא דיווחה על גניבת האופנוע, ולאחר זמן מה, בנה הבחין בו וזיהה לפי מספר סימנים, כי מדובר באופנוע השייך למשפחה. האופנוע נתפס ברשותו של משיב מס' 2 אשר רשום כבעליו לאחר שרכשו זמן קצר קודם לכן.

המשיבה מס' 1 הצהירה כי אינה מתנגדת להשבת הקטנוע, אולם הדגישה כי בהתאם לבדיקות שביצעה, עולה כי מספר השלדה תואם את הרישיונות שמחזיק המשיב 2 והוא אינו תואם את פרטי האופנוע שנגנב למבקשת. הוסבר כי בוצעו בדיקות לבחינת מקוריות מספר השלדה והוא נמצא מקורי.

המבקשת השיבה וטענה כי אף אם גוף האופנוע שייך למשיב 2, יתר רכיביו (רכיבי הפלסטיק העוטפים אותו) שייכים לה, שכן הם בעלי סימנים ייחודיים. על כן צמצמה היא בקשתה לעניין זה. המבקשת טענה כי ניתן לאתר את המספר הסידורי של החלקים, בחברה בה נרכש האופנוע, ועל כן נדחה הדיון לצורך כך. בדיון הנוסף, הסבירה המבקשת כי מדובר במספרים קטלוגים ולא במספר הניתן לקישור עם האופנוע שלה ועל כן אין בכך לסייע. יחד עם זאת חזרה על טענתה, לפיה יתר רכיבי האופנוע שייכים לה, שכן זוהו בסימנים ייחודיים על ידי בנה.

ב"כ המשיב 2 (אשר התייצב רק לדיון השני) טען כי לא הובאה כל ראיה בדבר בעלות המבקשת באופנוע, או ברכיביו וביקש להורות על השבתו למרשו, בכפוף לערבויות.

דיון

מתיק החקירה עולה כי בנה של המבקשת, הבחין באופנוע הדומה לזה שנגנב לו, אך בעל מספר רישוי שונה, והזעיק את המשטרה. מדו"ח הפעולה עולה כי הנער, נתן במקום סימנים מזהים, לרבות כאלו שלא יכול היה לדעת, כגון קיומו של סימן של מגן דוד בעט כחול, בתוך תא הכיסא (ואכן השוטר פתח את התא וגילה שקיים בו סימן כאמור). על כן, נוהלה החקירה לגילוי האפשרות שהאדם שמכר למשיב 2 את הקטנוע וחיבר לגוף האופנוע את חלקי הפלסטיק ויתר האביזרים, שהורדו מהאופנוע שנגנב למבקשת.

המשטרה ביצעה חקירה והגיעה אל חלק מבעלי האופנוע הקודמים, אשר כולם שללו שהחליפו את חלקי האופנוע. מתיק החקירה עולה כי לא נמצאו ראיות לפיהן חשוד מסוים ביצע את ההחלפה כאמור, אולם נראה כי עמדת המשטרה היא כי גוף האופנוע אינו שייך למבקשת, אך הפלסטיקה העוטפת אותו, לרבות תא הכיסא, אפשרי שאינו שייך לאופנוע הנדון, בשל סימנים שנתן בנה של המבקשת, שהתגלו כנכונים. מתיק החקירה לא עולה שהמשטרה זקוקה לאופנוע, או לחלקיו, כראיה להליך כלשהו, ומכאן שהסכימה להשבתו, תוך שהשאירה את השאלה למי להשיבו לבית המשפט.

צו כאמור בסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי [מעצר וחיפוש][נוסח חדש], התשכ"ט – 1969 (להלן- הפקודה) אינו קובע בעלות בחפץ, אלא הוא מהווה הכרעה זמנית גרידא בדבר הבעלות בחפץ. יפים לעניין זה דברים שנאמרו ביחס לצו לפי סעיף 36 לפקודה (הנכונים גם לעניין צו לפי סעיף 34 לפקודה) "קביעתה של הערכאה הדיונית בבקשה לפי סעיף 36 לפקודה היא לעולם החלטה זמנית, במובן זה שהנפגע מההחלטה רשאי לעתור בהליך אזרחי בו יוכיח בעלותו בתפוס. קרי, ההחלטה בבקשה לפי סעיף 36 לפקודה אינה מהווה מעשה בית דין שעשוי להכריע סופית בדבר זכויות הצדדים בתפוסים" (בש"פ 2013/13 מדינת ישראל נ' עודד גולן (16.10.13)). יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי הוצאתו של חפץ מחזקתו של אדם, מהווה פגיעה בו, אף אם היא הוצאה זמנית, עד הכרעת הערכאה האזרחית שכן "יש לזכור, כי עצם מסירת החפץ לידי התובע בו זכות, משמעותה העברת נטל השכנוע אל שכמו של האדם המבקש לאחר מכן להוציאו מידי המחזיק" (בש"פ 2671/01 סיני נ' מילרה, פד"י נה(4) 176).

לעניין כמות הראיות הנדרשת לצורך שכנוע בדבר בעלות בחפץ, נקבע כי אין מדובר בראיות כנדרש במשפט אזרחי, אלא די בראיות לכאורה, שכן מדובר בצו בעל אופי מנהלי (בש"פ 2671/01 הנ"ל).

לאחר שבחנתי את תיק החקירה, סברתי כי על פני הדברים, ניתן למצוא ראיות לכאורה, לפיהן מקצת חלקי האופנוע הנמצא בידי המשיב 2, שייכים למבקשת. כאמור לעיל, מדו"ח הפעולה של השוטר זסלבסקי עולה כי בנה של המבקשת, נתן סימן מזהה ייחודי, לפיו קיים "סימן של מגן דוד בחלקו הפנימי של משוב הישיבה (לאחר שנפתח המושב אכן הבחנתי בסימן המזהה הזה בצורת מגן דוד)" וכן קשירת אזיקונים לכנף הקדמית.

בדיון הוסיפה המבקשת סימנים נוספים, כגון מדבקות, שפשופים ועוד. סימנים אלו מוכרים לבנה של המבקשת, אולם הוא לא התייצב לדיון, ואף לא מסר עדות במשטרה. מכאן, שניתן לומר כי ביחס למקצת החלקים קיימות ראיות מספקות, אך ביחס לאחרים, הנושא לא הובהר דיו.

הצדדים לא טענו דבר לעניין אפשרות שהמשיב 2 רכש בעלות בחלקים, אף אם ייקבע שנגנבו מהמבקשת, בהתאם לתקנת השוק הקבועה בסעיף 34 לחוק המכר. יחד עם זאת אציין כי בעניין זה יאלץ המשיב 2 להתמודד עם העובדה שלא בדק את האופנוע, למרות שרכשו מאדם זר, אותו פגש דרך מודעה באתר יד 2 . כמו כן נראה שלא נחתם הסכם לרכישת האופנוע. נתונים אלו עשויים להשליך על תום לבו ועל אפשרות שיזכה בהגנת תקנת השוק. כמו כן יהא צורך לדון בשאלה האם רכישה באמצעות מודעה, כאמור, מקימה את תנאי ההגנה.

לאחר שנתתי דעתי לשיקולים אלו, סברתי כי נכון יהיה לדחות את הבקשה, תוך קביעת תנאים, ולהשאיר את ההכרעה להליך אזרחי (על עדיפות ההליך האזרחי מקום בו מדובר בשאלות מורכבות שלא לובנו דיין ראה (בש"פ 2013/13 מדינת ישראל נ' עודד גולן (16.10.13)).

הבאתי בחשבון כי, לאור העובדה שבנה של המבקשת לא מסר גרסה ואף לא העיד בבית המשפט, אזי רק בנוגע לכיסא הנהג, ניתן לומר שקיימות ראיות לכאורה בדבר בעלותה בחפץ. ביחס ליתר החלקים, יש צורך לברר את מהות הסימנים הייחודיים, דבר שלא נעשה ואינו מאפשר קביעת ממצאים ולו לכאוריים. יחד עם זאת, החומר הקיים, בשילוב הראייה הטובה, בעניין הכיסא, מצדיק קביעת ערבויות לצורך מניעת מכירת האופנוע (ולכך הסכים אף הסנגור). בעניין זה אציין כי מבחינה ראייתית, צולמו הרכיבים עם הסימנים להם טענה המבקשת, כך שניתן יהיה לברר את השאלה, אף אם הסימנים ישונו.

על כן אני מורה על השבת האופנוע לידי המשיב 2 בתנאים הבאים:

ייאסר על המשיב 2 למכור את הקטנוע עד הכרעה בתביעה האזרחית. כמו כן יאסר עליו לשנות ו/או להסיר את הסימנים עליהם הצביע בנה של המבקשת.

המשיב יפקיד בקופת בית המשפט סך של 2,000 ש"ח, להבטחת קיום התחייבותו.

המבקשת תגיש תביעה אזרחית ביחס לחלקי האופנוע בתוך 90 יום. לא תוגש תביעה במועד זה, יבוטלו התנאים כאמור בסעיפים א-ב והמשיב 2 יהא רשאי לקבל את הערבות חזרה. תוגש תביעה כאמור, תגיש המבקשת הודעה אודות כך ואורה על העברת הכספים המופקדים לתיק האזרחי. במידה ולאחר הגשת התביעה, יבקש המשיב 2 למכור האופנוע, תובא השאלה להכרעת בית המשפט שידון בהליך האזרחי, בדבר התנאים לקיום אפשרות זו.

ככל שהמבקשת תדרוש, יש לאפשר לה ללא דיחוי, לצלם את תיק החקירה, לרבות התמונות, לצורך ביסוס תביעתה. מובן כי במידה ותוגש תביעה, אף המשיב 2 יהא זכאי להעתקת החומר כאמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ