אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן-שושן נ' רשות השידור ירושלים

בן-שושן נ' רשות השידור ירושלים

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
912-11-11
28/04/2013
בפני השופט:
דניאל גולדברג

- נגד -
התובע:
אשר סרג' בן-שושן
הנתבע:
רשות השידור ירושלים
פסק-דין

פסק דין

התובע, מר אשר בן שושן (להלן: "התובע"), הינו מפיק במחלקת מורשת ישראל ברשות השידור.

הנתבעת, רשות השידור, הינה תאגיד הפועל מכוח חוק רשות השידור, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק רשות השידור") (ולהלן: "הנתבעת").

התובע הגיש תביעה זו (ביום 1.11.11) למתן סעדים הצהרתיים כדלהלן:

"כי ימי המחלה הבלתי מנוצלים אשר נצברו מיום תחילת העסקתי בנתבעת ביום 11.08.1984 ושנמחקו בעת מעברי למעמד עובד מן המניין ביום 1.1.2007 יוחזרו וייכללו במאגר ימי המחלה הבלתי מנוצלים העומדים לרשותי.

כי הנתבעת חייבת, למפרע, לנהוג על פי הוראות התקשי"ר, שעל פיו, לאחר תאונת עבודה היא חייבת לחשב את ערכם הכספי של ימי המחלה, בתקופה שלאחר 13 השבועות הראשונים, בהתאם להוראות שבסעיפים 33.655 וכן 33.656, דהיינו שהמשכורת הקובעת לחישוב ימי המחלה היא המשכורת החודשית הכוללת את כל הרכיבים החייבים בדמי ביטוח לאומי, ולא רק את הרכיבים הפנסיונים."

העובדות

התובע החל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש אוגוסט 1984, כעובד ארעי. התובע עבד במעמד עובד ארעי עד ליום 31.12.06 והחל מיום 1.1.07, בעקבות הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין (בתיק עב' 1278/06), נקלט התובע כעובד קבוע בשכר חודשי.

התובע נפגע בשתי תאונות עבודה בעקבותיהן הוא נעדר מעבודתו לתקופות שונות כמפורט להלן:

תאונת עבודה מיום 5.11.09, כתוצאה ממנה נעדר התובע מעבודתו מיום 6.11.09 עד ליום 16.12.09 (להלן: "התאונה הראשונה"). בגין היעדרות זו קיבל התובע דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי והנתבעת שילמה לתובע הפרשים בין משכורתו החודשית הממוצעת בשלושה החודשים שקדמו למועד הפגיעה לבין דמי הפגיעה.

התובע שב לעבודה סדירה ביום 16.12.09 ובהמשך נעדר לסירוגין במועדים שונים ובלתי רצופים בגינם קיבל דמי נכות מהמוסד לביטוח לאומי, בין היתר עבור התקופה שמיום 30.6.10 עד ליום 12.8.10 (להלן: "התקופה הנוספת עקב התאונה הראשונה") בגינה שילמה הנתבעת לתובע הפרשים בין משכורתו החודשית הרגילה לבין דמי הנכות, כנגד זקיפת ימי מחלה שצבר.

תאונת עבודה מיום 31.3.11, כתוצאה ממנה נעדר התובע מעבודתו מיום 1.4.11 עד ליום 1.9.11.

בגין התקופה מיום 1.4.11 עד ליום 30.6.11 (13 שבועות ראשונים) קיבל התובע דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי והנתבעת שילמה לתובע הפרשים בין משכורתו החודשית הממוצעת בשלושה החודשים שקדמו לפגיעה לבין דמי הפגיעה.

בגין התקופה מיום 1.7.11 ועד ליום 31.8.11 (להלן: "התקופה הנוספת עקב התאונה השניה")–קיבל התובע דמי נכות חודשיים מהמוסד לביטוח לאומי והנתבעת שילמה לתובע הפרשים בין משכורתו החודשית הרגילה לבין דמי הנכות, כנגד זקיפת ימי מחלה שצבר.

הסכומים ששולמו לתובע על ידי המוסד לביטוח לאומי והנתבעת פורטו בתלושי השכר שצורפו לכתב ההגנה.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת לעניין בסיס השכר שלפיו יש לחשב את הפרשי השכר שקיבל מהנתבעת עבור מחלתו בתקופות הנוספות בהן נעדר מעבודתו עקב שתי תאונות העבודה בהן היה מעורב. התובע פנה בעניין זה לגורמים רבים אצל הנתבעת וכן לנציבות שירות המדינה ומשלא התרצה מהתשובות שניתנו לו הגיש ביום 20.2.11 בקשה למתן צו שיורה לנתבעת להבהיר מהו הנוהל עליו היא מסתמכת לעניין תשלום בגין ימי מחלה בתום התקופה בגינה משולמים דמי פגיעה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (התקופה שלאחר 13 השבועות הראשונים).

בתגובתה לבקשה, טענה הנתבעת כי היא פועלת בהתאם להוראות התקשי"ר (סעיפים 33.655 ו-33.656) וכך פעלה בעניינו של התובע וכי הדבר הובהר לתובע בפניותיו הרבות אליה. ביום 25.9.11 התקיים דיון בנוכחות הצדדים במסגרתו הבהיר בית הדין לתובע כי "תביעתו אינה כספית וכי הוא קיבל תשובה מאוד ברורה לבקשתו בכתב התשובה". בהתאם להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין נמחקה הבקשה תוך שמירת הזכות לתובע להגיש תביעה כספית נגד הנתבעת (תיק ס"ע 35703-02-11).

ההליכים

התובע הגיש תביעה זו לסעדים הצהרתיים ביום 1.11.11.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף (מחמת מעשה בית דין והתיישנות) שנדחתה בהחלטת בית הדין מיום 15.4.12, בכפוף להגשת תביעה מתוקנת המפרטת את תביעתו הכספית של התובע בתוך 14 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ