אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן שושן נ' קוגל ואח'

בן שושן נ' קוגל ואח'

תאריך פרסום : 24/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7394-04-12
20/05/2012
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
יעקב בן שושן
הנתבע:
1. מרדכי קוגל
2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

1.מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – "תקנות האגרות").

העובדות הצריכות לעניין

2.כנגד המשיבים 3-1 הוגשה, ביום 3.4.2012, תביעה בסך 14,232,094 ₪, להחזר הלוואות שהעמיד המבקש למשיבים 3-1, בין השנים 1995-2003 ואשר על פי הנטען, לא נפרעו.

3.המבקש, אב ל- 5 ילדים. לטענתו, חולה סכרת, סובל מבעיות רפואיות נוספות, אינו עובד ומקבל קצבת הבטחת הכנסה מהמל"ל בסך 2,447 ₪ וקצבת ילדים בסך 165 ₪. אשתו, משתכרת כ – 1,200 ₪. בנוסף, בשל מצבם הכלכלי של בני הזוג אין ביכולתם לעמוד בתשלומים עבור בית הספר של ילדם ובתשלום ועד הבית ואין ברשותם נכסים, פיקדונות או השקעות, מהם ניתן לשלם את האגרה. הבקשה נתמכה בתצהיר וצורפו מסמכים לביסוס הנטען.

4.בתגובתה, טענה המשיבה 4, כי לא פורטו מקורות הכספים מהם העמיד המבקש את סכומי ההלוואות למשיבים 3-1, במהלך השנים. בנוסף, לא ניתן הסבר מדוע לא ניתן לשלם את האגרה מהחזר הלוואה של 253,000$, בשנת 2005. עוד נטען כי המבקש לא הניח תשתית מפורטת, בבקשתו, בדבר היעדר מסוגלות כלכלית, נוכח החזקה, כי מי שמנהל הלוואות וברשותו סכומי כסף גבוהים, הינו בעל יכולת כלכלית מרשימה. אינדיקציה ליכולתו הכלכלית ניתן ללמוד מייצוגו על ידי עורכי דין, חלף ייעוץ משפטי חינם, הניתן ע"י הלשכה לסיוע משפטי. לסיכום הוטעם, כי המבקש לא פנה לגיוס כספי האגרה מקרובים ומכרים, כנדרש .

5.בתגובת המשיבים 2-1, נטען, כי המבקש הוא מלווה "בשוק השחור" המחזיק בידיו, במזומן, סכומי כסף גבוהים, אינו מצהיר על זכויותיו בדירת המגורים בה הוא מתגורר אשר אותה רכש ונמנע מלרשום אותה על שמו. כן, אינו מדווח על הכנסותיו הרבות, מריביות והלוואות אותן הוא מעניק. עוד נטען כי המבקש לא הציג עילת תביעה ראויה כנגד המשיבים, שכן התביעה התיישנה. בנסיבות אלו, ביקשו לדחות את הבקשה.

6.בתשובתו, טוען המבקש כי הוא שוכר את דירת המגורים בה הוא מתגורר וזו אינה בבעלותו. לעניין הכספים, אשר קיבל מאת המשיבים 3-1 בשנת 2005, טען, כי עשה בהן שימוש במסגרת פרעון הלוואות שונות שנטל ומרביתם הושקעו בנכס הנמצא בחו"ל, שאיבד מערכו עד כדי כך, שאינו בר מימוש. לפיכך, הדגיש, כי אין בקבלת כספים אלו כדי להעיד על מצבו הכלכלי היום.

דיון והכרעה

כללי

7.אכן, ביסוד תקנות האגרות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות (בג"צ 6490/04 צביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל, פ"ד נט(3), 742 (2005)). מחד, התקנות קובעות מנגנון של השתתפות הפרט, המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. (בשג"צ 5353/03 אהוד קריב נ' שירות התעסוקה, (טרם פורסם); ע"א 9348/00 נחום קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע 1.7.2001). מנגד, מנגנון זה איננו עקרון פיסקאלי בלבד, אלא הוא בא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם, כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח בהליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי: הקופה הציבורית והצד שכנגד. אגרת המשפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם למדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כשהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפט וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721, 722 (2005); בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן, 07.10.2008). מלבד השתתפות בהוצאות ההליך לתשלום האגרה, ישנם תכליות רבות נוספות, בכלל זה התכליות שעניינן מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שיפוטי ראוי ועוד (בשג"צ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, 11.05.2011). ברי, כי את התכליות החשובות העומדות בבסיס האגרה יש לאזן באופן מידתי אל מול זכותו של הפרט לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט הישראלית (ע"א 7333/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות, פ"ד נא(3), 577, 629 (1997); רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, 21.09.2010 (להלן – עניין מונדז).

8.אם כן, בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות האגרות מגלמת איזון בין האינטרסים הנוגדים בסוגיה זו. אכן נכון, "... נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד, שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך, מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין לעבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה" (עניין מונדז לעיל, פיסקה 9 לפסק הדין). לפיכך, פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.01.2007 (להלן - עניין ורנר). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש "... לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (עניין ורנר).

9.ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, והתקנות מחייבות אותו ליתן פרטים מלאים ומפורטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות האגרות). יחד עם זאת, יוטעם, כי לאחר תיקון תקנות האגרות בשנת 2007 בוטל הצורך לפנות לקרובים וידידים לשם קבלת פטור מתשלום האגרה (ראה רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ, 14.12.2011).

10.נוסף על יסוד העדר יכולת כלכלית, על ההליך לגלות עילה. תכליתה של דרישה זו, מלמדת כי התקנות ביקשו למנוע, ככל שניתן, מצב בו אי תשלום האגרה, בשל חוסר יכולת כלכלית, יהווה צינור דרכו יוזרמו לבית המשפט הליכי סרק שאין בהם ממש, תוך בזבוז משאבי הציבור והטרדת צדדים אחרים שלא לצורך. מכאן, הפרשנות הראויה של המונח "מגלה עילה" שבתקנה 14(ג) לתקנות האגרות, עניינה, שעל בית המשפט לבחון אם אין מדובר בהליך שאין לו תכלית, בהיותו נעדר יסוד עובדתי ומשפטי (רע"א 321/07 רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אבי-גיא, 21.08.2007; בש"א 162/88 עדה ברגר נ' דוד אלדור, 14.07.1988; בש"א 332/89 אשר גרוגר נ' נחמיה גוטמן, 31.12.1989), הגם שאין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת ומדוקדקת באשר לסיכויי המבקש לזכות בתביעה. אכן נכון, מדובר בנטל שהינו קל מהנטל המוטל על המבקש פטור מערבון (עניין וורנר לעיל). אם כן, יש לבחון את עילת התביעה על פני כתב התביעה, בלבד ומקום בו נמצא, כי אין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש, ניתן יהיה לקבוע כי ההליך מגלה עילה. נדמה כי פירוש מצמצם של התיבה "מגלה עילה" מחייב כי די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית, לצד חוסר היכולת הכלכלית, כדי ליתן פטור מאגרה. יחד עם זאת, יש לזכור, כי בשורה של החלטות נקבע, כי מקום בו נמצא כי סיכויי ההליך "קלושים", לא יינתן פטור מאגרה (רע"א 6023/99 דרור רות נ' אביבה רישפון, 02.12.1999).

מן הכלל אל הפרט

11.בעניינו, לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה, עיינתי בתגובה, בתשובה ובכתב התביעה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי. לצורך הדיון, הנני מוכן להניח לטובת המבקש, כי עילת התביעה אינה חסרת "ממשות בסיסית" (ולא מצאתי טעם להידרש בשלב זה של הדיון לטענות המשיבים לגופו של עניין, לרבות לעניין ההתיישנות, המצריכות בירור עובדתי) ומכאן, כי ההליך מגלה עילה, כנדרש. יחד עם זאת, לא שוכנעתי, כי המבקש עמד בנטל לביסוס טענתו, להיעדר יכולת כלכלית, באופן המצדיק מתן פטור מלא.

12.אכן נכון, מצבו הכלכלי של המבקש אינו בין המשופרים. המבקש פרס תשתית עובדתית מסויימת לעניין יכולתו הכלכלית ואף צירף אסמכתאות בתמיכה, אישור זכאות לגמלת הבטחת הכנסה לשנים 2011-2010, אישור זכאות לקצבת ילדים לשנת 2012, תלושי משכורת של אשת המבקש לחודשים נובמבר-דצמבר 2011, תלושי משכורת של המבקש לחודשים אוקטובר-דצמבר 2009, מכתב המעיד על חוב לשכר לימוד ומכתב המעיד על חוב לוועד הבית. כן צורף, תדפיס חשבון בנק לחודשים נובמבר 2011 ועד מרץ 2012.

13.אולם, מעיון בתדפיסי חשבון הבנק עולה, כי ביום 18.1.2012 וביום 20.2.12 הופקדו 4,500 ₪ במזומן, לסכומים אלו לא ניתן כל הסבר. כמו כן, לא הובא מסמך המעיד, נכון למועד הגשת הבקשה, כי המבקש מקבל גמלת הבטחת הכנסה, כאמור בתקנה 14(ה) לתקנות האגרות. והעיקר, כעולה מתצהיר תשובתו, המבקש מנהל עסקי הלוואות, בסכומים ניכרים, לגורמים נוספים, מלבד המשיבים, שבעניינם לא ניתן הסבר מניח את הדעת, מדוע לא ניתן לייחד חלק מהכנסותיו, לתשלום האגרה ולא שוכנעתי, במידה הדרושה, כי ההלוואות שהעמיד לאותם גורמים, לא נפרעו, כולם או חלקם, באופן שנמנע ממנו להסדיר את עניין האגרה. לשון אחרת, בראייה כוללת, לא ניתן הסבר מפורט, נתמך בראיות ממשיות, בדבר מקורותיו הכספיים של המבקש ויכולתו הכלכלית להלוות סכומי כסף משמעותיים, במהלך הרגיל של עסקיו, באופן, שלא נותרה בידיו כל אפשרות לגייס את סכום האגרה, כולה או חלקה. יחד עם זאת, נתוני המבקש, שנתמכו בתצהירו ובראיות חיצוניות, לא נסתרו ומהם עולה, לכאורה, תמונה של היעדר יכולת כלכלית, מסוימת. בנסיבות אלה, נוכח העמימות, בעניין היקף פעילותו העסקית של המבקש, נחה דעתי, כי יש הצדקה ליתן פטור חלקי, בלבד ובשיעור מחצית האגרה.

סוף דבר  

14. המבקש ישלם את האגרה, בשיעורה המופחת, בתוך 30 יום. לחלופין ועל פי תקנה 14(ח) לתקנות, רשאי המבקש לתקן את תביעתו בתוך 15 יום, בהתאם לפטור הנקבע, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה. ככל שלא תשולם האגרה עד למועד שנקבע, ימחק ההליך ללא כל הודעה מוקדמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ