אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן-שושן נ' הפניקס אחזקות בע"מ

בן-שושן נ' הפניקס אחזקות בע"מ

תאריך פרסום : 23/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
39078-03-11
16/02/2012
בפני השופט:
סיגל רסלר-זכאי

- נגד -
התובע:
סיגל-חן בן-שושן
הנתבע:
הפניקס אחזקות בע"מ

החלטה

לפני בקשה להתיר לנתבעת (להלן: "המבקשת") להביא ראיות לסתור את קביעתה של הועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה וזאת לפי הוראת סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה (להלן: "הבקשה").

הבקשה כאמור הוגשה לאחר שהוגשו תחשיבי נזק על ידי התובעת (להלן: "המשיבה") ולאחר שהומצא למבקשת מלוא תיקה הרפואי של המשיבה במל"ל.

עובדות המקרה

המשיבה ילידת 1969 נפגעה בתאונת דרכים ביום 23 אפריל 2009 בעמ"ש מותני (להלן: "התאונה").

התאונה הוכרה כתאונת עבודה, ועדה רפואית מטעם המל"ל ענף נפגעי עבודה קבעה ביום 30 אוגוסט 2010 (להלן: "הועדה הראשונה"), כי בעקבות התאונה לא נגרמה למשיבה נכות בגין התאונה. הועדה מצאה כי המשיבה סובלת מהגבלה קלה בעמ"ש מותני והתייחסה לממצאי בלט דיסק ב L4-L5 אולם מצאה כי המשיבה סובלת מכאבי גב כבר משנת 2000. על כן הועדה קבעה החמרת מצב זמני שחולפת, על רקע מצב קודם ואי לכך לא מצאה כי נותרה למשיבה נכות אורטופדית. זאת ועוד, נקבע כי גם נוירולוגית לא נותרה למשיבה נכות בגין תאונה הנדונה.

המשיבה הגישה ערר על קביעה זו. ביום 25 אוקטובר 2010, קיבלה הועדה לעררים את הערר וקבעה, כי למשיבה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 10% מתאימה לסעיף 37(7)א' לתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"). הועדה קבעה כי יש לנכות 5% לפי סעיף 37(7)א' לתקנות לאור הגבלה קודמת בתפקוד בעמ"ש מותני (להלן: "הועדה לעררים"). הועדה הוסיפה וקבעה כי היא מודעת לכך שקיימים רישומים קודמים על כאבי גב תחתון אך סבורה שהתאונה גרמה להחמרה. כמו כן, קבעה כי ניכוי מצב קודם נעשה בהתאם לקביעתו של פרופ' סאלי בחוות דעתו מיום 22 מאי 2001 בגין התאונה משנת 1998. הועדה קבעה כי מבחינת עמ"ש צווארי לא קיימת נכות מכיוון שלא קיימת כל הגבלה או חוסר עצבי. עוד קבעה הוועדה כי אין מקום להפעלת תקנה 15.

תמצית טענות הצדדים:

המבקשת טוענת כי המשיבה הייתה מעורבת בתאונת דרכים נוספת ביום 1 אוקטובר 2010 כשלושה שבועות קודם לבדיקתה על ידי הועדה לעררים. בתאונה זו רכב פגע ברכבה פעמיים (להלן: "התאונה הנוספת"). התובעת פונתה באמבולנס לבי"ח קפלן והתלוננה על כאבי גב. לטענת המבקשת הועדה לעררים לא ידעה על קרות תאונה זו ולכן לא עמד בפניה תיעוד רפואי רלוונטי בגין תאונה זו.

כמו כן, טוענת המבקשת כי לא הובא לידיעת הוועדה לעררים כי התובעת עברה תאונות דרכים נוספות מאז ניתנה חוות הדעת של פרופ' סלעי מיום 22 מאי 2001 (להלן: "חוות דעת סלעי"). הוועדה לעררים התבססה על חוות סלעי כאשר ניכתה מחצית מנכותה של התובעת בגין עברה, אולם מאז חוות דעת סלעי חלפו למעלה מ 9 שנים, התובעת עברה תאונות דרכים נוספות: תאונת דרכים מיום 1 אוקטובר 2010 ותאונת דרכים מיום 6 מאי 2004 אשר לא הוזכרו בדו"ח הועדה לעררים.

למעלה מכך, לטענת המבקשת המשיבה הייתה מעורבת בתאונת דרכים נוספת מתאריך לא ידוע בשנת 2006 זאת בהתאם לאישור קופ"ח מיום 5 יוני 2006 בו צויין, כי התובעת הייתה מעורבת בתאונת דרכים כנהגת עם חבלה של הגב תחתון.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי הועדה לעררים התבססה על בדיקת MRI מיום 2 פברואר 2009, בפענוח נקבע כי קיימים ממצאים חדשים בבלט דיסק ואילו ממצאים אלה לטענת המבקשת היו קיימים עובר לתאונה, בהתבסס על סיכום של ד"ר יורם אנקשטיין מבי"ח אסף הרופא מיום 22 פברואר 2006 המתייחס לבלט דיסק של 5L-L4 וכן סיכום מאת ד"ר יגאל מירובסקי מבי"ח אסף הרופא מיום 29 נובמבר 1999 הדן בפריצת דיסק ובלט דיסק 5L-L4 .

בנוסף טוענת המבקשת כי המשיבה סובלת במשך שנים מכאבי גב כרוניים ומכאבים בעמוד השדרה המותני, טופלה בזריקות לגב אשר לא הועילו, הומלץ לה על ניתוח להחלפת דיסק לאחר פריצת דיסק וכן סובלת מאי שליטה על מתן שתן (ככל הנראה עקב פגיעה בעמ"ש). לאור כל האמור, נטען כי יש לקבל את הבקשה כאמור.

ב"כ המשיבה טען כי יש לדחות את הבקשה והתייחס לטענה כי לא הובא לידיעת הועדה לעררים כי התובעת נפגעה בתאונת הדרכים הנוספת, כי גם בוועדה הראשונה אשר התקיימה כחודש לפני התאונה הנוספת, נמצאה אצל המשיבה "הגבלה קלה בעמ"ש מותני" וכן נמצאו פריצות דיסק 5L-L4 והוועדה החליטה לזקוף את כל מגבלותיה של המשיבה בגב התחתון לעברה הרפואי ומסיבה זו קבעה לה 0% נכות.

ב"כ המשיבה מוסיף כי טען בפני הועדה לעררים כי התאונה החמירה את מצבה של המשיבה בנוגע לגב התחתון ואף הציג את חוו"ד סלעי אשר העריך את נכותה של המשיבה בגין תאונה קודמת בשנת 1998 בשיעור 5% בלבד. ולכן החליט לזקוף מחצית מנכותה הכוללת, קרי 5% לעברה.

המשיבה מוסיפה כי בתאונה הנוספת המשיבה כלל לא נפגעה בגב תחתון. מדובר בתאונה קלה, זאת בהתאם לדו"ח חדר מיון אשר מצוין כי המשיבה מתלוננת על כאבי ראש, כאבי צוואר, וחבלות יבשות ברגליים בלבד. לכן, לקביעת הנכות על ידי הועדה לעררים אין קשר לתאונה הנוספת. לטענתה, העובדה כי בתיעוד חדר מיון אין תיעוד על כאבי גב מלמד שאין רלוונטיות לתאונה הנוספת לקביעת הנכות בועדה לעררים ואילו העובדה כי בביקור בקופ"ח מתאריך 4 אוקטובר 2010 נרשם בין היתר תלונות גב תחתון אינה מוכיחה קשר בין תלונות אלו לבין התאונה הנוספת הואיל והמשיבה סובלת מכאבי גב תחתון ללא קשר לתאונה.

לטענת ב"כ המשיבה הובא בפני הוועדה הראשונה והועדה לעררים מלוא תיקה הרפואי של המשיבה ובשתי הוועדות ניתנה התייחסות לעברה הרפואי של המבקשת לתלונותיה בעבר ול כל התאונות שעברה.

לגבי התאונות מאז חוו"ד סלעי המשיבה אינה מכחישה כי הייתה מעורבת בתאונת דרכים בשנת 2004, זאת כפי שציינה בתשובותיה לשאלון שהפנתה המבקשת לגבי תאונות קודמות, אולם לטענתה לא נגרם לה נזק גופני בתאונה משנת 2004 ואילו מיוזמתה פנתה להיבדק בבי"ח אסף הרופא מאחר והייתה באמצע חודש שמיני להריונה ועל כן הושארה להשגחה ושוחררה יום למחרת. מאידך, המשיבה מכחישה כי הייתה מעורבת בתאונת דרכים בשנת 2006. לטענתה התיעוד הרפואי שצורף לבקשה (נספח ג'), הוא למעשה תדפיס קופ"ח המפרט אנמנזה של תלונות חוזרות של המשיבה מאז התאונה בה נפגעה בשנת 1998.

לעניין הטענה של המבקשת כי הועדה לעררים סברה בטעות כי בבדיקת ה MRI מיום 2 דצמבר 2009 קיימים ממצאים חדשים, מדובר בטענה כנגד קביעה רפואית גרידא, אשר אין לה כל מקום וטעם בבקשה להבאת לראיות לסתור.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ