אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ ואח' נ' בוטבול

בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ ואח' נ' בוטבול

תאריך פרסום : 08/06/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום צפת
35202-03-10
07/06/2010
בפני השופט:
מרדכי נדל

- נגד -
התובע:
1. בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ
2. בן ר.ז. ניהול ואחזקות (1995) בע"מ

הנתבע:
שמעון נמרוד בוטבול

החלטה

מונחת בפניי בקשת הנתבע מיום 2.5.2010 להורות על פקיעת צו העיקול הזמני מיום 22.3.2010 , או לחילופין להורות על ביטול צו העיקול הזמני דנן .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

התובעות הינן בעלות השליטה במרכז המסחרי "קניון נחמיה" שבקרית-שמונה . בתאריך 25.2.1999 נכרת בין התובעות לבין הנתבע הסכם שכירות וניהול בקומה ב' ביחידה מספר 204 של המרכז המסחרי – הסכם אשר אמור היה להסתיים ביום 30.4.2010 . בשנת 2004 חתם הנתבע על גבי שטר חוב וכן על גבי כתב שיפוי לטובת התובעות ללא הגבלת סכום .

בתאריך 21.3.2010 הגישו התובעות/משיבות לבית-המשפט כתב תביעה וכן בקשה דחופה ביותר במעמד צד אחד למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבע/מבקש לצורך הבטחת מימוש פסה"ד בתיק העיקרי , אשר יאסור על הנתבע מלהיכנס למושכר . בנוסף לכך , הגישו התובעות בקשה בכתב למתן צו עיקול בסך של 79,000 ₪ על זכויות וכספים המוחזקים בידי המחזיקים (בנק הפועלים בע"מ וכן משרד התחבורה) . עיקר טענת התובעות , היא כי הנתבע הפר את ההסכמים החוזיים עליהם חתם עם התובעות בכך שלא שילם להן במועד את דמי השכירות וכן את דמי הניהול כפי שהתחייב במסגרת ההסכמים החוזיים אותם כרת עימן .

התובעות ציינו במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים , כי גובה יתרת החוב של הנתבע כלפי התובעות (3869 ₪ בגין יתרת דמי שכירות ו – 74,881 ₪ בגין דמי ניהול) מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות בהתאם להוראות סעיף 17.2.21 להסכם דנן . לטענתן , נעשו ניסיונות ליישב את ההדורים מחוץ לכותלי ביהמ"ש ומשאלו לא צלחו והמשיב אף החל לפנות ציוד ותחולת המושכר , אשר מהווה בטוחה לחוב הנתבע כלפי התובעות , אזי המבקשות החליפו את המנעול במושכר וחילטו את הציוד המצוי לטובתן בו בהתאם להוראות סעיף 17.4.2 להסכם וכל זאת עד להכרעתו הסופית של ביהמ"ש במחלוקת דנן .

בתאריך 22.3.2010 קיבל ביהמ"ש באופן חלקי את הבקשה והורה על מתן צו עיקול על כלל נכסי הנתבע המוחזקים בידי המחזיקים המפורטים במסגרת הבקשה בשיעור כולל של 79,000 ₪ . בהחלטת ביהמ"ש מיום נקבע עוד כי ככל שהבקשה והחלטת ביהמ"ש לא יומצאו אל הנתבע וכן אל המחזיקים במסירה אישית לאחר הפקדת ערובה בקופת ביהמ"ש בסך של 20,000 ₪ או אז צו העיקול יפקע מאליו .

בתאריך 23.5.2010 הוגשה תגובה מעם הנתבע בה נטען , כי על ביהמ"ש להורות על פקיעת צו העיקול בהתאם להוראות תקנה 370(3) לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 בשל העובדה שלטענתו לא בוצעה מסירה אישית של הבקשה במועד הקבוע בגדר סעיף 367(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי , דהיינו בתוך שלושה ימים , ואף לא בוצעה כלל מסירה אישית של הצו בהתאם למצוות ביהמ"ש .

לגופו של עניין , מדגיש הנתבע כי התובעות דרשו ממנו לחתום על גבי הסכמים חוזיים סטנדרטיים , אשר התובעות עושות בהם שימוש גם עם יתר השוכרים , ולפיכך יש לראות בחוזים אלו בבחינת חוזים אחידים לכל דבר ועניין . לשיטת הנתבעים , במועד חתימת הסכם השכירות הוסכם בין הנתבע לבין מנהל המרכז המסחרי , כי האחרון ישלם דמי שכירות בסכום קבוע או לחילופין, כאחוז מהמכירות במושכר (לפי הסכום הגבוה מבין השניים) , וכי בנוסף לכך ישלם לתובעות דמי ניהול (בכפוף לשינויים במדד לצרכן) בסכום קבוע . לדידו של הנתבע , התובעות לא דרשו ממנו מעולם לשלם את הפרשי דמי הניהול כנגזרת של הוצאות חברת הניהול .

הנתבע אף מוסיף ומציין , כי בשנת 2004 עודכנו דמי השכירות , וכי ממועד זה ואילך כל אימת שנתקיימה בין הצדדים פגישה לעניין הסרת התשלומים , אזי לא הועלתה מצד התובעות דרישה כלשהי לתשלום אותם הפרשי דמי הניהול שבעטיים הוגשה תובענה זו כנגד הנתבע . לטענת הנתבע , במהלך חודש אוקטובר 2009 הודיע למנהל הקניון , כי בשל ירידה בהיקף המכירות , אזי אין בכוונתו להמשיך ולפעול להארכת חוזה ההתקשרות עם התובעות מעבר למועד מוסכם בחודש אפריל 2010 . לגרסת הנתבע , עובר לפינוי המושכר בתאריך 30.4.2010 פנה אליו מנהל הקניון בניסיון להניאו מלעזוב את הקניון תוך שהוא מפציר בו לעשות כן בכפוף להפחתת דמי השכירות ודמי הניהול . לגרסת הנתבע , התובעות מושתקות מלדרוש ממנו לשאת בדמי ניהול מוגדלים לאחר שבמשך שנים לא העלו כל דרישה מעין זו , וכי דרישתן זו הינה חסרת תום-לב ומהווה אקט נקמני אך ורק בעקבות סירובו להאריך את הסכם ההתקשרות עם התובעות .

הנתבע אף הדגיש במסגרת בקשתו , כי בניגוד למתואר בבקשת התובעת , אזי מצבו הכלכלי איתן וכי יש באפשרותו לשלם את הסכום המפורט בכתב התביעה וכן בבקשת העיקול , שכן ברשותו נכסים רבים לרבות חנות גדולה בקניון בחצור-הגלילית , ובנוסף לכך גם דירת מגורים מפוארת בראש-פינה ששווייה מעל שני מיליון שקלים וכן שני רכבים ששווים כחצי מיליון ₪ , וכי בנוסף לכך הינו מחזיק בבנקים סכומי כסף העולים על חצי מיליון ₪ . עוד טוען הנתבע , כי הותרת הצו על מכונו תביא לפגיעה בקניינו ובפרט לאשראי הניתן לו על ידי הבנקים לצורך ניהול עסקיו .

דיון והכרעה :

לאחר שעיינתי בטענות דין הבקשה להתקבל , ואפרט . ראשית לכל תקנה 367(ב) לתקסד"א קובעת, כי על מבקש צו העיקול , וכן כל צו אחר המוגש לביהמ"ש במעמד צד אחד , להמציא את כלל המסמכים בצירוף החלטת ביהמ"ש לידי המשיב במסירה אישית בתוך שלושה ימים ממועד מתן הצו . בענייננו , בהחלטת ביהמ"ש מיום 22.3.2010 נקבע כי הצו ייכנס לתוקף אך ורק לאחר הפקדת ערבות בנקאית בסך של 20,000 ₪ או לחילופין, לאחר הפקדת סכום זה בקופת בית-המשפט במזומן . חרף הוראות הדין הקוצבות את ביצוע המסירה עד ליום 25.3.2010 , אזי במקרה דנן, כתבי בי-הדין הומצאו לידי המשיב/נתבע במסירה אישית רק ביום 18.4.2010 , דהיינו, קרוב לחודש ימים לאחר המועד הקבוע בדין . כאשר ב"כ התובעות נדרש לסוגיית ההמצאה ציין האחרון במהלך הדיון בביהמ"ש כי בתחילה נעשה ניסיון להמציא לידי הנתבע את כלל כתבי בי-הדין הנדרשים באמצעות "דואר ישראל" , אולם משהעניין לא צלח אזי נעשתה מסירה אישית באמצעות שליח בי-דין אשר ביצע את המסירה בתאריך 18.4.2010 .

מהכא להתם , נוכח העיכוב בביצוע המסירה אזי יש לבחון האם במקרה נשוא מחלוקת זו יש להורות על פקיעת העיקול בהתאם להוראות סעיף 370(3) לתקס"דא הקובעות כי ככל שהצו לא הומצא בהתאם להוראות תקנה 367(ב) לתקסד"א אזי הצו יפקע מאליו . אמנם לא אחת נקבע, כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום, וכי יש לאפשר לצד להביא את דברו בפני בית המשפט , גם אם כשל בעניינים פרוצדוראליים , אולם מאידך קיימת ההלכה על פיה סדרי הדין אינם הפקר (ראה : ע"א 3725/04 מערוף דיבה נ' יוסף עדווין מיום 31.8.06) .

סבורני , כי במחלוקת נשוא החלטתי זו דין הפרוצדורה להכריע את הכף , שכן התקנה עצמה נוקטת בלשון דווקנית ביותר בקובעה, כי סד הזמנים הקבוע בתקנות אלו לא ישתנה ככל שלא יתקיימו נימוקים מיוחדים שיירשמו – נימוקים שבענייננו לא נשמעו במהלך הדיון ולא במסגרת התגובה לבקשה לביטול צו העיקול . סעיף 475א' לתקסד"א אף מבדיל באופן ברור בין במקרים בהם ביהמ"ש מורה לצדדים לבצע מסירה אישית באמצעות עו"ד ו/או שליח או פקיד מטעמו אל מול מקרים בהם ביהמ"ש איננו מורה לצדדים לבצע מסירה אישית, כאשר במקרים אלו ניתן לבצע מסירה באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה . יתירה מזו, לדעתי, יש ליישם הלכות אלו במקרה דנן ביתר תוקף, נוכח העובדה, כי עסקינן בהליך זמני, בו הוטל עיקול במעמד צד אחד על זכויות קנייניות של איש עסקים . בנסיבות אלו , אני הנני מקבל את הבקשה ומורה וקובע כי צו העיקול מיום 22.3.2010 פקע ולפיכך הנני מורה על ביטולו של צו העיקול דנן .

מעבר לאמור מעלה , גם בחינת הפרמטרים המהותיים , דהיינו , מאזן הנוחות וההכבדה על ביצוע פסה"ד מביאים לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול צו העיקול . גרסת הנתבע בדבר מצבת נכסיו הכוללת לא נסתרה על ידי התובעות ואף לא הובאו על ידן ראיות כלשהן בדבר הברחת נכסים מצד הנתבע . כמו כן , לא נסתרה גרסת הנתבע בדבר הפגיעה הקשה בקניינו ובדבר הנזק הנגרם לו כתוצאה מהליך העיקול , ואף לא נסתרה טענתו לפיה עסקינן במחלוקת כנה ואמיתית ביחס לפרשנות החוזה אשר נכרת בין הצדדים , וכי ככל שבסופו של הליך יחויב לשלם לתובעות את מלוא הסכום הנתבע או אז תוכלנה התובעות לפרוע את הסכום האמור על נקלה (ראה לעניין זה : אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית עמודים 560- 561 ; ר"ע 246/85 ארד חברה לביטוח בע"מ נ' מ.ב.י. בע"מ , פ"ד מ"א(1) , 586 , 587).

נוכח האמור מעלה הנני מורה על ביטול החלטתי מיום 22.3.2010 . הוצאות הבקשה תיכללנה במסגרת פסה"ד הסופי .

ניתנה היום, כ"ה סיון תש"ע, 07 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ