אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן צבי יאיר נ' כפר יחזקא, אגוד"ש

בן צבי יאיר נ' כפר יחזקא, אגוד"ש

תאריך פרסום : 30/09/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עפולה
1672-06
29/09/2010
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
בן צבי יאיר
הנתבע:
1. כפר יחזקא ל
2. אגוד"ש

פסק-דין

פסק דין

רקע

בפניי מונחת תביעה כספית בסך 20,334 ₪ שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, על ידי מר בן צבי יאיר (להלן: "התובע" או "יאיר") נגד כפר יחזקאל (להלן: "הנתבעת" או "האגודה") שהינה אגודה שיתופית שהתובע נמנה על חבריה.

נטען בתביעה, כי עובר להליך כאן נתגלעה מחלוקת כספית בין הצדדים שהועברה להליך של בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכם פשרה בתאריך 02.11.1999, לפיו הסמיכו הצדדים את הבורר לקבוע את חוב הנתבעת לתובע. הבורר קבע כי חוב הנתבעת לתובע עומד על סך של 15,000 ₪, והדבר עוגן בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הבורר" או "פסק רשם האגודות השיתופיות"). סכום פסק הבורר עמד על סך 20,334 ₪ משוערך למועד הגשת התביעה.

בתביעה דכאן, עותר התובע לחייב את האגודה לבצע את פסק הבוררות של רשם האגודות השיתופיות, ולשלם לו את סכום הפסק, כפי שנקבע ע"י רשם האגודות, כאמור.

טענות התובע

לשיטת התובע, צורת תשלום החוב הנ"ל הוסדרה בהסכם הפשרה באחת משתי דרכים חלופיות: האחת, על ידי קיזוז הסכום האמור מחובות התובע במסגרת הסדר מעטפת של חובות הנתבעת בפני המשקם על-פי חוק ההסדרים במשק. השנייה, הרלוונטית למקרה שבו התובע אינו נמצא ביתרת חובה, אזי עליה לזכותו בסכום זה בתמורה לרכישת מגרש ע"י התובע ו/או מי מטעמו בהרחבת היישוב.

התובע טוען, כי חשבונו נמצא ביתרת זכות, בסך 43,000 ₪ עפ"י פס"ד של המשקם, וכי בתו רכשה מגרש בהרחבה, אולם הנתבעת לא הפחיתה את סכום פסק הבורר מן התמורה ששולמה בגין המגרש שנרכש. מכאן, קמה לתובע הזכות לדרוש את הסכום שנפסק לטובתו מכוח פסק הבוררות של רשם האגודות.

בטרם אביא את טענותיה של האגודה, ולמען השלמת התמונה העובדתית, אסקור תחילה בתמצית את השתלשלות העניינים בתיק, ורק לאחר מכן אביא את טענותיה של הנתבעת, כפי שבאו בכתב ההגנה המתוקן (לנתבעת ניתנה הרשות לתקן את הבקשה למתן רשות להתגונן שהוגשה מטעמה), כפי שיפורט ויוסבר להלן.

הערות דיוניות

במעמד הדיון הראשון שהתקיים ביום 07.01.08, בפני קודמי, כבוד השופט יונתן אברהם, לא חלקו הצדדים על עצם מתן פסק רשם האגודות, לרבות תוכנו שלעיל. כמו כן, הצדדים הסכימו, כי התובע היה ביתרת זכות (עמ' 1, ש' 12-17). בישיבה הנ"ל חזר ב"כ התובע על טענותיו שלעיל, והוסיף כי אין כל מניעה שהאגודה תקצה לתובע מגרש חדש במחירים היסטוריים, תוך קיזוז סכום פסק רשם האגודות בערכים היסטוריים (שם, ש' 23-24). לעומת זאת, באה עמדתה של האגודה, לפיה האגודה אינה מכחישה כי בתו של התובע אכן רכשה מגרש בהרחבה, אך טענה כי היא לא פנתה לאגודה בדרישה לקזז סכום פסק הבורר משיקולים השמורים עמה.

האגודה הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. בנימוקי הדחייה על הסף טענה האגודה, כי התובע הגיש את פסק הבורר לביצוע בהוצל"פ נתניה. הנתבעת הגישה בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ בטענה שאין מקום לביצוע סעד כספי שכן הסכום שנקבע בפסק הבורר הינו לצורך קיזוז בלבד. ראש ההוצל"פ בנתניה קבעה, כי ניתן לבצע את פסק הדין רק על דרך של קיזוז ולא על ידי חיוב כספי. ראש ההוצל"פ נעתרה לבקשה וסגרה את התיק. התובע הגיש ערעור על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי בת"א. ביום 30.05.05 נדון הערעור, אולם בתום הדיון חזר בו ב"כ התובע מן הערעור והוא נמחק בהסכמה. לטענת האגודה, התובע מעלה בתביעה זו בשלישית טענות זהות שנדונו ונדחו ע"י ראש ההוצל"פ בנתניה וכן בביהמ"ש המחוזי בת"א, על כן ביקשה לדחות את התביעה מחמת מעשה בית דין ולחייב בהוצאות. בהחלטתו מיום 07.01.08, דחה כבוד השופט יונתן אברהם את בקשת הנתבעת לדחייה על הסף וקבע, כי בגדר התביעה דנן מעלה התובע טענה חדשה של הפרת הסכם הפשרה על ידי האגודה, המעניקה לו את הזכות לתבוע את נזקיו עקב ההפרה הנטענת ו/או אכיפת ההסכם, וכי טענה זו מצריכה בירור עובדתי בהליך של שמיעת ראיות.

טענות האגודה

בכתב ההגנה המתוקן, עתרה הנתבעת לדחיית התביעה בשל שני טעמים: האחד - דחייה על הסף, מחמת מעשה בית דין. והשני, דחיית התביעה, לגופו של עניין. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה, תצהיר מטעם יוסי חיות (להלן: "יוסי חיות"), שכיהן כחבר ועד ההנהלה ויו"ר ועד האגודה השיתופית (נספח ח' לכתב ההגנה).

בטענה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בי-דין סומכת הנתבעת את יתדותיה על פסק דין קודם שניתן ביום 29.11.06 על-ידי ס. הנשיא, כבוד השופט יוסף בן חמו, בתביעה קודמת שהגיש התובע כנגד האגודה (ת"א 4068/01) וכן ערעור שהוגש על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א 1010/07 - פסק דין מיום 16.03.2008) ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 3887/08 - החלטה מיום 22.05.2008), שנדחו כולן.

הנתבעת טוענת, כי ביום 25.09.2001 הגיש התובע לבימ"ש השלום בעפולה תביעה כנגד האגודה לתשלום כספים, שלטענתו, חייבת לו האגודה, וביניהם נכלל סכום פסק רשם האגודות בסך 15,000 ₪. ביום 29.11.2006 ניתן פסק דין על-ידי ס. הנשיא בן חמו, אשר קיבל את התביעה וחייב את האגודה לשלם לתובע סך של 87,957 ₪, כאשר התשלום בגין פסק הבורר מהווה חלק מהכספים שנקבע שעל האגודה לשלם לתובע. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי "נראה לי כי אין זה ראוי וסביר כי כספים השייכים לתובע, ובייחוד בשיעורים הנתבעים, יישארו מוחזקים בידי האגודה בשל הסדר שנחתם לצורך שיקומה של האגודה ... אשר על כן נראה לי נכון וראוי לקבוע כי על האגודה להשיב לתובע את כספו ... " (פסק הדין צורף כנספח ב' לכתב ההגנה).

ערעור שהגישה האגודה על פסק דינו של בימ"ש השלום בעפולה לביהמ"ש המחוזי בנצרת (ע"א 1010/07) נדחה. ביום 16.03.08 ניתן פסק דין ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת ובו נקבע, בדעת רוב מפיו של הנשיא (כתוארו אז) מ. בן-דוד, כי "המשיב מבקש למעשה רק לממש את פסק רשם האגודות. משנתקל בקושי לממש אותו בהליכי ההוצאה לפועל, כפי שהוא בשל אופן ניסוחו ובשל התנגדות המערערת, הוא הגיש למעשה את תביעתו הנוכחית, בנקודה זו, על יסוד פסק הבורר". בהמשך הוסיף וקבע ביהמ"ש, כי : "אף אני סבור כי יש לראות בתביעת המשיב שהוגשה לביהמ"ש קמא כעין תביעה על פי עילת הפסק ...". עוד נקבע, כי "מעת שנקבע כי פרעון החוב, שנקבע בפסקו של רשם האגודות, יהיה בדרך של קיזוז, כנגד הוצאות הפיתוח, ומשלא נוצרו התאנים לכך, בשל העובדה שלא הוקצה מגרש למשיב, זה מקרה בו רשאי המשיב, הזוכה על פי פסק רשם האגודות, להגיש תובענה על יסוד עילת הפסק וזה למעשה מה שנעשה כאן" (פסק הדין צורף כנספח ג' לכתב ההגנה).

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי סכום התביעה כולו, לרבות סכום פסק הבורר בסך של 15,000 ₪, שולם לתובע במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסק הדין של ביהמ"ש בעפולה (הנתבעת צירפה לכתב ההגנה העתק מטופס פתיחת הליך הוצל"פ, נספח ד', העתק מהקבלה בגין תשלום תיק ההוצל"פ, נספח ה', וכן העתק הודעת ראש ההוצל"פ על סגירת התיק, נספח ו').

לטענת הנתבעת, לטובת התובע ניתן פסק דין חלוט וסופי בהליך קודם בבימ"ש השלום בעפולה שאושר בביהמ"ש המחוזי בנצרת, במסגרתו נפסק לזכותו סך של 87,957 ₪, כשסכום פסק הבורר של רשם האגודות בסך של 15,000 ₪ מהווה חלק מן הסכום שנפסק. עוד נטען, כי התובע מבקש בתביעה נשוא תיק זה לקבל לידיו מן האגודה את סכום פסק הבורר פעמיים. לשיטתה, מדובר בעילה זהה ובמסכת עובדתית זהה בשני ההליכים, ולכן דין התביעה להידחות בשל קיומו של מעשה בית דין.

תגובת התובע לטענת מעשה בית דין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ