אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן עמי נ' עירית קר ית מוצקין ואח'

בן עמי נ' עירית קר ית מוצקין ואח'

תאריך פרסום : 18/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
17365-12-09
18/12/2010
בפני השופט:
מעין צור

- נגד -
התובע:
שמואל בן עמי
הנתבע:
1. עירית קר ית מוצקין
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

פתח דבר

התובע, יליד 1987, נפגע בתאונה שארעה ביום 23.5.09 בשטח בית הספר "אחדות" שבקרית מוצקין (להלן: "בית הספר"). בתביעתו זו עותר התובע כי הנתבעות – עירית קרית ביאליק, המחזיקה במקום (להלן: "העיריה"), והמבטחת שלה, יחויבו לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה.

הדיון בתביעה פוצל, כך שנתבררה תחילה שאלת אחריותה של העיריה לקרות התאונה.

נסיבות התאונה

התאונה ארעה ביום 23.5.09, שחל ביום שבת בשבוע, בסביבות השעה 16:00. עובר לקרות התאונה הגיעו התובע וחבריו, קבוצה שמנתה כחמישה עשר אנשים, לשטח בית הספר. שערי בית הספר היו נעולים, והתובע טיפס על אחד השערים ונכנס לשטח בית הספר. אף חבריו נכנסו לבית הספר באמצעות טיפוס על שערי בית הספר או על החומה המקיפה אותו.

הקבוצה שיחקה כדורגל, ובמהלך המשחק עף הכדור אל גג מקלט הסמוך למגרש. על מנת להוריד את הכדור מגג המקלט טיפס התובע על צינור מרזב הצמוד לקיר המקלט. לאחר שהגיע לגג וזרק את הכדור בחזרה למגרש, ירד התובע מהגג באותה דרך, דהיינו תוך שימוש בצינור המרזב. במהלך הירידה נתפסה טבעת הנישואין שעל אצבעו בבורג השייך למנגנון המחבר את המרזב לקיר המקלט. משקל גופו נמשך כלפי מטה, וכתוצאה מכך נכרתה אצבעו הרביעית ביד ימין עד לפרק הגליל התחתון.

צינור המרזב מחובר לקיר המקלט בשני מקומות, שהעליון מביניהם, בו נתפסה הטבעת של התובע, נמצא כשני מטרים מעל הקרקע. כל אחד מן החיבורים נעשה כך ששני חבקי מתכת, כל אחד מהם בצורה של חצי טבעת עם לוחית ישרה בכל קצה, מוצמדים זה לזה באמצעות בורג המוברג לשתי לוחיות, אחת של כל טבעת. שתי הלוחיות מחוברות זו לזו באמצעות הבורג, כשמצידו השני מוברג אום. שני החבקים מחוברים זה לזה באותו אופן משני צידיהם.

בין הצדדים נתגלעו מחלוקות עובדתיות בשני עניינים: האחד – האם שלטים הקיימים כיום בבית הספר, ואוסרים את הכניסה אליו לאחר סגירת השערים, וכן שלט האוסר לטפס על גג המקלט, היו מותקנים במקום בעת התאונה או הותקנו על ידי העיריה לאחר התאונה, בעקבותיה. השני – האם שונה כיוון ההברגה של חבקי המרזב לאחר התאונה או בעקבותיה. כפי שאבהיר להלן, איני סבורה כי לעובדות אלה השלכה על ההכרעה בתביעה זו, שכן סבורה אני כי דינה של התביעה להידחות אפילו הייתי מאמצת את גרסת התובע בנושאים אלה.

כניסת התובע לבית הספר – כניסה ברשות או הסגת גבול?

התובע נכנס לבית הספר ביום שבת, בשעות אחר הצהרים, כאשר שערי בית הספר היו סגורים ונעולים, באמצעות טיפוס על אחד השערים. כפי שניתן לראות בתמונה ת/1, בסמוך לשער שעליו טיפס התובע, לפי עדותו, על מנת להיכנס לבית הספר (ראה עדותו בעמ' 6 שו' 18-19) תלוי שלט בו כתוב: "הכניסה לבית הספר אסורה לאחר סגירת השערים".

לטענת התובע, שלט זה, ושלטים זהים לו התלויים ליד הכניסות האחרות לבית הספר, לא היו מותקנים במקום במועד התאונה, והם הותקנו רק לאחר התאונה. לדעת התובע לעובדה זו משמעות, שכן כל עוד לא היו מותקנים השלטים, הרי שעצם העובדה ששערי בית הספר היו סגורים ונעולים אינה מהווה אינדיקציה לכך שחל איסור להיכנס למקום. לטענתו, הוא וחבריו נהגו להיכנס לבית הספר בסופי השבוע לשם משחק כדורגל במשך שנים רבות, אף כאשר היה הדבר כרוך בטיפוס על השערים הנעולים או על החומה, וכך נהגו אף אנשים אחרים. עובדה זו היתה ידועה לעיריה, אשר לא מנעה זאת מהם, דבר המהווה היתר מכללא מצד העיריה להיכנס למקום לצורך משחק. מכאן שהתובע וחבריו לא היו מסיגי גבול, "שכן סגירת השערים לא נועדה למנוע מאנשים להיכנס לשטח בית הספר לשחק כדורגל, אלא המטרה היא יותר נוהלי בית הספר, מניעת ונדליזם, אך לא פעילות מבורכת של ספורט" (ראה דברי ב"כ התובע בסיכומיו, בעמ' 31). רק משנתלו שלטים האוסרים את הכניסה לבית הספר, משמעות הדבר הינה, כי הכניסה אסורה.

אין בידי לקבל טענה זו של התובע, כי העיריה נתנה הסכמה מכללא לכניסה לשטח בית הספר לצורך משחק כדורגל, באמצעות טיפוס על השערים או על החומה, כאשר השערים סגורים. כפי שניתן לראות בתמונות ת/1 ות/2, בית הספר מוקף בחומת בטון גבוהה, והשער בנוי כך שדוקרני מתכת מצויים בחלקו העליון. התובע עצמו העיד, כי גובה השער עליו טיפס הינו כמטר וחצי – שני מטרים (עמ' 6 שו' 22-23). עיריה המעוניינת לעודד קיומה של פעילות ספורטיבית בוודאי שלא תקיף את בית הספר בחומות בטון גבוהות, ובשערים נעולים שבראשם דוקרנים, כך שהמשתתפים באותה פעילות ספורטיבית יאלצו לסכן עצמם לשם כניסה לבית הספר. סגירת שערי הכניסה למקום, ובודאי כאשר מדובר בשערים ובחומה כפי שקיימים בבית הספר, אין פירושם אלא כי בעל המקרקעין או המחזיק בהם אינו מעוניין בכניסת אנשים למקום. תשובתו של התובע, כי הסיבה לסגירת השערים הינה "כי בית הספר לא פועל בשעות האלה" (עמ' 7 שו' 1), הינה תשובה מיתממת שיש לדחותה. התובע אף הוסיף וטען, כי רק בשנתיים האחרונות החלו לנעול את שערי בית הספר (עמ' 7 שו' 1-2), ואם אכן כך הדבר, הרי שדווקא עובדה זו היתה אמורה לשמש לתובע ולחבריו סימן לכך, שאף אם עד אותו שלב איפשרה העיריה את הכניסה לבית הספר לשם שימוש במגרשי הספורט, הרי שמכאן ולהבא אין היא מתירה זאת עוד.

הואיל ודחיתי את טענת התובע, כי העיריה התירה כניסה לבית הספר לצורך פעילות ספורטיבית באמצעות טיפוס על השערים הנעולים, הרי שאין חשיבות לשאלה מתי הותקנו השלטים האוסרים כניסה לבית הספר – האם היו שם לפני התאונה, כגרסת הנתבעות, או שהותקנו אחריה, כגרסת התובע וחבריו. למעלה מן הצורך אציין, כי מעדיפה אני את גרסת עד הנתבעות, אב הבית בבית הספר, ישראל שוקרון (להלן: "שוקרון"), על פני גרסת התובע וחבריו. בעוד שהתובע וחבריו הינם בעלי ענין בתוצאת המשפט, לשוקרון אין ענין דומה. שוקרון נמצא במקום יום-יום ומכיר אותו היטב. אני דוחה את טענת התובע, כי שוקרון העיד כפי שהעיד מחשש שהאחריות לקרות התאונה תיוחס לו. אף אילו היתה העיריה אחראית לתאונה, הרי שאין זו אחריותו של שוקרון.

מסקנתי הינה, איפוא, שהתובע וחבריו היו מסיגי גבול בשטח בית הספר.

אחריות העיריה כלפי מסיג גבול

ההלכה הפסוקה שנקבעה בבית המשפט העליון, לפחות מאז תיקון סעיף 37 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בחוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 4), תש"ל-1970, הינה כי על בעלים של מקרקעין ועל המחזיק בהם חלה חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים במקרקעין. חובה זו יכול שתחול גם כלפי מסיג גבול, במיוחד כאשר נוכחותו של מסיג הגבול ידועה לבעל המקרקעין ולמחזיק (ראה: ע"א 8/79 גולדשמיט נ' ארזי, פ"ד לה(3) 399; ע"פ 186/80 יערי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(1) 769).

לטענת התובע, הפרה העיריה חובתה כמחזיק במקרקעין כלפיו וכלפי חבריו, שכן במהלך שנים רבות בהן משחקים הם בבית הספר בסופי שבוע, מעולם לא העיר להם אף נציג מטעם העיריה, כי נאסר עליהם לשהות במקום. איני סבורה, כי מוטלת על העיריה כמחזיקה במקרקעין חובה לאתר כל מסיג גבול ולגרשו מן המקום. דרישה כזו משמעה, כי העיריה תחוייב בהצבת שומר קבוע במקום לשם איתורם של מסיגי גבול. איני סבורה כי יש מקום לדרוש זאת מהעיריה.

מחומר הראיות שבפני עולה, כי בנוסף להתקנת חומה ושערים כפי שנראים בתמונות ת/1 ות/2 ולנעילת השערים, מקיימת העיריה פיקוח על הנעשה בבית הספר באמצעות המוקד העירוני ובאמצעות ביקורות יזומות (ראה עדות תרצה צורף). בנסיבות אלה, יצאה העיריה ידי חובתה כמחזיקה במקרקעין כלפי מסיגי גבול, וזאת אף אם במועד התאונה לא היו מותקנים ליד השערים שלטים האוסרים את הכניסה לבית הספר בעת סגירתם. מי שמתעלם מן השערים הנעולים ובוחר לטפס עליהם על מנת להיכנס לבית הספר, אין לו אלא להלין על עצמו.

לכך יש להוסיף את העובדה, כי גם לאחר התאונה, בשעה שאף לגרסת התובע עצמו תלויים במקום שלטים האוסרים את הכניסה לבית הספר בעת שהשערים סגורים, ממשיכים התובע וחבריו להיכנס לבית הספר באמצעות טיפוס על החומה ועל השערים ולשחק כדורגל במקום (ראה עדות התובע בעמ' 9 שו' 6-7). עובדה זו מנתקת את הקשר הסיבתי הנטען על ידי התובע בין כניסתו לבית הספר ביום התאונה לבין היעדר שילוט האוסר על כך. כפי שניתן לראות, גם השילוט אינו מונע את כניסת התובע למקום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ