אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן עמי ואח' נ' מינץ

בן עמי ואח' נ' מינץ

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
46912-11-11
14/04/2013
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
1. רויטל בן עמי
2. חנה יחיא
3. נועה יחיא
4. גליה רוחם

הנתבע:
יוסף מינץ
פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה כספית בעילה חוזית ונזיקית בגין אי תשלום דמי שכירות ע"י הנתבע כמתחייב בחוזה השכירות ונזקים שנגרמו למושכר, המצוי ברח' יהודה המכבי 5 בירושלים (להלן – "המושכר"). התובעות הן, היורשות של המשכיר, יחיא אריה ז"ל (להלן – "המנוח").

2.תחילתו של ההליך, תביעה בסדר דין מקוצר מכוח חוזה השכירות שכלל גם תביעה לסעד של פינוי המושכר וסעד כספי בגין חוב לדמי שכירות והתבקש רשות לפיצול סעדים.

ביני לביני, בטרם נידונה בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן הודיע הנתבע לתובעות כי בכוונתו לפנות את המושכר עד ליום 31/12/11 וכך אכן עשה. בהסכמת הצדדים ניתנה לנתבע רשות להתגונן.

3.לאחר פינוי המושכר התגלה לתובעות לפי טענתן, כי הנתבע גרם לנזק בזדון למושכר במעשי ונדליזם בעקירה ופירוק של חלקים ממנו, הריסת קירות וכיוצ"ב, על מנת למנוע שימוש במושכר עם החזרת החזקה בו לידיהן. לאור זאת, בקשו לתקן את כתב התביעה ובהחלטה מיום 25/02/12 ניתנה רשות לתיקון כתב התביעה בנוגע לנזקים שנוצרו לאחר שנתנה לנתבע רשות להתגונן ועובר לפינוי המושכר.

4.הנתבעות טוענות בכתב התביעה המתוקן כי הנתבע עשה דין לעצמו באי תשלום דמי שכירות כלל החל מחודש יולי 2011 ועד מועד פינוי המושכר. עקב אי תשלום דמי שכירות נשלחה לו דרישה לפינוי המושכר תוך 3 חודשים ( מכתב מיום 01/08/11 , נספח ד' לכתב התביעה). במענה לכך הודיע הנתבע כי לא יפנה את המושכר ועמד בסירובו לשלם את דמי השכירות כסדרם.

5.התובעות, טענו לנזקים כמוצג בתמונות שצולמו עם קבלתו חזרה לידיהן (נספח י' לכתב התביעה המתוקן). הנתבע סרב לבצע תיקונים במושכר על מנת להקטין את הנזקים (נספח יא' לכתב התביעה המתוקן). עלות התיקונים שבוצעו ע"י בעלה של התובעת 1 הוערכו בסך של 9,000 ₪ וכן עלות הציוד שנרכש לביצוע התיקונים היתה בסך של 2,829 ₪.

בנוסף, דרשו התובעות פיצוי בסך של 10,000 ₪ לכל אחת מהן, בגין עגמת נפש שנגרמה להן ממעשיו ומחדליו של הנתבע כתוצאה מהפרות החוזה וסירובו לחתום על חוזה חדש לרבות נזקי המושכר הכבדים. כך גם, תבעו חוב אחר בגין דמי שכירות משלא שילם החל ממרץ 2009 תוספת של 3% לדמי השכירות לשנה עד יולי 2011 ודמי שכירות מחודש יולי 2011 עד מועד הגשת התביעה ביום 24.11.11.

6.הנתבע דוחה את טענות התובעות למעט הודעה ביתרת חוב לדמי שכירות בסך של 3,760 ₪ אותו הוא ממאן לשלם כל עוד לא תומצא לו חשבונית מס כחוק ע"י התובעות להבדיל מחשבונית מס של המנוח שהיה בכוונתן להמציא לו.

לדידו , הוא נתן את הסכמתו למנוח להקדים את תשלום דמי שכירות לשנת 2009 ולהעמידם על סך של 3,000 ₪ לחודש ולא לפי דמי השכירות שנקבעו בחוזה בסך של 600$ לחודש. בהסכמתו כאמור, לא היה משום הסכמה להעלאת שיעור דמי השכירות כי אם לתשלום מראש שיקוזז מאוחר מדי בהתחשבנות עם המנוח. תשלומיו לחודשים 01/09 – 06/11 עמדו על סך של 11,226 ₪ ולא על פי חיוביו לפי החוזה לתשלום סך של 600$ שהיו נמוכים מכך ונותרה לו יתרת זכות אשר לאחר הפחתת סך של 14,986 ₪ בגין חוב שלו לדמי שכירות עבור חודשים 07/11- 12/11 , נותרה לו יתרת חוב של 3,760 ₪ בלבד (נספח ד' לכתב ההגנה המתוקן).

7.לטענת הנתבע, לאחר פטירת המנוח דרשו ממנו התובעות שלא כדין, לחתום על חוזה שכירות חדש בהעלאת דמי השכירות וכן הן נמנעו בהוצאת חשבונית כחוק. משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות על המשך ההתקשרות ויישוב המחלוקת ביניהם, הוא הודיע לתובעות על כוונתו לפנות את המושכר. לעניין נזקי המושכר, הכחיש הנתבע כי גרם לנזק כלשהו וטען כי להיפך הוא הנכון, הוא השביח את המושכר בהכשרתו לשימוש, עם כניסתו אליו.

דיון ומסקנות:

8.בחוזה השכירות שנחתם בין המנוח לנתבע (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן) נקבע כי תקופת השכירות היא למשך 60 חודשים, החל מיום 10/03/06 . דמי השכירות לפי החוזה ישולמו בשקלים לפי שער הדולר היציג ויעמדו ע"ס של 600$ לחודש (סעיפים 3 (א) ו- 4 לחוזה ).

בתנאים הנוספים בחוזה (בעמ' האחרון לחוזה) הוסכם כי קיימת "אופציה להארכה לשנה עד 3 שנים" של החוזה. כך גם נקבע כי "שכר הדירה מתחיל ב- 600$ לחודש. כל שנה תחול תוספת 3% תשלום" וכי "התראה על פינוי המקום 3 חודשים מראש בכתב".

9.למרות קיומה של אופציה בחוזה לקביעת דמי השכירות בשקלים עם הצמדה לעליית מדד יוקר המחיה (כאמור בסעיף 4א. בחוזה) לא בה בחרו הצדדים, כי אם בתשלום בסך של 600$ כפי שניתן ללמוד מהוראות החוזה בסעיף 4.ב. בו ובהתאם לכך, נקבעו תנאי תשלום דמי השכירות בסעיף 5.א. ו-ב. לחוזה, לפי סכום דולרי ולא בסכום בשקלים לגביו לא נקבעה הוראה ולא היתה הוראה בחוזה. סעיף 25 א. לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (לאחר תיקון מס' 2 תשע"א – 2011 קובע: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

10.הנתבע, מכחיש קיומה של הסכמה ביינו ובין המנוח לשינוי דמי השכירות והעמדתם ע"ס של 3,000 ₪ בהתעלם מהוראות החוזה בדבר תשלום בסך של 600$ בשקלים לפי שכער הדולר. לטענתו, מעבר לתשלום בסך של 3,000 ₪ היה על דעת זאת שתהיה התחשבנות מאוחר יותר בינו ובין המנוח וייעשה קיזוז ככל שבוצע תשלום ביתר לפי שער הדולר. מנגד, אין בידי התובעות לסתור את גרסת הנתבע שכן, מעדותה של התובעת 1 (עמ' 3 לפרוטוקול) ועדותו של בעלה , עולה כי התובעות או מי מטעמן לא היה בסוד העניינים בנוגע לתשלומי הנתבע בחיי אביהן המנוח וכי מי מהם לא היה מעורב במו"מ ולהסכמות שהושגו בין המנוח והנתבע בדבר שינוי בתשלום דמי השכירות בהעמדתם על 3,000 ₪ לחודש החל משנת 2009 ואילך.

11. הנתבע, טען מנגד כאמור בתצהירו ומבלי שגרסתו נסתרה בחקירתו, כי נעתר לפניית המנוח בבקשה שישלם לו 3,000 שח מדי חודש אך מבלי שיהיה בכך משום פגיעה בזכותו לפי החוזה לתשלום בסך של 600 $ ותיערך התחשבנות מאוחר יותר לצורך קיזוזים בגין הפרשים, עקב תנודות בשער הדולר.

בנסיבות אלו, בהיעדר ידיעה של התובעות בנוגע להסכמות בין המנוח לנתבע מחד ומאידך, עדותו של הנתבע שלא נסתרה בעדות או במסמך לרבות התחייבות בכתב או תיקון של החוזה אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע לפיה, הוראות החוזה הן המחייבות. חיזוק לכך מצאתי בחיובו של הנתבע ,לגביה אין מחלוקת, לפיה עליו לשלם מידי שנה תוספת של 3% לדמי השכירות . לא סביר שהתובע היה מסכים להעלאה בכפל של דמי השכירות הן בתשלום בשקלים בהתעלם מתנודות בשער הדולר שהיו לטובתו ולמרות זאת שילם 3,000 ₪ לחודש והן בתוספת של 3% לשנה לדמי שכירות.

לפיכך, אני קובעת כי התשלום ששולם בשקלים וניתנו בגינו חשבוניות ע"ס של 3,000 ₪ אין בהם כדי לשנות מהוראת החוזה לתשלום בסך של 600$ לפי השער היציג.

אין גם בדחיית מועד ביצוע הקיזוז, כדי לאיין את ההסכמות בחוזה בדבר תשלום של 600$ לפי שער הדולר היציג.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ