אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן עטר נ' פרבוזויקוב ואח'

בן עטר נ' פרבוזויקוב ואח'

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
6102-06-12
14/04/2013
בפני השופט:
לובנה שלאעטה חלאילה

- נגד -
התובע:
איל בן עטר
הנתבע:
1. נטליה פרבוזויקוב
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
3. בוריס רוזמובסקי
4. המסיע נאסימי בע"מ ח.פ. 511348559

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה כספית ע"ס 10,794 ₪ שהגיש התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב תאונת דרכים שאירעה בנהריה ביום 11.1.2012 (להלן: "התאונה").

התובע הוא הבעלים של רכב מסוג יונדאי, מ. רישוי 8375464 שהיה נהוג, בעת התאונה, בידי הנתבעת 1 (להלן: "הנהגת") (יובהר כי התובע צירף את הנהגת ברכבו כנתבעת מתוך טעות).

הנתבע 3 (להלן: "הנתבע") נהג בעת התאונה ברכב שמספרו 3198676, הנמצא בבעלות הנתבעת 4 ומבוטח אצל הנתבעת 2.

בכתב התביעה נטען כי הכביש בו אירעה התאונה בעל 3 נתיבים. הנתיב האמצעי מיועד לנסיעה ישר ולפניה שמאלה והנתיב השמאלי הוא לפניית פרסה בלבד. עפ"י הנטען, רכב התובע נסע בנתיב האמצעי והחל, לאחר שהתחלף הרמזור לירוק, לפנות שמאלה ורכב הנתבע נסע בנתיב השמאלי ובמקום לבצע פניית פרסה, נסע ישר ופגע ברכב התובע.

מנגד, נטען בכתב ההגנה כי הנתבעת 1, הנהגת, היא האחראית הבלעדית לקרות התאונה. הנתבע טען כי רכבו היה בנתיב השמאלי על מנת לבצע פרסה והנהגת ברכב התובע עמדה מימינו בנתיב המיועד לפניה שמאלה. עפ"י הנטען, רכב הנתבע החל לבצע פניית פרסה תוך היצמדות למסלול השמאלי ביותר ורכב התובע החל לפנות שמאלה. לפתע נצמד רכב התובע לנתיב נסיעת רכב הנתבע, הנהגת בלמה את הרכב בחוזקה ובעשותה כן החליקה ופגעה ברכב הנתבע בצידו הימני קדמי.

הנהגים המעורבים בתאונה העידו לפניי ותיארו כל אחד לגרסתו את אופן התרחשות התאונה.

אין מחלוקת, למעשה, כי עובר לתאונה, הרכבים היו בצומת געתון בנהריה. רכב התובע עצר בנתיב האמצעי מבין שלושה ורכב הנתבע עצר בנתיב השמאלי.

עפ"י עדותה של הנהגת, היא מכירה את הצומת בה אירעה התאונה והיא נוסעת בה כל יום בדרכה לעבודה. היא העידה כי רכבה ורכב הנתבע עמדו בשורה הראשונה ברמזור אדום. כשהרמזור התחלף, היא החלה לפנות שמאלה לרח' הרצל וכשסיימה את הסיבוב הרגישה את המכה. הנהגת העידה "אני לרגע עצרתי, ראיתי את הנתבע והמשכתי כדי לא לעצור את התנועה בצומת, עצרתי את הרכב, הוא בא אלי. הוא יצא, הסתכל על הצומת. אמרתי לא האם לא ראה את הרכב שלי. הוא אמר שהוא רצה לעשות קשת יותר רחבה, הוא רצה לעשות פרסה ולקח קשת יותר רחבה". (שורות 18-21 עמ' 1 לפר').

הנתבע חזר על האמור בכתב ההגנה וטען כי בעת התאונה, הכביש היה חלק אחרי גשם. הוא העיד כי הצומת בה אירעה התאונה היא מאוד צרה והוא ביקש לבצע פרסה. לפי עדותו "נצמדתי כמה שיותר לצד שמאלי כי הצומת מאוד צרה. זיהיתי מצד ימין את רכב התובעת, היא נצמדה אלי יותר מדי" (שורות 1-0 עמ' 2 לפר').

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצירופיהם, לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ולאחר שבחנתי היטב את התמונות מצאתי להעדיף את גרסתה של הנהגת על פני גרסתו של הנתבע, לאופן התרחשות התאונה. אנמק;

ראשית אציין כי עדותה של הנהגת הייתה עדות מפורטת, סדורה, עקבית והותירה עליי רושם אמין. מנגד, הנתבע היה הססן בעדותו, לא נתן גרסה ברורה ולא דייק עת תיאר את הצומת כצומת צרה.

שנית, גרסתה של הנהגת הגיונית יותר מגרסתו של הנתבע והיא מתיישבת עם מוקדי הנזק ברכבים המעורבים בתאונה. מעיון בתמונות שצורפו לכתבי הטענות עולה כי רכב התובע נפגע בחלקו השמאלי ומנגד רכב הנתבעת נפגע בחלקו הקדמי ימני. מוקד נזק זה מתיישב יותר עם גרסתה של הנהגת לפיה רכב הנתבעת פגע ברכבה ולא להפך.

שלישית, מעיון בתמונות הצומת עולה כי יותר סביר שרכב הנתבע הרחיב את הקשת ופגע ברכבו של התובע, מאשר סטייה של רכב האחרון לעבר רכבו של הנתבע. תנאי הדרך הם נוחים יחסים לרכב המבקש לפנות שמאלה ולא ברור איזה סיבה היתה לנהגת לסטות מנתיב נסיעתה תוך כדי פנייה שמאלה, מנגד בשל אי תנועה בנוי בכביש, דומה כי פניית פרסה מהנתיב השמאלי מחייבת נהיגה בקשת סביב אי התנועה, ובנסיבות אלה סביר יותר כי התאונה אירעה בשל הרחבת הקשת יתר על המידה.

לאור האמור, אני קובעת כי התאונה אירעה באחריותו של הנתבע מס' 2. עם זאת, בשים לב לתנאי המקום והנתיבים בצומת, אני סבורה כי נהיגה יותר זהירה של הנהגת יכלה למנוע את התאונה ומכאן מצאתי לייחס לה רשלנות תורמת בשיעור של 20%.

לעניין הנזק – התביעה נשענת על חוות דעת שמאי שהעריך את הנזקים הישירים שנגרמו לרכב בסך 6,450 ₪, ירידת ערך בסך 2,844 ₪ בנוסף לשכ"ט שמאי ע"ס 1,500 ₪ (בגינו צורפה קבלה).

משלא הוגשה חוות דעת נגדית ולא נחקר השמאי מטעם התובע, חוות הדעת לא נסתרה ואני מאשרת את הנזקים שנכללו בה.

סוף דבר – אני מורה על קבלת התביעה.

אני מחייבת את הנתבעים, 2 - 4, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 8,635 ₪ (80% מסכום התביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה.

בנוסף, אני מחייבת אותם לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ