אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן עזרא נ' אבני

בן עזרא נ' אבני

תאריך פרסום : 09/12/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
8647-10-12
01/12/2013
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
חיים בן עזרא
הנתבע:
אביתר אבני

פסק-דין

1.הורתו של ההליך שלפני הינו בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים במסגרת תיק מס' 03-23250-12-4. מעיון בבקשה עולה, כי הנתבע הינו מושך שיק מס' 5707744 בסכום של 9,180 ₪ למועד פירעון 1/7/2012 כאשר שם הנפרע הינו התובע. עוד עולה מהבקשה ועותק צילומי של השיק שצורף אליה, כי השיק לא כובד על ידי הבנק מהסיבה "ניתנה הוראת ביטול" ביום 2/7/12. ביום 13/2/13 ניתנה רשות להתגונן והתובענה הועברה להידון בסדר דין מהיר.

2.כעולה מכתבי הטענות ותצהיר התובע, התובע, בעל עסק למכירת כרטיסי הגרלה של מפעל הפיס, הגיש בקשה לביצוע שטר בקשר לשיק ע"ס 9,180 ₪ שנמשך ע"י הנתבע לזמן פירעון 01/07/12. המדובר בשיק שנמסר ע"י הנתבע בראשית חודש אוקטובר 2011 במסגרת עיסקה לשכירות דירה לתשלום מראש עבור שלושה חודשי שכירות. לבקשתו של בעל הבית, השיק נמשך ע"י הנתבע כששם המוטב בו ריק. בדיעבד הסתבר, כי השיק הנ"ל נגנב מביתו של בעל הבית ע"י אדם בשם אבו-ראמי (להלן: "אבו-ראמי") בעת שהלה ביצע בביתו של בעל הבית עבודות שיפוצים. ביום 03/04/12  מסר אבו ראמי את השיק  לתובע כתשלום עבור כרטיסי הגרלה שמכר לו האחרון. בטרם  נטל השיק מידיו של אבו ראמי, התקשר התובע לנתבע, ושאל אותו האם אכן מדובר בשיק שנמשך על ידו. הנתבע, אשר אותה עת טרם ידע על גניבת השיק, השיב בחיוב, בסוברו, כי השיק התגלגל בדרך כלשהי לידיו של התובע. בהסתמך על תשובה זו הפקיד התובע, בתחילת חודש יולי, את השיק בחשבונו, אך הופתע לגלות,  כי השיק חולל בשל מתן הוראת ביטול ע"י הנתבע. 

3.השאלה היא האם בנסיבות אלו יש לראות בתובע בבחינת-"אוחז כשורה" אשר זכותו בשיק גוברת על זכותו של הנתבע בטענתו לפגם שנפל בחיוב השטרי?

4.טענות התובע בקצירת האומר: בתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי במסגרת עסקיו הוא נוהג לעתים לקבל מלקוחותיו שיקים  המשוכים ע"י צדדים שלישיים, אך בעשותו כן הוא נוהג להתקשר, טרם קבלת השיק, למושך השיק ומוודא עמו, כי אכן מדובר בשיק שנמשך על ידו.  באותו אופן  נהג, לדבריו, גם במקרה דנן. 

לגרסתו, במעמד קבלת השיק מידיו של אבו ראמי הוא התקשר למספר הטלפון של הנתבע, המופיע על גבי השיק, הזדהה בשמו הפרטי והציג עצמו בפני הנתבע כבעל עסק אשר קיבל מאחד מלקוחותיו שיק החתום על ידו ומשוך מחשבונו. בתגובה אישר הנתבע, באותה שיחה, כי מדובר בשיק שנכתב ונחתם על ידו. על סמך אישור זה נטל התובע, לדבריו, את השיק מידיו של אבו ראמי  "בלב שלם" (ס' 11 לתצהירו). חרף אישורו של הנתבע לתקינותו של השיק בחר הנתבע בסופו של יום להורות לבנק על אי כיבודו. לדברי התובע, שיחת הטלפון שנערכה בינו לבין הנתבע לא היתה שיחה חטופה וסתמית, אלא שיחה עניינית וממצה, כפי שמעיד גם משכה הארוך יחסית (דקה ו-17 שניות, בהתאם לתדפיס פירוט שיחות בזק שהגיש התובע), במסגרתה הוא מסר לנתבע את פרטי השיק,  והנתבע מצדו לא הביע כל התנגדות לפרעונו של השיק, ואף לא ביקש ממנו להמתין עם פרעון השיק עד לעריכת  בירור מצדו, באשר לנסיבות הגעת השיק לידיו.

בנוגע לתמורה שניתנה על ידו בעד השיק, טען התובע תחילה, במסגרת תצהיר עדותו הראשית, כי השיק ניתן לו ע"י אבו ראמי לצורך "כיסוי חובות" שצבר הלה כלפיו עד לאותו מועד.  ואולם, לאחר הגשת התצהיר ובטרם נשמעו ההוכחות ביקש התובע לתקן תצהירו בעניין זה, וטען, כי השיק נמסר לו ע"י אבו ראמי כתשלום עבור כרטיסי הימורים שרכש הלה בתחנת הלוטו במועד קבלת השיק וכנגדו (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 25/04/13). על נפקותו של "תיקון" זה יורחב להלן.

5.טענות הנתבע בקצירת האומר: בתצהיר עדותו הראשית גולל הנתבע מסכת עובדתית שונה מזו שגולל התובע. לגרסתו, בתחילת חודש אפריל 2012  התקשר אליו ממספר טלפון חסום, אדם אשר הזדהה בפניו כ"מישהו שעובד בצ'יינג'" (ס' 1 לתצהירו), וטען שברשותו שיק החתום על ידו ומשוך מחשבונו. הנתבע  אישר, כי מדובר בשיק שנמשך על ידו, וציין, כי אין לו ידיעה אודות נסיבות הגעת השיק לידיו. מיד בתום השיחה הנ"ל התקשר הנתבע לבעל הבית, ושאל אותו אם סיחר את השיק לאחרים. הלה השיב בשלילה, אך חיפוש שערך בביתו העלה כי השיק אינו בנמצא. בעצה אחת עם בעל הבית ביטל, אפוא, הנתבע את השיק ומסר לבעל הבית שיק  אחר תחתיו. לדברי הנתבע,  הוא ביקש לחזור לאותו בעל עסק, אשר יצר עמו קשר, ולהזהירו, כי מדובר בשיק שככל הנראה נגנב מביתו של בעל הבית האוחז המקורי, אך מכיוון שהלה מסר לו רק את שמו הפרטי והתקשר ממספר טלפון חסוי – לא היה באפשרותו לעשות כן. בתחילת חודש יולי 2013, ממשיך וטוען הנתבע, יצר עמו התובע קשר פעם נוספת, הפעם ממספר טלפון מזוהה והציג עצמו בפניו בשמו המלא (חיים בן עזרא). בשיחה טען התובע, כי השיק לא כובד ע"י הבנק ודרש  ממנו לשלם לו את הסכום הנקוב ע"ג השיק. בעקבות השיחה הנ"ל, יצר בעל הבית  קשר עם התובע, ובשיחה שהתנהלה ביניהם התחוור לו, כי השיק נגנב מביתו ע"י אותו אבו ראמי אשר ביצע עבודות שיפוצים בביתו מספר חודשים קודם לכן. בעקבות זאת הגיש בעל הבית תלונה במשטרה נגד אבו ראמי (נספח א' לתצהיר הנתבע). השתלשלות עובדתית זו מלמדת, לטענת הנתבע, כי נטילת השיק ע"י התובע מידיו של אבו ראמי היתה נגועה בחוסר תום לב של ממש מצד התובע. לדבריו, העובדה, כי טרם הצגת השיק לפרעון  נזהר התובע  שלא להזדהות בפניו בשמו האמיתי ולא לחשוף בפניו את מספר הטלפון שלו -  מלמדת, כי לתובע היו חשדות בדבר הדרך הבלתי חוקית בה הגיע השיק לידיו של אבו ראמי,  וכי התובע ניסה להעלים ממנו חשדות אלו. בנוסף טוען הנתבע, כי התובע לא נתן כל תמורה בעד השיק, ומכל מקום לא ברור אם התמורה שנתן בעדו ניתנה במסגרת עסקי ההימורים שהוא מנהל או שמא במסגרת אחרת, שכן השיק נכתב לפקודת התובע באופן אישי, נכנס לחשבונו האישי,  והתובע אף לא המציא  קבלה, חשבונית או כל מסמך אחר שיש בו כדי לתמוך בטענתו, לפיה השיק ניתן לו כתשלום עבור כרטיסי הימורים שרכש אבו ראמי בתחנת הלוטו. בענין אחרון זה הוסיף הנתבע וטען,  כי התובע  כלל  לא הוכיח  שעיסוקו בהימורים חוקיים,  ומשכך גם אין דרך לדעת, כי השיק נמסר לו במסגרת של הליך מסחר תקין וחוקי. 

יצוין, כי הנתבע הגיש גם תצהיר עדות מטעם בעל הבית (מר חמי בן מנחם), במסגרתו תמך הלה בטענותיו של הנתבע.  במהלך עדותו בבית המשפט ציין בעל הבית, כי  לאור העובדה שהשיק נגנב מביתו - הוא זה  אשר יישא, בסופו של דבר, במקרה של קבלת התביעה, בנטל פרעון השיק לתובע (ע' 12 ש' 6-7).

6. דיון והכרעה:

6.1    אחיזה כשורה: המסגרת הנורמטיבית:

התנאים ל"אחיזה כשורה" קבועים בסעיף 28(א)2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה):

(א)    אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר  כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1)    ....  ;

(2)    נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

חשיבות מעמדו של התובע כאוחז כשורה, להבדיל מאוחז רגיל או מ-אוחז בעד ערך, באה לידי  ביטוי בסעיף 37(2) לפקודה, הקובע, כי אוחז כשורה מקבל את השטר כשהוא "נקי  מכל פגם שבזכות קניינם של צדדים קודמים לו וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא". משמע, כי  האחיזה כשורה מעבירה  לאוחז בעלות נקיה בשטר,  גם אם למעביר עצמו לא הייתה בעלות נקיה בו.  המדובר, למעשה, בתקנת שוק, מכוחה זוכה האוחז כשורה לעדיפות על פני מושך השטר, המנוע מלהעלות כלפיו טענות הגנה שונות העומדות לו (ש' לרנר, דיני שטרות (תשס"ז-2007) עמ'  223).

בנוגע לנטל הוכחת תנאי האחיזה כשורה  קובע סעיף 29(ב) לפקודה, כדלקמן:

"כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה. אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".

הוראה זו מקימה חזקה לכאורה שהאוחז בשטר הוא אוחז כשורה. לפיכך ככלל, במקום שהתובע, האוחז בשטר, טוען, כי הוא אוחז כשורה, מוטל על הנתבע לשלול טענה זו, ולהוכיח, כי חרף אחיזת התובע בשטר, אין הוא אוחז בו כשורה. עם זאת, אם הוכיח הנתבע טענת הגנה ראויה, כי אז חל היפוך בנטל ההוכחה ובמקרה זה על התובע מוטל הנטל להוכיח, כי הוא אוחז בשטר בתום לב ובעד ערך. הגם שהוראת הסעיף מונה שורה של טענות הגנה אשר בהתקיימן חל כאמור, היפוך בנטל ההוכחה, ההלכה היא שהוראת סעיף 29(ב) בפקודה אינה מוגבלת לנסיבות המנויות בה, וכי ישנו היפוך בנטל ההוכחה כל אימת שמושך ההמחאה מעלה טענת ההגנה כלפי הנפרע (ראה: ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן. חרושת ברזל בע"מ, פ"ד לג(1) 304 , 305 (1979); יואל זוסמן, דיני שטרות (תשמ"ג-1983) עמ' 265-263 ; לרנר, שם, 224ׂ).

6.2בענייננו, מתמקדת המחלוקת בשניים מתוך חמשת התנאים הדרושים להוכחת אחיזה כשורה: מתן ערך (תמורה) בעד השטר וסיחורו של השטר בתום-לב .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ