אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן סימון נ' חב' עמידר-החברה הלאומית בישראל בע"מ ואח'

בן סימון נ' חב' עמידר-החברה הלאומית בישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 23/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
49318-01-13
09/12/2013
בפני השופט:
לימור ביבי-ממן

- נגד -
התובע:
רות בן סימון
הנתבע:
1. חב' עמידר-החברה הלאומית בישראל בע"מ
2. מינהל מקרקעי ישראל-מחוז צפון

החלטה

תיק זה הועבר לטיפול מותב זה ולאחר שעיינתי בו, עמדתי על כך שתלויות ועומדות בו טענות סף הנסבות על העדר סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה, כמו גם טענות הנסבות על כך שהתביעה במתכונתה אינה כוללת צדדים רלוונטיים – טענות אשר הנני מוצאת, כפי שיפורט להלן, כי יש בהן ממש ומשכך, הנני סבורה כי ראוי להקדים דיון בהם טרם המשך ניהול ההליכים בתיק.

מבוא עובדתי –

אקדים ואציין כי הואיל ועסקינן בטענות סף הרי שהעובדות להלן, הינן העובדות כפי שהן מפורטות במסגרת התביעה וזאת, תוך שנקודת המוצא – לדיון בבקשה זו- הינן כי התובעת תוכיח את כולן.

אמה המנוחה של התובעת הייתה בעלת זכויות החכירה בנכס מקרקעין בבית שאן (להלן:"הנכס") .

לאחר פטירת אמה המנוחה של התובעת, התנהלו בינה לבין אחיה הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, במסגרתם הושג הסכם פשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין ואשר בו נקבע כי הזכויות בנכס האמור יוקנו לתובעת וירשמו בפנקסי הרישום של הנתבעים.

לטענת התובעת, בין מועד פסק הדין לבין המועד בו ביקשה לבצע את רישום הנכס על שמה, נרשמו עיקולים בפנקסי הרישום המתנהלים על ידי הנתבעים וזאת, לטובת נושים של אחיה.

במסגרת תביעתה עותרת התובעת לרישום הזכויות בהתאם לפסק הדין וזאת, על אף רישומם של העיקולים. עוד טוענת התובעת כי זכויותיה עדיפות על העיקולים האמורים.

אין חולק כי התביעה הוגשה רק כנגד המשיבות- דהיינו- חברת עמידר שהיא החברה המשכנת ומנהל מקרקעי ישראל – הוא הרשות מנהלת המקרקעין בבעלות המדינה.

במסגרת כתבי ההגנה מטעמם טענו הנתבעים להעדר סמכות עניינית לדון בתביעה הואיל ועסקינן בתביעה הנסבה על זכויות במקרקעין ומשכך, הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי. עוד טענו הנתבעים להעדר סמכות מקומית באשר מדובר בנכס מקרקעין המצוי בבית שאן ולבסוף טענו כי התובעת לא צירפה את הצדדים הרלוונטיים להליך, באשר לא צירפה את מטילי העיקולים.

הבקשות הועברו לתגובות ותשובות ולאחר עיון בכלל הכתבים אשר הוגשו ניתנת החלטתי זו במסגרתה – אקדים אחרית לראשית- הנני מוצאת כי יש טעם בבקשות ומשכך בסיכומו של דבר הנני קובעת כי התביעה תמחק , תוך שלתובעת הזכות להגישה מחדש כדבעי.

להלן תפורטנה הטענות כאמור.

העדר סמכות עניינית –

סעיף 51(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב ), תשמ"ד – 1984 , המגדיר סמכותו של בית משפט השלום ,קובע בסעיף קטן 3 כי בית המשפט השלום ידון ב :

"(3)תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;"

הלכה פסוקה היא שהסמכות העניינית נקבעת על פי הסעד המבוקש ומשכך, יש לבחון האם הסעד המבוקש במסגרת התביעה, מצוי בסמכותו של בית משפט זה.

כאמור לעיל, עסקינן בתביעה אשר הסעד המבוקש במסגרתה הינו רישום זכויות חכירה לדורות על שמה של התובעת בפנקסים המתנהלים על ידי הנתבעים. עוד מבקשת התובעת כאמור כי זכויותיה ירשמו על אף שקודם לפנייתה לרישום כאמור, נרשמו על הנכס עיקולים. הנני סבורה כי השאלה הנתונה להכרעת בית המשפט הינה למעשה השאלה זכויותיו של מי גוברות- זכויות התובעת אשר הוקנו לה מכח פסק דין או זכויות בעלי העיקולים.

בנסיבות אלו, הרי שמדובר בתביעה בדבר חכירה לדורות אשר אינה נסבה על חזקה או שימוש במקרקעין ומשכך, אינה מצוייה בתחום סמכותו של בית המשפט השלום, אלא בסמכותו של בית המשפט המחוזי.

במאמר מוסגר אציין כי במסגרת תגובתה טוענת התובעת כי בית משפט זה אינו נדרש להכריע בסוגיית הבעלות בזכויות הואיל וזו הוכרעה כבר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. מבלי לקבוע מסמרות הרי שבטענה זו אין ממש- וזאת, הואיל ומטילי העיקול לא היו חלק מההליך בפני בית המשפט לענייני משפחה ומשכך, פסק הדין לכאורה אינו מהווה מעשה בית דין כלפיהם. זאת ועוד, לאור האמור, הרי שגם ככל שויתר אחיה של התובעת על זכויותיו במקרקעין- סוגיה הטעונה בירור היא – האם ויתורו זה שלו תקף.

בנסיבות אלו, הרי שאין מנוס מקביעה ולפיה, במסגרת ההליך השיפוטי בתביעה זו, ידונו זכויות במקרקעין וכן, תידונה שאלת המדרג של זכויות אלו ומשכך, התביעה מצוייה בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ