אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן משה נ' עירית תל-אביב-יפו

בן משה נ' עירית תל-אביב-יפו

תאריך פרסום : 17/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37485-06-11
10/03/2013
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
אמנון בן משה
הנתבע:
עירית תל-אביב-יפו

החלטה

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף, בטענה שמדובר בתביעה לסעד כספי – השבת תשלום ששולם על ידי גב' מרים משה לנתבעת כקרן חניה, כתנאי לקבלת היתר בניה בפרויקט ברח' אחד העם 49 בתל אביב.

בכתב התביעה נטען שהתובע בנה את הפרויקט למגורים, ולא נטען שהוא בעל הנכס, אלא שהנתבעת חייבה אותו בתשלום החניה.

לטענת הנתבעת, הבעלים הרשום של הנכס הינה הגב' מרים משה, אשר הגיש את הבקשה להיתר בניה בפרויקט, היא זו שבחרה לשלם את קרן החניה וקיבלה לידיה את ההיתר והיא זו שחתמה על כתב התחייבות כלפי הנתבעת, לפיו היא מבקשת לשלם לקרן החניה.

תשלום קרן החניה לא הוטל על התובע, הוא לא היה בעל הזכויות בנכס, במועד הגשת הבקשה להיתר, לא ביקש את ההיתר, לא חתם על כתב התחייבות ולא שילם את קרן החניה.

משכך, טוענת הנתבעת, דין התביעה להידחות על הסף בשל העדר יריבות.

בכתב התשובה, אשר הוגש ללא היתר לתיקון כתב התביעה, העלה התובע טענות חדשות, שלא עלו בכתב התביעה המקורי. טוענת הנתבעת, כי אסור היה לתובע, להעלות בכתב התשובה טענות חדשות, אלא מותר רק להגיב לטענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה.

כך בכתב התשובה הוסיף התובע, כי הוא שיזם את הבנייה, הוא שנשא בתשלום קרן החניה, הגב' מרים משה המחתה לו כל זכות שהייהת לה בקשר עם הנכס. מדובר בתיקון מוסווה של כתב התביעה, שלא בהתאם לתקנות.

לטענת הנתבעת, כל עובדה המקנה לתובע זכות לסעד צריכה להיות מפורטת בכתב התביעה ומכיוון שכתב העילה אינו מגלה יריבות, דין התובענה סילוק על הסף.

בכל מקרה, כך הנתבעת, יש להורות על מחיקת סעיפים 1.1., 1.2, 1.3, 2.2 מכתב התשובה המהווים תיקון כתב התביעה.

ככל שיותר לתובע לתקן את כתב תביעתו, יש להתיר לנתבעת תיקון כתב הגנתה, ואז תהיה לנתבעת הזכות לטעון להתיישנות טענות התובע.

לטענת הנתבע, התביעה התיישנה, כיוון שחלפו מעל 7 שנים ממועד גבית תשלום קרן החניה. מדובר בתביעה לסעד כספי בגין תשלום קרן חניה בסך 81,204 ₪ אותם שילמה גב' מרים משה ביום 29.11.01. התובע אף אישר בכתב התביעה, (ס' 2.9) כי מירוץ המועדים להקמת חניון ציבורי בעבור הפרויקט החל ביום 29.11.01, בהתאם להיתר ותכנית שאושרה בחודש אפריל 2001 ועילת התביעה קמה לו עם תשלום קרן החניה.

התובע בתגובתו טוען, כי הוא זה ששילם את תשלום קרן החניה כמפורט בס' 1.2 – 1.5 בכתב התביעה, אמו – גב' מרים משה שעל שמה יצאה הודעת החיוב, המחתה לו את זכותה בקשר עם התשלום נשוא תביעה זו, התובע הוא שבנה את הפרויקט ונשא בהוצאות הכרוכות בו.

במענה לדרישותיו, השיבה לו העירייה לגופו של עניין ולא טענה להיעדר יריבות ולכן התובע לא נדרש לסוגיה זו בכתב התביעה.

התובע טוען, כי המפורט בכתב התשובה, אינו מהווה נימוק תביעה חדש, אלא מעלה אותה טענה, ולפיה, הנתבעת גבתה ממנו ביתר בגין הפרויקט.

לעניין טענת ההתיישנות, טוען התובע, כי היה על העירייה להעלות טענה זו כבר בכתב ההגנה, שזו הייתה ההזדמנות הראשונה. בנוסף, טוען התובע, כי התביעה לא התיישנה, כיוון שעילת התביעה נוצרת במועד שבו כל נסיבות העניין מאפשרות לתובע לקבל את הסעד שלו הוא טוען, מועד בו התביעה בשלה. לגרסתו, תכנית מתאר ח', תכנית חניה לתל אביב יפו שמכוחה בוצעה לכאורה הגביה נשוא תביעה זו, אינה יכולה להוות בסיס לגביית כספים לקרן החניה, כיוון שאין הסמכה בחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 לקבוע הוראה המסמיכה את הנתבעת להטיל חוב בתשלום חובה כפי שנגבה ממנו.

יתרה מכך, טוען התובע, הנתבעת רשאית לגבות תשלום לקרן חניה בהתאם להוראות ס' 2(ב) לתוספת להוראות תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) התשמ"ג 1983, לפיו רשות מקומית רשאית לפטור מן החובה להתקין מקומות חניה משיקולי תכנון ולחייב את מבקש היתר הבניה להשתתף בהתקנת מקומות חניה בחניון ציבורי שמחוץ לנכס נושא ההיתר שלמימונו הוקמה הקרן, ובלבד שהחניון מוקם בתוך עשר שנים ממועד מתן ההיתר. לשיטת התובע, תקנה זו חלה רטרואקטיבית גם על חיובי קרן חניה נשוא תביעה זו, כיוון שניתן לעירייה פרק זמן של 10 שנים ממועד היתר הבניה בגינו בוצע תשלום קרן החניה.

לכן, טוען התובע, כי עילת התביעה נולדה בחלוף פרק זמן ממועד התשלום, שלאחריו היה ברור שהנתבעת לא תקים מקומות חניה בטרם חלוף 10 שנים ממועד ביצוע התשלום.

אני מקבלת את טענת הנתבעת, לפיה ככל שברצון התובע לשנות את הנטען בכתב התביעה ולטעון שהוא בעל הדין הנכון להגיש תביעה זו, עליו להגיש בקשה לתיקון כתב תשובתו. לא נטען לפרט את נסיבות היריבות בין הצדדים בכתב התשובה מבלי להעלותן ולו ברמז, בכתב התביעה עצמו.

ככל שלא תוגש בקשה לתיקון בתוך 14 יום מהיום, יימחקו מכתב התשובה סעיפים 1.1., 1.2, 1.3, 2.2 .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ