אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן מנחם נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בן מנחם נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 19/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
27156-02-12
10/03/2013
בפני השופט:
תרצה שחם קינן

- נגד -
התובע:
רחל בן מנחם
הנתבע:
1. הראל חברה לביטוח בע"מ
2. לאונרדו סיטי טאואר

פסק-דין

פסק דין

הצדדים ועיקרי הטענות

התובעת הגישה תביעה לפיצוי בסך של 32,700 ₪, בעקבות תאונה, בה נפלה, בין אריחים הסמוכים לבריכת השחייה, במלון הנתבעת 2, ונפגעה. לטענתה, הגיעה ביום 23.8.05 לבית המלון של הנתבעת 2, לחגיגת בת מצווה של קרובת משפחה. ההזמנה כללה רחצה לילית בבריכה.

התובעת ביקשה להצטרף לבני משפחה, שישבו על שפת הבריכה. כשהגיעה סמוך לבריכה, נתפסה רגלה במרווח, שבין אריחי שיש גדולים, ביניהם מרווחים ברוחב של כ-15 ס"מ, היא נפלה ונחבלה. התובעת פונתה לבית חולים, באמצעות אמבולנס, כשהיא סובלת מכאבים בצלעות וברגל שמאל.

בצילום, ת/1, שהוגש על ידי התובעת בדיון, נראים, סמוך לבריכה, אריחים גדולים, שביניהם מרווחים, ברוחב של כ-15 ס"מ. לטענת התובעת לא הזהירו השלטים, מפני האריחים הנפרדים, היוצרים מכשול ממשי, ומהווים סכנה, לאורחים הקרבים אל הבריכה.

לטענת התובעת הייתה באי כושר עבודה מלא, במשך 83 ימים. התובעת הודיעה כי היא מעמידה את תביעתה על עגמת נפש וכאב וסבל. לטענתה סבלה מכאב בברכיים, לא יכולה הייתה להשתעל, ואף לבכות, מחמת כאבים בחזה. התובעת צירפה לכתב התביעה אישורים רפואיים, מהם עולה, בין היתר, כי סבלה מכאבים בצלעות, במשך תקופה ממושכת.

התובעת צירפה לכתב התביעה אישור, לפיו דווח להנהלת המלון (הנתבעת 2) אודות האירוע, ביום המקרה, וכן מכתב עו"ד, שנשלח לנתבעת 2 ביום 11.4.06.

לטענת הנתבעות, הוגשה התביעה בשיהוי משמעותי, כשש שנים לאחר קרות האירוע, שיהוי, שפגע ביכולתה של הנתבעת להתגונן כראוי. עוד טוענות הנתבעות, כי האירוע התרחש עקב אי זהירותה של התובעת, וכי סכום התביעה הינו מופרז.

הנתבעות צירפו לכתב ההגנה מסמכים ואישורים, לפיהם עומדים הבריכה, והשילוט, בתקנים כנדרש. הנתבעות לא זימנו כל עד מטעמן, לא הביאו כל ראיה, לפיה נקטה הנתבעת 2 בכל אמצעי זהירות, שיכול היה להסב את תשומת ליבה של התובעת, לקיומם של מרווחים בין האריחים הסמוכים לבריכה. לא הובאה כל ראייה באשר למצב התאורה, סמוך לבריכה, בערב האירוע. לטענת נציג הנתבעות יכולה הייתה התובעת להגיע לבריכה מכיוון אחר, ולא היה עליה לעבור דווקא על האריחים המרווחים ביניהם. לדבריו קיים שילוט "מעבר לבריכה" והתובעת בחרה לקצר את הדרך, ולפיכך האחריות לתאונה עליה בלבד. נציג הנתבעת 2 טען כי אין מצפים מאורחת, הנועלת נעליים עם עקבים, להיכנס לשטח הבריכה. הוסיף נציג הנתבעת ואמר כי במקום שילוט, המזהיר מפני החלקה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים, קראתי את כתבי הטענות, עיינתי במסמכים שצורפו להם ובתמונה, ת/1, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה.

התובעת העמידה את תביעתה על כאב וסבל.

בשאלת האחריות, הגעתי למסקנה כי היה על הנתבעת 2 לצפות כי אורח עלול למעוד בין האריחים, בנסיבות, בהן בשעות לילה, מהלכים אורחים, המוזמנים למסיבת בת מצווה, (וכן אורחות, הנועלות נעליים עם עקבים גבוהים), סביב לבריכה, שם מונחים אריחים גדולים, וביניהם מרווחים, מבלי ששלט יתריע מפני הסכנה.

עיון בתמונה ת/1 מעלה כי האריחים הגדולים, הנמצאים סמוך לשפת הבריכה, וביניהם מרווחים ברוחב של כ-15 ס"מ, מהווים מכשול.

לא מצאתי ממש בטענת הנתבעות, לפיה הגשת התביעה, כשש שנים לאחר האירוע, פגעה ביכולתן להתגונן. לכתב התביעה צורף אישור, לפיו דווח להנהלת המלון, אודות האירוע, בו ביום. עוד צורף מכתב עו"ד, שנשלח אל הנתבעת 2 ביום 11.4.06, כשלכל זה מצטרפת העובדה, שנציג הנתבעת, שהתייצב לדיון, שימש, לדבריו, בתפקיד במלון באותו הערב.

טענתו של נציג הנתבעת 1, לפיה יכולה הייתה התובעת לבחור דרך אחרת להגיע אל הכיסאות, עליהם ישבו בני משפחתה, מחזקת את טענת התובעת, לפיה אכן נשקפה סכנה, למי שבחר להתקרב לבריכה, תוך שהוא עובר על גבי האריחים המרווחים.

הנתבעת לא הוכיחה כי נקטה ולו אמצעי מינימלי למניעת הסיכון. ניתן היה לגדר את האזור בו מונחים האריחים המרווחים, ניתן היה להציב שלטים ברורים, המתריעים על הסיכון (כפי שהציבו שלטים המזהירים מפני סכנת החלקה), ניתן היה להציב שלטים ברורים המכוונים את האורחים להגיע לשפת הבריכה, שלא דרך האריחים המרווחים.

מצאתי להטיל על התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 10%. ספק בעיני אם ניתן היה להבחין בנקל, מבעוד מועד, במרווחים, בין אריחי השיש הגדולים, בשעת לילה, עם זאת מצופה מאדם המתקרב לבריכה, שיסתכל לאן הוא הולך.

באשר לנזק - כאמור, העמידה התובעת את תביעתה על כאב וסבל בלבד, ומהאישורים הרפואיים, שצורפו לתיק, עולה כי חשה ברע במשך כשלושה חודשים, ולפיכך מצאתי להעמיד את סבלה של התובעת בדרך האומדן, על סך של 4,500 ₪.

סוף דבר – הריני מקבלת את התביעה. לאור קביעתי, לפיה חלה על התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 10%, תשלמנה הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובעת, סך של 4,050 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן תשלמנה הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בסך 400 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ