אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן מיור נ' כהן ואח'

בן מיור נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 12/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
48554-01-13
04/11/2013
בפני השופט:
אילונה אריאלי

- נגד -
התובע:
יהושע בן מיור
הנתבע:
1. גבריאלה כהן
2. נסים כהן

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה קטנה שהגיש התובע נגד הנתבעים.

התובע טוען כי ביום 3.3.2011 הוא העביר, על פי בקשת הנתבע, סך של 10,000 ₪ לחשבון המתנהל על שם הנתבעת ב"מגדל שוקי הון". הוסכם בין השניים כי מדובר בהלוואה לרכישת מניות טבע בארה"ב וכי ההלוואה תוחזר בתוך שנה בתוספת ריבית בשיעור של 10% לחודש. הנתבע לא השיב לתובע את כספי ההלוואה, חרף פניות בכתב והבטחות הנתבע ועל אף שהתובע הסכים להוריד את הריבית לשיעור של 5% לחודש. על כן התובע דורש כי הנתבע ישלם לו סך של 22,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה. הנתבעת טוענת כי אין לתובע כל יריבות עמה וכי לא הייתה לה כל מעורבות בעסקה הנטענת והיא מעולם לא פגשה את התובע ולא שוחחה עמו. הנתבע טוען כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית המבוססת על שקר והכפשות. השניים הכירו היכרות שטחית לפני מס' שנים. התובע, שריצה תקופות מאסר מספר פעמים, ביקש את עזרתו של הנתבע כדי להתפרנס ולחזור לחיים נורמטיביים. הנתבע, בתום לב, עזר לו, הן בהעברת כספים במזומן והן בתשלום עבור רכב שהתובע שכר, כאשר חברה שבניהול הנתבע שילמה את דמי השכירות עבור הרכב וכשהתובע אמור היה לשווק את מוצריה של החברה בתמורה לעמלת מכירה, אך בפועל המכירות שאפו לאפס. סך הכספים שהתובע קיבל מן הנתבע – במזומן ועבור שכירת הרכב, עמדו על 12,700₪, סוכם בין השניים כי התובע ישלם לנתבע סך של 10,000 ₪ וכי היתרה "תיגרר לחשבון הבא". הנתבע ביקש כי התובע יפקיד את הכספים בבנק מסד, אך משאמר לו התובע כי אין בנק כזה בטבריה הסכים הנתבע כי הכסף יופקד בבנק לאומי לזכות חשבון אשתו במגדל שוקי הון המתנהל שם. בהמשך, נעצר התובע בהאשמות של מעשי הונאה חמורים ובתקופת מעצרו הנתבע נעתר לבקשתו והעביר לו כספים לאור מצוקתו הרבה. התובע נהג להתקשר לנתבע מבית הכלא ולהתחנן לעזרה לבנו שנמצא לדבריו ברחוב וללא אוכל וכן עבורו לקנטינה ולשחרור בערובה והנתבע עזר לתובע והעביר לו ולבנו כספים. כשנה לאחר מעצרו שוחרר התובע ופנה לנתבע בבקשה לעזרה כספית. הנתבע הסביר לו כי הוא חייב לו כספים רבים וכי הוא לא ימשיך לעזור לו לאחר מה שגילה אודותיו לגבי מעשי ההונאה, התובע איים על הנתבע והגשת התביעה הינה דרך להציק לנתבע ולאשתו.

הנתבע מכחיש מכל וכל את הטענה שהתובע נתן לו הלוואה, מצבם הכלכלי שלו ושל אשתו איתן והוא לא נדרש להלוואה, כאשר התובע היה מוגבל באמצעים באותה עת ואין זה הגיוני שיבקש ממנו הלוואה.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובע והנתבע. לאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים ולאחר שעיינתי במסמכים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

התובע, הנושא בנטל ההוכחה, לא הוכיח כי הוא הלווה לנתבע הלוואה כנטען על ידו, שהיה על הנתבע להשיבה ובריבית הנטענת על ידו.

התובע לא הגיש כל ראיה שהיא, שיש בה כדי לתמוך בטענתו כי דובר בהלוואה כאמור. בכלל זה, לא הוצג כל הסכם בכתב, סיכום דברים, או כל אסמכתא שהיא.

התובע לא גילה בכתב התביעה את שהתברר בבית המשפט, כי בינו לבין הנתבע היו יחסים מורכבים כולל קשרי עבודה וקשרים עסקיים וחבריים, כשגם בבית המשפט לא הובהרה כדבעי מהותם של קשרים אלה.

כך התברר מעדות התובע, כי בשנת 2010 חברה שבבעלותו בשם 'ב.מ.י שיווק ומסחר' מכרה מוצרים לחברה בשם 'ניו סלז' בע"מ', שהייתה אז בבעלות הנתבע וכיום הינה בבעלות התובע (עמ' 3 שורות 18-32 לפרוטוקול, ת/1, ת/2).

כן התברר, כי הנתבע, באמצעות חברה בבעלותו בשם 'פודרוניקס', שילם במקום התובע עבור רכב שאותו שכר הנתבע מעד התביעה - יוסף חוראני וזאת, לטענת התובע, בשל כך שהנתבע "היה חייב לי כסף 3,500 ₪ אני לא זוכר על מה, היו בינינו עניינים ועסקים..." (עמ' 4 שורות 10-11 לפרוטוקול).

זאת ועוד, לטענת התובע בחודש ספטמבר 2010 הוא השקיע, תחת לחץ ואיומים מצד הנתבע, 900 דולר בחברה בשם "אם טק" להשקעות באינטרנט, וכשראה שאין רווחים הוא התקשר לנתבע מתא המעצר וביקש את כספו בחזרה ואו אז הנתבע העביר לחשבון בנו 5,000 ₪ (עמ' 5 שורות 1-5, 16-23 לפרוטוקול).

בסיכומו של דבר ומתוך ריבוי היחסים העסקיים והכספיים בין הצדדים, שביחס לכולם לצדדים גרסאות שונות שאינן מגובות במסמכים מספקים, הרי שבכל הנוגע לתביעה נשוא ענייננו התובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי יש להעדיף את גרסתו, ולפיה הסכום שהופקד בחשבון הנתבעת היווה הלוואה שהיה על הנתבע להחזיר לו, על פני גרסת הנתבעת ולפיה דובר בהחזר חוב כספי שהתובע היה חייב לנתבע.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ