אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן לולו קפלן נ' מדינת ישראל

בן לולו קפלן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 01/10/2013 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
41862-07-13
24/09/2013
בפני השופט:
נגה אהד

- נגד -
התובע:
מורן בן לולו קפלן
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דין בימ"ש תעבורה מרכז , תיק ת"ד 7739-12-11 (כב' השופטת אוסטפלד נאוי). המערערת הורשעה בעבירות של נהיגה בשכרות מכוח סירוב ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף בניגוד לסעיפים 62 (2), 38 (2) ו – 10 (א) לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961.

העונש שגזר בימ"ש קמא - קנס בסך 3,500 ₪, פסילה בפועל לתקופה של 30 חודש, פסילה על תנאי בת 12 חודשים למשך שלוש שנים ומאסר על תנאי בן 9 חודשים למשך שלוש שנים.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערערת כדלקמן:

1.לאור האמור בסעיף 64 ב (ב 2) לפקודה, החזקה המצוינת בסעיף 64 ד' לפקודה מתקיימת רק אם הוסברה למערערת משמעות המשפטים של סירוב ליתן דגימה. דהיינו, לא די שיוסבר למערערת כי בשל סירוב ליתן דגימת דם "תחשבי שיכורה" אלא דרוש דבר מה נוסף כגון שתעמוד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב וגם הסבר לעניין העונש המינימאלי הקבוע בחוק.

2.עוד נטען כי לא יעלה על הדעת שנאשם בעבירת שכרות מכוח סירוב לא יקבל הסבר דרוש ומקיף מעבר לחובה להסביר, לעניין העונש המינימאלי שקבוע בחוק לעבירת השכרות.

3. עוד נטען כי לפי סעיף 64 ב (ב 4) קיימת הוראה כי על בעל מקצוע רפואי חלה חובה לברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה. במקרה של המערערת היה על השוטר לברר עם רופא בית החולים בו נמצאה המערערת אם אפשר לקחת ממנה דגימת דם.

4. עוד נטען כי לפחות היה מקום לזכותה מחמת הספק לאור מצבה - היותה מבולבלת, נסערת, נאנחת מכאבים, לא הייתה במצב שהיא מסוגלת להבין את הסבר השוטר.

ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב בהכרעת הדין, כך גם לא להתערב בעונש.

לגופו של עניין דין הערעור להידחות.

עיון בתיק בימ"ש קמא מלמד כי בימ"ש קמא בחן את העדויות, המסמכים ולא קיבל טענת ב"כ המערערת לפיה המערערת לא זכרה האירוע מבית החולים, הייתה בהלם ולא זכרה אם עד התביעה 3 נתן לה הסבר כלשהו. עולה מתוך המזכר ת/8 שנערך על ידי עד תביעה 3 כי המערערת הייתה במיטה נאנחת מכאבים, מבולבלת ונסערת, יחד עם זאת סיפרה לו כי שתתה כוס יין, כי הרכב בו נהגה לא נמצא בבעלותה אלא בבעלות אחר, היא ידעה לומר שהיא מסרבת ליצור קשר עם הוריה וביקשה מעד התביעה שיתקשר לחברה שלה ואף נתנה את מספר הטלפון של אותה חברה כדי לדווח לחברה על התאונה.

המערערת נתנה הסבר להתנהגותה הנסערת וסירובה לקבל טיפול רפואי לפיו הייתה המומה מהתאונה, אך עולה מתוך ת/7 שציין עד תביעה 3 כי המערערת ביקשה לעבור לבית חולים אחר ועל כן סירבה לקבל טיפול רפואי ומתוך כלל המסמכים והעדויות עולה כי המערערת פונתה מיד ממקום התאונה לבית חולים לניאדו, ראה ת/1, ת/7, ת/8, אך שוחררה ממרכז רפואי מאיר, כך על פי ת/11 – מסמכי השחרור.

נוכח מסמכים אלה וראיות שנשמעו קובע בצדק בימ"ש קמא כי המערערת הבינה היטב את שהתרחש סביבה, הועברה לבית חולים אחר לפי בקשתה לאחר שסירבה לקבל טיפול רפואי בבית החולים אליו הובאה מיד לאחר התאונה ועוד קובע ביהמ"ש בצדק כי גרסת המערערת כי השתוללה וסירבה לקבל טיפול בעקבות ההלם נסתרה. סתירה בין טענת המערערת שהייתה בשוק מהתאונה נסתרת במסמך הרפואי ת/11 ממנו עולה כי המערערת הייתה בהכרה, מתמצאת בזמן ובמקום ובפרטים אישיים. לא עלה בשום מסמך מצב שבו המערערת איבדה הכרתה ולו לזמן קצרצר.

נוכח כך, אני מוצאת קביעת בימ"ש קמא כי המערערת נהגה בהיותה שיכורה לאחר שמולאו דרישות סעיף 64 ב (ב 2) לפקודה ולאור הסתירות בעדותה של המערערת שלא עשתה רושם אמין כלל ועיקר על בימ"ש קמא, כנכונה.

טענת ב"כ המערערת לפיו לא קיבלה המערערת הסבר לעניין העונש הצפוי לה נדחית. בימ"ש עליון קבע ולא אחת כי אין חובה על השוטר לציין בפני חשוד סוג העונש הצפוי לו, לעולם לא יכול לדעת שוטר מה העונש אשר ייגזר על נאשם.

מכאן נדחה הערעור לעניין הכרעת הדין.

באשר לעונש, מדובר במערערת המחזיקה ברישיון מאז שנת 2008 ולחובתה 5 הרשעות קודמות. בימ"ש קמא, למקרא גזר הדין, נתן דעתו לחומרת העבירה של נהיגה בשכרות, לעיקרון ההלימה, לעובדה כי נהיגת השכרות נעשתה בשעה שרישיון הנהיגה של המערערת פקע. כך בימ"ש נתן דעתו למהות העבירות שביצעה המערערת ביניהן אי ציות לתמרורים ועבירת מהירות.

בימ"ש נתן דעתו לפסיקה רלוונטית, לגישת ביהמ"ש העליון לפיה יש לנקוט ענישה ממשית ומחמירה אשר תרתיע את ציבור הנהגים מפני נהיגה בשכרות והעונש שגזר בימ"ש קמא ראוי ומאוזן ואין מקום להתערב בו.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין למערערת ולבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ' תשרי תשע"ד, 24 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ