אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן לולו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בן לולו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 08/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
21169-02-10
27/02/2012
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'

- נגד -
התובע:
מייק בן לולו
הנתבע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעת התובע לפיצויו בגין נזק גוף שנגרם לו כתוצאה מתאונה שארעה ביום 28.12.2008 ואשר לטענתו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד. התובע אינו טוען לקיומה של נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

לגרסת התובע, ביום התאונה הוא נסע עם רכבו לפגישה בבנק בנהריה והחנה את רכבו בחניה המצויה ברחוב שבסמוך לבנק. התובע ואימו שהיתה יחד איתו, יצאו מהרכב, כאשר אימו הלכה לכיוון הבנק ואילו הוא הלך לרכוש תו חניה ממדחן המצוי כ- 70 מ' קדימה ממקום חנייתו.

כאשר שב לרכב לצורך הכנסת כרטיס החניה ולאחר שהניח את הכרטיס על חזית לוח המכוונים ("דשבורד") ובעת יציאתו מהרכב, נטרקה דלת המכונית על ידו בשל רוח חזקה ובשל כך נגרמה לו פגיעה בידו הימנית. התובע מוסיף כי על אף פגיעתו, פנה לפגישה בבנק ורק לאחר מכן, בחלוף כשעתיים, פנה למרפאת קופת חולים שם אובחן כסובל משטף דם מתחת לציפורן אצבע רביעית ביד ימין, שנוקז.

התובע טוען כי המשיך לסבול מכאבים עזים באצבע הרביעית של ידו הימנית וכי היה מוגבל בביצוע פעולות יום יומיות למשך תקופה נוספת. התיעוד הרפואי מסתכם במסמך מיום הארוע ותעודת מחלה שניתנה לאחר 3 ימים למשך 6 ימים.

התובע מסר גרסתו בפני ונחקר בקצרה על ידי ב"כ הנתבעת אשר מכחישה את חבותה כלפיו משתי סיבות: האחת, לטעמה התובע לא עמד בנטל להוכיח את ארוע התאונה כנטען על ידו, שכן עדותו הינה עדות יחידה של בעל דין והתובע לא הביא לעדות את אימו או את אותה פקידה בבנק אשר טען כי סייעה לו וחבשה את ידו; השניה, לטענת הנתבעת, אפילו באם בית המשפט יקבע כי ניתן לקבל את עדותו של התובע כעדות יחידה באשר לנסיבות התאונה, הרי שאין מדובר בתאונת דרכים משהפגיעה בידו של התובע, ארעה לאחר שהלה כבר סיים את השימוש ברכב ויצא ממנו וזאת בהתבסס על ההלכה שנקבעה ברע"א 8548/96 פדידה נ' סהר, פ"ד נ"א (3) 825 (להלן – "הלכת פדידה").

עדות יחידה של בעל דין

לאחר שמיעת עדותו של התובע בפני והתרשמותי מעדותו, אני סבורה כי התובע עמד בנטל להוכיח כי נפגע בנסיבות שהוא טוען להן. אמנם נכון, מדובר בעדות בעל דין יחידה אשר בהתאם לסעיף 54(א) לפקודת הראיות, הסתמכות עליה מחייבת הנמקה על ידי בית המשפט, אולם במקרה זה, אני סבורה כי עדותו של התובע היתה משכנעת ומהימנה ותואמת באופן מלא את האמור במסמכים שהוצגו בפני ותואמת אף את הגרסה הראשונה שנמסרה על ידו במשטרה בעת שהגיש הודעה על קרות התאונה.

אמנם נכון הוא שבהודעה למשטרה או בדבריו לרופא המטפל באותו היום, לא פרט התובע את העובדה כי יצא מהרכב להביא כרטיס חניה וכי הדלת נסגרה על ידו רק כשחזר לרכב והחזיר את כרטיס החניה, אלא רק ציין כי ידו נפגעה מטריקת דלת הרכב בעת יציאה מהרכב, אולם אין בכך לפגום בגרסתו שכן ברי כי התובע, בעת מסירת עדותו למשטרה, לא סבר כי יש חשיבות כלשהי להשתלשלות העניינים המדויקת, אלא רק לעובדה שנפגע כתוצאה מטריקת דלת הרכב על ידו. משכך, העובדה שלא פרט אז את הגירסה במלואה, אין בה להפחית מאמינות גרסתו אשר כאמור היתה עקבית והתרשמתי מעדותו בפני, כי נמסרה בכנות.

נכון הוא שהתובע יכול היה להעיד את אימו על מנת שתאשר את העובדה כי כשהגיע לבנק, היתה ידו חבולה אולם אין מדובר בעדות באשר לעצם קרות התאונה ונסיבותיה וממילא משקיים מסמך רפואי המעיד על קיומה של אותה פגיעה ואשר נערך בסמוך לאחר הפגישה בבנק, אינני רואה בהימנעות התובע מלהעיד את אימו, משום הימנעות שיש בה כדי לפעול כנגד גרסתו.

הסתמכותו של ב"כ הנתבעת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בע"א 1029/06 תעבורה מיכלי מלט בע"מ נ' רושקנסקי (21.11.06) בכדי להביא למסקנה מרחיקת הלכת כי אין מקום להסתמך על עדות יחידה של בעל דין, מהימנה ככל שתהיה, אינה מדויקת. אמנם שם בית המשפט המחוזי הפך את פסק הדין של בית משפט השלום אולם זאת בשל כך שבנסיבות המקרה הוא לא מצא בהנמקה שניתנה הנמקה מספקת, בעיקר לאור סתירות ופירכות בעדות התובע שבית משפט השלום מצא לנכון שלא לייחס להן כל משקל. ראוי היה גם לציין כי ברע"א 33/07 רושקנסקי נ' תעבורה מיכל מלט בע"מ (8.5.07) אמנם נדחתה בקשת רשות הערעור אולם זאת תוך ציון כי:

      "יצוין, כי בית המשפט המחוזי לא ראה בהתרשמותו של בית משפט השלום ממהימנות עדותו של המבקש כהנמקה מספקת להסתמכות הבלבדית על עדות יחידה של בעל-דין (ראו סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971). בהקשר זה יש להבהיר, כי מתן אמון מלא בעדותו של בעל-דין, כשהטעמים העומדים מאחורי מתן האמון מנומקים ומוסברים די הצורך, עשוי לקיים את דרישות הדין (ראו ע"א 231/72 עזבון אלמליח נ' זוטא, פ"ד כז(1) 679)."

נכון הדבר כי כשבית המשפט מכריע על פי עדות יחידה עליו לעשות כן בזהירות ותוך מתן הנמקה משכנעת, אולם אין בכך להנביע את המסקנה העולה מסיכומי ב"כ הנתבעת כי אין די בעדות מהימנה של בעל דין על מנת לעמוד בנטל ההוכחה במשפט האזרחי, ומסקנה זו היתה מביאה לתוצאה קשה הפוכה מזו שטען לה ב"כ הנתבעת, לפיה היו נדחות תביעות אמת רק בשל העובדה כי לא היה עד להתרחשות הארוע הנטען.

האם מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפלת"ד?

זוהי השאלה המרכזית המצויה במחלוקת בין הצדדים ואשר הביאה לכך שלא ניתן היה לסיים את ההליך בהסדר. לאחר בחינת טענות הצדדים והפסיקה אליה הפנו, וכן פסיקה רבה נוספת העוסקת בשאלה זו (אם כי לא מצאתי פסיקה העוסקת בסוגיה זהה), אני סבורה כי דין התביעה להתקבל מאחר ופגיעת התובע נגרמה במהלך "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד, מאחר ונגרם במהלך "הירידה" מהרכב לאחר השלמת השימוש, ואסביר.

בהלכת פדידה נקבע (בעמ' 829 מול ה'-ו'): "פעולה של עלייה לרכב או ירידה ממנו היא אחד משימושי הלוואי התעבורתיים. כדי שפעולה זו תיחשב לשימוש ברכב למטרות תחבורה, תנאי הוא שהיא תהיה קשורה בעשיית שימוש ברכב למטרות תעבורתיות" (ההדגשה אינה במקור – פ.ל.). שם כזכור נקבע כי פגיעת התובע בעת ירידה מהמשאית לאחר שחזר אליה לצורך נטילת המצית, אינה בגדר תאונת דרכים.

לטענת התובע יש לאבחן את המקרה שבפנינו מהמקרה שנדון בהלכת פדידה שכן, בעוד ששם התובע חזר למשאית על מנת לקחת מצית, דבר שאין לו קשר כלשהו עם השימוש ברכב, הרי שבמקרה שבפנינו יש לראות את הפעולה של הכנסת כרטיס החניה לרכב, כפעולה הנלווית לשימוש ברכב שכן, אלמלא הכנסת כרטיס החניה, צריך היה התובע להמשיך בנסיעתו ולמצוא מקום חניה אחר שכן, ללא הכנסת הכרטיס, חנייתו במקום היתה שלא כדין.

לעומתו טען ב"כ הנתבעת כי יישום הלכת פדידה והפסיקה שפרשה אותו במשך 15 שנה ויותר מאז שנקבעה, מחייב את המסקנה כי השימוש ברכב הסתיים במועד יציאתו הראשונה של התובע ממנו לצורך רכישת כרטיס החניה, ולפיכך חזרתו לרכב וכתוצאה מכך פגיעתו מטריקת הדלת, אינה בגדר שימוש ברכב, שכן פעולת הכנסת כרטיס החניה ברכב אינה בגדר פעולת לוואי שיש בה סיכון תעבורתי.

קודם להנמקת עמדתי אסיר מעל דרכי טענת ב"כ הנתבעת כי יש להחיל בענייננו את אשר נקבע בת.א. 18299/07(שלום ת"א) ארביב נ' מורדחאיוב (17.5.11) וזאת על בסיס סקירת הפסיקה שם, שכן בענין זה לא דק ב"כ הנתבעת פורתא. פסק הדין בענין ארביב דן בהתפתחות הלכה אחרת, הלכת אלרהאב (ע"א 554/89 מדינת ישראל נ' עיסא אלראהב פ"ד מה(2) 338 (1991)) הנוגעת לדינו של אדם שנפגע מרכב חולף בעת שהוא מחוץ לרכב שבו נעשה קודם לכן שימוש, ובאיזה נסיבות הוא יראה כמי שעושה שימוש ברכב אל אף יציאתו ממנו, נסיבות שאין להן רלבנטיות למקרה שבפנינו.

במקרה שבפנינו המדובר בתובע שנפגע מדלת רכבו שלו (ולא כתוצאה מרכב אחר), ולפיכך כל שיש לבחון הוא האם הפעולה של היציאה מהרכב, לאחר הכנסת הכרטיס, ראויה להחשב כהמשכו של השימוש הקודם שנעשה ברכב, או שמא יש ביציאה לרכישת כרטיס החניה כדי לנתק את אותו "קשר טבעי" שבין פעולת השימוש לבין הירידה מהרכב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ