אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן יצחק ואח' נ' קניון עזריאלי (יזום וניהול) בע"מ ואח'

בן יצחק ואח' נ' קניון עזריאלי (יזום וניהול) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 15/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
153370-09
31/12/2013
בפני השופט:
אליהו קידר

- נגד -
התובע:
שמריהו בן יצחק
הנתבע:
1. קניון עזריאלי (יזום וניהול) בע"מ
2. 3. חניון מרכז עזריאלי בע"מ
3. 2. כלל חברה לביטוח בע"מנגד

פסק-דין

פסק דין

1.לפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 23.12.30, ביום 16.8.07 עת שהה בחניון במרכז עזריאלי. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום האירוע הגיע התובע בלוויית אשתו ונכדתו אל הקניון והחנה את מכוניתו בקומה השנייה של החניון בסמוך לשורה 18. התובע ואשתו פנו לכיוון המעלית (אשר נמצאה מאחורי רכבם החונה) ובהמשך נפרדו איש לעיסוקיו. בסביבות השעה שלוש חזר התובע אל מכוניתו, הפעם מכיוון אחר, כאשר אשתו ונכדתו המתינו לו כבר בסמוך לרכב. בעת שעשה את דרכו אל הרכב החונה, הפעם מכיוון קדמת הרכב, נתקלה רגלו של התובע ברשת ברזל אשר הייתה מונחת על רצפת החניון, והוא הוטח בחוזקה לרצפה. עקב כך נגרמו לתובע נזקי גוף (להלן: "התאונה").

2.עוד צוין בכתב התביעה כי, אשת התובע נעזרה בעובר אורח על מנת להרים את התובע ולנושאו למקום בו ניתן היה לשבת. בהמשך הועבר התובע באמצעות קלנוע למשרד מנהלת החניון , שם נתבקש למלא דוח אירוע. בעקבות התאונה יצא קצין ביטחון למקום הנפילה, וכאשר שב אל המשרד נתן הוראה לגדר באופן מידי את רשתות הברזל שהיו פזורות במקום וקבע כי הן מהוות סכנה.

3.המפגע, רשת הברזל, תואר בכתב התביעה כמבנה מאורך בצבע אפור כהה כצבעה של רצפת הבטון של החניון, לא נצפה עליה או בסביבתה כל סימן אזהרה. רשת זו אמורה הייתה להיתלות על הקירות במטרה ליצור חיץ בין חוטי חשמל וצינורות שונים לבין מגע יד אדם. מהמקום פונה התובע באמצעות מד"א לבית החולים איכילוב שם אובחן כי הוא סובל משבר של עצם הפיקה.

4.הנתבעת 1 היא מפעילת קניון עזריאלי, נתבעת 2 היא מפעילת חניון עזריאלי נתבעת 3 היא חברת הביטוח אשר הנפיקה פוליסה לטובתן של הנתבעות 1-2. הנתבעות 1-2 שלחו הודעות צדדי ג': צד ג' 1 הייתה אחראית בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו על ההתקשרות עם קבלן המשנה שעבד עם רשתות הברזל במקום. צד ג' 2 הנפיקה פוליסת ביטוח לטובת צד ג' 1. צד ג' 3 הייתה אחראית על פיקוח העבודות במקום. צד ד' היא חברה לביטוח בע"מ ונתבעת 3 (מבטחת נתבעות 1-2).

5.התובע פרט בכתב התביעה את סעיפי הרשלנות אשר הוא מייחס לנתבעות עקב התרחשות התאונה, ובהם: לא העמידו לרשות המשתמשים בדרך מקום בטוח להלך בו, לא דאגו לסלק מבעוד מועד את המפגע, לא נקטו באזהרת משתמשי החניון, לא דאגו לתאורה מתאימה. בנוסף ציין התובע בכתב התביעה כי, לאחר האירוע הגיעה אשתו עם בני משפחה נוספים למקום התאונה. הם מצאו כי רשתות הברזל, שהיו פזורות בשטח, גודרו בסרט אדום לצורך אזהרת העוברים ושבים, אלא שגידור זה נעשה לאחר נפילת התובע במקום.

6.אין מחלוקת בין הצדדים לעצם נפילתו של התובע בשטח חניון הנתבעת 2. הצדדים חלוקים ביחס לנסיבות הנפילה, סיבת הנפילה, האם בנסיבות העניין חלה חובת זהירות, נזקים נטענים וקשר סיבתי.

7.נסיבות התאונה: התובע העיד כי החניון היה מואר בקושי. לאחר הנפילה הבחין בקצה הרשתות כתוצאה מהיתקלות בהן נפל, אורכם 3-5 מטרים, רשתות כאלו היו על הקיר אולם הרשת בה נתקלה רגלו לא קובעה לקיר אלא הייתה על רצפת החניון. לא ראה אנשים שעובדים בחניון, בקושי מצא אדם שעזר לו לקום. אשתו ראתה את הנפילה. המרחק בין הרכב לרשת הברזל היה כשניים עד שלושה מטרים. מיציאתו מהמעלית עד היתקלותו ברשת הברזל לא הבחין ברשת. אשתו ונכדתו באו לעזור לו לקום לאחר הנפילה. כשיצאו מהרכב לכיוון הקניון לא הבחינו ברשתות כאשר סיים את הקניות חזר לרכב מכיוון של מעלית אחרת לא מאותו מסלול. הוא העיר למנהל הקניון על המחדל שלהם שנותרה רשת ברזל הפנו אותו להנהלת הקניון, מילא דו"ח אצל מנהל הביטחון. מישהו הלך עם מנהל הביטחון להראות לו את מקום הנפילה ולאחר מכן הוא נתן הוראה לגדר את המקום עם סרט אדום לבן. יודע כי המקום גודר כי בתו צילמה את המקום יום למחרת.

8.אשת התובע גברת שרה בן יצחק, העידה כי ראתה את בעלה נופל. עמדה ליד המכונית מצד ימין והוא הגיע מצדה השמאלי של המכונית, מרגע הנפילה הגיעה אליו מהר, רק לאחר שניסתה להרים אותו הבחינה ברשת הברזל .היא הייתה עם בתה יום למחרת בזמן שהבת צילמה את מקום האירוע.

9.התובע צרף דו"ח אירוע (ת/1) שנערך ביום התאונה על ידי הקב"ט דוד רוזנברג, עובד בחברת השמירה בקניון עזריאלי אשר תאר את האירוע בזו הלשון: "במהלך משמרת בוקר קיבלתי דיווח מחדר הבקרה על כך שיש אדם בהנהלת החניון, אדם שנפגע, הגעתי למקום ופגשתי את מר בין יצחק שמריהו שסיפר לי שהוא הלך בקומה 2 שורה 18 ניתקל בברזל ונפל. כמו כן הוא טוען שהיה שם חושך. הזמנתי אמבולנס, לאחר מספר דקות הגיע האמבולנס ופינה אותו לבית החולים. מתחקיר האירוע מתברר שבקומה 2 ליד המרובע שורה 18 מפוזרים חלקי מתכת (מסילות ברזל של חשמל) הסס"ל שתחם את המקום נפל ולכן הנפגע הצליח להיכנס לאזור העבודות ונפגע מברזל שהיה על הרצפה. מיד סגרתי את כל המקום בסס"ל".

10.מר רוברט דהן, מנכ"ל חברת חניון מרכז עזריאלי, אחראי על תפעול החניון והמרכז המסחרי עזריאלי. הצהיר כי במועד התאונה בוצעו במגדל המרובע עבודות בניה במסגרת הקמת המגדל המרובע, בחלק מהעבודות הונחו רשתות ברזל לצורך היערכות להסטת כבלים. הרשתות היו אמורות להיות מותקנות בתקרת החניות. קבלן החשמל שעסק ברשתות הנטענות הוא צד ג 3 ואת הפיקוח על עבודת צד ג' 3 ביצע צד ג' 1 חברת דגש. אזור העבודה סומן בסרט לבן באמצעות הקבלן המבצע והיה על המפקח לוודא כי הרשתות והציוד אינו מהווה מפגע להולכי הרגל. עוד הצהיר כי הרשתות בלטו בחניון ולא היה ניתן לפספס אותן.

11.בעדותו, מר רוברט דהן, אישר את דוח הביטחון שנכתב על ידי הקב"ט דוד רוזנברג. העיד כי עבודתו היא משרדית ותפעולית, תפעול החניון, לטפל בעובדי החניון, באחזקת החניון, בתקציב החניון. לא היה לו קשר עם הקמת הבניין המרובע, לצורך כך יש אחראים אחרים בקניון שהתקשרו עם צדדי ג' בהסכמי הקמה. האחריות על הבטיחות בחניון קשורה אליו, אולם האחריות בגין הפרויקט רבצה על גורמי הקמת הפרויקט עצמם. אין הגדרה של קצין בטיחות בחניון. ידע כי במועד התאונה מתבצעים עבודות חשמל אולם צדדי ג' היו אמורים לגדר את מקום ביצוע העבודות. מנהלי הפרויקט סימנו את מקום ביצוע העבודה שלהם בסרטים אדומים ובאותו מקום לא יכלו הרכבים לחנות. בתחום המסומן הונחו רשתות הברזל.

12.אחריות הנתבעות: מהראיות שהובאו בפניי השתכנעתי כי התובע נפל כתוצאה מהיתקלותו עם חלקי המתכת- רשת הברזל שהייתה על רצפת החניון, אותה עת לא סומן האזור, בין אם הסימון נקרע או נפל. הואיל ומדובר בשטח החניון בסמוך לחניית הרכבים ובשטח זה לא היה סימון בפועל, התהלך התובע שם ואז נפל כתוצאה מהמפגע. אני מקבל את עדותו של התובע אשר נתמכת בעדות אשתו ובדוח התאונה לפיהם הסיבה לנפילתו של התובע היא הימצאות רשת הברזל על הרצפה.

13.איני מקבל את טענת הנתבעות בסיכומיהן כי הנפילה ארעה כחלק מסיכוני היום, הואיל והוכח כי התאונה התרחשה עקב חלקי המתכת שהיו במקום. גם אם היה מדובר באתר בנייה, כטענת הנתבעות, הרי בהעדר סימון תקין לא יכול היה התובע לדעת כן, אני מקבל את גרסת התובע לפיה לא נצפה סימון וכי התרשמתי כי התובע לא ביקש לעשות "קיצור דרך" כטענת הנתבעות ונפילתו לא ארעה עקב מהירות ופזיזות. לפיכך יש מקום להטיל אחריות ולקבוע רשלנות.

14.אני סבור כי התרשלותן של הנתבעות בכך שלא דאגו לחסום ולהפריד השטח שכונה על ידיהן כ"אתר בנייה" באופן כזה שעוברי אורח יבחינו בהפרדה זו ולא יוכלו הלכה למעשה לעבור דרכו. לחילופין, משבחרו הנתבעות לסמן האזור בסרט שיכול ויקרע או ייפול ארצה, היה עליהם לפקח כי סרט זה שריר וקיים ואכן עומד בתכליתו- סימון המקום כלפי עוברי אורח. התרשמתי כי לא היה במקום סרט סימון כזה וזאת על אף שמנכ"ל החניון העיד כי ידע על ביצוע העבודות במקום.

15.אני סבור כי הנתבעות התרשלו גם בפיקוח, איתור מפגעים בשטחן וסילוק המפגעים מרצפת החניון. מנכ"ל החניון אישר בעדותו את דו"ח הפגיעה. על כן מתחקיר שנעשה אכן היו במקום חלקי מתכת מפוזרים – מסילות ברזל של חשמל אשר סבירות גבוהה היא כי כתוצאה מהיתקלות רגלו של התובע בהם- מעד ונפגע. יש לציין כי הנתבעות ידעו כי באזור זה דווקא מתבצעות עבודות בניה ועל כן היה עליהם לפקח באזור הזה במיוחד באופן הדוק יותר.

16.משכך אני סבור כי הנתבעות התרשלו כלפי התובע והפרו את חובת הזהירות הקונקרטית. אני סבור כי אדם לא צריך לצפות בעת שהוא מתהלך בחניון כי רגליו יתקלו ברשתות ברזל שמקומן ותכליתן על קירות לצורך בידוד. עוד אני סבור כי היה על הנתבעות לצפות, כי עוברי אורח עלולים להיפגע כתוצאה מחלקי מתכת על הרצפה.

17.אשם תורם: הנתבעות טוענות בסיכומיהן כי יש לייחס לתובע שיעור אשם תורם גבוה, מקום הנפילה היה במקום סמוך למקום בו חנה התובע, מקום מואר היטב, מקום בו עוברים מדי יום מאות ואלפי בני אדם ואילו רק התובע נפל. אזור בנייה שלא ניתן שלא להבחין בו, מקום מגודר וחסום לרכבים, מקום מסומן בסרט אדום ולבן. המפגע הנטען הוא מסילת ברזל שלא ניתן שלא להבחין בהן וכל הדרוש הוא מבט אחד בכיוון ההליכה ולא בקיצור דרך. על כן הנתבעות מבקשות לקבוע את אשמות התורם לפתחו של התובע בשיעור של 50%.

18.אני סבור כי אין מקום להטיל על התובע אשם תורם. התובע רכש כרטיס חניה בבואו לחנות בחניון מסודר של מרכז מסחרי מרכזי, מתוך ציפייה כי במקום פיקוח ואין מכשולים כדוגמת מסילות ברזל אשר לא היו בולטות בצבען ונותרו על הרצפה. אין להטיל אשם תורם על התובע, אשר סיים קניותיו וכל "אשמו" הוא שבאותו הרגע לא הביט היטב לכיוון הרצפה עליה התהלך. משכך אני סבור כי יש להטיל אחריות מלאה על הנתבעות.

19.אחריות צדדי ג': בין הנתבעות לבין צד ג' 3 נחתם הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין לפיו צד ג' 3 התחייב לשלם לנתבעות סך של 5,000 ₪ לסילוק הודעת צד ג'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ