אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן יעקב ואח' נ' מלוטילוק בע"מ ואח'

בן יעקב ואח' נ' מלוטילוק בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1584-04
26/10/2010
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. דוד בן יעקב
2. יצחק בן יעקב

הנתבע:
1. מלוטילוק בע"מ
2. מולטילוק טכנולוגיות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

עניינה של התביעה בהסכם מיום 21.12.1982 (להלן: "ההסכם"), מכוחו היו התובעים בעלי זכות הפצה בלעדית להפיץ את מוצרי הנתבעות באזור דרום הארץ (האזור כפי שהוגדר בהסכם יכונה להלן: "אזור ההפצה").

יצוין כי עד סוף 1999, היו הנתבעות חלק מקבוצת "רב בריח" שהיתה בשליטת משפחת בחרי. החברות בקבוצת רב בריח עסקו בשיווק ומכירה של דלתות, שיווק ומכירה של "מוצרי נעילה" (מוצרים נלווים לדלתות, כגון צילינדרים ומנעולים), ושיווק ומכריה של מוצרים לרכב. בסוף שנת 1999 נמכרה קבוצת רב בריח על ידי חברה שוודית בשם "אסא אבלוי". לאחר מכון שבה משפחת בחרי ורכשה את מהחברה השוודית את חברת רב בריח מוצרי ביטחון בע"מ, שהתמחתה בפיתוח, ייצור ושיווק דלתות. ביום 12.5.03 הודיעו הנתבעות לתובעים על סיום ההסכם.

התובעים טענו כי הנתבעות הפרו את ההסכם, והם עתרו בתביעה בין היתר לסעד של אכיפת ההסכם, וכן לפיצוי בגין העדר הודעה מוקדמת, מעבר לתקופה שניתנה להם במסגרת הודעת הביטול.

מכוח החלטה של כב' השופט אורנשטיין מיום 19.3.07, פוצל הדיון בתביעה. ביום 1.9.09 ניתנה החלטה המתייחסת לשאלת אחריותן של הנתבעות (להלן: "ההחלטה בשאלת האחריות"). בהחלטה בשאלת האחריות נקבע כי הנתבעות הפרו את ההסכם בשני עניינים – במכירות לחברות יצרניות המייצרות דלתות, ובמכירת מוצרי מדף לחברת מקורות אשקלון, שבוצעו על ידי הנתבעות באזור ההפצה בשנים 2000-2003. כן נקבע כי הנתבעות יעבירו לתובעים מסמכי הנהלת חשבונות שלהן לשנים הללו.

בשלב השני של הדיון, שהחלטה זו מתייחסת אליו, נדונה שאלת הנזק בר הפיצוי שנגרם לתובעים – אם בכלל – כתוצאה מההפרה הנ"ל של ההסכם. בהחלטה בשאלת האחריות נקבע אופן חישוב הנזק ביחס לשני ראשי הנזק האמורים.

ביחס למכירה ליצרני הדלתות, נקבע בהחלטה הנ"ל (בס' 99 בה), כי הנזק לתובעים מתבטא בהפסד הרווח שהיה להם, לו הם היו מוכרים את המוצרים ליצרני הדלתות. נקבע כי הנזק "צריך לעמוד על ההפרש בין מחיר הרכישה בו היו התובעים רוכשים את המוצר מהנתבעות (קרי בהנחה של 48% או במחיר אחר כפי שיוכח), לבין המחיר בו היה המוצר נמכר על ידיהם ללקוחות (בין אם מחיר זה זהה לזה בו מכרו הנתבעות את המוצרים ללקוחות, ובין אם לאו). שיעור זה משקף את ההפסד של התובעים מהמכירה הישירה על ידי הנתבעות ליצרנים".

באשר למכירה של מוצרי המדף לחברת מקורות, נקבע כי הפיצוי צריך להיות מחושב כך שהתובעים זכאים לפיצוי בשיעור של 15% ממחיר המוצרים שנמכרו למקורות על ידי הנתבעות.

לאחר ההחלטה בשאלת האחריות, הגישו הצדדים תצהירים נוספים מטעמם, וכן חוות דעת מומחים. התצהירים וחוות הדעת התייחסו לשאלה מהו סכום הפיצוי המגיע לתובעים לאור ההחלטה בשאלת האחריות, ועל בסיס החישוב כפי שנקבע בה. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה הם ויתרו על חקירות המצהירים, והם בקשו לסכם את טענויתהם בעל פה בישיבת 17.10.10. טענות הצדדים ביחס לשני ראשי הנזק יידונו להלן בפירוט.

מכירות ליצרני הדלתות

כפי שפורט לעיל, נקבע בהחלטה בשאלת האחריות כי הנתבעות הפרו את ההסכם כאשר מכרו מוצרי נעילה ישירות ליצרני הדלתות. הנתבעות אינן חולקות בשלב זה על קביעה זו, אולם לטענתן, ההפרה הזו לא גרמה לתובעים כל נזק.

ב"כ התובעים טען כי המכירות של הנתבעות ישירות ליצרני הדלתות גרמה לתובעים נזק. לטענתו, כדי לבחון את גובה הנזק יש מקום להביא בחשבון את שני הרכיבים שנזכרו בהחלטה בשאלת האחריות – קרי מחיר הרכישה התיאורטי בו היו המוצרים נמכרים לתובעים על ידי הנתבעות, ומחיר המכירה התיאורטי בו היו התובעים מוכרים את המוצרים הללו ללקוחותיהם – יצרני הדלתות. נתון נוסף שיש להביאו בחשבון הוא מספר המוצרים שהיו התובעים מצליחים למכור ליצרני הדלתות, אלמלא ההפרה.

לצורך החישוב, הניח ב"כ התובעים כי התובעים היו מצליחים למכור ליצרני הדלתות אותה כמות מוצרים שהנתבעות מכרו להם. ב"כ התובעים טען, כי מחיר המכירה בו היו התובעים רוכשים את המוצר מהנתבעות צריך לעמוד על מחיר המחירון בהנחה של 48%. המחיר בו היו המוצרים נמכרים ליצרני הדלתות צריך לעמוד על מחיר המחירון בהנחה של 33%. ההפרש בין הסכומים הללו (15% מ-67% - קרי כ-22%) בגין כל מוצר שנמכר בפועל על ידי הנתבעות ליצרני הדלתות, הוא גובה הנזק הנתבע על ידי התובעים בראש נזק זה. התובעים הגישו תצהיר של התובע 2, בו פורטו המחירים השונים, וגובה הנזק הכולל.

ב"כ התובעים טען במסגרת סיכומיו, כי התחשיב שנערך על ידי התובעים הוא תחשיב שמרני, משום שהנתבעות אכן העניקו לתובעים הנחה בשיעור העולה על השיעור של 48% על רכישת המוצרים על ידיהם, וזאת – אף בשנת 2008, כאשר הסכסוך בין הצדדים היה בעיצומו. עוד נטען כי התובעים הוכיחו באמצעות חוות הדעת של המומחה מטעמם, כי הרווח הגולמי המשוקלל שלהם ביחס לכלל העסק שלהם, עמד על שיעור של 35%. עוד נטען כי 70% מהמכירות של התובעים היו לקבלנים, ואם מחלצים את הרווח ממכירת שאר המוצרים, עומד הרווח הגולמי של התובעים על 70%. לכן, התביעה בה נתבע רווח בשיעור של 22% היא תביעה שמרנית. התובעים אף טענו כי מחוות דעת המומחה מטעמם עולה גם כי בין השנים 2000-2003, קטן מחזור מהכירות של התובעים בסכום של למעלה מ-12 מיליון ₪.

ב"כ התובעים טען כי הנתבעות מתעלמות מההחלטה בשאלת האחריות, החלטה עליה לא ניתן לערער בשלב הנוכחי של הדיון. באשר לטענה לפיה הנתבעות מכרו את המוצרים ליצרני הדלתות במחירים נמוכים מאוד, טענו התובעים כי הם היו יכולים למכור מוצרים אלה בכישרון רב יותר, ועל כל פנים ממילא אין לתובעים סיכוי להתחרות בנתבעות שעלות הייצור של המוצרים מבחינתן היא נמוכה מאוד, ועומדת על שקלים בודדים.

התובעים טענו כי גם לשיטת הנתבעות מוצריהן היו טובים ואיכותיים, ענין שיש בו להשליך על המחיר בו ניתן היה למכור מוצרים אלה. עוד נטען כי מחיר הצילינדר ביחס למחיר הדלת כולה הוא מחיר זניח, ומדובר בתוספת שולית למחיר הדלת. לכן, יכלו התובעים למכור את הצילינדרים ליצרני הדלתות גם במחיר גבוה יחסית. עוד נטען כי לאחר שיצרני הדלתות התחילו לרכוש את מוצרי הנעילה של הנתבעות, ולשלב אותם בדלתות שלהם, נתח השוק שלהם עלה פלאים.

התובעים טענו כי לפני שנת 2000 לא ניתנה ליצרני הדלתות המתחרים האפשרות לרכוש מוצרים של הנתבעות, וכאשר ניתנה האפשרות לעשות כן, היצרנים "קפצו על המציאה". מאחר שלפני שנת 2000 לא היו מכירות, אין אינדיקציה לגבי המחיר שהיצרנים המתחרים היו מוכנים לשלם עבור המוצרים. האלטרנטיבה שעמדה לרשות היצרנים, היתה של יבוא צילינדרים מחו"ל או רכישה של מוצרים נחותים.

ב"כ התובעים הוסיף וטען כי הנתבעות לא צירפו חשבוניות להוכחת מחירי המכירה בהם נמכרו המוצרים על ידיהן. יש לזקוף ענין זה לחובתן.

ביחס לטענה לפיה התובעים לא היו מוכרים ליצרני דלתות מתחרים, טען ב"כ התובעים כי אף אם מכירה כזו היתה פוגעת במכירות הדלתות של התובעים, הם היו מעדיפים לעשות זאת – שכן אפשרות כזו היתה עדיפה מבחינתם על פני אפשרות בה הם לא היו מוכרים ליצרנים אלה כלל. ב"כ התובעים טוען כי אין מקום לקבל את טענת הנתבעות לפיה לולא היו הנתבעות מוכרות ליצרני הדלתות, ולו היה עליהם לרכוש את המוצרים מהתובעים במחירים להם טוענים התובעים, היו היצרנים יכולים להקים חברות מחוץ לאזור ההפצה הבלעדי של התובעים. ב"כ התובעים טוען כי כדי לפעול כך, היה על היצרנים לבצע רמייה מסוג כלשהו, וכי פעולה כזו היתה דורשת גם את שיתוף הפעולה של הנתבעות.

באשר לטענת הנתבעות ביחס לירידה במכירות – טענו התובעים כי אין די בנתונים שצרפו הנתבעות שמקורם באינטרנט ביחס להתחלות הבניה באשקלון. עוד נטען כי ייתכנו הרבה סיבות לירידה במכירות, והירידה אינה חייבת בהכרח לנבוע מירידה בהתחלות הבנייה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ