אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן יוסף נ' רביצקי

בן יוסף נ' רביצקי

תאריך פרסום : 12/04/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
24133-03-10
12/04/2011
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
אליהו בן יוסף
הנתבע:
ישראל רביצקי
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

1. התביעה החלה את דרכה כבקשה לביצוע 8 שיקים, שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. השיקים נעשו על ידי הנתבע. אין חולק, כי הנתבע חתם עליהם. כל שיק הוא על סך של 5,000 ₪. מועד הפרעון של השיק המוקדם ביותר בזמן הוא 20.6.09. מועדי הפרעון של השיקים האחרים חלים ב – 20 לכל חודש עוקב, עד ליום 20.1.10. מעיון בשיקים עולה כי חוללו, לאחר שניתנה הוראת ביטול. אין חולק שהשיקים נמסרו על ידי הנתבע כאשר שם הנפרע נותר ריק. שם הנפרע מולא על ידי התובע, או מי מטעמו.

2. הנתבע הגיש התנגדות ביום 8.3.10. בהתנגדות טען כי השיקים הוצאו ממנו כחלק ממרמה שנעשתה כלפיו על ידי אדם בשם דוד דבוש (להלן – מר דבוש). הרקע, כך טען הנתבע, היה עיסקת נדל"ן שנקשרה בינו ובין מר דבוש, ואשר לא בוצעה על ידי מר דבוש. על רקע זה טען הנתבע להעדר תמורה. עוד טען כי הוצאת השיקים מידיו של מר דבוש והשימוש בהם היה בבחינת הפרת תנאי במסירה, שעניינו היה הצגת השיקים לפרעון רק לאחר ביצוע עיסקת רכישת הנדל"ן. נטען עוד כי השיקים נמסרו למר דבוש על מנת שימולא בהם שם הנפרע דוד דבוש, או שם מסחרי תחתיו הוא פועל. על רקע זה גם נטען כי לא היה מדובר בשטר שלם ותקין לפי מראהו (סעיף 28(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש). משכך, טען הנתבע כי התובע אינו אוחז כשורה, וכי עומדות לנתבע כלפיו כל ההגנות שעומדות לו כלפי מר דבוש. הנתבע היפנה לפסיקה המבססת טענה זו, לשיטתו. לחלופין, העלה הנתבע גם טענת קיזוז.

3. בדיון בהתנגדות השתנו טיעוניו של הנתבע. עתה טען, כי היו שני שלבים, אותם תיאר בהתנגדות כיחידה אחת. בשלב הראשון קיבל התובע שיקים בחתימת הנתבע ממר דבוש, ואשר הנתבע לא שילם שכן לא היתה תמורה. אחרי שהשיקים לא שולמו, מר דבוש הבטיח לשלמם בהדרגה, והיה ברור כי השיקים ישולמו רק אם מר דבוש ישלם לנתבע. בחקירתו של הנתבע התברר, כי מסר בעצמו לתובע את השיקים נשוא ההליך (בעמוד 6). הוא הסביר, כי מסר את השיקים לתובע בגלל תחושת אי נוחות, שלא עלתה לדרגה של מחוייבות, כלפי התובע, אשר הוכשל על ידי רמאי, לטענתו, הוא מר דבוש. עתה טען הנתבע, כי מסר את השיקים ביד לתובע, כי נוצר ביניהם קשר של צדדים קרובים, וכי מדובר בחוזה אשר הנתבע יכול להעלות לגביו כל טענה במישור החוזי. הלכה למעשה הנתבע טען, כי לא היה אלא צינור להעברת כספים ממר דבוש לתובע. טענות ברוח זו, תוך הרחבה נוספת, העלה הנתבע בתצהיר עדותו הראשית.

4. (א) אין בפניי, גם עתה, הסבר ברור מדוע טיעונים אלה של הנתבע לא הועלו בהתנגדות. הסברו של הנתבע בתצהירו (פיסקה 51) כי ראה בשיקים שנמסרו בשני השלבים הנטענים כחטיבה אחת אינו משכנע. הנתבע ידע, בעת שהגיש את ההתנגדות, כי מסר שיקים ביד לתובע. חרף זאת, שרטט בהתנגדות תמונה, לפיה כלל לא מסר בידי התובע שיקים. באופן דומה, הסברו בדיון בפניי כי לא הבין את האבחנה בין שתי סדרות השיקים שניתנו, גם הוא אינו משכנע. מתצהירו שלו, עולה בבירור כי לשיטתו הבין את האבחנה האמורה. לא למותר לציין, כי השיקים נשוא התביעה צורפו להתנגדות. משכך, לא היה יכול להיות מדובר באי הבנה או בטעות. הנתבע לא היה יכול שלא להיות מודע לסכום השיקים ולמועדי הפרעון שלהם. הוא לא היה יכול שלא להיות מודע לכך, שמדובר באותם שיקים שמסר ביד לתובע.

(ב) לא ניתן להסביר את השינוי בגירסת הנתבע גם בקבלת ייצוג משפטי, אשר האיר בשלב מאוחר את עיניו. השינויים בגירסת הנתבע התרחשו כאשר לא היה מיוצג. לא חל בעניין זה כל שינוי מן המועד בו הגיש התנגדות, ועד למועד הדיון בה, והגשת תצהיר העדות הראשית. אין בכך שהנתבע לא היה מיוצג, עד סמוך לדיון בפניי, כדי להועיל לו.

(ג) דרך הילוך זו של הנתבע היתה, בנסיבות העניין, ניסיון כושל של הנתבע להרחיק עצמו מן התובע, על מנת לחזק את טענות ההגנה שלו. לא ניתן להסביר את הדבר בטעות: הנתבע ביסס על טענתו העובדתית כי מסר את השיקים למר דבוש, ולא לתובע, טענת הגנה משפטית, שעניינה שלילת מעמד של אוחז כשורה מן התובע.

(ד) על רקע כל האמור, יש ממש בטענת שינוי החזית שהעלה התובע. יש ממש גם בעתירתו למחיקת הסעיפים בתצהיר הנתבע, בהן הועלו הטענות אותן העלה לראשונה בדיון בהתנגדות. מסגרת הדיון נקבעה בכתב ההתנגדות שהוגש. הנתבע לא היה רשאי, בוודאי בלא קבלת רשות מבית המשפט, להוסיף או לשנות ממסגרת דיון זו. רשות כאמור לא נתבקשה, וממילא לא ניתנה. בתוך כך, דרך הילוך זו של הנתבע מקרינה באופן שלילי על האפשרות לסמוך על עדותו. השינוי המהותי בגירסה, והעלאתה של גירסה חדשה, כאילו היה הנתבע בבחינת צינור להעברת כספים, בלא הסבר מניח את הדעת, מקשה עד מאד על מתן משקל של ממש לעדותו של הנתבע.

5. לגופו של עניין, התובע טוען כי השיקים נשוא התביעה באו במקום שיקים מקוריים (להלן – השיקים המקוריים) שנתן לו הנתבע. לטענת התובע, אשר אינה שנויה במחלוקת, הדבר נעשה על רקע מערכת יחסים עסקית של שנים בינו ובין הנתבע, לו הילווה התובע כספים, מעת לעת. התובע טוען, כי השיקים המקוריים נמסרו לו במסגרת עיסקת ניכיון שיקים, לאחר שהנתבע פנה אליו בבקשה לנכות שיקים עבורו למר דבוש (פיסקה 7 לתצהיר). התובע הוסיף כי הנתבע העביר לו באמצעות מר דבוש המחאות בסך כולל של מאות אלפי ₪, כשהן חתומות על ידי הנתבע ועל ידי בנו (פיסקה 9 לתצהיר). עוד מוסיף התובע, כי ניכה את השיקים המקוריים אצל חלפן כספים מורשה (בפיסקה 10). התובע מציין, כי כאשר הובאו לו השיקים באמצעות מר דבוש, שוחח טלפונית עם הנתבע, אשר התחייב בפניו כי הוא ערב לפרעון ההמחאות כלפי מר דבוש. התובע הסכים לכך נוכח היכרותו עם הנתבע (בפיסקאות 12 – 14). לאחר שהשיקים החלו לחזור, במסגרת עיסקת הניכיון, נדרש התובע לשלם את תמורתם לחלפן (בפיסקה 15 – 17). בשלב זה, לאחר דין ודברים עם הנתבע, מסר התובע לידי הנתבע את השיקים שבבסיס העיסקה שבין הנתבע ובין מר דבוש, והנתבע מסר לתובע סידרה של שיקים, ובהם השיקים נשוא התביעה (בפיסקה 23 ואילך).

6. טענות אלה מספקות את הרקע לדיון בטענת הנתבע, כי בגין השיקים נשוא התביעה לא ניתנה כל תמורה. לעניין זה, טען הנתבע כי הוא עצמו לא קיבל כל תמורה בגין השיקים, וכך גם מר דבוש (פיסקאות 18 – 20 לתצהיר הנתבע).

7. נקודת המוצא לדיון היא, כי נטל השכנוע להראות כי לא ניתנה תמורה בגין השיקים רובץ על הנתבע. זאת, לנוכח חזקת התמורה, הקבועה בהוראת סעיף 29(א) לפקודת השטרות. הוראה זו משקפת את התובנה היסודית, כי כאשר מדובר ביחסי מסחר, ברגיל שיקים אינם ניתנים בהתנדבות, והם משקפים מערכת יחסים של תן וקח בין הצדדים להם.

8. (א) תצהירו של התובע בעניין זה מתאפיין במידה של עמימות. התובע טוען בתצהירו באופן כללי כי נתן לנתבע ולחלפן כספים (פיסקה 37). הוא טוען כי שילם עבור הנתבע כספים (פיסקה 59). הוא טוען כי כספו ניתן לנתבע (פיסקה 63). הוא טוען כי הנתבע חייב לו כספים בתור הלוואה (בפיסקה 67(א)). הוא אינו מספק פרטים של ממש בעניינים אלה.

(ב) עדות התובע היתה ברורה ומפורטת יותר. עלה ממנה בבירור, כי לאחר שקיבל אישור טלפוני מן הנתבע, אותו הכיר כאדם נאמן, פרע את השיקים של הנתבע למר דבוש. התובע הוסיף, כי שילם למר דבוש במזומן. התובע נקב בסכום כולל ששילם של 300 – 400 אלף ₪, אשר מתוכו שיקים בסך של 113,500 ₪ לא כובדו. לא למותר לציין, כי סכום זה תואם את הסכום בו נקב הנתבע בדיון בהתנגדות, כסכום שיקים שמסר למר דבוש, ושולמו (בעמוד 5). במצב דברים זה, אף כי לא הוצג על ידי התובע תיעוד לעניין הסכומים המדוייקים ששולמו, שיעור הריבית או מערכת היחסים הנטענת עם החלפן, לא אוכל לקבוע כי נסתרה חזקת התמורה הקבועה בדין התובע הסביר בעדותו את העדר התיעוד בכך שאין מסמך טוב יותר משיק. הוא הוסיף כי עבודתו מתבססת על נאמנות. הגם שדרך התנהלות זו יכולה לעורר סימני שאלה במישורים שונים, הלכה למעשה בהליך שבפניי לא היתה מחלוקת, כי בין התובע ובין הנתבע היתה מערכת של עיסקאות הלוואה במשך שנים, קודם למועדים הרלוונטיים להליך זה. לא הוצג ולו מסמך אחד המתעד איזו מאותן עיסקאות. יש בכך כדי לספק תמיכה לעדות התובע בנקודה זו. התובע סמך את טענותיו לעניין קיומה של תמורה גם על כך שהנתבע פרע את שלושת השיקים הראשונים בסידרת השיקים בה נכללו השיקים נשוא התביעה. הנתבע אינו חולק על כך(פיסקה 45 לתצהירו). לטענתו, הדבר נבע מכך שמר דבוש שילם לו את תמורת השיקים, אותה העביר לתובע. ברם, בתצהיר התמיכה בהתנגדות שהגיש הנתבע אין כל טענה כי מר דבוש שילם לו סכום כלשהו. אדרבא, בתצהיר האמור נטען היפוכו של דבר, היינו כי מר דבוש מסר לנתבע שיקים חסרי ערך שונים (ראו בפיסקאות 9 – 12 לתצהיר האמור). במצב זה, ומשלא זומן מר דבוש לעדות על ידי הנתבע, אני מתקשה לייחס משקל לטענה האמורה של הנתבע. יש, אפוא, בסכומים ששילם הנתבע בפועל לתובע, כדי לתמוך בטענת התובע לקיומה של תמורה. .

התובע הסביר בעדותו את העדר התיעוד בכך שאין מסמך טוב יותר משיק. הוא הוסיף כי עבודתו מתבססת על נאמנות. הגם שדרך התנהלות זו יכולה לעורר סימני שאלה במישורים שונים, הלכה למעשה בהליך שבפניי לא היתה מחלוקת, כי בין התובע ובין הנתבע היתה מערכת של עיסקאות הלוואה במשך שנים, קודם למועדים הרלוונטיים להליך זה. לא הוצג ולו מסמך אחד המתעד איזו מאותן עיסקאות. יש בכך כדי לספק תמיכה לעדות התובע בנקודה זו.

התובע סמך את טענותיו לעניין קיומה של תמורה גם על כך שהנתבע פרע את שלושת השיקים הראשונים בסידרת השיקים בה נכללו השיקים נשוא התביעה. הנתבע אינו חולק על כך(פיסקה 45 לתצהירו). לטענתו, הדבר נבע מכך שמר דבוש שילם לו את תמורת השיקים, אותה העביר לתובע. ברם, בתצהיר התמיכה בהתנגדות שהגיש הנתבע אין כל טענה כי מר דבוש שילם לו סכום כלשהו. אדרבא, בתצהיר האמור נטען היפוכו של דבר, היינו כי מר דבוש מסר לנתבע שיקים חסרי ערך שונים (ראו בפיסקאות 9 – 12 לתצהיר האמור). במצב זה, ומשלא זומן מר דבוש לעדות על ידי הנתבע, אני מתקשה לייחס משקל לטענה האמורה של הנתבע. יש, אפוא, בסכומים ששילם הנתבע בפועל לתובע, כדי לתמוך בטענת התובע לקיומה של תמורה.

9. (א) מסקנה זו אינה משתנה נוכח טענות הנתבע בדבר קושי בגירסת התובע. טענות אלה נגעו להצגת מספר שיקים (אשר אינם חלק מן התביעה שבפניי) לפרעון. התובע טען בתצהירו, כי הציג לפרעון שלושה שיקים, שמועדי פרעונם 20.3.09, 20.4.09, 20.5.09, וכי שיקים אלה חוללו (פיסקאות 29 – 35 לתצהיר). שיקים אלה שייכים לסידרת השיקים ממנה נלקחו השיקים נשוא התביעה. הם קודמים בזמן לשיקים נשוא התביעה. ברם, מדפי חשבון שהציג הנתבע (ראו פיסקה 42 לתצהירו, ונספחים ג', ד') עולה כי שני השיקים מן הימים 20.4.09, 20.5.09 לא הוצגו לפרעון.

(ב) הנתבע מעלה קושי זה, אליו נקלע התובע, כתמיכה לטענתו בדבר הסכמה כי יהווה צינור להעברת כספים ממר דבוש לתובע, ובדבר הסכמה כי השיקים לא יוצגו לפרעון, וישולמו על ידי הנתבע רק אם וככל שמר דבוש יתן לו את תמורתם (פיסקה 37 לתצהיר הנתבע).

(ג) כמוסבר, טענות אלה של הנתבע, כשלעצמן, מהוות הרחבת חזית. המדובר אף בגירסה כבושה, אשר קיים קושי לקבלה. דחיתי לעיל גם את הטענה בדבר קבלת תשלומים על ידי הנתבע ממר דבוש, אשר כנגדם שילם הנתבע לתובע. לגופו של עניין, טיעוני התובע לעניין חילול שני השיקים האמורים אכן מעוררים קושי. עם זאת, אין בכך כדי להשמיט את הבסיס מתחת לחזקת התמורה, הנתמכת בנסיבות העניין מהתלכדותן של עדויות הנתבע והתובע לגבי הסכומים ששולמו למר דבוש הנתבע טען לקושי נוסף בגירסת התובע, אשר העיד כי כנגד מסירת השיקים נשוא התביעה (ושיקים נוספים, בסך כולל של 113,500 ₪), השיב לידי הנתבע את אותם שיקים מקוריים, שלא נפרעו. הנתבע הצהיר (בפיסקה 36) כי למיטב זכרונו השיקים לא הוחזרו לו. לטענתו, לא מצא אותם בבדיקה במסמכיו, וברור לו כי אינם בידיו ולא הוחזרו לו. לטענת הנתבע (פיסקה 37 לתצהירו), אין זה סביר כי יושבו, שכן התובע עלול להידרש לתובעם ממר דבוש עצמו. ניתן להתרשם, כי הנתבע אינו טוען בריש גלי כי השיקים לא הושבו. הוא מתנסח בעניין זה בזהירות. במצב זה, ובהינתן הקשיים בגירסת הנתבע, כמפורט לעיל, אני מעדיף בנקודה זו את גירסת התובע. אוסיף, ביחס למימד הסבירות, כי גם השיקים המקוריים היו של הנתבע. במצב זה, ספק רב אם התובע היה יכול להגיש תביעה שטרית נגד מר דבוש על יסוד השיקים. זו אף זו, מעדות התובע עולה כי ניצב בפניי מצב שבו עליו להקטין את נזקו. במצב כזה, החזרת השיקים המקוריים לנתבע, תוך קבלת שיקים במקומם, על מנת להציל ולו חלק מכספו, אינה מהלך בלתי סביר על פניו. .

הנתבע טען לקושי נוסף בגירסת התובע, אשר העיד כי כנגד מסירת השיקים נשוא התביעה (ושיקים נוספים, בסך כולל של 113,500 ₪), השיב לידי הנתבע את אותם שיקים מקוריים, שלא נפרעו. הנתבע הצהיר (בפיסקה 36) כי למיטב זכרונו השיקים לא הוחזרו לו. לטענתו, לא מצא אותם בבדיקה במסמכיו, וברור לו כי אינם בידיו ולא הוחזרו לו. לטענת הנתבע (פיסקה 37 לתצהירו), אין זה סביר כי יושבו, שכן התובע עלול להידרש לתובעם ממר דבוש עצמו. ניתן להתרשם, כי הנתבע אינו טוען בריש גלי כי השיקים לא הושבו. הוא מתנסח בעניין זה בזהירות. במצב זה, ובהינתן הקשיים בגירסת הנתבע, כמפורט לעיל, אני מעדיף בנקודה זו את גירסת התובע. אוסיף, ביחס למימד הסבירות, כי גם השיקים המקוריים היו של הנתבע. במצב זה, ספק רב אם התובע היה יכול להגיש תביעה שטרית נגד מר דבוש על יסוד השיקים. זו אף זו, מעדות התובע עולה כי ניצב בפניי מצב שבו עליו להקטין את נזקו. במצב כזה, החזרת השיקים המקוריים לנתבע, תוך קבלת שיקים במקומם, על מנת להציל ולו חלק מכספו, אינה מהלך בלתי סביר על פניו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ