אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן יוסף ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח'

בן יוסף ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
33912-09-10
09/03/2011
בפני השופט:
תמר שרון נתנאל

- נגד -
התובע:
עו"ד יואב אניספלד
הנתבע:
1. יוסף בן יוסף
2. שולמית בן יוסף
3. חנה הלרמן
4. יהודה פוקס
5. רבקה נטוביץ'
6. רחל קפון
7. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
8. אורי שחר
9. שותפות משרד עו"ד פרימס שילה גבעון ושות'
10. עו"ד איתן דר
11. בתי המשפט/רשם המשכונות (פורמלי)
12. רשם המקרקעין חיפה (פורמלי)

החלטה

לפניי בקשה לסילוק על הסף של חלק מהתובענה, מחמת העדר סמכות עניינית. החלק שסילוקו מבוקש הינו "סעד כספי", שעל פי סכומו מצוי בתחום סמכותו של בימ"ש השלום.

בתביעה העיקרית עותרים המשיבים למתן סעדים הצהרתיים המתייחסים לדירות שרכשו המשיבים בבנין שנבנה ע"י הנתבע 2 (להלן: "הקבלן"). הם מבקשים פסק דין המצהיר, כי שעבודים שהטיל הבנק על הבנין, אינם חלים על הדירות שרכשו מהקבלן וזאת, בין היתר, מאחר שהם שילמו את כל התמורה עבור הדירות שרכשו וזו הועברה לבנק. כן עותרים הם למתן צווי עשה שונים שעיקרם - מחיקת המשכונות, השעבודים והערות אזהרה הרובצים על הדירות, או החרגת הדירות מהן, תיקון צו הבית המשותף ורישום זכויות הבעלות של המשיבים בדירות.

כסעד חלופי ונלווה לכך, מבקשים המשיבים, שאם ייקבע כי לצורך הסרת השעבודים יש צורך בתשלום כלשהו לבנק, או לגורם אחר כלשהו, יחוייבו הנתבעים 2 – 5 לשלמו לאלתר (סעיפים 26.3, 27.2, 27.3 לכתב התביעה).

בנוסף, עותרים המשיבים לחיוב הנתבעים 2-5 בתשלום פיצויים בסכומים שונים (כמפורט (בסעיף 28.1.- 28.5 לכתב התביעה), בגין הפרות שהפרו, על פי הנטען, את החוזה ביניהם.

טענות המבקש:

המבקש טוען כי, לאור סכומו, אין הסעד הכספי החלופי מצוי בסמכותו של בית משפט זה, אלא בסמכות בית משפט השלום וכי אף אין לומר שמדובר בסעד טפל, ההולך אחר העיקר.

עוד מוסיף המבקש לטעון כי הלכת הטפל ההולך אחר העיקר מתייחסת למספר סעדים שכל כולם במקרקעין, אך אינה חלה על הסעד הכספי.

טענות המשיבים:

המשיבים טוענים שהסעד הכספי הינו משני לסעד העיקרי, שכן הסעדים העיקריים בתביעה הם הסעד ההצהרתי והסעד של צו עשה, היינו - מחיקת השעבודים והשלמת הליכי הרישום של הזכויות הקנייניות בבית המשותף, לכשיירשם וכי מאחר שמדובר בעילה שבמקרקעין, מסורה הסמכות לבית המשפט המחוזי ובסעד הכספי, הטפל לסעדים העיקריים, מוסמך בימ"ש זה לדון מכוח סמכות שבגררא.

לחילופין, טוענים התובעים כי הסעד הכספי מצוי במסכות בימ"ש זה, מאחר שמקורו הוא בעילה הקניינית, שהסמכות לדון בה נתונה לבית משפט זה.

דיון ומסקנה:

המבחן לקביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי הינו (למעט עניינים לגביהם נקבע בחוק הסדר ספציפי) מבחן הסעד אשר מבקש התובע בכתב הטענות שהוגש על ידו (ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3), 561). בענייננו אין חולק, כי הסעדים העיקריים - ההצהרתיים וצווי העשה, הינם בסמכותו של בית משפט זה וכי הסעד הכספי, כשלעצמו, מצוי בתחום סמכותו של בית משפט שלום.

ככלל, כאשר כתב התביעה כולל מספר סעדים, שאינם מצויים כולם בסמכותו של בית משפט אחד, "אין מנוס מניהול כמה הליכים בהתאם לסמכויות שלפי הסעדים" (ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב 1457 (להלן: "פרשת עקריש"). עם זאת, בצד כלל זה קיים כלל נוסף, על פיו "הטפל הולך אחר העיקר", שמשמעותו הינה, כי בית המשפט המוסמך לדון בסעד העיקרי, מוסמך לדון גם בסעד הטפל.

השאלה היא, מתי נאמר שהסעד שאינו מצוי בסמכות ביהמ"ש אליו הוגשה התביעה, הינו סעד "טפל" אשר "הולך אחר העיקר" ומתי נאמר שמדובר בסעד שאינו טפל, אשר יש לתבעו, בנפרד, בערכאה המוסמכת. בענין ע"א 8130/01 - מוחמד מחאג'נה נ' מוחמד אגבאריה ו-2 אח' . (לא פורסם, 4.5.2003), הובהר, כי "מקום בו נתבעים מספר סעדים, אשר כולם נוגעים לעניינים שבמקרקעין, חלה ההלכה לפיה הטפל הולך אחר העיקר ובית המשפט המוסמך לדון בסעד העיקרי מוסמך לדון גם בסעד הטפל (ע"א 148/58 ח. קלקודה נ' אגד (א.ש.ד) בע"מ, פ"ד יג 268 ,260). כך למשל, כאשר נלווית לתביעת בעלות במקרקעין תביעה לחזקה בהם, או עניין אחר הנוגע לשימוש בהם (ראו ע"א 635/76 משה טייבר נ' חיים טייבר, פ"ד לא (742 ,737 (2 וכן פרשת אלעוברה הנ"ל, בעמ' 674)."

"לעומת זה, כאשר הסעד הנוסף או החלופי הנתבע, בצד הסעד הנוגע לעניינים שבמקרקעין, הוא סעד כספי, קובעת ההלכה הפסוקה כי הסמכות העניינית לדון בסעד נוסף זה, נקבעת על פי שווי הסעד הכספי (ראו ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב 1458 ,1457, ע"א 588/87 כהן נ' שמש, פ"ד מה (313 ,297 (5; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 165 הערת שוליים 251; וכן השוו עם רע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' רחל שוורץ, פ"ד נג' (1) 672 ,670."

הלכה זו מכבידה על הצדדים ועל בתי המשפט, בשל הצורך להגיש שתי תביעות, בין אותם צדדים, למרות שהצדדים להן זהים ולמרות שמקורן ועניינן אחד הוא, ובשל ההכבדה שיש בכך לא רק על הצדדים אלא גם על בתי המשפט. לפיכך מציע המלומד דודי שוורץ, סדר דין אזרחי חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז), בעמ' 173-174, כי במקום מבחן העיקר והטפל, המצריך הפעלת שיקול הדעת של ביהמ"ש בשאלה מהו "עיקר" ומהו "טפל", יש לקבוע מבחן אחר שהינו, לדעתו, מבחן טכני ופשוט שתמציתו הינה כי "... העיקר והטפל ייקבעו לפי התנהגות התובע, אשר מגלה את דעתו על מה שנראה בעיניו עיקר ומה שנראה בעיניו טפל לפי הערכאה שבה הגיש בפועל את תביעתו."

אכן, נראה שיש מקום לשוב ולדון בשאלות שונות הנוגעות לחלוקת הסמכויות בענייני מקרקעין בין בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי [וראו דברים שנאמרו בענין זה ע"י כבוד השופט עמית, בשבתו בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בבש"א (חיפה) 4209/03 - קעדאן נ' רסמי . (לא פורסם, 24.3.2003)], אולם לעת הזאת, הלכת ביהמ"ש העליון מחייבת והיא חלה על הפיצויים הנתבעים בסעיף 28.1. עד 28.5 לכתב התביעה.

עם זאת, סבורתני שאת התשלום האמור בסעיפים 26.3., 27.2 ו- 27.3 לכתב התביעה, יש לאבחן ולהחריג מההלכה האמורה וזאת, משני טעמים מצטברים. האחד - הסעד הכספי הנתבע בסעיפים אלה הינו סעד חלופי והשני (והוא העיקר) – אין מדובר בסעד כספי אשר המשיבים מבקשים עבור עצמם, כגון פיצויים בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין וכיוצ"ב, אלא בסעד, שעל פי נוסחו ועניינו, הינו סעד נלווה ותו לא, שכן מדובר בחיוב שמטרתו ותכליתו הינה לאפשר את ביצועם של הסעדים העיקריים הנתבעים בתביעה. למעשה, מדובר בפעולה אשר מבוקש לחייב את הנתבעים לעשות לשם הגשמת הסעד ההצהרתי, הגם שמדובר בפעולה בכסף. משום כך ועל פי פרשנות מצמצמת ותכליתית של גדר הסמכות העניינית, סבורתני שיש לראות בסעד "כספי" זה (ובו בלבד), סעד טפל, ההולך אחר הסעדים העיקריים שבתביעה (שאין חולק שהם מצויים בסמכות בימ"ש זה) ולכן יש לראותו כסעד המצוי, אף הוא, בסמכותו של בימ"ש זה.

התוצאה היא, שאני מורה על מחיקת סעיפים 28.1 עד 28.5 לכתב התביעה מחמת העדר סמכות עניינית וזאת – מבלי לפגוע בזכותם של המשיבים לתבוע סעדים אלה בבימ"ש השלום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ