אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן יהודה נ' עיריית רמת גן

בן יהודה נ' עיריית רמת גן

תאריך פרסום : 12/04/2010 | גרסת הדפסה
ע"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
20504-02-10
08/04/2010
בפני השופט:
מרים דיסקין

- נגד -
התובע:
צור בן יהודה
הנתבע:
עיריית רמת גן

החלטה

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט חיימוביץ) (להלן: "בית משפט קמא") מיום 28.12.09 בעמ"ק 966/07, בה נדחתה בקשת העורר לעיין ולקבל לידו חומר, המהווה, לטענתו, חומר חקירה שדרוש לו להגנתו (להלן: "ההחלטה").

רקע עובדתי

1.העורר הועמד לדין בכתב אישום המייחס לו ביצוע עבודות הטעונות היתר בניה, ללא היתר כדין, בניגוד לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן: "כתב האישום")

2.ביום 1.7.09 הגיש העורר לבית המשפט בקשה לזימונם של 108 עדים, הנחוצים לו, לשיטתו, כדי לבסס טענת הגנה מן הצדק (להלן: "הבקשה הראשונה").

בית משפט קמא דחה את הבקשה בנימוק שאין רלוונטיות למספר כה גדול של עדים. עם זאת, הוסיף בית המשפט וקבע, כי העורר יהא רשאי להגיש בקשה לזימון עדים בודדים תוך פירוט העבודות שבוצעו ונסיבותיהן, ובקשה כזו תיבחן לגופה.

כדי להקל על החלטתו בבחירת העדים בהם יתמקד, פנה העורר למשיבה וביקש ממנה להעביר לידיו חומר חקירה בנוגע לכל 108 העדים שזימונם התבקש בבקשה הראשונה, אך המשיבה ניאותה לשקול בקשתו רק ככל שזו תתייחס לעדים ספציפיים.

סירובה של המשיבה להעביר לידיו את כל החומר המבוקש על ידו, הוביל את העורר לפנות לבית משפט קמא בבקשה להורות למשיבה להעביר לעיונו את חומר החקירה הנוגע לעדים, נשוא הבקשה הראשונה. מן הפן המהותי, מיקד העורר את בקשתו במידע ביחס למיהות העדים לגביהם מתנהלת או התנהלה חקירה בחשד לביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה, לרבות פרטי העבירות המיוחסות להם, וכן במידע ביחס לסיבות לאי הגשת כתבי אישום במידה וחקירות נסגרו, והעתקים מכתבי האישום ומפסקי הדין הרלוונטיים, ככל שכאלה הוגשו או ניתנו (להלן: "החומר המבוקש") .

בהחלטה מפורטת ומנומקת דחה בית משפט קמא את הבקשה וקבע כי החומר המצוי בתיקים אלו אינו רלוונטי לאישום ואינו מהווה חומר חקירה, כהגדרתו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") וכמובנו בפסיקה.

החלטה זו של בית המשפט קמא היא העומדת בבסיס הערר שבפני.

דיון

5.לטענת העורר שגה בית משפט קמא בקובעו החומר המבוקש אינו מהווה, במקרה זה, "חומר חקירה" כמובנו בחוק ופרשנותו בפסיקה.

עיון בחומר המבוקש, טוען העורר, חיוני לביסוס ההגנה מן הצדק תחתיה הוא מבקש לחסות, שכן יש בו כדי לאשש את טענתו, ולפיה, אף כי בניה ללא היתרים הינה נוהג רווח באיזור מגוריו, הוא היחיד שהופעלו כנגדו אמצעי אכיפה. לטעמו, הוכחת טענה זו תוביל למסקנה שהמשיבה הפלתה אותו בדרך של "אכיפה בררנית" ומכאן קצרה הדרך להוכחת התקיימותה של הגנה מן הצדק.

6.השאלה העומדת בפנינו, אם כן, היא האם החומר אותו מבקש העורר לקבל לידיו, אכן מהווה "חומר חקירה" כמשמעותו בדין.

ותחילה להלכה בקליפת האגוז:

הוראת החוק הקובעת את זכותו של הנאשם לעיין בחומר החקירה בעניינו מצויה בסעיף 74 לחסד"פ, המורה: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו". תכלית הזכות הקבועה בסעיף זה היא לאפשר לנאשם "לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו" (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 381, בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי, (פורסם בנבו)).

החוק אינו מגדיר באופן חד משמעי "חומר חקירה" מהו, והדרך לפירושו של מונח זה הותוותה ע"י פסיקה ענפה, הקובעת כי המדובר בחומר רלוונטי לאישום הפלילי, שנאסף ע"י המשטרה במהלך החקירה והועבר לתביעה. יציקת התוכן למונח הערטילאי, עפ"י הפסיקה, צריך להיעשות באופן פרטני, בהתאם לנסיבות המיוחדות לכל תיק ותיק וזאת תוך יישום המבחן הגמיש המבוסס על כללי השכל הישר, במסגרתו בוחן בית המשפט את הרלוונטיות של החומר לאישום ולנאשם, בשים לב לטיב החומר, מהותו ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי העיקרי במהלכו הוא התגבש.

וכך סוכמה ההלכה בבש"פ 6237/06, הנרי קלושנדלר נ' מד"י (פורסם בנבו) :

"בית משפט זה קבע, לא אחת, כי "חומר חקירה" אינו ניתן להגדרה אלא באופן כללי (שם, שם), וכי השאלה אם חומר מסוים הוא אכן חומר חקירה, תוכרע באופן פרטני "על פי טיבו של החומר ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי אשר במסגרתו הוא מבוקש" (בש"פ 11042/04 פלוני נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 30.12.2004; להלן – בש"פ פלוני). עוד נפסק, כי יש לנקוט פירוש מרחיב למונח "חומר חקירה" (בש"פ מסארווה, עמ' 381), וכי לעניין זה על בתי המשפט "להיות מודרכים על-ידי כללי השכל הישר ועל-ידי המגמה לאפשר לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה" (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 129). עם זאת, בהפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהם לכתב האישום היא רחוקה ושולית (שם, שם)."

6.ומן הכלל אל הפרט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ