אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן טובים נ' מדינת ישראל

בן טובים נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 28/10/2010 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1386-10-10
26/10/2010
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
גל בן טובים
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור של על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט ש. איזקסון), אשר ביום 12.09.10 גזר את דינו של המערער לעונשים שונים, בהם: התחייבות, קנס, פסילה מותנית ופסילה בפועל של 32 חודשים.

גזר דין זה ניתן בעקבות הכרעת דין שניתנה לאחר שמיעת ראיות, ניתנה ביום 31.05.10.

נגד המערער הוגש כתב אישום ועל פיו, ביום 08.08.08 נהג ברח' ההגנה בת"א בגשר ההגנה בשכרות, וגרם לתאונת דרכים בנוהגו בקלות ראש.

העבירות שיוחסו למערער לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה ועוד, וכן לפי סעיף 62 (2) יחד עם סעיפים נוספים.

המחלוקת בבית המשפט קמא, הגם שלא באה תשובה מסודרת לבית המשפט לפי סעיף 143 וסעיף 152 לחסד"פ (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982, הייתה בשאלה האם די בהודאתו של המערער במהלך החקירה ובעת האירוע לצורך הרשעתו, בהינתן שהמערער לא הודה (למרות שהדבר לא נרשם במפורש באופן מסודר, כאמור בפרוטוקול) בנהיגה.

נראה, כך עולה מהכרעת הדין ומהראיות שהושמעו, כי אין באשר לגרימת התאונה תוך נהיגה בקלות ראש והנהיגה בשכרות הודה המערער, אלא ובסייג שלא הוא נהג אלא נהג אחר שבשמו נקט – הוא חנוך שי.

בראיות שהוצגו לבית המשפט, לא הייתה מחלוקת שהן המערער והן אותו חנוך שי היו על האופנוע, חנוך שי אף הוזכר בכתב האישום כמי שנחבל חבלה של ממש, נגרמו לו שברים בגולגולת ועוד בתאונה.

בית המשפט קמא קיבל בהסכמה של ההגנה מעת/1, מר דוד, בוחן מסמכים שונים בהם אמרת נאשם, ומסמכים בוחנות. כן שמע את עדותו של שוטר תנועה – כרמי עובדיה, אשר גם הוא מסר מסמכים הקשורים לתאונה, בעיקר לעניין עיכובו של המערער בנושאי השכרות. כן הוגשו בהסכמה מסמכים שונים הקשורים לשכרותו של המערער, סיכום מחלה זמני של חנוך שי.

כאן המקום להעיר שלאף אחד מעדי התביעה לא היו לסנגור שאלות בחקירה נגדית, וכל המסמכים שהוגשו – הוגשו בהסכמה.

לאחר פרשת תביעה קצרה זו, הכריזה התביעה לפי סעיף 157 לחסד"פ כי תמו ראיותיה, ואז אם כי בישיבה נפרדת, הועד המערער להגנתו, ואז, לראשונה, בפרוטוקול בית המשפט קמא, אמר שמי שנהג את האופנוע זה היה אותו שי חנוך. עדותו הראשית והנגדית, לרבות שאלות בית המשפט, נמשכה לאורך פחות מעמוד פרוטוקול של בית משפט קמא.

אחרי עדותו של המערער הועד עה/1, הוא שי חנוך, אשר הגיע לעדות בליווי פרקליט, אשר חזר והזכיר לבית המשפט חזור והזכר את הוראות סעיף 47 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א – 1971, כלומר, זכותו של העד כפי שהובנה בבית המשפט קמא שלא להפליל את עצמו.

במהלך עדותו של עד זה, שוב בהסכמה, הוגשה אמרתו של העד.

כאן יש לומר ולהעיר, כי למרות שהעד עצמו, לאורך כל עדותו בבית המשפט קמא, לא אמר "אני נהגתי", התחמק מלהשיב לשאלות בחסות עורך דינו ובחסות סעיף 47 לפקודת הראיות, לא קם הסנגור וביקש מבית המשפט קמא שהאמרה תתקבל כראיה לתוכנה לפי סעיף 10 א' לפקודת הראיות.

העד גם סירב לענות בצורה עניינית לעניינים רלוונטיים למשפט בחקירה הנגדית לתובעת, וכאשר בית המשפט הפנה אליו שאלה לעניין נהיגה, הסכים בית משפט קמא משום מה שבא כוחו, עו"ד טל כהן, יענה במקומו, כי הוא נהג בקטנוע בזמן התאונה, וכמובן שבעניין עדות אין שליחו של אדם כמותו.

אז סיכמו הצדדים טענותיהם, ב"כ הנאשם ככלל, ואז בית המשפט מסר את הכרעת דינו המרשיעה. בית משפט קמא הגיע למסקנה כי באו בפניו אמרות של הנאשם שהינן אמת, אמרות שהן הודאות, הן בשטח בפני השוטר כרמי עובדיה, כמו למשל שרשם ב-ת/9 "כשהודה בפנינו שהוא נהג..." והן במקומות נוספים, ובעיקר באמרתו שנגבתה באזהרה, היא ת/1, (אם כי משום מה אינני יודע למה לא נאמר למערער וגם לא לעד כי זכותו להיוועץ עם עו"ד).

משקבע בית המשפט קמא, כלומר, משמצא שבמבחן הפנימי של אמרות המערער הוא עובר את המבחן, פנה לבחון את המבחן החיצוני, דהיינו, חיפש דבר מה, ומצאם בשלושה עניינים כפי שפירט בהכרעת הדין, שניים מהם, העובדה שדו"ח הבוחן (ת/2) בסעיפים 9 ו-10 מלמדים שאכן לאור האמרה אירעה תאונה, נשברה בקלית, נמצאו כתמי דם ונמצאו חריצים בכביש המצביעים על כיוון החלקת הקטנוע, ובעיקר מצא הוא דבר מה בתעודת הרופא שהוגשה, כאמור, בהסכמה, מבית החולים, ד"ר עזר חיים, היא ת/13, שם רשום בדף הראשון "מספר שעות טרם קבלתו, החליק בעת שהורכב על אופנוע".

כאן המקום לומר, שתעודת רופא זו אינה של המערער אלא של שי חנוך.

בית המשפט הסיק מתעודה זו שאמירתו של המערער בכל ההודאות שמסר בחקירה שהוא עצמו נהג את האופנוע, ושי חנוך היה רק הנוסע שהורכב על האופנוע, היא האמירה האמיתית והרי לנו דבר מה חזק ומשמעותי.

אין צורך לחזור ולומר את הידוע לכל, שהרשעה, גם הרשעה עפ"י הודאה בחקירה, צריך שתהיה מעבר לכל ספק סביר כקבוע בסעיף 34 (כב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ועל טיבו של הספק הסביר נכתב רבות, גם הסנגור הפנה אליו בערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ