אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן-חיים נ' כבירן (1991) בע"מ ואח'

בן-חיים נ' כבירן (1991) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 12/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
8280-06-08
10/04/2011
בפני השופט:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
התובע:
אשר בן-חיים
הנתבע:
1. כבירן (1991) בע"מ
2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, אשר נגרמו לתובע בתאונת עבודה.

התובע יליד 8.10.1958, נפגע לטענתו ביום 1.8.07 בתאונת עבודה במהלך וכתוצאה מעבודתו כמשחיז ופועל במכונת ריסוס חול אצל מעבידתו דאז - הנתבעת 1, אשר בוטחה בזמנים הרלבנטיים לתביעה, על-ידי הנתבעת 2, בביטוח חבות מעבידים. לטענת התובע, התאונה ארעה במהלך עבודתו הרגילה על מכונת ריסוס החול, כאשר רצה התובע לפתוח את הדלת בכדי להוציא ממנה את החלקים, הוא נתקל בצינור האוויר שהיה מתוח מאחוריו, מעד ונפל וכתוצאה מכך נפגע. לטענתו התאונה נגרמה בשל רשלנותו של מנהל העבודה כאשר, ללא ידיעתו של התובע, הזיז את העגלה שעבד עליה התובע באותה העת וקידם עגלה אחרת במקומה וכתוצאה מכך צינור האוויר אשר לטענת התובע הונח על העגלה על ידי מנהל העבודה, נמשך ממקומו ונמתח מאחורי גבו של התובע.

בעקבות התאונה נגרם לתובע שבר ללא תזוזה של זיז הקורונואיד של האולנה במרפק שמאל.

כתוצאה מהתאונה נקבעו לתובע 75 ימי אי כושר מיום 1.8.07 ועד ליום 13.10.07. התובע לא אושפז בעקבות התאונה, אם כי ידו הייתה מגובסת למשך שבועיים ולאחר מכן הוא נזקק לשימוש במתלה יד וכן היה במעקב רפואי ועבר טיפולי פיזיותרפיה.

התובע פוטר מעבודתו בנתבעת 1 ביום 14.10.07, וחזר לעבוד ביום 27.12.07 (כארבעה חודשים לאחר התאונה), כפועל ייצור במפעל להב את יפה טכנולוגיות- זיווד אלקטרוני בע"מ, והוא עובד שם מאז.

הצדדים חלוקים ביניהם לעניין נסיבות התרחשות התאונה, חבותה של הנתבעת לתאונה ולנזקי התובע, וכן על גובה הנזק ושיעור הפיצויים.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, הנתבעת 1 אחראית לתאונה ולנזקיו. לטענתו, נסיבות התאונה מצביעות על כך שהנתבעת 1 היא האחראית לקרות התאונה. התובע טוען כי אי הימצאותו של מתלה לצינור האוויר כמתחייב, הביאה לכך שצינור האויר הונח ברשלנות על העגלה. כמו כן, מנהל העבודה בנתבעת 1 התרשל כאשר לא הפנה את תשומת ליבו של התובע למפגע שנוצר כתוצאה מהזזת העגלה שכן אם היה מנהל העבודה דואג לכך שצינור האוויר לא יימתח או לכל הפחות היה מסב את תשומת ליבו של התובע לכך שהצינור מתוח מאחוריו, התאונה לא הייתה מתרחשת. לטענת התובע, הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 49(2) לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל- 1970 (להלן: "פקודת הבטיחות בעבודה"), הקובע כי המעברים בחדרי העבודה יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים. לטענת התובע, סביבת העבודה בה עבד הייתה מסוכנת לאור העובדה כי במקום לא הותקן מתקן ליניקת אויר האמור לצמצם את כמות האבק הנפלטת מהמכונות, דבר המנוגד לטענתו להוראות סעיף 154 (א) לפקודת הבטיחות בעבודה.

הנתבעות מצידן מכחישות את טענותיו המהותיות של התובע, הן בשאלת נסיבות האירוע הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק ושיעור הפיצויים. הנתבעות תומכות טענתן בסתירות עובדתיות בעדותו של התובע. לטענתן, כעולה מחומר הראיות, התובע ניסה להסתיר תאונות רבות שקרו בעברו ואף לא דיווח על תאונות שקרו לאחר התאונה דנן. לטענתן, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח ע"פ מאזן ההסתברות, את נסיבות קרות האירוע ולפיכך דין התביעה להידחות. לטענתן, האירוע נגרם כתוצאה מרשלנותו של התובע ולא היה בידי הנתבעת 1 לעשות דבר כדי למנוע את האירוע. הנתבעות מדגישות כי ניתנו לתובע הנחיות והדרכות בנוגע לשימוש בטיחותי במכונה. כן, מציינות הנתבעות כי התובע עובד כמסגר במשך שנים רבות ועל המכונה נשוא התביעה, עבד התובע במשך כ- 3 שנים והכיר את דרכי פעולתה היטב. לפיכך, טוענות הנתבעות, יש לדחות את התביעה. לחלופין, טוענות הנתבעות כי גם אם תתקבל התביעה, הרי שרשלנותו התורמת של התובע הנה משמעותית, עד כי יש בה להוות רשלנות מכרעת המנתקת כל קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת של התובעת והנזק הנטען ובהתאם להשית על התובע אשם תורם משמעותי אשר לא ייפחת מ- 50%.

דיון:

מי נושא באחריות לאירוע התאונה?

נסיבות התאונה:

מטעם התובע העיד הוא עצמו. לגבי נסיבות התאונה העיד התובע כלהלן: "באותו יום דורון (מנהל העבודה) בא מאוחר, לא הייתי אמור לעבוד על המכונה, עבדתי במחלקת השחזה, הוא בין 9:00 ל-10:00, הוא התקשר לסגן שלו, דוד סולימני ואמר לו לבקש ממני לעבור לעבוד במחלקת חול, עברתי למחלקת חול והתחלתי לעבוד, אחרי הפסקת האוכל, בערך בשעה 8:30, דורון נכנס אחרי חצי שעה אחרי שהתחלתי לעבוד, בערך 9:30, אני ממשיך לעבוד כרגיל. זה היה קבוע שהוא נכנס. דורון נגע בצינור כי אולי רצה לשטוף את הבגדים שלו, כי החדר מלא אבק, והרצפה היא בצבע אדום. דורון שם את הצינור על העגלה, הוא לא עשה את זה בכוונה, יכול להיות שקראו לו דחוף לבוא לעבודה והוא הלך. הצינור נמתח מאחורי...הצינור יוצא מהקיר, חזרתי אחורה כי בתוך המכונה יש שרוולים שאתה מכניס את הידיים, בחום אתה מזיע ואתה מושך את הידיים שלך בכח, ועפתי עם הצינור אחורה, נתקלתי בצינור ועפתי אחורה." (ע"מ 5 שורות 30-31 וע"מ 6 שורות 1-8, 15-17 לפרוטוקול).

לגבי מיקומו של צינור האוויר, העיד התובע כדלהלן: "מהקיר יוצא צינור אויר. העגלה עומדת מאחורי מי שעובד על המכונה, אני מתקן העגלה עומדת לצידי, יש חצי קיר גבס שלידו אנו שמים לפעמים עגלות קבועות. חצי קיר הגבס מגיע עד לאמצע המכונה. הצינור יוצא מהקיר הראשי ולא מקיר הגבס. הוא יוצא מברז אויר, הברז היה משמש אותנו כמתלה.... הברז שימש כמתלה ולפעמים הצינורות היו נופלים ממנו." (ראה ע"מ 5 שורות 21-23 לפרוטוקול).

מטעם הנתבעת העיד מר דורון לוי, מנהל העבודה בנתבעת. כשנשאל לגבי אופן השימוש במכונה העיד מנהל העבודה כדלהלן:"העובד לוקח את החלק, מכניס אותו למכונה, אוחז בידו השמאליית או הימנית צינור ומהצינור יוצא חול, הוא צריך לוודא שהוא מחזיק את הצינור והחלק כמו שצריך. יש לו הגנה של זכוכית כדי שלא יתיז עליו חול. פניו לעבר אותו חלון זכוכית" (ע"מ 7 שורות 23-26 לפרוטוקול). כשנשאל לגבי מיקומו של צינור האויר צינור האויר העיד מנהל העבודה כלהלן: "הצינור אויר נמצא בין המכונה לבין הדלת שמדברים עליה, העובד שעובד מול המכונה בינו ובין הקיר יש מרחק של כמטר, על הקיר גבס מחוריו בצד שמאל בגובה 2 מטר, יש מתלה שנמצא מתחת לחיבור הזה בגובה 1.60 מטר... הצינור עצמו ברגע שהוא מקופל הוא באורך מטר, מחברים אותו לנקודה וברגע שהוא מתחבר לנקודת האויר הראשית שלו, הוא נמצא בנקודת עגינה ויש 2-3 מטר של צינור" (ראה ע"מ 8 שורות 22-28 לפרטוקול). בהמשך, "ברגע שהוא עובד, הצינור נמצא מאחוריו. בכל נקודת זמן שהוא מוציא חלק מהמכונה הוא חייב להשתמש עם הצינור אחרת הוא לא יכול לקחת חלק מלא בחול ולהניח על העגלה.... לאחר שמתיזים חול שהמכונה סגורה פותחים את הדלת כל האבק שנמצא בתוך המוכנה יורד על החלק, כשמוציאים את החלק יש חלק שלא מוצמד אליו, כדי שלא נעביר את החלק לתחנה הבאה כשהוא מלא בחול, לוקחים את צינור האויר, מתיזים על החלק, מנקים את החול, מניחים את החלק הנקי בעגלה, כל חלק וחלק עובר אותה פעולה" (ראה ע"מ 8 שורה 31, ע"מ 9 שורות 1-7 לפרוטוקול).

מן האמור לעיל עולה כי בחדר העבודה לא היה מתלה מסודר ותקני לצינור האוויר ובפועל, ברגעים בהם צינור העבודה לא היה בשימוש, נהוג היה להניחו על ברז מאולתר שהיה בקיר ולעיתים הצינור היה נופל. טענה זו לפיה לא היה קיים מתלה תקני לצינור האוויר אלא ברז ששימש כמתלה מאולתר, לא נסתרה על ידי הנתבעות ואף אושרה על על ידן בסיכומיהן (ראה ע"מ 6 פסקה 13 לסיכומי הנתבעות). כעולה מעדות התובע , בשל מחדל זה, כאשר משך את ידיו משרוולי המכונה, הוא מעד לאחור, נתקל בצינור האוויר אשר נמתח מאחוריו ונפל. כתוצאה מנפילה זו, נגרמה הפגיעה נשוא התובענה.

חובת הזהירות המושגית

ההלכה לפיה מעסיק חב בחובת זהירות מושגית כלפי עובדיו, התקבלה והשתרשה זה מכבר בפסיקה הישראלית. בהתאם להלכה, על המעביד לנקוט באמצעים סבירים כדי להגן על העובד מפני סיכונים המצויים במקום או בתהליך העבודה. מוטלת על המעביד חובה ליידע את עובדיו בדבר סיכונים קיימים, להדריכם ולפקח עליהם, למנוע באופן אקטיבי את קיומם של סיכונים במקום העבודה ולספק ציוד נאות. הרציונל לכך הוא בהנחה כי המעביד הסביר אחראי על אופן עבודתו של העובד, ותנאים וסיכונים הקשורים לסביבת העבודה נתונים לפיקוחו ולשליטתו. המשמעות המעשית היא, כי מיוחסת לו צפיות טכנית ונורמטיבית לגבי נזק העתיד להיגרם לעובד. (ראה: ע"א 707/79 וינר נ' אמסלם, פ"ד לה(2) 209; ע"א 655/80 מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו(2) 592; ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח (1) 72; ע"א 5425/97 עיריית קרית מוצקין נ' דביר, פ"ד נג(3) 172).

חובת הזהירות המושגית נלמדת גם מפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל-1970, הפסיקה קבעה כי החקיקה בעניין בטיחות בעבודה, לרבות חיקוקי המשנה, הם חיקוקים לטובת העובדים ולהגנתם והם מבססים את חובת הזהירות המושגית (ראה ע"א 663/88 שירזיאן יהודה נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3), 225 (1993) וכן ע"א 7130/01 סולל בונה נ. תנעמי פ"ד נח(1) 1).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ