אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן זכריה נ' לישראל

בן זכריה נ' לישראל

תאריך פרסום : 02/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
29075-09-11
28/11/2011
בפני השופט:
יפעת ביטון אונגר

- נגד -
התובע:
אור דלית בן זכריה
הנתבע:
1. בנק דיסקונט לישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

בפני בקשת המבקשת לפטור אותה מתשלום האגרה החלה בהליך דנא. המדובר בתביעה כספית ע"ס 1,046,800 ₪. בתמצית, טוענת המבקשת כנגד המשיב 1, כי בשל רשלנותו והפרתו את חובת האמון שהוא חב לה, נגרמו לה נזקי גוף ונזקי ממון, בסכום התביעה.

לעניין הבקשה שלפני, טענה המבקשת כי נוכח הנסיבות המפורטות בתביעה, החלה למעשה את חייה בסביבות גיל 30 כשהיא פגועה מבחינה רפואית. לטענתה, לאחרונה הקימה עסק פרטי, שהכנסותיה ממנו כ- 3,000 ₪ לחודש. משכרה זה היא נושאת בתשלום שכר דירה, תשלומי חשמל והוצאות כלכלה ואישיות.

לשיטת המבקשת, אין לה רכוש, נכסים או זכויות נוספות, לרבות רכב.

לטענת המבקשת, אין בידה לגייס האגרה מהוריה, המתקיימים מקצבאות המל"ל.

המשיבים התנגדו לבקשה, הן מטעמים לגופה של הבקשה (אופן עריכתה, מידת הפירוט שבה, העדר התייחסות לנושאים מהותיים באשר ליכולתה של המבקשת, אי צירוף סימוכין דרושים וכו'), והן מטעמים לגוף התביעה, לרבות הטענה כי התביעה התיישנה. המשיב 1 ביקש לעמוד על זכותו לחקור את המבקשת בחקירה שכנגד, אודות האמור בתצהירה.

שקלתי טענות הצדדים, לרבות את תשובת המבקשת לתגובות.

בנסיבות הענין, אינני סבורה כי יש צורך לקיים דיון במעמד הצדדים.

שיקול דעתו של בית המשפט בכל הנוגע לפטור מאגרה הוא רחב. על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות (שמעמדה הולך והופך כמעמד זכות יסוד), לבין המטרה למנוע הגשת תביעות סרק או תביעות מנופחות ומוגזמות, שהרי הזמן השיפוטי הינו משאב יקר ערך, ומיועד לטובת כלל הציבור. יש לדאוג כי הקופה הציבורית לא תינזק לשווא מהשחתת זמנו של בית המשפט בדיוני סרק, העשויים להמשך שנים, עבור תביעות סרק. עקרונות אלה נקבעו בשורה ארוכה של פסיקות בתי המשפט, לערכאותיהן השונות. ראו למשל: ת.א (מחוזי תל-אביב) 8509-06-08.

בנסיבות שלפני מצאתי שאין מקום לפטור את המבקשת מתשלום האגרה. סבורני כי רב בטענות המשיבים, אודות הבקשה. המבקשת לא מצאה לנכון לפרט בתצהירה את עילת התביעה, את העובדות המשמשות לה יסוד. עפ"י תקנות האגרות, יש לשכנע את בית המשפט כי המדובר בתביעה בעלת עילה, כאחד התנאים לפטור מתשלום האגרה. אין די לשכנע את בית המשפט כי המבקש אינו מסוגל לשאת בתשלום האגרה "מחמת עוניו".

נוסף לכך, המבקשת לא עמדה במבחני הפסיקה להוכחת מצבה הכלכלי והעדר יכולתה לשלם את האגרה, העומדת, במקרה דנא, ע"ס למעלה מ- 26,000 ₪. המבקשת לא פירטה לאילו מבין בני משפחתה, מכריה וידידיה פנתה בניסיון לגייס כספים לצורך תשלום האגרה; המבקשת לא פירטה מהו גובה מסגרת האשראי בחשבונה בבנק ואילו ניסיונות ערכה לקבל מהבנק הלוואה; המבקשת צירפה תדפיס פעולות בחשבון שאינו עדכני למועד הגשת הבקשה; המבקשת לא פירטה את מהות עבודתה בעסק, שעות פעילותה בו, האפשרויות לקבל על עצמה עבודה נוספת וכיו"ב.

המבקשת לא ציינה מהו סכום האגרה בו תוכל לעמוד, לא ביקשה את תשלום האגרה לשיעורין עפ"י יכולתה הכלכלית ולא הסבירה, חרף האמור בתגובת המשיבה 2, כיצד עלה בכוחה לממן את שכר טרחת בא-כוחה.

למותר לציין, כי כל הנושאים הללו הועלו בתגובות המשיבים וניתנה למבקשת ההזדמנות לתקנם בתשובתה, אך היא בחרה שלא לעשות כן. הדבר אומר דרשני!

אף לגופה של התביעה, מצאתי קשיים לא מבוטלים. אין בדעתי להכנס בענין זה לעובי הקורה, ואין זה השלב המתאים לכך, אולם, על פניו, עולה כי המדובר בתביעה שסיכויי הצלחתה מוטלים בספק, בין אם נוכח טענת ההתיישנות (ולחילופין – שיהוי), בין אם נוכח טענת רשלנות תורמת של 100% כטענת המשיב 1, בין אם בשל כבישת הטענות (אין חולק כי הוגשה ע"י המשיב 1 תביעה כנגד המבקשת בעניין החוב נשוא אותו חשבון, והמבקשת לא פירטה כיצד התמודדה עם תביעה זו ומדוע לא טענה, לכאורה, טענותיה כלפי המשיב 1 במסגרת אותו הליך, או במסגרת הליך הפש"ר).

לטעמי, אין מקום במקרה זה, לקבל הבקשה ולפטור המבקשת מתשלום האגרה. סברתי כי המבקשת, בהיותה אשה צעירה, רווקה, ללא תלויים, יכולה לעשות מאמץ לגייס הלוואה מבני משפחתה, או ידידיה ומכריה, או לחילופין מהבנק (מתדפיס הפעולות שהוגש עולה כי המבקשת ביתרת זכות קטנה), שפירעונה יחולק לתשלומים חודשיים סבירים, ואף תוך בדיקת האפשרות ליתן המחאת זכות למלווים, על זכויות המבקשת שיצמחו לה מהתביעה דנא, ככל ויצמחו, על מנת להבטיח את פירעון ההלוואה. לחילופין, ניתן היה לחשוב על הגשת תביעה בסכום נמוך יותר לצרכי אגרה, תוך שמירת הזכות להגדיל את סכום התביעה, כשיהא בידי המבקשת לעמוד בתשלום אגרה נוספת.

לא שוכנעתי כי דבר מכל אלה נשקל ע"י המבקשת בטרם הגשת הבקשה דנא.

משכך, הבקשה נדחית.

אתיר למבקשת לשלם האגרה בתוך 60 יום מהיום, שאם לא כן תמחק התביעה.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים וכן לב"כ היועמ"ש.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ