אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן הר נ' מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ואח'

בן הר נ' מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 19/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
46616-12-10
15/11/2011
בפני השופט:
ערן נווה

- נגד -
התובע:
יעקב בן הר
הנתבע:
1. מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
2. "שפיר הנדסה אזרחית וימית" בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה כספית. התביעה היא ע"ס של 30,000 ₪ שהינה גבול סמכותו של בימ"ש לתביעות קטנות.

התובע טוען, כי מזה חודשים רבים הנתבעת מס' 1 באמצעות הנתבעת מס' 2 שופכת פסולת מוצקה, ערימות עפר ואדמה סמוך לביתו ברח' דפנה 24 קרית ביאליק, ליד נחל גדורה ובמרחק של כ- 1 ק"מ מכביש עוקף קריות. לטענתו של התובע, שפיכת פסולת זו גורמת לנזק נופי ופגיעה באיכות חייו, גרימת רעש ואבק בלתי נסבל. לטענתו, פניות שנעשו לנתבעות להפסיק התנהלות זו, לא צלחו.

הנתבעות בכתב הגנתן הסבירו, כי מדובר בפרויקט לאומי שהינו פרויקט דרך 22, כביש עוקף קריות. ביחס לאירוע הנקודתי המתייחס לרח' דפנה 24, קרית ביאליק, מסבירות הנתבעות, כי אין המדובר בערימה של פסולת אלא באדמה חקלאית בלבד אשר נחפרה מתוואי הכביש ההולך ונבנה. התלולית הזו של האדמה החקלאית ממוקמת מרחק של 60 מטרים (בקו אויר) מביתו של התובע על גבי שטח חקלאי ובינה לבין ביתו של התובע מפרידים: שביל הליכה, חורשת אקליפטוס, כביש, נחל ועוד שטח חקלאי. תלולית אדמה זו הונחה בשטח החקלאי האמור משך 20 ימי עבודה בלבד וזאת בשעות עבודה סבירות ומקובלות, בין השעות 07.00 בבוקר עד 16.00 אחה"צ בלבד ונעשית התחשבות בתושבי האזור באופן שמוגבלות שעות העבודה, צמצום פעולת כלים כבדים בקרבת בתי מגורים.

הנתבעות מכחישות קיומו של מטרד וטוענות, כי לא הוכח כל רעש או זיהום אויר וכן לא הוגשה חוו"ד מקצועית לתמיכה בטענות התובע. הנתבעות טוענות לחוסר סמכותו העניינית של ביהמ"ש לתביעות קטנות כלל לדון בתביעה.

התקיימו שני דיונים בתיק זה. הדיון הראשון בתאריך 5/7/11 ולמעשה לדיון זה לא התייצב נציג מוסמך של הנתבעות. נמנעתי ממתן פס"ד בהעדר הופעה, אולם ציינתי, כי לתובע מגיעות הוצאות בגין התייצבות הסרק.

לדיון מיום 9/11/11 התייצב מר יוסף אזגי שהינו מנהל תחום מקרקעין בשפיר הנדסה והופיע לצורך הישיבה בשם שתי הנתבעות. מר אזגי הסביר בעמ' 4 לפרוטוקול כדלקמן: "השימוש במקרקעין הייתה לערום אדמת קרקע מסוג חרסית שהיא קרקע חקלאית לתקופה קצובה בזמן. נעשתה פנייה מסודרת למהנדס העירייה (הכוונה לעיריית ק. ביאליק) מר יהושע בר זיו לצורך עירום קרקע זמני שבסופו של דבר העירום הוא לא מעל 80 ס"מ בגובה, אינה מצריכה היתר והוא טיפול בקרקע לסיבות ניקוז וסיבות חקלאיות. מיקום הערימה לא כפי שהוא אומר, זה רחוק במרחק של 60-10 מטר עד לרחוב. מציג תמונות נכון להיום, המטרד נכון להיום לא קיים לדעתי. אדמת חרסית אינה מייצרת אבק. כל הפרויקט אנו נמצאים בבקרה מלאה ע"י המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים וועדות מקומיות. אנו מפוקחים ברמה יום יומית".

כאן המקום לומר, כי התובע פנה למשרד להגנת הסביבה ופנייתו נענתה ביום 14/11/10, כאשר בתגובת המשרד להגנת הסביבה צוין: "לאחר שיחתנו הטלפונית, יצאנו למקום יחד עם נציג נוסף ממשרדנו מר יעקב יונה ולהלן ממצאי הסיור:

1.ברח' דפנה המקביל לפוארה על שטח חקלאי מתבצעות עבודות של כביש עוקף קריות.

2.בשטח נראו טרקטורים עם סקרייפר אשר מוציאים אדמה מכביש עוקף קריות ומביאים את האדמה ממזרח לפוארה, שם קיימת הגבהה של אדמה חקלאית ותוך כדי עבודה אכן קיים מטרד אבק מקומי. אנו מצרפים בזאת תמונות המעידות על העבודות אשר מתבצעות ואשר נמצאות במרחק מה מהתושבים הגרים סמוך לנחל הפוארה".

יש לציין כי המכתב הנ"ל לא כלל כל פעולות אופרטיביות של המשרד להגנת הסביבה כנגד מי מהגורמים העוסקים בבניית כביש עוקף קריות כאמור.

מאחר והתובע עמד על דעתו, כי מדובר ברעש ואבק ולטענתו בניגוד לעמדת נציג הנתבעות בישיבה מיום 9/11/11, מדובר בערימת עפר בגובה 3 מטר לפחות, אפשרתי לצדדים להיפגש בשטח ולבדוק את טענות התובע, תוך הצגת עמדותיהם לביהמ"ש.

פנייתו של התובע לביהמ"ש יחד עם תמונות שצולמו על ידו נתקבל בביהמ"ש ביום 13/11/11. בתגובתו לפגישה הודיע התובע לביהמ"ש כדלקמן: הובטח ליישר את ערימות העפר והחרסית סמוך לנחל כך שזה ייראה יפה יותר. אולם התובע מציין, כאשר יהיה פינוי של ערימות העפר והחרסית הסיפור יחזור על עצמו. לטענתו, הסיפור של עירום העפר והחרסינה לא היה 20 יום אלא משך מס' חודשים וכי התרחש גם ב- 06.00 בבוקר וגם בלילה. מכל מקום תביעתו מתייחסת לשנת 2010 ולא למצב היום. לטענתו, התמונות מלמדות, כי לא מדובר בעירום של 80 ס"מ אלא בגובה של 2,3 מטר המהווה חריגה מהאישור שהם עצמם קיבלו. הנ"ל טען, כי חלק מהכלים הכבדים היו ללא רישוי. לטענתו, מע"צ לא מילאה את תפקידה ולא דאגה לפגיעה באיכות חייהם של התושבים. התובע חוזר על עמדתו ועל הרקורד הציבורי שלו.

הנתבעות בתגובתן לביהמ"ש ביום 15/11/11 טוענות, כי במסגרת הפגישה הוצגה בפני התובע ערימת העפר שנותרה, שלכל הדעות מרוחקת מאד מאזור הבתים. הן הודיעו לתובע כי בכוונתן לסלק את שאריות הערימה בטווח הזמן הקרוב, אך התובע טען שהדבר יגרום לרעש ואבק. טוענות הנתבעות כדלקמן: "הובהר לתובע באופן ברור וחד משמעי, כי עבודות הפינוי ייעשו בתוך שעות העבודה המקובלות ואינן אמורות לגרום מטרד רעש כלשהו. כן הובהר לתובע, כי ביצוע העבודות לא יצור אבקש כן, מדובר באדמה חרסיתית שאינה מייצרת אבק, מה עוד שהובאה בפני התובע העובדה לפיה מדובר בקרקע רטובה שפינויה לא יעלה אבק". עוד מצביעה הנתבעת מס' 2 על כך, כי התובע לא היה נכון לכל פשרה וכפי הנראה ביקש פיצוי כספי. לטענתה "כל רצונו של התובע הוא להתעשר שלא כדין על חשבון שפיר ולא באמת לדאוג לרווחתו ואיכות הסביבה כפי שטען בתביעתו". לטענתה, הערימה פונתה נכון למתן תגובתה זו עפ"י תמונות מצורפות.

לאחר שבחנתי את כל החומר שהועמד לפתחי ואת תגובותיהם המפורטות של הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי:

בניגוד לעמדת הנתבעות, לא התרשמתי שהתובע הוא אדם המבקש להתעשר על חשבונן כהגדרתו וכל רצונו בפיצוי כספי. מדובר באדם שההתרשמות שלי ממנו שאיכות הסביבה חשובה לו ולטעמו, היה בהתנהלות הנתבעות כדי לפגוע באיכות חייו ולכן הגיש את תביעתו. עם זאת, המגיש תביעה מהסוג הזה ועל סכום שכזה, עליו מן הסתם הנטל להוכיח את תביעתו וכן להוכיח את הקשר הסיבתי שבין המפגעים שנוצרו לטענתו ע"י הנתבעות ובין פגיעה באיכות חייו.

התובע להערכתי עפ"י חומר הראיות לא הוכיח ולא עמד בנטל האמור ועל כן, דין תביעתו להידחות.

אנמק ואסביר:

ראשית דבר אציין, כי כפי שציינו בצדק הנתבעות לא מדובר בפרויקט קטן אלא בפרויקט לאומי משמעותי של כביש עוקף קריות, שבמהלכו נטען נקודתית ע"י התובע, כי למעשה הנתבעות אולי מתוך רצון לחסוך בכסף, ערמו ערימות פסולת בסמוך מאד לבתי מגורים ובכך הסבו רעש, אבק ונזקים אחרים לתושבים. מדובר בפרויקט שמבוקר ע"י גופים רבים ובשום מקום לא למדתי, כי גוף כזה או אחר פעל כנגד הנתבעות, אם המדובר בעיריית ק. ביאליק, אם המדובר במשרדי ממשלה שונים, אם המדובר בוועדות תכנון ובנייה או כל גורם אחר שהיה מוסמך לעצור את העבודה בשנת 2010 או בהמשך בשנת 2011, אם אכן היה מדובר במפגע כפי שתיאר אותו התובע.

פנייתו של התובע למשרד הממשלתי הרלוונטי העוסק בתחום זה שהינו המשרד לאיכות הסביבה, לא נשא כל פרי אופרטיבי שבמהלכו הופסקה העבודה או הנתבעות נתבקשו לתת הבהרות. העובדה שצוין, כי מן הסתם בעבודות יש כדי לגרום לאבק מקומי, אין בה כדי לקבל את תביעתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ