אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן דלק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

בן דלק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 28/06/2012 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
46176-03-12
24/06/2012
בפני השופט:
עודד מאור

- נגד -
התובע:
ציון בן דלק
הנתבע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. עו"ד בניהו לאבל

פסק-דין

פסק דין

לפני ערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל (מר נועם רף) בתיק הוצאה לפועל מספר 01-77179-01-7 לפיה נדחתה בקשתו של המערער בגין טענת פרעתי ונדחתה גם בקשתו לעיכוב הליכי הוצאה לפוע.

המערער ניהל את חשבונות הבנק הפרטיים והעסקיים שלו אצל המשיב 1.

במהלך השנים 2000-2001 קרסו עסקיו והוא נקלע לחובות כבדים. מאחר והחייב ואשתו לא עמדו בערבויותיהם האישיות לחובותיה של חברת אינטרלובקה ישראל בע"מ (להלן: "החברה") בחשבון העסקי, והדירה היתה משועבדת להבטחת פירעון החובות, ננקטו נגד החייב הליכים למימוש המשכון.

המערער העביר למשיב 1 סך של 1,428,600 ₪ לכיסוי חובותיה של החברה; המחלוקת הינה מה היה החוב האמיתי בחשבון.

במשך 8 שנים הזוכה לא נקט בהליכים נגד החייב כאשר בזמן הזה החוב טפח לטענת המערער בכמיליון ₪.

המערער מבקש לבטל את החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, ולקבוע דיון במעמד הצדדים בטענת פרעתי.

החלטת הרשם:

על-פי ההסדר בין הצדדים, עליו מסתמכים הן החייב והן הזוכה, סוכם כי החייבים יסלקו את מלוא חוב החברה לזוכה, כפי שהיה במועד הסילוק המלא וכן יסלקו את מלוא החוב הפרטי.

אין מחלוקת כי המערער העביר לחשבון זה סך של 1,428,600 ₪. אולם, המחלוקת הינה,כאמור, מה היה החוב האמיתי בחשבון – עת על פי ההסכם היה על המערער להעביר את "מלוא הסכום הדרוש לסילוק מלוא יתרת חוב אינטרלובקה כפי שיופיע בספרי הבנק במועד הסילוק המלא בפועל, לרבות הריבית הצבורה ושתיצבר בחשבון אינלובקה על לפירעון המלא בפועל"- מעיון בדפי הבנק ומשלא הוכח על ידי החייב אחרת, עולה כי סה"כ עמד החוב בחשבון זה ביום 30.06.2002 הכולל בתוכו את הריבית שחויבה בתום הרבעון על סך 1,298,541 ₪ על כן יתרת הזכות הינה בסך 130,000 ₪ אשר הועברה לחשבון הפרטי.

באשר לחשבון הפרטי- החייב לא הציג אסמכתאות להוכחת טענותיו בעניין זה, ומכל מקום על פי דפי החשבון שצורפו לתגובת הזוכה עולה כי סך החוב בחשבון הפרטי הינו 618,579 ₪ נכון ליום 26.06.2002 בטרם חיובי הריבית הרבעונית ולא סך של 495,631 ₪ כטענת החייב.

בנוסף, בסעיף ג3 להסכם נקבע כי " בתוך 50 יום ממועד חתימת הסכם זה ישלמו החייבים לבנק את מלוא הסכום הדרוש לסילוק יתרת החוב הפרטי, כפי שתישאר לאחר ביצוע התשלום המפורט בס"ק ב' לעיל, כפי שיופיע בספרי הבנק במועד הסילוק המלא בפועל, לרבות הריבית הצבורה ושתיצבר בחשבון הפרטי עד למועד הפירעון באופן מלא בפועל כאמור ולמעט סך של 65,000 ₪. החייב לא הוכיח כי עמד בתנאי סעיף זה ושילם את מלוא הסכום הדרוש לסילוק יתרת החוב הפרטי.

הלכה היא כי רשם ההוצל"פ איננו מוסמך אלא לדון בטענת "פרעתי" כלשון סעיף 19 לחוק ההוצל"פ. על-מנת לשכנע את רשם ההוצל"פ כי ההתחשבנות שבין הצדדים משקפת פרעון מלוא החוב, היה על החייב, לפחות, להמציא חוו"ד מומחה, כדין, בתמיכה לטענה כי החוב נפרע (ראה ע"א 3886/07 דנהאוז ייזום והשקעות בע"מ נ' טוביה ואח' (פורסם בנבו). בנוסף, כדי שהחייב יצא ידי חובתו הראייתית – אין די בכך שיוכיח כי שלם לזוכה סכום מסוים, עליו להוכיח כי פרע דווקא את הסכום המיוחד שהוא נשוא הדיון (ע"א 59402/ פויראייזן נ' אייזנר, פ"ד טו 937).

לאור האמור, לא מצאתי כל ראיה ו/ או אסמכתא לטענות החייב לפיה פרע את חובו, למעט סך של 1,428,600 ₪, לפיכך הנני דוחה את טענת ה"פרעתי" שהגיש החייב.

באשר לטענותיו של החייב בדבר שיהוי- לא מצאתי בבקשת החייב כי מצבו השתנה לרעה עקב השהיית ההליך ובכל מקרה הנני מקבל את עמדת הכונס לפיה, לפנים משורת הדין, נעתר הזוכה לבקשת החייבת להשהיית הליכי המכירה והפינוי ובמקביל פנה להליכי גביה אחרים (במסגרתם בצע חוב כאמור בהחלטה מיום 08.09.2010).

באשר לטענתו של החייב כי הכונס הבהיר לו כי כדאי לו להשאיר את המשכון על הדירה על-מנת לשמור מפני נושים אחרים. לא מצאתי כל בסיס ו/או אסמכתא לחיזוק טענה זו ומכל מקום אין לה מקום בטנת ה"פרעתי" שהגיש החייב.

כאמור, בקשה זו הוגשה כבקשה בטענת "פרעתי". לפי הוראות מפורשות של סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, על החייב מוטל נטל השכנוע להוכחת טענותיו (ראה: דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, בעמ' 269), לאור המפורט לעיל לא מצאתי כי החייב עמד בנטל זה.

בסיכומו של דבר, הנני דוחה את טענת הפרעתי שהגיש החייב תוך חיובו בהוצאות לטובת הזוכה בסך של 2,000 ₪.

טיעוני המערער:

המערער טוען כי כב' הרשם לא לקח בחשבון את הסכום של 290,000 ₪ התמורה שנתקבלה ממכירת המגרש בכפר אברהם. המערער טוען כי אין חולק כי סכום זה שולם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ