אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן דור נ' מדינת ישראל

בן דור נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 11/07/2012 | גרסת הדפסה
ע"ח
בית המשפט המחוזי ירושלים
27522-06-12
27/06/2012
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
התובע:
גיא בן דור
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת א' זיסקינד) מיום 31.5.12 שבה הוחלט לדחות את בקשתו של העורר לעיין בחומר חקירה במסגרת הליך פלילי המתנהל כנגדו (בע"ח 2636-03-12).

כתב האישום שהוגש כנגד העורר אוחז ארבעה אישומים שבכולם הוא מואשם בעבירה של מעשה מגונה באדם והסגת גבול לצורך ביצוע עבירה. בכל אחד מהאישומים מתואר כי העורר פנה לכל אחת מארבע המתלוננות בעקבות פרסום מודעה על רצונן של המתלוננות למכור דירה באתר האינטרנט 'יד 2'. העורר הגיע לכל אחת מדירות המתלוננות תוך הצגת מצג שווא שהוא מתעניין ברכישת הדירה. לאחר שווידא כי המתלוננת נמצאת לבדה בדירה הוא ביצע מעשים מגונים שונים.

העורר הגיש לבית משפט קמא בקשה לגילוי חומר חקירה. הוא טען בבקשה כי מדובר בתיק שמבוסס בעיקר על הערכת מהמינות וכן הוסיף כי המתלוננת באישום הראשון זיהתה במסדר זיהוי תמונות אדם אחר שבשמו הוא נקוב בבקשה. לפיכך הוא מבקש להורות על גילוי הרישום הפלילי של עדות התביעה וכן של האדם שזוהה על ידי המתלוננת באישום הראשון.

בית משפט קמא הורה למשיבה להגיב וזו הגישה תגובה שבה טענה כי הבקשה סתמית, אינה מנומקת ואין בה ממש. עם התגובה, כך נכתב, הועברו לעיון בית המשפט גליונות הרישום הפלילי המבוקשים.

בהחלטה מושא הערר סקר בית משפט קמא את כתב האישום ואת טענות הצדדים ודחה את הבקשה. בהחלטה נכתב כי טענת העורר לכך שהרישום הפלילי דרוש לו לצורך הערכת מהימנות העדות אינה כשלעצמה מבססת באופן אוטומטי את הרלוונטיות לכך ואין נימוק בבקשה המצדיק את מסירת גליון הרישום הפלילי של האדם שזוהה. באשר למתלוננות נכתב שכתב האישום מגלה כי מדובר בדפוס פעולה שיטתי האופייני לעורר שעל פיו פעל ביחס לכל אחת מהמתלוננות ואשר אינו מושפע מזהותן או מעברן הפלילי. העורר אינו טוען להיכרות מוקדמת בינו לבין מי מהמתלוננות או בין המתלוננות לבין עצמן ובנסיבות אלה אין לרישום הפלילי רלוונטיות. באשר לרישום הפלילי של האדם שזוהה על ידי אחת מהמתלוננות והוא אינו העורר נכתב כי גם לגביו אין מתקיים מבחן הרלוונטיות.

החלטת בית משפט קמא ניתנה בלא שהתקיים דיון ועל בסיס הבקשה והתגובה. בא כחו של העורר הגיש לבית המשפט בקשה לבטל את ההחלטה ולקבוע דיון לשמיעת טענות הצדדים. בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא שמצא כי אין הכרח לקבוע דיון לכל בקשה וכי ניתן להכריע גם על בסיס טענות הצדדים בכתב.

בערר שבפני תוקף הסנגור את החלטת בית משפט קמא במספר היבטים:

בהיבט הדיוני הוא טוען כי היה על בית המשפט לקבוע מועד לדיון בבקשה ולקיים בה דיון במעמד הצדדים ולא להכריע בה בהסתמך על הבקשה והתגובה. בהקשר זה הוא מוסיף כי תגובת המשיבה כלל לא העוברה לידיו וכי לא צוין במערכת נט המשפט שתגובה כזו הוגשה. בהקשר זה הוא מפנה להוראות סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב – 1982 ולפסיקה המוכרת באשר למעמדה של זכות הטיעון בהליך הפלילי שהוכרה כזכות יסוד. העורר מוסיף כי באופן שבו התנהל הדיון בבית משפט קמא נשללה ממנו אף הזכות להשיב לתגובת המשיבה.

בהיבט המהותי סבור העורר כי מאחר והתיק מבוסס על שאלת מהימנות המתלוננות יש חשיבות בחשיפת גליון המרשם הפלילי שלהן. בכל הנוגע לאדם שזוהה על ידי אחת המתלוננות הוא כותב כי גם ביחס אליו יש חשיבות לדעת את עברו הפלילי.

בשולי הודעת הערר מלין העורר על כך שבהחלטת בית משפט קמא מובעת "דעה מוקדמת" בכך שבית המשפט כותב כי תמונתו של האדם האחר 'זוהתה בטעות ע"י עדת התביעה' וכן כי נכתב כי "ע"פ החשד מדובר בדפוס פעולה שיטתי האופייני למבקש". העורר תוהה כיצד ניתן לכתוב קביעות נחרצות כאלה מבלי להחשף לחומר החקירה ומבלי שהייתה בפני בית המשפט תשתית ראייתית ומשפטית מינימאלית.

המשיבה מתנגדת לערר ותומכת בעמדת בית משפט קמא מנימוקיה. במסגרת תגובת המשיבה הועברו לעיוני גליונות הרישום הפלילי שהעורר ביקש לעיין בהם ככל שהיו כאלה (ואין באמור לעיל כדי לאשר כי קיים רישום פלילי למי מהמתלוננות או לאדם הנוסף). העורר השיב, כאמור, לתגובת המשיבה וחזר על עמדתו כי הוא זכאי לעיין בגליונות המרשם. בנוסף הוא ביקש להורות על החזרת הדיון לבית משפט קמא ועל קיומו בפני מותב אחר תוך שנשמרת לו הזכות לערור על ההחלטה ככל שיסבור שהיא איננה נכונה מבחינה עניינית.

יש לציין כי לדיון שנקבע במעמד הצדדים התייצב רק בא כוחו של העורר, שטען את טענותיו גם בעל פה. לאחר הדיון השלימה המשיבה את טענותיה בכתב והעורר השיב לטענות אלה גם הוא בכתב וזאת בהסכמתו.

לאחר שבחנתי את טענות העורר ועיינתי במה שהועבר לעיוני – גליונות המרשם הנוגעים בדבר ככל שקיימים כאלה - לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא שלפיה אין מקום במקרה זה לחשוף את גליונות המרשם הפלילי של ארבע המתלוננות או של האדם שזוהה. פסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 7.2.07) קובעת את הקריטריונים למסירת מידע מסוג זה לנאשם. בין היתר נקבע כי יש לבחון את הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוגי העבירות הרשומות בגילינוו של העד; חלוף הזמן מעת ההרשעה; הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות; הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד ומידת מעורבותו של העד באירוע נשוא האישום. ביקורתו של בית המשפט בהקשר זה אמורה לערוך את האיזון המתחייב בין הצורך האפשרי במידע במסגרת הגנת הנאשם לבין הפגיעה האפשרית בפרטיותו של העד שחשיפת המידע לגביו מתבקשת. איזון זה נערך תוך מתן דגש לחשיבות החומר להגנת הנאשם ולזכותו למשפט הוגן.

במקרה הנדון לאחר שעיינתי בעצמי במידע מהמרשם, ככל שקיים, לא מצאתי כי מתקיים מבחן הרלוונטיות כאמור בפסיקה ואין כל הצדקה אפוא להורות על חשיפת המידע. אחד השיקולים לכך הוא אכן השיקול שנזכר בהחלטת בית משפט קמא בדבר היעדר הקשר לכאורה בין ארבע המתלוננות ואולם אבהיר כי שיקול זה אינו השיקול היחיד וכי המסקנה אליה הגעתי מושתתת על בדיקתי את הרישומים עצמם, ככל שהיו, בהתאם למבחנים שנקבעו. מסקנה זו חלה הן על המתלוננות והן על האדם שזוהה במסדר הזיהוי.

משזו המסקנה הרי שמתייתר הדיון בשאלה הדיונית שהועלתה ולא מצאתי לנכון להחזיר את הדיון לבית משפט השלום מקום בו ניתן לקיים דיון ענייני בפני. בהקשר זה אעיר כי אף אם ניתן לקבל את עמדת בית משפט קמא כי אין מוטלת חובה לערוך דיון במעמד הצדדים בבקשה מסוג זה ואיני מביע כל עמדה בשאלה זו הרי שדומה כי היה מקום לאפשר טיעון מקיף יותר בכתב; להודיע לעורר כי בקשתו תידון בדרך של טיעונים בכתב ולאפשר לו במידת הצורך לנמק בצורה רחבה יותר את בקשתו; לשקול האם אין מקום לאפשר לעורר להשיב לתגובת המשיבה לאחר שזו מונחת בפני בית המשפט ובכך לוודא כי זכות הטיעון של העורר תישמר גם בדרך של ניהול ההליך ב'התכתבות'.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ