אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן דויד נ' מועצה מקומית ירוחם

בן דויד נ' מועצה מקומית ירוחם

תאריך פרסום : 27/03/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום באר שבע
668-01-14
23/03/2014
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
מועצה מקומית ירוחם
הנתבע:
יוסף בן דויד

החלטה

רקע וטענות הצדדים

ביום 1.1.14 הגיש המשיב (הוא המבקש בתובענה, להלן: "בן דויד"), תובענה זו בהמרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי, באשר לסעיפים מקפחים בחוזה אחיד, אשר נחתם עימו לאחר זכייתו במכרז לעבודות בניה.

במסגרת כתב התשובה שהגישה המבקשת (היא המשיבה בהמרצת הפתיחה, להלן: "המועצה"), ביום 23.2.14, נטען להעדר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בתובענה. לטענת המועצה, הסעד המבוקש הינו ביטול תנאים מקפחים בחוזה אחיד, אשר היוו תנאים במסגרת המכרז בו זכה המבקש. בנסיבות אלה, נטען כי הסמכות הייחודית לדון בטענות, נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

בן-דויד בתגובתו, מעלה טענה עובדתית לגבי שוני בין ההסכם שבידי המבקש להסכם שבידי המועצה, טענה שאין מקום לבררה כעת. הוא מוסיף וטוען כי רק בעת ביצוע החיובים על פי החוזה, נתבררו לו טענות המשיבה בקשר לחוזה, ולכן הגיש את התובענה כתובענה חוזית בשלב זה ולא כעתירה מנהלית.

המועצה בתשובתה שבה ומציינת כי מדובר במחלוקת הקשורה באופן אינהרנטי למכרז שבמסגרתו התקשרה עם בן-דויד. כל התנאים נקבעו עוד בטרם חתימת החוזה במסגרת הליכי המכרז, ולכן יש לדחות את התובענה על הסף מהעדר סמכות עניינית.

ההלכה הפסוקה

בעת שאדם ניגש למכרז, ויש לו טענות כנגד ההזמנה להציע הצעות - אין מחלוקת כי עליו להגיש עתירה מנהלית נגד תנאי המכרז.
לעומת זאת בעת שאדם מתקשר בחוזה עם הרשות, ובמהלך השלב החוזי עולות טענות שונות בין הצדדים – אין מחלוקת כי על הטענות להתברר בבית המשפט האזרחי.
השאלה מה דינן של טענות שניתן היה להעלות בשלב המכרזי, אולם הן עולות לאחר מכן בשלב החוזי, איננה שאלה פשוטה.

בעניין וולך, אף שהתביעה היתה לאחר זכיה במכרז, סבר בית המשפט כי בנסיבות המקרה הסוגיה המכרזית שבתחום המשפט המנהלי נמצאת בלב עילת התביעה. ולכן הסמכות לדון בתביעה דנא מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים (רע"א 3995/11 אברהם וולך ואח' נ' מדינת ישראל (11.7.2012).לעומת זאת בעניין קוטלרבסקי, מדובר היה בטענות לאחר זכייה במכרז, כאשר נתברר כי הנסיבות שונות מאלה שהוצגו במכרז.
בית המשפט העליון קבע שורה של מבחני עזר לחלוקת הסמכויות בין בתי המשפט המנהליים לבתי המשפט האזרחיים.
כב' השופט עמית, קבע בפסק הדין שורה של מבחנים לקביעת הסמכות העניינית: ראשית, נקבע, כי אם מדובר בתביעת פיצויים לאחר זכייה במכרז של הזוכה בו, בדרך כלל יהיה הדבר בסמכות בתי המשפט האזרחיים, ואילו תביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במכרז, תהיה בסמכות בית משפט לעניינים מנהליים. שנית, נקבע, כי על מנת להיכנס לגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, יש למצוא כי עילת התביעה מקורה בעולם המכרזים ולא במשפט הפרטי. שלישית, נקבע, כי יש להבחין בין השלב המכרזי הטרום חוזי, לבין השלב החוזי. משהסתיימו הליכי המכרז, בדרך כלל עוברת המחלוקת לתחום מערכת המשפט האזרחית (עע"מ 3309/11 נדב קוטלרבסקי נ' המועצה המקומית תל מונד (6.1.13), פסקאות 21-28 לפסק הדין)).

מן הכלל אל הפרט

בהתאם למבחן הראשון, כאשר בן-דויד הוא זה שזכה במכרז, ותביעתו נוגעת למימוש החוזי, הרי שבהתאם למבחן זה, הסמכות היא לבית המשפט האזרחי.
בהתאם למבחן השני, עילת התביעה הינה סעיף מקפח בחוזה אחיד, היינו מדובר בעילה המבוססת על אדנים מתחום המשפט האזרחי, ולא מתחום המשפט המנהלי.
הבעיה מתעוררת רק בנוגע למבחן השלישי שקבע בית המשפט העליון, אם מדובר בטענה מתחום השלב המכרזי או מתחום השלב החוזי.

מחד גיסא, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי סעיפי ההסכם הופיעו עוד בהזמנה להציע הצעות במכרז. בן-דויד רשאי היה איפוא להגיש כבר אז עתירה מנהלית כנגד סעיפים אלה שנקבעו במכרז. הוא לא עשה כן, הוא זכה במכרז וחתם על החוזה. מאידך גיסא, מדובר בטענות כנגד החוזה שנחתם לאחר תום השלב המכרזי, כאשר הצדדים עברו לשלב החוזי.

מדובר בבקשה לסילוק על הסף מהעדר סמכות עניינית. בתי המשפט מהססים במחיקה על הסף של תובענות בשלב כה מוקדם, על מנת לאפשר לצדדים את יומם בבית המשפט. סילוק על הסף של תובענה, הינו סעד קיצוני ובית המשפט יעשה בו שימוש במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, בהם ברור כי גם אם התובע יוכיח את מלוא טענותיו לא יוכל הוא לזכות בסעד המבוקש (ר' רע"א 3068/12 ש.א.מ מרכז הגז בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ, (2012) ; רע"א 8524/10 טיב טעם הכרמל תעשיות נ' פרימיוס קלאס (2011)).

בענייננו, כאשר שניים מהמבחנים מטים את הכף לטובת ניהול ההליכים בבית המשפט האזרחי, ואילו המבחן השלישי מראה פנים לכאן ולכאן – נראה לי כי יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ