אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן דוד נ' מדינת ישראל

בן דוד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
15628-12-09
16/05/2010
בפני השופט:
דליה גנות

- נגד -
התובע:
אליהו בן דוד
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף, מחמת היעדר עילה ו/או היעדר יריבות, לחילופין "למחוק את התביעה, כולה או חלקה, בשל אי תשלום אגרה בשיעור המתחייב", ולחילופי חילופין – לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת – המבקשת, וזאת מכח הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

הבקשה הוגשה על ידי משטרת ישראל, מדינת ישראל – ושירות בתי הסוהר (להלן: "המבקשת" או "הנתבעת") כנגד אליהו בן דוד (להלן: "המשיב" או "התובע").

העובדות הצריכות לעניין

2.התובע יליד 20.8.63 שהה בבית המעצר אבו כביר ממאי 2002 ועד מרץ 2003. התובע טוען כי "תנאי מעצרו ומאסרו של התובע, ובפרט עשן סיגריות כבד, בשילוב חוסר איוורור מספיק, וצפיפות קשה, גרמו לו לנזקים בריאותיים ונפשיים כבדים. מאדם בריא בכניסתו לכלא, הפך התובע לשבר כלי ביציאתו" (סע' 5 לכתב התביעה).

התובע מציין בכתב התביעה "כי אמנם התובע עישן בעצמו, ואולם היה זה עישון קל, 3-4 סיגריות ליום בלבד", וכפי שנקבע באופן חד משמעי על ידי פרופ' שטרן בחוות דעתו מיום 25/6/06, "נגרם הנזק לתובע עקב תנאי מעצרו ומאסרו (סע' 12 לכתב התביעה).

התובע מפרט בכתב התביעה, כי במהלך מעצרו "ביום 14.12.02 הועבר התובע לבי"ח רמב"ם, שם נותח ביום העברתו באאורטה הבטנית, ונעשה (כך במקור ד.ג.) הוצאה של תרומבוס גדול שגרם לאי ספיקת כליות חדה, וכן עבר מעקף אאורטו ביפמורלי, הוצאו קרישים גם מן האאורטה הבטנית וגם משני העורקים המובילים אל שתי הכליות וחסמו את זרימת הדם של שתי הכליות" (סע' 10 לכתב התביעה).

משכך, לטענת התובע, לקה בקרישי הדם האמורים, כתוצאה מספיגה מוגברת של עשן סיגריות במשך כ- 7 חודשי מעצר/מאסר.

3.הנתבעת כופרת בחבותה לפצות את התובע בגין מחלתו ונזקיו, בין היתר משום שבמועד הרלבנטי היה התובע עצמו מעשן, וכן צרך סמים, וממילא לא ניתן היה לשכנו בתא של אסירים שאינם מעשנים, ובנוסף לכתב ההגנה, הגישה הנתבעת גם בקשה לסילוק התובענה על הסף – היא הבקשה אשר בפניי.

מחיקה מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות

4.פרשת תביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שהוכיח את העובדות הכלולות בה, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו (ראה ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח טרוי ושטיינויג שותפות רשומה תל אביב, פד ה', 1585, 1591; רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נ' לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ, פורסם בנבו; אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" 171 (מהדורה עשירית, 2009). ודוק: שאלת קיומה או אי קיומה של עילת תביעה, איננה נוגעת ישירות להוכחות שיובאו במשפט, והבחינה של קיום העילה, נעשית אך ורק על יסוד האמור בכתב התביעה, (ראה רע"א 3312/04 אשורנס גנרל נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פיסקה 11 לפסק הדין, פורסם בנבו).

מהאמור עולה, כי מחיקת התובענה מחמת היעדר עילת תביעה, תיעשה רק במקום שברור וגלוי על פני הדברים, שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש, ומשכך נקבע, כי כאשר אנו בוחנים בקשה לסילוק תובענה על הסף, עלינו

"לפלס דרכינו בין אינטרסים נוגדים נוגדים לא רק בין בעלי הדין, אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק היא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד, והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת".

(ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח, חברה לקבלנות כללית בע"מ, פורסם בנבו, [להלן: "פרשת צוקית הכרמל"], וכן ראה שלמה לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (2008).

בתי המשפט הבהירו בשורה ארוכה של החלטות ופסקי דין, כי סעד המחיקה הינו סעד מרחיק לכת, ועל כן שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה מאוד בדונו בבקשה כגון דא, ואם קיים סיכוי, אפילו קלוש ו/או קל שבקלים שהתביעה תתקבל בסופו של דבר, יש להימנע ממחיקתה, ויפים לכך דברי בית המשפט בקובעו:

"מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי, על-כן, שבית המשפט יבחר תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי, אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת ההתדיינות סביב אותו עניין"

(ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין ו- 2 אח', פ"ד מ(2)686, 671-672; וכן ראה ע"א 1747/04 אנואר אלפי ואח' נ' יעקב לב [פורסם בנבו]; רע"א 359/06 עו"ד מועין נ' עו"ד פרג' [טרם פורסם]).

מה עוד, שכיום אין עוד ספק באשר לחשיבותה של זכות הגישה לערכאות אשר הוכרה כזכות חוקתית, כפי שהובהר בפרשת ארפל:

"דעתי שלי היא, כי זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר וכך אומר אני כי נעלה היא על זכות יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט, התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק"

(דברי השופט חשין, בע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא(3), 577 בעמ' 631; ראה גם דברי השופט ש' לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית" (תשנ"ט) בעמ' 35).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ