אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן דוד נ' כהן ואח'

בן דוד נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 25/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
41361-01-11
25/08/2011
בפני השופט:
חאג יחיא

- נגד -
התובע:
גיל בן דוד
הנתבע:
1. מרים כהן
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבו של התובע באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב רכב נהוג בידי הנתבעת 1 מבוטח בביטוח חבות כלפי צד ג' ע"י הנתבעת 2 .

לטענת התובע רכבה נפגע שעה שנהג בו בכביש ישר כאשר לפתע יצא רכב מחניית אוטובוס מימינו של התובע אל נתיב הנסיעה שלו , וכתוצאה מכך התנגשו שני כלי הרכב .

בכתב ההגנה הנתבעים דחו את טענת התובע כי הנתבעת 1 אחראית לאירוע התאונה בטענה שהיא אומנם יצאנה ממצב של חניה אל הכביש וזאת לאחר שהתכלה במראה השמאלית, הבחינה כי רכב אלמוני עצר מאחוריה בכוונה להיכנס לחנייה ממנה יצאה, נתן לה לצאת, ואז יצאה , כמעט סיימה את יציאתה מהחניה , ואז הרגישה חבטה בחלק האחורי שמאלי של הרכב מרכבו של הנתבע אשר הגיח מאחור במהירות ובחוסר זהירות.

בעדותו בפני חזר התובע על תיאור התאונה התמציתי שבכתב התביעה , וציין כי המגע בין כלי הרכב שלו וכלי הרכב של הנתבעת היה , פינה קדמית ימנית ברכבו, עם פינה קדמית שמאלית ברכב התובעת .

הנתבעת חזרה כמעט במדויק על האמור בכתב ההגנה , אלא שבמקום רכב אלמוני שעמד והתכוון להיכנס אל החניה ממנה יצאה , היא מוסרת על אוטובוס שעצר מאחורי המקום ממנו יצאה, וציינה כי לא חנתה בתחנת אוטובוס כך שהטענה כי הרכב האלמוני ( האוטובוס עצר על מנת להיכנס ולחנות במקומה אשר בכתב ההגנה אינה נכונה .

הנתבעת גם טענה כי רכבה נפגע בחיבור אשר בין הדלת האחורית והכנף האחורית השמאליות, ולא בפינה הקדמית השמאלית .

אין ספק כי האחריות לאירוע התאונה נופלת על שכמה של הנתבעת 1 .

הנתבעת היתה במצב של חניה בצד הכביש , ויצאה מחניה ונכנסה לתחום הנסיעה בכביש שם נסע ובקרבת מקום רכבו של התובע . זכות הקדימה לכל הדעות הינה שלה . גם הנתבעת יודעת או אמורה לדעת כי זכות הקדימה הינה של התובע, אחרת לשם מה היא טוענת כי הסתכלה במראות לאחור , אם לא על מנת לבדוק אם לא מתקרב רכב לקום היציאה שלה .?

חובת הזהירות ומתן זכות הקדימה המוטלת על הנתבעת קבועה מן הפן הפורמאלי גם בתקנה 41 לתקנות התעבורה הקובעת לאמור

41. אין פניה אלא בבטחה

נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

אין ספק כי הנתבעת הפרה את הוראות תקנה זו כאשר יצאה ממצב של חניה בצד הימני של הכביש אל הכביש שם נסע התובע וגרמה לתאונה .

עלי לחזור כאן פעם נוספת על דברים שאמרתי בהזדמנויות קודמות, כי העובדה כי נוהג רכב היוצא ממצב של חנייה או פונה ימינה או שמאלה שעה שזכות הקדימה במקום היא של אחר, ונוהג נוסף "ויתר " על זכות זו אותו נהג ,וזה יצא וגרם לתאונה , אינה פוטרת את מי שלא כיבד את זכות האחר הקדימה וגרם לתאונה מאחריות. "רשות" או " ויתור" של נהג אחד על זכותו , אינו מחייב את הנהגים האחרים הנוסעים באותו כיוון בקרבת מקום , ואינו פוטר את הנהג שהזכות איננה שלו , מחובת קיום ההוראות והתקנות.

כך שגם אם אקבל את גרסתה של הנתבעת בכתב ההגנה , כי רכב אחר , מאחוריה עצר, ונתן לה לצאת אין בכך כדי לחייב גם את התובע שהגיע מאותו כיוון, ואינו מזכה את הנתבעת להפר את התקנו ולקפח את זכותו של התובע .

בעדותה בפני – בניגוד לכתב ההגנה – טענה הנתבעת כי מדובר באוטובוס שעצר משום מה במרחק 40 מטר מאחורי המקום בו חנתה , טוענת כי הסתכלה לאחור ולא ראתה את התובע , ואז החליטה לצאת.

אינני מקבל את גרסת הנתבעת כי הסתכלה לאחור ולא ראתה את התובע ץ חישוב קל מפריך את טענות הנתבעת . היא טוענת כי אמור האוטובוס עמד במרחק 40 מטר. אחת משתיים . או שהתובע היה מלפני האוטובוס שעה שהיא יצאה ואזה היה עליה לראות אותו ולהמתין עד אשר יחלוף , או שהתובע היה מאחורי האוטובוס , ואז התאונה כלל הנראה לא התה מתרחשת. כי אם נוסף 40 מטר של המרחק בינה לבין האוטובוס, ועוד את אורך האוטובוס אם התובע היה מאחוריו , אזה מדובר לכל הפחות ב 52 מטרים .ובמרחק כזה מותר להניח כי הנתבעת היתה יוצאת לדרכה לפני שהתובע היה מגיעה למקום התאונה .

מסקנתי מכך כי בכל זאת נגרמה תאונה כי התובע היה בקרבת מקום , וככל הנראה לא היה רכב אחר מאחוריה ( בין אם המתין להתפנות המקום או אוטובוס שמשום מה עצר ) ופשוט היא יצאה מהחנייה בלי להסתכל לאחור.

מחלקות נוספת בין הצדדים היא האם רכבה של הנתבעת נפגע בפינה קדמית שמאלית שלו, או בחלק האחורי של דופן שמאל. לדידי אין כל הבדל בין שני המקרים, ונשארת העובדה האחת כי הנתבעת חסמה את נתיב הנסיעה של התובע תוך כדי יציאה ממצב של חניה אל הכביש .

אבל אם אדרש להתייחס לטענה זו של הנתבעים כי רכבה של הנתבעת נפגע בתאונה בחיבור שבין הכנף האחורית השמאלית והדלת האחורית השמאלית, על פי המוצג נ/1 , אז גם בנקודה זו עלי לדחות את גרסתה של הנתבעת 1, והגשת התמונה איננה אלא ניסיון להטעות את בית המשפט .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ