אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן דוד נ' דזלדטי ואח'

בן דוד נ' דזלדטי ואח'

תאריך פרסום : 07/11/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22900-04-11
31/10/2013
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
אמיר בן דוד
הנתבע:
1. נסים דזלדטי
2. החבובות חנות הצעצועים שלי בע"מ

פסק-דין

פסק דין

השאלה שבמחלוקת, בתמצית

1.האם ההסכם שנחתם ביום 13/11/08 בין המבקש מצד אחד לבין המשיבה 2 מצד שני (להלן: "ההסכם שבמחלוקת" ו"החבובות", בהתאמה, ההסכם שבמחלוקת צורף כנספח 13 להמרצת הפתיחה) הפטיר את המשיב 1 (להלן: "המשיב") מהיותו חייב בשני תיקי הוצאה לפועל שפתח כנגדו המבקש?

לטענת המבקש, אין בהסכם שבמחלוקת כדי לפטור את המשיב מחובותיו בשני תיקי ההוצאה לפועל אשר יוגדרו להלן, מה גם שההסכם שבמחלוקת כלל לא קוים. בנוסף ולחלופין טוען המבקש כי בטעות צוין שמה של החבובות כצד להסכם שבמחלוקת, ולמעשה הצד הנכון להסכם זה הינו המשיב; מאידך טוען המשיב שדי בחתימת ההסכם שבמחלוקת עם החבובות כדי להוביל לסגירת שני תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגדו, ללא קשר לשאלה אם ההסכם שבמחלוקת קוים אם לאו.

זוהי, בתמצית המחלוקת בין הצדדים. בטרם אכריע בה, אפרט להלן את השתלשלות העניינים אשר קדמה לחתימת ההסכם שבמחלוקת, את האירועים שאירעו לאחר חתימתו ואת טענות הצדדים.

העובדות הצריכות לעניין

2.למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי בזמנים הרלוונטיים לאירועים המפורטים בכתב התביעה עסק המבקש במתן הלוואות בשוק האפור ובניכיון שיקים (המבקש בעמ' 41 שו' 15) והמשיב היה נוהג ליטול ממנו הלוואות, הן באופן ישיר והן באמצעות החבובות (סעיף 13 לתצהיר המשיב). לשיטת המבקש, היקף העסקאות עם המשיב היה בסדר גודל של 4-5 מיליון ₪ (כשהמשיב טוען להיקפים גבוהים יותר).

3.במסגרת ההלוואות הנ"ל, נתן המשיב בידי המבקש שני שיקים: האחד על סך של 123,790 ₪, משוך לטובת המשיב וחתום על ידי החבובות, כשחתימת היסב של המשיב נחזה כמופיעה על גב השיק (להלן: "השיק הראשון"); והשני על סך של 45,000 ₪, משוך לטובת המשיב וחתום על ידי הגב' שרה מירון (להלן: "מירון"), כשחתימת היסב של המשיב מופיעה על גב השיק (להלן : "השיק השני", שני השיקים יכונו יחדיו: "השיקים"). משחוללו שני השיקים, מסר אותם המבקש לבא כוחו דאז, עו"ד טוקר (להלן: "עו"ד טוקר"), על מנת שזה האחרון יגישם ללשכת ההוצאה לפועל, וכך נעשה. בגין השיק הראשון נפתח תיק הוצל"פ שמספרו 01-11942-57-2, כשהחייבים בו הם המשיב והחבובות; ותיק ההוצל"פ השני שמספרו 01-11964-57-8, כשהחייבים בו הם המשיב ומירון. העתקי השיקים והבקשות לביצוע שטר צורפו כנספחים 1 ו-2 לתצהיר המבקש, תיקי ההוצל"פ יכונו להלן : "תיק ההוצל"פ הראשון" ו"תיק ההוצל"פ השני".

4.במקביל לפתיחת תיקי ההוצל"פ, הוציא המבקש צו איסור יציאה מהארץ כנגד המשיב; המשיב בקש לבטל את צו העיכוב אך בקשתו לא נענתה; המשיב, החבובות ומירון הגישו התנגדויות לביצוע שטר. בין הצדדים החל להתנהל מו"מ וביום 12/2/08 נחתם הסכם פשרה בתיק ההוצל"פ הראשון בין המשיב והחבובות מצד אחד לבין המבקש מצד שני לפיו ישלמו החייבים בתיק ההוצל"פ הראשון סכום של 140,000 ₪. לאחר חתימת הסכם הפשרה בתיק ההוצל"פ הראשון בוטל צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המשיב ונמסרה הודעה בתיק ההוצל"פ השני לפיה הצדדים מנהלים משא ומתן ומבקשים לדחות את הדיון בהתנגדות, וכך הוחלט, בכפוף לקביעת התיק לתזכורת פנימית ליום 5/5/08.

5.הסכם הפשרה בתיק ההוצל"פ הראשון לא כובד והחוב לא סולק; כך גם לא ניתנה כל הודעה מטעם מי מהצדדים לגבי המגעים בתיק ההוצל"פ השני, ולאחר שבית המשפט נתן לצדדים אורכה להגשת ההודעה (ראו נספח 5 לתצהיר המבקש), החליט בית המשפט למחוק ביום 11/6/08 את ההתנגדות שהוגשה בתיק ההוצל"פ השני מחוסר מעש. יש לציין כי בין באי כוח הצדדים התנהלה תכתובת בעניין החלטות בימ"ש, ראו נספח 6 לתצהיר המבקש. עוד יש לציין כי בנקודה זו טוען המשיב שלא קיבל את המכתב נספח 6 וכי התנהלות המבקש בנוגע לתיק ההוצל"פ השני מהווה "מחטף" של פסק דין.

6.מעבר לשני השיקים נשוא תיקי ההוצל"פ, החזיק בידיו המבקש תשעה שיקים נוספים. בגין השיקים הללו התנהל משא ומתן עם גורם נוסף, מר דוד קבי (להלן: "קבי"), וזאת לאחר שהמשיב הגיש כנגד קבי תביעה במסגרת ת.א 60707/06. אין מחלוקת שבחודש יוני או בסמוך לכך התנהל משא ומתן משולש בין המבקש; המשיב וקבי, בין היתר בנוגע לתשעת השיקים הנוספים; אין מחלוקת שבין הצדדים הוחלפו טיוטות הסכמים המתייחסת לשלושת הצדדים (ראו נספח 8 לתצהיר המבקש); לגבי טיוטות אלו ניתנו הערות עו"ד טוקר, ובין היתר טען עו"ד טוקר כי יש לתת ביטוי להסכמה שגובשה לפיה בגין שני תיקי ההוצל"פ ישלם המשיב למבקש סכום של 170,000 ₪ (ראו נספח 9 לתצהיר המבקש). אין מחלוקת שבסופו של יום (2/9/08) נחתם הסכם פשרה אך ורק בין קבי לבין המשיב, המזכיר במפורש אך ורק את תשעת השיקים שמעבר לשני השיקים נשוא תיקי ההוצל"פ, ראו נספח 10 לתצהיר המבקש.

7.אין מחלוקת שההסכם בין קבי לבין המשיב קוים; אין מחלוקת שבעקבות קיומו של הסכם זה קיבל המבקש לידיו מקבי סכום של כ 270,000-280,000 ש"ח (המבקש בעמ' 55 שו' 22); אין מחלוקת שרק לאחר שההסכם בין קבי לבין המשיב קוים, פנה שוב המבקש למשיב בדרישה לפרוע את הסכום המוסכם לכאורה בסך של 170,000 ₪, עובר לסגירת שני תיקי ההוצל"פ. במסגרת זו התקיימה פגישה במשרדו של עו"ד טוקר ביום 10/11/08, במהלכה ביקש המשיב, לטענת המבקש, להפחית מסכום הפשרה. בין הצדדים התנהל דין ודברים, בין היתר לעניין פריסת התשלומים. במקביל, נערך המבקש להוציא שוב עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב, ראו נספח 11 לתצהיר המבקש.

8.המשא ומתן בין הצדדים המשיך להתנהל, בין היתר על ידי עו"ד טוקר מצידו של המבקש ועו"ד ברמי (להלן: "עו"ד ברמי") ו/או עו"ד דוידוב מצידו של המשיב (להלן: "עו"ד דוידוב"), ראו בין היתר מכתבו של עו"ד ברמי מיום 13/11/08, נספח 12 לתצהיר המבקש. בסופו של יום נחתם ההסכם שבמחלוקת, נספח 13 לתצהיר המבקש. בהסכם זה כאמור הצדדים הם המבקש מחד והחבובות מאידך; במבוא להסכם שבמחלוקת מוזכרים שני תיקי ההוצל"פ, כשסכום החוב הנקוב בו עומד על 250,522 ₪; בהסכם נקבע ש"החייב" (המוגדר במבוא כחבובות) ישלם לזוכה (המבקש) סכום של 170,000 ₪ ב-20 תשלומים בני 8,500 ₪ כ"א, כשהתשלומים יעשו באמצעות שיקים של צד ג' ובערבות ה"חייב"; בסעיף 3 להסכם שבמחלוקת נקבע כי אם לא יעמוד ה"חייב" בתשלומים, ימשכו ההליכים בתיקי ההוצל"פ, לרבות הליכי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד ה"חייב"; בסעיף 4 להסכם הפשרה הצהיר ה"חייב" כי אי עמידה בתשלומים עלולה להביא למאסרו; ובסעיף 5 להסכם שבמחלוקת נקבע שלאחר פירעון כל התשלומים יסגר תיק ההוצל"פ. אין מחלוקת שבסמוך לאחר חתימת ההסכם שבמחלוקת נמסרו לידי המבקש שיקים לפירעון סכום הפשרה.

9.ביום 5/1/09 הגיש עו"ד ברמי, בשם המשיב, בקשה אשר הוכתרה בכותרת "הודעה על הסדר פשרה ובקשה לסגירת תיק ההוצל"פ", ראו נספח 14 לתצהיר המבקש. לבקשה צורף ההסכם שבמחלוקת; בבקשה נאמר כי משנטלה על עצמה החבובות את תשלום החוב בשני התיקים, אזי יש להפטיר את המשיב ואת מירון מחובם בתיקים אלו שכן "מדובר בהסדר ששינה את פסק הדין בתיק ההוצל"פ דלעיל"; עוד נאמר כי הסכם הפשרה נעשה לאחר שהמבקש קיבל כספים מקבי, ראו סעיף 2 לבקשה.

10.בעקבות הגשת הבקשה הנ"ל, שלח עו"ד טוקר מכתב ביום 13/1/09 (נספח 15 לתצהיר המבקש) בו מודיע עו"ד טוקר לעו"ד ברמי כי הזכרת שמה של החבובות כ"חייב" בהסכם שבמחלוקת הינה טעות של המזכירה אשר הקלידה את המסמך; שטעות זו ידועה וברורה גם למשיב ובא כוח; שאין מדובר אלא בניסיון ציני לנצל את הטעות, ומשכך מבקש עו"ד טוקר מעו"ד ברמי למשוך את הבקשה.

11.המשיב לא חזר בו מבקשתו ובין הצדדים החלה להתנהל מסכת של מכתבים; בקשות לבית משפט; החלטות והגשת ערעורים, כל זאת בין היתר בשאלה האם הכללת שמה של החבובות כ"חייב" בהסכם שבמחלוקת הינה תולדה של טעות או הסכמה מודעת, ראו נספחים 16-17 לתצהיר המבקש וההליכים בלשכת ההוצאה לפועל, נספחים 20-32, 34-39 לתצהיר המבקש. יש לציין כי בתיק ההוצל"פ הראשון קבע כב' רשם ההוצל"פ כי אין לו סמכות להכריע בשאלת הטעות בהסכם הפשרה; הן בית המשפט המחוזי (נספח 37) והן בית המשפט העליון (נספח 39) אישרו החלטה זו. לעומת זאת הבקשה הזהה אשר הוגשה בתיק ההוצל"פ השני נדחתה; לא הוגש ערעור על החלטת הרשם בתיק ההוצל"פ השני; המבקש הטיל עיקולים בתיק ההוצל"פ השני ובסופו של יום נסגר תיק ההוצל"פ השני, לאחר שהחוב בו שולם במלואו.

12.לאור החלטת כב' הרשם בתיק ההוצל"פ הראשון, החלטה אשר אושרה כאמור הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, הוגשה המרצת הפתיחה שבפניי, במסגרתה התבקש בית המשפט לתת סעד הצהרתי הקובע שאין בהסכם שבמחלוקת כדי לפטור את המשיב מהחוב בתיק ההוצל"פ הראשון; לחלופין, ליתן פסק דין הצהרתי הקובע שההסכם שבמחלוקת נחתם עם המשיב ולא עם החבובות; לחילופי חילופין, ליתן פסק דין לפיו ההסכם שבמחלוקת בטל ומבוטל, ראו גם מכתב הביטול אשר נשלח וצורף כנספח 33 לתצהיר המבקש. להמרצת הפתיחה צורפו שלושה תצהירים: תצהיר המבקש; תצהיר עו"ד טוקר ותצהירה של המזכירה, הגב' סיגל יוסיפוב, אשר הייתה מעורבת בהכנת ומשלוח ההסכם שבמחלוקת (להלן: "המזכירה").

טענות המבקש, בתמצית

13.המבקש טוען כי גם אם ה"חייב" הנכון בהסכם שבמחלוקת היא החבובות (והוא אינו טוען כך), אזי אין בהסכם שבמחלוקת כדי לפטור את המשיב מחובו בתיק ההוצל"פ הראשון, בוודאי ובוודאי מקום שההסכם לא קוים. המבקש טוען כי בתיק זה היו שני חייבים: החבובות והמשיב. גם אם נחתם הסכם פשרה עם אחד מהם, אין הדבר פוטר אוטומטית את החייב האחר. המבקש טוען כי ההסכם שבמחלוקת כלל אינו מזכיר את המשיב וחזקה שאם אכן זו הייתה הכוונה, דבר ההפטר היה נזכר במפורש. המבקש טוען כי המשיב מבקש לקרוא להסכם שבמחלוקת תנאי שלא נזכר בו במפורש ואין להתיר זאת. בעניין זה מציין המבקש בסיכומי התגובה שאין לקבל את טענות המשיב לפיהן מסתמך הוא על הסכם בכתב ושטענות המבקש מהוות טענות בעל-פה כנגד מסמך בכתב; המבקש טוען כי ההיפך הוא הנכון, המשיב הוא שטוען טענות כנגד מסמך בכתב, על כל המשתמע מכך.

14.בנוסף, ובכל הנוגע לעתירה א' טוען המבקש כי ההסכם שבמחלוקת כלל לא קוים. גם אם נניח שנחתם הוא עם החבובות, אזי מלשון ההסכם עולה מפורשות שתיק ההוצל"פ יסגר רק לאחר פירעון כל התשלומים (סעיף 5 להסכם שבמחלוקת). משלא נפרע ולו תשלום אחד על חשבון החוב, רשאי המבקש לפעול בתיק ההוצל"פ כנגד שני החייבים גם יחד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ