אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן בשט נ' גילרו בעמ

בן בשט נ' גילרו בעמ

תאריך פרסום : 17/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
29143-05-10
17/02/2011
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
אסי יוסף בן בשט ע"י ב"כ עוה"ד הרשמן ומזרחי
הנתבע:
גילרו בעמ ע"י ב"כ עוה"ד הירש וגרנות
פסק-דין

פסק דין

המבקש הגיש נגד המשיבה תביעה, ובקשה לאישורה של התביעה כתביעה ייצוגית.

עניינה של התביעה בקצירת האומר, הוא בטענת המבקש לפיה המשיבה הטביעה על מוצרים אותם היא ייצרה בתקופה בין 19.9.08 ועד 9.11.09, את הסימון GMP – תנאי ייצור נאותים, אף שלמשיבה לא היה בתקופה זו היתר כדין להשתמש בסימון הנ"ל.

בתשובתה לבקשה, טענה המשיבה בין היתר כי העדרו של היתר פורמאלי לסמן את המוצרים בסימון GMP, נבע מעיכוב פרוצדוראלי גרידא. לטענתה, באופן מהותי היה לה היתר, ומכאן שתנאי הייצור היו נאותים.

המשיבה טענה כי ניתן לה היתר ל-GMP ביום 18.9.06, למשך שנתיים. ביום 2.7.08, לפני פקיעת ההיתר, פנתה המשיבה למשרד הבריאות וביקשה לחדש את ההיתר. התקיימה בדיקה של משרד הבריאות, וצוין כי אין התנגדות להוצאת ההיתר. הוצאת ההיתר הרשמי התעכבה מסיבות טכניות, כאשר הוא התקבל בסופו של דבר ביום 9.11.09. לכן, לטענת המשיבה לא נגרם למי מחברי הקבוצה נזק.

ביום 16.2.11, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית. הם טענו כי רק לאחר הגשת התשובה, הסתבר למבקש כי המשיבה עתרה עוד קודם למועד פקיעת האישור הקודם – להארכתו; כי הלכה למעשה, עוד קודם לפקיעת האישור הקודם, המשיבה עמדה בתנאים הנדרשים לצורך הארכת תוקף האישור שהיה בידיה; וכי רק מטעמים טכניים לא הונפק האישור, אלא בדיעבד. עוד נטען כי מבחינת משרד הבריאות לא היתה מניעה כי ייעשה שימוש בסימול GMP בתקופת ה"תפר".

לאור הטענות הללו, החליט המבקש לחזור בו כבר עתה מבקשת האישור.

יחד עם זאת, כך נטען בבקשת ההסתלקות, המבקש השקיע מאמצים ועלויות לא מבוטלים בהגשת בקשת האישור. לכן, ומאחר שהוא לא יכול היה לדעת על פנייתה של המשיבה במועד לצורך הארכת תוקף האישור, ועל אישורו של משרד הבריאות כי אין מניעה כי המשיבה תמשיך לסמן את מוצריה בסמל GMP, ולאור הסיכון שהוא לקח על עצמו, מבוקש כי בית המשפט יאשר תשלום למבקש ולבאי כוחו, בסכום של 3,000 ₪ (לתובע), ו-27,000 ₪ (לבאי כוחו).

דיון

במסגרת דיון בבקשה, יש לבחון האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות על כל התנאים שצוינו בה, וכן האם יש מקום להורות על פרסום בקשת ההסתלקות, בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות התובענות הייצוגיות תש"ע – 2010 (להלן: "התקנות").

עניינים אלה יידונו להלן.

האם יש מקום לאשר את הודעת ההסתלקות?

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובהודעת ההסתלקות, אני סבורה כי יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות.

כדי לבחון את שאלת אישור בקשת ההסתלקות, על בית המשפט לבחון קודם כל את סיכויי הבקשה והתביעה. כך, יש לוודא – מחד גיסא - כי אין מדובר בתביעה בעלת סיכוי ניכר להתקבל, שאם זה המצב – יתכן כי על בית המשפט להורות על המשך הדיון בבקשה, תוך החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, יש לבחון גם את השאלה האם לא היה מדובר מלכתחילה בבקשת סרק שלא היה מקום להגישה – שאם זה המצב, אין מקום לאשר את הבקשה, ככול שהיא נוגעת לתשלום לתובע ולבאי כוחו.

כפי שצוין לעיל, הבקשה התייחסה לפרסום אסור של היתר GMP על גבי מוצרי המשיבה, כאשר במועד הפרסום, לא היה בידי המשיבה היתר. על פני הדברים, פרסום כזה עשוי היה בנסיבות מסוימות להקנות עילת תביעה לקבוצה שרכשה את המוצרים על סמך הפרסום. אם אכן היה מוכח כי חרף הפרסום, לא עמדו המוצרים בתנאי הייצור הנאותים, יתכן שהיה בכך כדי להצדיק את התביעה של אותם רוכשים שרכשו את המוצרים תוך הנחה כי הם עומדים בתנאים שבגינם ניתן ההיתר לסימון GMP.

אולם, משעה שהסתבר לכאורה כי העדרו של ההיתר נבע מכשל פרוצדוראלי, ומשעה שהסתבר לכאורה כי לאורך כל תקופת הפרסום עמדה המשיבה בתנאי הייצור הנאותים, וכי משרד הבריאות אישר זאת, הרי לכאורה יש ממש בעמדת המשיבה לפיה לקבוצה הרלוונטית לא נגרם נזק.

לכן, אין מקום לכך כי המבקש יעמוד על בירור התובענה שלו, ויש לאשר את החלטתו לחזור בו מהבקשה ומהתביעה.

במסגרת אישור הבקשה להסתלקות, קיימים שני שלבים – הראשון הוא שלב אישור ההסתלקות, והשני הוא שלב החלפתם של ה"מסתלקים". בשלב זה, ישנה הבחנה בין מקרה בו ההסתלקות היא לפני אישור התביעה כייצוגית (כמו במקרה דנן), לבין מקרה בו ההסתלקות היא לאחר מכן.

כאשר ההסתלקות היא לפני אישור הבקשה להגשת התביעה כייצוגית, ההחלטה האם להחליף את ה"מסתלקים", נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

פרופ' אלון קלמנט עמד במאמרו על האבחנה הנ"ל, וסיכם את המצב המשפטי שיוצר סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות באופן הבא:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ