אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן ברוך נ' בניטה ואח'

בן ברוך נ' בניטה ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
6150-01-10
08/06/2010
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
יצחק בן ברוך
הנתבע:
1. שמחה בניטה
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעתו של התובע לקבלת פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו שנפגע על ידי מעלון שנפתח מרכבה של הנתבעת 1.

התובע טוען כי התאונה ארעה בשל אשמה הבלעדי של הנתבעת 1, ועל כן, יש לחייבה יחד עם מבטחת רכבה, הנתבעת 2, בפיצויו על מלוא הנזק שנגרם לרכבו. התובע ביקש עוד, פיצוי עבור עוגמת נפש.

מנגד, הנתבעות מכחישות מכל וכל את טענות התובע. הנתבעות טוענות כי התאונה ארעה בשל אשמו הבלעדי של התובע שלא שם לב לכיוון נסיעתו.

ביום הדיון שמעתי את עדויותיהם של התובע, הנתבעת 1 ושל המטפל בנתבעת 1.

על פי עדותו של התובע, הוא נסע במהירות נמוכה בכביש חד סטרי בדרכו לביתו. רכבה של הנתבעת 1, עמד "קצת באלכסון" בצד שמאל של הכביש, על מעטפה של כניסה לבית במרחק 60-70 ס"מ מהמדרכה, במרחק כ 30 מטרים מביתו של התובע. כשהגיע התובע ליד רכבה של הנתבעת 1, פתאום הרגיש "בום". התובע לא ראה את המעלון נפתח, ואיך שהיה ליד רכבה של הנתבעת, המעלון נפתח בבת אחת והרגיש את המכה ברכבו.

על פי עדותם של הנתבעת 1 והמטפל שלה, המעלון נפתח עוד לפני שרכבו של התובע הגיע ליד רכבה. המטפל שנהג ברכבה של הנתבעת 1, הספיק להחנות את הרכב. הוא החנה את הרכב בצד שמאל משלא מצא חניה בצד ימין, והיה עליו להוריד את הנתבעת 1 בכניסה לאותו בית היכן שהחנה את הרכב. רכבה של הנתבעת 1 חנה באופן שנותר מרחב רב למעבר שני רכבים בכביש וגם לקחו בחשבון מרחב למעלון. על פי דבריה של הנתבעת 1, התאונה ארעה אך ורק בשל אשמו הבלעדי של התובע שנהג בחוסר זהירות. על פי עדויות הנתבעת 1 והמטפל, המעלון כבר היה בחוץ והגיע לשלב האחרון. הנתבעות הוסיפו וטענו, כי טענת התובע, לפיה המעלון ירד בבת אחת אינה הגיונית. המעלון עושה דרך ויורד אט אט עד שמתיישר לגובה המינימאלי. המטפל ירד מהרכב, עמד בצד המעלון ואז הפעיל את המעלון עם השלט. לאחר מכן, וכשהמעלית הייתה כבר למטה (הגיעה לגובה המינימאלי), המטפל עלה לרכב וניגש אל הנתבעת 1 על מנת לשחרר את החגורה עבורה ולהורידה מהרכב. תוך כדי ששניהם ברכב, ובזמן שהדלת והמעלון כבר היו פתוחים, פתאום נשמעה חבטה ברכב.

התובע העיד, כי המטפל הפעיל את המעלון עם השלט כשהיה בתוך הרכב, ולא כשעמד ליד הרכב, וכי התובע הגיע ליד רכבה של הנתבעת 1, כשהמעלון כבר היה באמצע. אמנם, לפני כן, התובע העיד כי לא ראה את המעלון יורד, וכי המעלון נפתח בבת אחת כשרכבו היה ליד רכבה של הנתבעת 1, ברם, יש להימנע מתפיסת התובע על אי דיוקים כאלה ואחרים שאינם יורדים לשורשו של העניין, ויש לבחון את מכלול הנסיבות והראיות שהובאו בפניי, ולברור את העיקר מהטפל, ורק אז לקבוע את הממצאים העובדתיים שעלו מעדויות הצדדים.

לא זו אף זו: אין חולק, כי המעלון בלט אל עבר הכביש בו נסע התובע. אין חולק, כי רכבו של התובע נפגע כתוצאה מהתנגשותו במעלון. אין חולק, כי רכבו של התובע ניזוק בחלקו השמאלי קדמי ובדלת שמאל. גם אין חולק כי התובע לא הבחין במעלון. ובכן, ועל סמך עובדות אלו, ובהתחשב בכלל "העיקר והטפל", הנני קובעת, כי רכבו של התובע נפגע מהמעלון כשזה היה באמצע או במרחק מה לפני שהגיע לגובה המינימאלי, ומבלי שהתובע יבחין במעלון. עדותו של התובע, כי רכבו נפגע כשהמעלון היה כבר באמצע, יצרה עליי רושם מהימן ונתמכת, כאמור לעיל, בנזקים שנגרמו לרכבו. למעלה מן הצורך, אציין כי הנתבעות לא הביאו ולו בדל ראיה בכדי להוכיח מהו הגובה המינימאלי אליו מגיע המעלון. סביר להניח כי גובה זה, הינו פני הכביש. ואם אלה פני הדברים, אזי כיצד הן מסבירות את מיקום הנזקים ברכבו של התובע?! ודוק: הנתבעות לא הביאו הסבר הגיוני אחד לכך.

יחד עם זאת, ונוכח העובדה כי התובע לא הבחין במעלון לפני ההתנגשות, אזי יש לייחס לו אשם תורם לאירוע התאונה. אדם הנוסע בכביש, נדרשת ממנו זהירות יתרה לכל המתרחש סביבו. אין די בעובדה כי התובע נהג כחוק, במהירות המותרת ובמסלול נסיעתו, עליו ליתן את דעתו לגורמים נוספים בכביש, לרבות לרכבים החוסמים ולו במקצת את מסלול נסיעתו, ולנסות להימנע מהתרחשותה של תאונה. על כן, ובנסיבות העניין, הנני מעמידה את אשמו התורם של התובע על 30%.

הנתבעות לא הביאו ראיה כשלהי לסתירת נזקי הרכב המפורטים בכתב התביעה.

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 2,414 ₪ בצירוף סך של 150 ₪ עבור הוצאות משפט.

בנסיבות, לא ראיתי לנכון לפסוק לתובע סכום כלשהו בגין עוגמת נפש.

ניתן היום, כ"ו סיון תש"ע, 08 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ