אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן בסט נ' המוסד לביטוח לאומי

בן בסט נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 20/01/2014 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
23688-06-12
29/12/2013
בפני השופט:
דגית ויסמן

- נגד -
התובע:
יעקב בן בסט
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.התובע, יליד 1938, עבד בחברה לעמילות מכס כמנהל חשבונות. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם התקיימו בעבודתו של התובע כמנהל חשבונות התנאים העובדתיים לבחינת פגיעה מסוג מיקרוטראומה בכפות ידיו של התובע (CTS).

2.לטענת התובע, הוא עבד בין השנים 1974 ל – 2008 כמנהל חשבונות. עבודתו היתה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות של הקלדת נתונים, הודעות חיוב ופקודות יומן ונתונים של הנהלת חשבונות, כך משך 8 שעות ביום, בממוצע. גם אם התובע ביצע פעולות נוספות, כגון מענה לטלפונים או עיון בתיקים, אין בכך לאיין את הפעולות שחזרו על עצמן, והן עבודה מול מחשב ושימוש בעכבר ובמקלדת.

3.לטענת הנתבע, לא מתקיימת תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה. ראשית, עדות התובע לגבי היקף העבודה היתה מוגזמת והיא אף אינה מתיישבת עם המתואר בתצהירו. שנית, התובע העיד שלא נדרש להקליד באופן רציף כמו קלדנית, אלא שעסק בתיוק מסמכים, בדק את הרשומות במחשב ורק לאחר שוידא שכל הנתונים תואמים, הפיק חשבונית. מדובר בעבודה מגוונת עם הפסקות.

4.לאחר ששמענו את התובע מעיד ומתאר את עבודתו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות. להלן הנימוקים להחלטה זו –

א.על פי הפסיקה, פגיעה תוכר על פי תורת המיקרוטראומה אם הוכח כי "במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/ 0-77 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988)).

עוד נפסק כי כאשר מדובר בפעולות שונות ומגוונות ולא בעבודה הכרוכה בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום העבוה, לא הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח – המוסד לביטוח לאומי, 28.7.02; עב"ל (ארצי) 2400-10-10 זוהר – המוסד לביטוח לאומי, 12.12.12).

ב.בפתח הדברים נציין כי עדות התובע בחקירה נגדית, לפיה הטיפול בתיק אורך בממוצע כעשר דקות, אינה מתיישבת עם העדות לפיה טיפל ביום בעשרות רבות של תיקים (בין 200 ל – 300), כאשר יום העבודה הוא בן 10 שעות. חישוב אריתמטי פשוט מעלה כי גם אם התובע עבד בכל יום 10 שעות רצופות, וטיפל רק בתיקים פשוטים שלא חייבו טיפול של יותר מ – 7 דקות, הרי שביום כזה הספיק לעבור, לכל היותר על 85 תיקים (7 דקות לכל תיק/ 600 דקות עבודה ביום). מסיבה זו, איננו מקבלים את עדות התובע לגבי אינטנסיביות העבודה.

ג.זאת ועוד - התובע העיד כי הטיפול בתיק כלל הקלדה של נתוני התיק במחשב, ובדיקה של נתונים אלה והשוואתם לתיק שהתובע החזיק (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 5-15). עוד העיד כי הטיפול בתיק ארך בין 7 ל – 10 דקות, אם הכל תקין. אם התעוררה בעיה, התובע התקשר למחלקה הרלוונטית ובירר את מהות ההבדל בין הרישום בתיק לבין המחשב ולעיתים אף הלך לאותה מחלקה (שם בשורות 21-27). במקרה כזה, הטיפול בתיק יכול היה לארוך כשעה. תיאור התובע את עבודתו בטיפול ב"פקודות היומן" לא היה שונה מהותית. כלומר קבלת תיק ודפדוף בתוכו על מנת לוודא שאין טעות והקלדה במחשב (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 1-2). התובע גם תיאר שהוא עוסק בפעולות "פירוק התיק" – הוצאת כל המסמכים מתוכו ותיוק (שם בשורות 10-13).

ד.תיאור זה אינו עולה בקנה אחד עם תורת המיקרוטראומה, לפיה נדרשות תנועות חוזרות ונשנות. ראשית, אין המדובר בהקלדה רציפה, כשל קלדנית, אלא עיון בתיקים, תיוק, בירור טלפוני והקלדה מעת לעת, אם נדרש עדכון במחשב או תיקון של הנתונים. שנית, אין מדובר בהקלדת מלל רציף, אלא בהקלדת נתונים מספריים ורק מעת לעת ציון הערות מילוליות (עמוד 4, שורה 27).

ה.למעשה התובע תיאר עבודה משרדית רגילה, אינטנסיבית ואשר טומנת בחובה אחריות רבה. אך מבחינת התשתית העובדתית על פי תורת המיקרוטראומה, התובע תיאר עבודה הכוללת מגוון של תנועות ידיים, עבודה שאינה בהכרח רציפה ולא הוכחה פעולת הקלדה רציפה.

ו.נזכיר כי על פי הפסיקה, העובדה שהעבודה כרוכה במאמץ פיזי, אינה מעלה או מורידה לצורך הקביעה לפי תורת המיקרוטראומה, שאם לא כן, ניתן היה להכיר בכל עבודה מאומצת כפגיעה בעבודה (עב"ל (ארצי) 490/09 ספרוני – המוסד לביטוח לאומי, 8.11.10).

ז.משאלה הן העובדות בעניינו של התובע, פסקי הדין אליהם התובע הפנה אינם משנים את המסקנה, באשר באותם מקרים נקבעו עובדות שונות.

5.סוף דבר - התביעה נדחית.

כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ד, (29 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים.

מוחמד מנסור, נציג ציבור (ע)

דגית ויסמן, שופטת

יצחק גליק, נציג ציבור (מ)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ