אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן ארצי נ' בילינקיס ואח'

בן ארצי נ' בילינקיס ואח'

תאריך פרסום : 19/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
2351-08-10
12/12/2013
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
יוסף בן ארצי
הנתבע:
1. גל צבי בילינקיס
2. גיא אדרי
3. אקזיט פיתוח וניהול השקעות בע"מ (לשעבר חברת אי.אם.פי.אם. נכסים בע"מ)שלושתם

פסק-דין

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה על סך 266,704 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעים.

בכתב התביעה המתוקן שהוגש ברשות בית המשפט נטען כי התובע רצה להתקשר עם הנתבעים בהסכם להקמת קיוסק, ולצורך כך פנה לחברו מילדות, נתבע 1, אשר ייסד יחד עם אחרים רשת חנויות וקיוסקים המאוגדת כחברה בשם AM-PM בע"מ (להלן "החברה"). נתבע 1 איתר עבור התובע קיוסק שהופעל ונוהל על ידי החברה ברח' דיזנגוף 119 בתל אביב (להלן "הקיוסק"). נתבע 2, שותפו של הנתבע 1 לעסקים, הצטרף למו"מ והשניים הודיעו לתובע כי יוכל לרכוש את זכויות הניהול וההפעלה של הקיוסק מהחברה תמורת סך של 75,000$ ארה"ב.

לפי כתב התביעה המתוקן, הנתבעים הבטיחו לתובע שהקיוסק יהיה ברשותו למשך 5 שנים, ושתוקף הסכם השכירות עם הבעלים של הנכס שבו מופעל הקיוסק יוארך בהתאם. לטענת התובע, בעקבות זאת נחתם ביום 30/6/05 הסכם להפעלת הקיוסק למשך 5 שנים הקובע בין היתר כי אם התובע ייאלץ לפנות את המושכר שבו שוכן הקיוסק בטרם חלוף 5 שנים, תשיב לו החברה סך של 15,000$ + מע"מ בגין שנת שכירות בלתי מנוצלת. בסע' 12 לכתב התביעה המתוקן נטען כי "במעמד חתימת ההסכם ואף טרם לכך, הבהירו הנתבעים 1 ו-2 כמנהלי חברת AMPM בע"מ וכ"חבריו" של התובע, כי לקיוסק רישיון עסק כדין, וכי אין כל מניעה להפעיל את הקיוסק ולהמשיך להפעילו בהתאם, לפרק זמן מינימאלי כאמור".

התובע נטל הלוואה בסך של 75,000$ ארה"ב הנ"ל בסניף הבנק של נתבעת 3, ונתבעים 1 ו-2 ערבו להחזר תשלומי ההלוואה. לטענת התובע, העסק התנהל כשורה במשך שנה וחצי, ואז קיבל הודעה מפתיעה מעיריית תל אביב שממנה נודע לו לראשונה כי אין לקיוסק רישיון עסק. התובע טען כי ערך בירור עם משרדיה של נתבעת 3 שממנו עלה כי מעולם לא היה לקיוסק רישיון עסק. עוד טען התובע כי בעקבות זאת פנה לעיריית תל אביב, והתברר לו שאין כל אפשרות להוציא רישיון עסק לקיוסק, כיוון שקיים צו הריסה לנכס בשל בנייה בלתי חוקית, ומאוחר יותר נודע לו שהבניה הבלתי חוקית בוצעה על ידי הנתבעים שבנו מחסן ללא היתר בניה כחוק. כמו כן נטען כי נודע לתובע שהנתבעים השכירו לו את הנכס ללא ידיעתו ואישורו של הבעלים ובניגוד להסכם השכירות עם הבעלים, וכי הנתבעים משלמים לבעלים דמי שכירות בסך של 1,000$ לחודש, גובים מהתובע 1,400$ לחודש ומשלשלים את ההפרש לכיסם. לפי כתב התביעה המתוקן, נוסף על התשלומים שהיה על התובע לשלם בגין ההלוואה, הוא נאלץ לשלם גם קנסות ואף להישפט בגין ניהול עסק ללא רישיון, ובסופו של דבר הוצא צו סגירה לקיוסק בהעדר רישיון, והוא נסגר ביום 21/1/09.

לאור האמור לעיל נטען כי הנתבעים הפרו את ההסכם עם התובע ואת חובת תום הלב כלפיו, הציגו מצגי שווא, הטעו את התובע, עשקו אותו וניצלו את חוסר הבנתו, ידיעתו וניסיונו העסקי, עשו עושר ולא במשפט על חשבון התובע, ועוולו כלפיו בתרמית מצגי שווא רשלני ורשלנות.

התביעה הוגשה בגין הנזקים וההפסדים הנטענים הבאים: סך של 15,000$ + מע"מ שעל הנתבעים להשיב לתובע בגין כל שנת שכירות שהתובע לא ניצל מתוך חמש שנים מוסכמות, שהם סך של 22,500$ בגין שנה וחצי, סכום שעומד נכון ליום הגשת התביעה בש"ח על סך של 107,962 ₪; 25,000 ₪ בגין נזק שנגרם לתובע בגין הפסד השקעותיו; 30,000 ₪ שהוציא התובע בניסיון לקבל רישיון לעסק; הוצאות וריבית בסך של 53,742 ₪ בגין ההלוואה שנטל בניכוי החלק היחסי שנוצל; וכן 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה נטען בין היתר כי לא מדובר במקרה של גזל ומרמה. בהקשר זה נטען כי התובע עבד אצל הנתבעים בסמוך למועד כריתת ההסכם באותו קיוסק, ונתבעים 1 ו-2 אף סייעו לו לקבל הלוואה וערבו כלפי הבנק להשבתה. לטענת הנתבעים, לקראת החתימה על ההסכם התובע קיבל מהם את כל האינפורמציה שהייתה ידועה להם בקשר לקיוסק. בסע' 25 לכתב ההגנה נטען כי "הנתבעים הציגו בפני התובע את כל המצגים שבידיהם, והתובע ויתר על כל הטענות כלפי הנתבעים בקשר למצגים שהוצגו לו עובר לחתימה על ההסכם (סעיף 2 להסכם). זאת ועוד; כאמור לעיל, התובע היה מודע היטב למצבה המשפטי של החנות". ב"כ הנתבעים מפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לכך שהתובע לא צירף לכתב התביעה המתוקן תכתובות כלשהן עם העירייה ואף לא צירף את צו הסגירה הנטען, כשלטענת הנתבעים, גם אם הוצא צו סגירה לעסק, הנטל על התובע להוכיח כי הצו לא ניתן עקב מחדלי התובע, מעשיו או פעילות בלתי חוקית שלו בהפעלת העסק. כמו כן נטען כי עומדת לנתבעים זכות קיזוז בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהליכים משפטיים שנקט נגדם הבנק בגין ערבותם להחזר ההלוואה שנטל התובע, לרבות עיקולים שהוטלו על נכסי הנתבעים.

התובע ערך תצהיר עדות ראשית, ומטעם הנתבעים הוגשו תצהירים של נתבע 1 ושל עו"ד דב פירר שהצהיר כי ערך את ההסכם בין הצדדים. המצהירים נחקרו בחקירות נגדיות על תצהיריהם, ולאחר הדיון הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

דיון

דין התביעה להידחות.

הטענה המרכזית של התובע היא כי הנתבעים הוליכו אותו שולל ותוך מעשה מרמה וגזל גרמו לו לחתום על ההסכם, לאחר שהבהירו לו מראש כי יש לקיוסק רישיון עסק.

לפי סע' 17 לתצהירו של התובע "במעמד חתימת ההסכם ואף טרם לכך, הבהירו הנתבעים 1 ו-2 כמנהלי הנתבעת 3 וכ"חברים" שלי, כי לקיוסק רישיון עסק כדין, וכי אין כל מניעה להפעיל את הקיוסק ולהמשיך להפעילו בהתאם, לפרק זמן מינימאלי כאמור; נאמר לי כי הקיוסק פועל כדין במשך פרק זמן ממושך, 10 שנים כדבריהם, וכי אין כל בעיה להמשיך להפעיל אותו וכי כל מה שעלי לעשות הוא להמשיך ולהפעיל".

לעומת זאת, לפי סע' 40 לתצהירו של נתבע 1 הוצהר כי "... בניגוד לאמור בתצהירו של התובע בעניין זה, נושא רישיון העסק, או כל עניין אחר הנוגע לחוקיות הפעלת החנות, כלל לא עלה במשא ומתן לרכישת החנות. למיטב זכרוני, עניין זה כלל לא הטריד את התובע. כל שהטריד אותו כאמור לעיל היה היחסים מול בעלי הנכס". גם עו"ד דב פירר הצהיר בסעיף 6 לתצהירו כי "... לא זכור לי כי נושא רישיון העסק, או כל עניין אחר הנוגע לחוקיות הפעלת החנות, עלה כלל במשא ומתן בין הצדדים ובפגישה עמי".

ב"כ התובע כלל לא שאל את נתבע 1 או את עו"ד פירר שאלה כלשהי בנוגע להצהרותיהם כי נושא רישיון העסק כלל לא עלה לפני ובמעמד החתימה על ההסכם. אמנם עו"ד פירר העיד כי לא ליווה את הצדדים לפני ההסכם (עמ' 1 ש' 21-20), אך הוא כלל לא נשאל אילו נושאים עלו במהלך הפגישה שהתקיימה במשרדו שבסופה נחתם ההסכם (כעולה מסעיף 4 לתצהירו של עו"ד פירר).

בפני בית המשפט, אם כן, עדותו היחידה של התובע הנ"ל אשר אינה נתמכת בראיה כלשהי ולא באה לידי ביטוי בהסכם, ומנגד גרסתם של שני עדים שכלל לא נחקרו בעניין הצהרתם הנ"ל. בית המשפט לא התרשם כי יש להעדיף את עדותו של התובע על פני זו של נתבע 1 ועו"ד פירר, ועל כן התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח שמי מטעם הנתבעים אכן הבטיח לו לפני או במעמד חתימת ההסכם כי יש לקיוסק רישיון עסק.

התובע עבד עם נתבע 1 בעבר, וכן עבד בקיוסק בסמוך לפני מועד רכישת זכויות ההפעלה והניהול בו. בסעיף 2 להסכם הצהיר התובע כי "בדק את החנות, את מוניטין החנות, הציוד והמלאי של החנות וקבל את כל האינפורמציה שיש למוכר בקשר לחנות ואין לו טענות שהם כלפי המוכר". נוסף על כך, אין חולק כי העסק התנהל במשך כ- 10 שנים רצופות לפני ההתקשרות בהסכם, ולטענת התובע, רק כשנה וחצי לאחר שהחל להפעיל את הקיוסק התברר לו כי אין רישיון עסק, ורק 3.5 שנים לאחר מועד החתימה על ההסכם ניתן צו לסגירת העסק. נתבע 1 העיד כי בעבר אכן היו בעיות בנושא הרישוי בסניפים שונים של החברה, אך בסופו של דבר כולם קיבלו רישיון ואף סניף לא נסגר (עמ' 12 ש' 32-27).

כידוע, המבקש לרכוש זכויות בנכס או בעסק נושא באחריות לבדיקת כל ההיבטים המנהליים והמשפטיים בקשר לאותה התקשרות, ואם התובע לא עשה זאת לפי חתימת ההסכם, אין לו להלין אלא על עצמו. אף אם במועד חתימת ההסכם לא היה לקיוסק רישיון עסק, ואף אם היה על הנתבעים לומר זאת לתובע במפורש ומיוזמתם, התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח כי לא הייתה כל אפשרות להוציא רישיון עסק עקב בניה לא חוקית של הנתבעים, ולכן הוא נאלץ להתפנות מהמקום.

בסעיף 4 להסכם אשר נחתם בין התובע לבין לנתבעת 3 בלבד, נקבע כי "היה והשוכר יאלץ לפנות את המקום לפני תום 5 שנים שלא באשמת השוכר, יוחזר לקונה עבור כל שנת שכירות שלא ניצל מתוך 5 השנים סך של 15,000$ + מע"מ לשנה". יצוין כי בסע' 11(ג) לכתב התביעה המתוקן המתייחס לסעיף 4 להסכם הנ"ל הושמטו המילים "שלא באשמת השוכר" ונראה שהדבר נעשה במכוון. מעדויות הצדדים עלה כי סעיף 4 נכלל בהסכם בעיקר בשל החשש שהבעלים של הנכס ידרוש את פינויו לפני סיום תקופת ההסכם. ואולם, אף אם הסעיף מתייחס לכל אילוץ לפנות את המקום ולא רק לדרישת פינוי של הבעלים, היה על התובע להוכיח כי נאלץ לפנות את הנכס שלא באשמתו, אך הוא לא עשה כן.

לפי סע' 39 לתצהיר התובע, "נספחי תצהיר זה: "... ב. זימון לדין וכתב אישום ר"פ 2464/08. ג. הכרעת דין בתיק ר"פ 2464/08. ד. דרישת תשלום קנס מהמרכז לגביית קנסות בגין הקנס שהוטל עלי בשל ניהול עסק ללא רישיון". ואולם, הלכה למעשה המסמכים היחידים שצורפו לתצהיר בנוגע להליכים הפליליים הם העתק של ההזמנה לדין וספח הודעה לנאשם. אמנם מפרוטוקול דיון קדם המשפט עולה כי ב"כ התובע אמר שהוא "מציג הכרעת דין וצו סגירה שיפוטי מיום 4/11/08 אשר ניתן במסגרת ר"פ 2464/08 לביהמ"ש לעניינים מקומיים ע"י כב' השופטת לימור מרגולין יחידי", אך לא צוין כי מסמכים אלה הוגשו לתיק כמוצג. מעיון בסיכומי הנתבעים עולה כי צורף אליהם בנספח 4 פרוטוקול הדיון בהליך הנ"ל מיום 4/11/08 הכולל את הכרעת הדין וההחלטה על סגירת הקיוסק. באותו דיון טען התובע כי בעת רכישת הקיוסק הבטיחה החברה שיש לו רישיון. כן טען התובע בדיון הנ"ל כי שכר ארכיטקט לשם הכשרת העסק, אך הסתבר שאין אפשרות לקבל רישיון שכן הנתבעת נתבעה במקום זה על בנייה ללא רישוי, ויש על המקום צו הריסה. ואולם, אף אם יש לקבל את המסמך הנ"ל כראיה לתיק, אין הוא מעיד אלא על הדברים שאמר התובע. כב' השופטת מרגולין כלל לא התייחסה בהכרעת הדין ובהחלטתה לטענות בדבר התחייבותה של נתבעת 3, בניה ללא היתר, צו הריסה והאפשרות לקבל רישיון לעסק, אלא רק קבעה כי התובע מורשע בגין הפעלת עסק ללא רישיון וכי יש לסגור את העסק עד ליום 20.1.09. כך גם אין בפרוטוקול הנ"ל כל התייחסות לבירורים או לפעולות שעשה התובע בניסיון להסדיר את הרישיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ