אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן ארי נ' עת'אמנה ואח'

בן ארי נ' עת'אמנה ואח'

תאריך פרסום : 21/11/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
3778-08-11
14/11/2013
בפני השופט:
יעל בלכר

- נגד -
התובע:
עדינה בן ארי
הנתבע:
1. בסאם עת'אמנה
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
3. יניב לובינסקי
4. איי.די.איי (ביטוח ישיר) חברה לביטוח בע"מ - התביעה נמחקה

פסק-דין

פסק דין

תביעה לפיצויים בסך של 56,528 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת שהוכרז אובדן מוחלט.

בתאונה מעורבים שלושה רכבים - רכב התובעת, רכב הנתבעים 1-2 ורכב הנתבע 3.

רכב הנתבע 1, שמבוטח ע"י נתבעת 2, פגע ברכב התובעת בעת שחנה בצד שמאל של הכביש.

זאת בעקבות תאונה שבין רכב הנתבע 1 לרכב הנתבע 3.

לטענת הנתבע 1, הוא פגע ברכב החונה בשל כך שהנתבע 3 יצא לפתע מחניה בצד ימין של הכביש, ללא איתות והתראה, ופגע בו. שני הרכבים המשיכו לנסוע יחד לעבר רכבה החונה של התובעת. הם נעצרו כשרכב הנתבע 1 פוגע במכונית החונה וכלוא בין הרכב החונה לבין רכב הנתבע 3.

לטענת הנתבע 3, שרכבו אינו מבוטח, אירעה התאונה שעה שנסע כדין ברכבו בנתיב הנסיעה. זאת, לאחר שיצא מהחניה שבצד ימין של הכביש. לפתע הגיח רכב הנתבע 1, סטה לתוך נתיב נסיעתו של הנתבע 3 ופגע בו. לפי עדותו, הנתבע 1 ניסה לעקוף אותו, לא הצליח להשלים את העקיפה ופגע בו. לטענת הנתבע 3, כתוצאה מכך שרכב הנתבע 1 פגע ברכבו, רכב הנתבע 1 נהדף וסטה אל עבר הרכב החונה של התובעת.

על מנת לתמוך בטענתו כי התאונה לא אירעה עת שיצא מחניה כטענת הנתבע 1, הנתבע 3 הגיש דו"ח חקירה של חוקר ומשחזר תאונות דרכים, מר אופיר הלוי, שלפיו המרחק בין המקום בו חנה רכבו וממנו יצא לנתיב הנסיעה, לבין מקום התאונה לפי התמונות האותנטיות מזירת האירוע, הוא 26 מטרים.

כן העיד עד ראיה שאישר את מקום החניה עליו הצביע הנתבע 3.

רכב התובעת חנה, ללא נהג. עד התובעת נקרא למקום סמוך לאחר התאונה. לפי עדותו, כשהגיע ראה את שלושת הרכבים צמודים אחד אחרי השני. בכך תמך בגרסת הנתבע 1 אשר למנח הרכבים בעת התאונה. הנתבע 1 העיד, כי רכבו של הנתבע 3 המשיך וסטה יחד איתו לעבר הרכב החונה. גרסת הנתבע 3 היא כי רכבו של הנתבע 1 נהדף אל עבר הרכב החונה, אך הוא נעצר לאחר התאונה וכתוצאה ממנה בנתיב נסיעתו.

הוצגו לי תמונות שונות ממועד האירוע, שבהן רואים בבירור את הנזקים שנגרמו לכלי הרכב. אציין כי מהתמונות נראה לכאורה שרכב הנתבע 3 רחוק משני הרכבים האחרים (רכב התובעת והנתבע 1). הנתבע 1 העיד כי רכבו של הנתבע 3 הוזז ע"י על מנת שיוכל לצאת מהרכב. בתמונה נת1/3 אכן נראה רכב חילוץ/הצלה. כאמור, גם עד התובעת, שהינו עד נייטרלי לצורך העניין, העיד כי שלושת הרכבים היו במצב של מגע לאחר התאונה (ראו גם הודעתו לחברת הביטוח שלו שצורפה לתיק).

לאור האמור, אני מקבלת את גרסת הנתבע 1 בעניין זה וקובעת, כי רכבי הנתבעים 1 ו- 3 המשיכו לאחר התאונה לנסוע יחדיו אל עבר הרכב החונה, ועד לפגיעה בו.

אשר לאחריות לפגיעה ברכב התובעת - לאחר ששמעתי את העדים הנ"ל ואת טענות הצדדים בע"פ, עיינתי בכל החומר שהגישו הצדדים לתיק בית המשפט ושקלתי את כל טענות הצדדים, לרבות הטענה שהנתבע 1 לא העיד עדים מטעמו - אני סבורה, כי הנתבע 1 והנתבע 3 נושאים באחריות שווה לאירועים התאונתיים ולפגיעה ברכב התובעת וכי התנהלות שניהם יחד גרמה לנזקי התובעת כפי שהם. אני סבורה, כי הנתבע 3 יצא מהחניה מבלי לנקוט זהירות מתאימה שחלה עליו בנסיבות אלה וכי הנתבע 1 נסע בחוסר תשומת לב מספקת ובמהירות שאיננה מתאימה לדרך ולנסיבות העניין בשים לב לרוחב הדרך ולעובדה שחונות מכוניות משני צדי הכביש, באופן שלא אפשר לו להגיב כנדרש ותוך זמן סביר. טענתו של הנתבע 3, שלפיה יש מרחק של 26 מ' בין המקום שבו חנה לבין מקום התאונה, אינה מסייעת לו, שכן אין במרחק הנ"ל כדי לחזק את גרסת הנתבע 3 לתאונה דווקא. זהו מרחק שעוברים בכ- 2.34 שניות במהירות של 40 קמ"ש. מרחק זה מתיישב גם עם גרסתו של הנתבע 1, שלפיה יצא הנתבע 3 מחניה ולאחר התאונה ביניהם "נסעו" שני הרכבים יחדיו אל עבר רכב התובע. בהקשר זה, אציין כי החוקר מטעם הנתבע 3 הוא חוקר תאונות דרכים ותמוה שהתבקש רק למדוד את המרחק הנ"ל בלי שהתבקש לבדוק גם את אופן קרות התאונה או מבלי שהבהיר מהי משמעות המרחק שמדד או מבלי שביסס את טענת הנתבע 3 שהמרחק מצביע על אחריות הנתבע 1 דווקא.

נוכח האמור אני מקבלת את התביעה.

אני מחייבת את הנתבעים 1-2, מצד אחד ואת הנתבע 3 מצד שני, יחדיו, בחלקים שווים, לשלם לתובע סך כולל של 56,528 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, בצירוף החזר הוצאות האגרה (לרבות אגרת המחצית השניה שמחובת התובעת לשלם) ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 6,800 .

(דהיינו, למען הסר ספק, כ"א מהצדדים: הנתבעים 1-2, מצד אחד והנתבע 3, מצד שני - ישלם לתובע 50% מהסכומים שנפסקו).

על המזכירות להוציא חיוב בגין המחצית השניה של האגרה נוכח קיומו של הליך הוכחות ומתן פ"ד.

לדוור לב"כ הצדדים

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ד, 14 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ