אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן ארי ואח' נ' עיריית אור יהודה

בן ארי ואח' נ' עיריית אור יהודה

תאריך פרסום : 27/03/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
37234-02-14
20/03/2014
בפני השופט:
דר' קובי ורדי

- נגד -
התובע:
1. שלמה בן ארי
2. ירדנה בן ארי

הנתבע:
עיריית אור יהודה

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה כנגד דרישת המשיבה לתשלום חוב ארנונה מחמת התיישנות, שכן לטענת המבקשים בעתירתם העירייה פעלה בחלוף 14 שנים לגביית חובות ארנונה מהשנים 1998-2005 שצבר אביו של המבקש 1 שנפטר בשנת 1998.

לאחר עיון בטענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

תקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א- 2001 קובעת כי יש להגיש עתירה ללא שיהוי, לא יאוחר מ-45 ימים מיום בו פורסמה ההחלה, וכי בית המשפט מוסמך להאריך את המועד להגשת העתירה "אם ראה הצדקה לכך", וזו לשון התקנה:

"3. (א)עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

(ב)לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.

(ג)בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך."

כפי שנקבע על-ידי כבוד השופט מלצר בעעמ 1330/09 דנון נ' המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה (27.4.11) אמת המידה לאישור הארכת המועד בתקנה הנ"ל גמישה יותר ממבחן ה"טעם המיוחד" הנקוט, בין היתר, בתקנות סדר הדין האזרחי כאשר על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין אינטרס סופיות הדיון (בר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.13) (להלן: "פס"ד מדהנה")).

השיקולים אותם יש להביא בחשבון בבואנו לבחון קיומה של הצדקה למתן הארכת מועד להגיש עתירה הינם, בין היתר, משך האיחור, הטעם לאיחור והאם הוא מצוי היה בשליטתו או בתחום ציפייתו הסביר של מבקש הארכה, מידת ההסתמכות של הצד השני, סיכויי ההליך, אינטרס הציבור, חשיבות הזכויות הנדונות ומידת הפגיעה בהן ומיהות המבקש, כפי שנקבע בפס"ד מדהנה:

"ככל שהצד שהפסיד מבקש לאפשר לו לנהל הליך ערעורי חרף האיחור בהגשתו, עליו להציג טעמים טובים שיהא במשקלם המצטבר כדי להטות את כף המאזניים ולסטות מן הכלל בדבר סופיות הדיון. על רקע זה נקבע בפסיקה פעמים הרבה כי טעם מיוחד להארכת מועד הוא, ככלל, אירוע שמנע מבעל דין לפתוח בהליך במועד מטעמים שאינם תלויים בו או בבא כוחו. עם זאת, ואף שמדובר בשיקול מרכזי, ניצבים לצידו שיקולים נוספים ובהם, בראש ובראשונה, סיכוייו של ההליך העיקרי (סיכוייו בנסיבות הקונקרטיות ובמקרה שיש קושי להעריכן, סיכוייו לפי סוגו. כך, למשל, סיכוייה של בקשה לדיון נוסף להתקבל פחותים מסיכוייו של ערעור, כשיתר התנאים שווים); וכן שיקולים הנוגעים, בין היתר, לסיבות לאיחור בהגשת ההליך (אם המבקש היה תם לב, התרשל או השתהה – ובאיזו מידה, אם היה מיוצג, אם נפלה טעות שבדין); למידת ההסתמכות של הצד שכנגד על סופיות ההחלטה (אם ידע שבכוונת המבקש להגיש הליך ערעורי, אם שינה מצבו לרעה, אם יש חשיבות מיוחדת בהכרעה מהירה); לאינטרס של הציבור או של צדדים שלישיים בהכרעה בהליך (אם ההליך מעורר שאלה שתפתח את המשפט ויש לציבור אינטרס שתוכרע; אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בצדדים שלישיים); לחשיבות הזכויות הנדונות ולמידת הפגיעה בהן; ולמיהות המבקש (פרט או רשות). ברי כי אין מדובר ברשימה ממצה, והשאלה אם נמצא "טעם מיוחד" להארכת מועד תוכרע בכל מקרה לפי נסיבותיו, ובהתאם לאיזון הראוי בין שיקולים אלה ואחרים..."

(ראו גם: רע"א 4474/13 אסולין נ' מדינת ישראל (20.8.13) שדן אומנם בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט שלום, אך השיקולים הנ"ל רלוונטיים גם לענייננו אם כי ישומם יהיה גמיש יותר כאמור לעיל).

בנסיבות העניין אני סבור כי המבקשים לא הוכיחו טעמים המצדיקים מתן ארכה להגשת העתירה, וזאת בהתחשב בעיקר בכך שעיון בבקשה להארכת מועד שהוגשה ביום 18.2.14 ובתגובת המבקשים לתשובת העירייה מעלה כי המבקשים כלל אינם מנמקים ומסבירים את השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, שהוגשה בשיהוי של למעלה משנה וזאת הן לשיטת המבקשים (הטוענים שפניותיהם נדחו במכתב מיום 9.1.13) והן לשיטת העירייה (הטוענת שדחתה את פניות המבקשים במכתב מיום 20.6.12) כאשר עיקר הבקשה מתייחסת לטענות לגופו של עניין ולא לטעמים המצדיקים מתן ארכה. יש לציין גם שהמכתב של העירייה מיום 20.6.12 לא גולה על-ידי המבקשים.

בנוסף, לא ניתן גם להתעלם מכך שהמבקשים שהיו מיוצגים לאורך כל הדרך, לא פנו לעירייה בבקשה למתן ארכה להגשת העתירה עד לבירור פניותיהם בנושא וכן לא פנו לבית המשפט בבקשה בעניין זה, וזאת על-אף שפניותיהם נדחו על-ידי העירייה כעולה מהמכתבים מיום 20.6.12 ומיום 9.1.13 ועל-אף שהעירייה החלה בפעולות גבייה כנגד המבקשים כבר בשנת 2012.זאת ועוד, המבקשים פתחו בהליך של המרצת פתיחה בגין חוב הארנונה נושא עתירה זו ותביעתם נמחקה בשל חוסר סמכות עניינית ביום 10.1.14 אך שוב לא אצה למבקשים הדרך והבקשה להארכת מועד והעתירה דנן הוגשו רק כעבור חודש ימים ממחיקת התובענה.

אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה ההתכתבויות והפניות לעירייה בנושא מצדיקות את השיהוי בהגשת הבקשה להארכת מועד, שכן נקבע זה מכבר בפסיקה כי התכתבות עם הרשות אינה עוצרת את מירוץ השיהוי (ראו: בג"צ 2979/09 מפעלי אנקורי (1971) נ' משרד החינוך (24.11.10) וקביעה זו יפה שבעתיים בנסיבות העניין משהפנייה האחרונה בכתב בנושא על-ידי המבקשים נעשתה ביום 9.1.13 (כשנה טרם הגשת הבקשה להארכת מועד), כאשר ובניגוד לטענת המבקשים בבקשתם, לא ניתן להבין מקריאת מכתב זה, שפנייתם מועברת להמשך טיפול אלא להיפך, מקריאת המכתב עולה שטענותיהם נדחות והחוב כולו עומד לגביה (סעיף 3 למכתב מיום 9.1.13).בנוסף, וגם אם תתקבל טענת המבקשים לפיה פנייתם האחרונה לעירייה נעשתה בפגישה ביום 25.8.13, הרי שאף ממועד זה חלפה כחצי שנה טרם הגשת הבקשה והעתירה דנן, שבמשך תקופה זו לא מצאו המבקשים לנכון לפנות לעירייה או לבית המשפט בבקשה להארכת מועד להגשת העתירה.

לבסוף, אציין כי ער אני לכך שהעתירה מתייחסת לגבייה של סכום ארנונה בלתי מבוטל בסך כולל של כ-90,000 ₪, כאשר מתוך זה מדובר רק בחלק מהסכום שנטען שהתיישן (עד 2005), כך שממילא קיימת לכאורה, יתרת חוב נטענת לא מבוטלת, אך לאור האמור לעיל בהתחשב בשיהוי הניכר בהגשת הבקשה והעתירה וזאת ללא כל טעם או הצדקה של ממש מטעם המבקשים, ובהתחשב בכך שלמעשה המבקשים הודו בקיומו של חוב הארנונה במכתבם מיום 3.6.12 (שנערך על-ידי באת כוחם דאז) לבקשה בהנחה בתשלום הארנונה (נספח ה' לתגובת העירייה), הודאה שלמעשה מחלישה לכאורה את טענתם העיקרית להתיישנות החוב ומלמדת על סיכויי העתירה, אני סבור כי הנסיבות אינן מצדיקות סטייה מהכלל לפיו על העתירה להיות מוגשת ללא שיהוי בחלוף 45 יום ממתן ההחלטה הנתקפת.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת העתירה, והעתירה נמחקת.

ניתנה היום, י"ח אדר ב תשע"ד, 20 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

ד"ר קובי ורדי, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ