אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בכר רופא מיגל נ' רוזליו

בכר רופא מיגל נ' רוזליו

תאריך פרסום : 11/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
431-09
11/11/2010
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
בכר רופא מיגל
הנתבע:
שלומי רוזליו
פסק-דין

פסק דין

התובע הגיש תביעה זו, לפיצוי כספי בסך 8,655 ₪, כנגד הנתבע, סוכן הביטוח שלו, בגין הפחתה בסך האמור לאחר תאונת דרכים.

אין מחלוקת כי הנתבע היה סוכן הביטוח שרכש עבור התובע במרץ 2008 פוליסת ביטוח מחברת שירביט, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת").

אין מחלוקת כי בעת רכישת פוליסת הביטוח לרכב, הצהיר התובע בכתב כי שלוש שנים עובר לפני הוצאת הפוליסה, היה מבוטח בחברת הפניקס ולא היו לו כל תביעות, וקיבל הנחה נוכח הצהרה זו.

אין מחלוקת כי בדיעבד נתברר כי התובע היה מבוטח בחברת הפניקס רק שנה וכמה חודשים לפני עריכת הפוליסה, כך שההצהרה היתה הצהרת שקר, ולכן הופחת מסך נזקיו סכום בסך של 8,655 ₪, לנוכח הצהרת שווא זו.

בכתב התביעה נטען, כי התובע אמר לנתבע בעת חתימת החוזה כי היה מבוטח בחברת הפניקס רק שנה וחצי, בניגוד לאמור בהצהרה עליה חתם. בכתב ההגנה נטען, כי התובע לא חשף עובדה זו, אלא הצהיר בפני הנתבע כי היה מבוטח שלוש שנים ללא תביעות בחברת הפניקס.

בדיון בפני עמיתי, כב' השופט בן-דור ביום 3.2.10, הסביר הנתבע כי עלות הפוליסה הופחתה בגין הנחת העדר תביעות, הכל בהתאם להצהרתו בכתב בעת רכישת הפוליסה, ולכן האחריות למסירת המידע השגוי מוטלת על התובע.

התובע אישר באותו דיון שחתם על המסמך לאחר שיחה עם הסוכן, אולם בית המשפט התקשה להבין מה בדיוק נאמר באותה שיחה, נוכח קשיי שפה של התובע, ולכן הורה לתובע לזמן לדיון הנדחה מתורגמן שאיננו אחיו המעורב בעניין בעצמו.

בדיון הנדחה ביום 10.11.2010 בפני, התייצב שוב התובע רק בנוכחות אחיו, כאשר פעם אחר פעם נתברר כי האח איננו מתרגם כהלכה עבור התובע, אלא מוסר גירסה משל עצמו ומעביר שאלות מנחות לתובע.

מכל מקום, לדברי התובע ואחיו, הם מסרו לנתבע את מלוא האינפורמציה לגבי ביטוח קודם של שנה וכמה חודשים בלבד.

הנתבע לעומתו, טען חד משמעית, כי התובע ואחיו טענו בפניו כי קיים ביטוח שלוש שנים ללא תביעות. הנתבע העיד כי הוא עושה עשרות פוליסות מדי יום, ושואל תמיד את אותן שאלות. הנתבע הוסיף וציין, כי גם לאחר החתימה על ההצהרה, שלח הנתבע לתובע את הפוליסה נ/1 בה מצויין קיום ביטוח והעדר תביעות לשלוש שנים קודם לכן.

בסופו של דבר, כאשר ארבעה חודשים לאחר מכן עבר הרכב תאונה, ונתברר כי מדובר בהצהרת כזב, הפחיתה חברת הביטוח שירביט 12% מסכום הפיצוי בסך של 8,655 ₪.

הנתבע ביקש לצרף כנתבעת נוספת את חברת שירביט, המבטחת, אשר היא זו שזכתה בפרמיה, והיא זו שעשתה את הניכוי בפועל. התובע התנגד לכך, וכך גם נציג החברה המבטחת. בנסיבות העניין, החלטתי לדחות את הבקשה. המחלוקת בין הצדדים היתה מי אחראי להצהרת הכזב בדבר העבר הביטוחי – הלקוח התובע או הסוכן הנתבע. במחלוקת זו, למבטחת אין כל מעמד וכל אשם, גם אם היא היתה ה"ארנק" שספג את תוצאת הצהרת הכזב.

המצב המשפטי - הניכוי בסכום הפיצוי נעשה לנוכח האמור בסעיף 7 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א 1981, הקובע כדלקמן:

"7. תוצאות של אי-גילוי (א)   ניתנה לשאלה בענין מהותי תשובה שלא היתה מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח. (ב)   ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאות המבטח, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה. (ג)   קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה : (1)   התשובה ניתנה בכוונת מרמה ; (2)   מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח, בניכוי הוצאות המבטח...".

בענייננו, כיוון שהעדר הגילוי המלא מטעם המבוטח לגבי התקופה הקודמת של העדר תביעות הביא להוזלת הפרמיה עד לשיעור של 88% מהמצב לאשורו, זיכתה המבטחת את הלקוח התובע בסכום הפיצוי בניכוי 12%, שהם 8,655 ₪, הכל לפי סעיף 7 (ג) הנ"ל.

השאלה היא למעשה מי אשם בהצהרת הכזב – הסוכן הנתבע או הלקוח התובע שחתם על ההצהרה.

סעיף 7 לחוק הנ"ל, קובע את זכותה של המבטחת לביטול הפוליסה או להפחתת שיעור הפיצוי. לעניין זה נקבע כי יש להבחין בין אי גילוי המתבטא באי מתן תשובה לשאלה בעניין מהותי שהוצגה ע"י המבטחת, לבין הסתרת מידע בעניין מהותי כשהמבוטח לא נשאל לגביו באופן יזום ע"י המבטח, אך מחובת המבוטח לגלותו (ת"א (שלום חי') 5512/94 בדראן דוריד נ' המגן חב' לביטוח בע"מ, תק-של 97(3), 4711 , 4729 (1997)).

בענייננו, מדובר בשאלה מפורשת של הנתבע, כנציג המבטחת, המשפיעה ישירות על גובה הפרמיה ועל גובה הפיצוי, ולכן מדובר בעניין מהותי. השאלה היא מי נושא באחריות להצהרת הכזב בדבר העבר הביטוחי.

בעניין דומה של הצהרת כזב, חילק בית משפט השלום בתל-אביב את האחריות כך ש- 75% ממנה נפלה על הסוכן ו- 25% ממנה על המבוטח, אולם שם דובר במעורבות מאסיבית של הסוכן לגבי ההצהרה השקרית:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ