אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ 2037/14, אבי בן אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

בג"ץ 2037/14, אבי בן אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

תאריך פרסום : 07/07/2016 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
2037-14
06/07/2016
בפני השופטים:
1. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
2. נ' הנדל
3. צ' זילברטל


- נגד -
העותר:
אבי בן אהרון
עו"ד יואב אבן
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה
2. דגי תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית
3. קיבוץ תל יוסף אגודה שיתופית

עו"ד עומר כהן
עו"ד נעמי אשחר
עו"ד גיל דגן
פסק דין

 

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

 

א.    לפנינו עתירה למתן צו על-תנאי המכוונת כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 3.12.2013 (סגן הנשיאה – כתארו אז – י' פליטמן, השופטים א' איטח וא' רימון-קפלן ונציגי הציבור ר' רבינוביץ' וי' דויטש) בע"ע 23086-05-13. עניינה של העתירה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין העותר לבין המשיבים 3-2, דגי תל יוסף אגודה שיתופית בע"מ (להלן המדגה) וקיבוץ תל יוסף (להלן הקיבוץ) בהתאמה (להלן שניהם יחד המשיבים). ביום 18.4.13 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (הנשיאה ו' שפר) את טענת העותר, באופן חלקי, והשיב לשאלה זו בחיוב בנוגע לחלק מתקופת עבודתו  (ס"ע 9261-03-11); בית הדין הארצי קיבל את בקשת רשות הערעור שהגישו המשיבים ושינה קביעה זו; ומכאן העתירה. השאלה המעניינת שלפנינו, בתמצית, היא האם השינויים במבנה הקיבוץ בעקבות חקיקה שיצרה מעמד הקיבוץ המתחדש, יוצרים – בשוני מן העבר בקיבוץ משכבר – יחסי עובד-מעביד בין החבר לקיבוץ, על המשתמע מאלה.

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.             העותר חבר הקיבוץ מאז שנת 1985, ובשנת 1988 התמנה לתפקיד מנהל המדגה, אחד הענפים החקלאיים בקיבוץ. החל משנת 2002 הפך הקיבוץ מקיבוץ שיתופי של ממש לקיבוץ מתחדש, בהתאם להגדרות בתקנה 2(5) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-1995 (להלן תקנות סוגי אגודות). נעמוד על ההבדלים בהמשך, אולם נציין כבר כאן כי שתי המסגרות ההתיישבותיות – הקיבוץ השיתופי והקיבוץ המתחדש – מבוססות "על יסודות של שיתוף הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך" (תקנה 2(5)(א) ותקנה 2(5)(ב) לתקנות סוגי אגודות).והנה, כפועל יוצא מהפיכתו לקיבוץ מתחדש, החל הקיבוץ לקבוע תקציב שונה לכל אחד מחבריו – תקציב דיפרנציאלי – בהתאם להערכת שווי העבודה בה עבדו, וזאת בשונה מן המצב ששרר קודם לכן, בו קיבל כל חבר תקציב שוה (סעיף 66 לתקנון הקיבוץ); בלשון פשוטה: עסקינן בתקציב שאינו שויוני אלא כרוך בעבודתו הספציפית של העובד, בנוסף לפרמטרים אחרים.

 

           לענייננו, בשנת 2001, לקראת השינוי שעבר כאמור הקיבוץ, נערך מכרז לתפקיד מנהל המדגה. העותר – אשר כבר שימש בתפקיד זה כאמור – היה המועמד היחיד, וזכה בתפקיד לאחר שועד ההנהלה הממונה של הקיבוץ אישר את המינוי באותה שנה; בהמשך, חזר הועד ואישר את המינוי גם בשנים 2004 ו-2008. בשנת 2010 הוחלט לסיים את פעילות הועד הממונה החיצוני ולבחור ועד מקומי שיורכב מחברי הקיבוץ; הועד שנבחר ביקש לבחון את התנהלות המדגה נוכח קשיים כלכליים משמעותיים בו, ולבסוף הגיע למסקנה כי יש למנות מנהל חדש למדגה ולסיים את עבודתו של העותר. ביום 30.1.11, לאחר פגישה בין הועד והעותר, נמסר לעותר מכתב פיטורין; וביום 6.3.11 אישרה אסיפת חברי הקיבוץ את סיום העסקתו של העותר כמנהל המדגה.

 

ג.              בעקבות פיטוריו, הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי ובה עתר לביטול הפיטורים; לאחר הגשת תביעה זו, הגישו המשיבים תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד העותר בסך 5 מיליון ₪ בגין נזקים שלכאורה גרם כמנהל המדגה. נוכח תביעה זו, חזר בו העותר מדרישתו לביטול הפיטורים, וביקש לתקן את כתב התביעה לשם קבלת סעדים אחרים הנובעים מסיומם של יחסי עבודה נטענים בינו לבין המשיבים. בין היתר, עתר המבקש לתשלום פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, תשלום פיצויי פיטורין, פדיון חופשה שנתית ועוד, ובסך הכל 704,203 ₪ (981,160 ₪ בצירוף ריבית והצמדה). בטרם נפסק בשאלה היש לקבל את בקשת העותר לתיקון כתב התביעה, הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית, לפיה יכריע בית הדין האזורי תחילה בשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין העותר למשיבות, בהתאם לעדים שנשמעו וסיכומים שהוגשו.

 

ד.             בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי החל מהיום בו שינה הקיבוץ את אורחות החיים בו – 1.1.02 – התקיימו יחסי עובד-מעביד בין העותר למשיבים. בית הדין האזורי נדרש לטענה לפיה ההלכה הפסוקה – אליה נידרש בהמשך – קבעה עד כה שככלל אין להכיר ביחסי עובד-מעביד בין הקיבוץ לחבריו; אולם ציין שענייננו בקיבוץ מתחדש, ולכן אין מקום להחלת הלכה זאת כמות שהיא. זאת, שכן בהינתן התקציב הדיפרנציאלי הניתן לכל חבר בקיבוץ המתחדש בהתאם לסוג עבודתו, וכיון שהעבודה עצמה אינה מסופקת, כבעבר, על-ידי הקיבוץ לחבר אלא על החבר עצמו חלה המחויבות למצוא עבודה, לא ניתן לומר עוד כי שכר העבודה הוא קניינו של הקיבוץ כבעבר, אלא קניינו של החבר. לשיטת בית הדין, מדובר בשינוי ממשי באורחות החיים בקיבוץ, ולכן אין מניעה מקדמית מהחלתם של יחסי עבודה. לגופם של דברים נקבע, כי העותר נבחר לתפקידו במסגרת מכרז, לאחר שניתנה לו ההזדמנות לבחור היכן יעבוד, וכן נקצב שכרו לתפקיד. לעמדת בית הדין אלה מאפיינים של יחסי עובד-מעביד של ממש, אשר נעדרו מן היחסים שבין הקיבוץ השיתופי לחבריו; ומכאן התקבלה טענת המשיב באופן חלקי, לפיה חלו בינו למשיבים יחסי עובד-מעביד, וזאת אך מן היום בו עבר הקיבוץ את השינוי האמור.

 

ה.             בית הדין הארצי קיבל, כאמור, את הערעור על החלטת בית הדין האזורי. נפסק – בהכרעה בתמציתית – כי השינוי שחל באופיו של הקיבוץ לא שינה את מבנהו הבסיסי ואת היותו אגודה שיתופית שעליה חלים דינים נפרדים; וכדברי בית הדין בפסקה 5(ב): "לגבי חבר אגודה שיתופית, הכלל מקדמת דנא הוא, שחבר באגודה עובד באגודה משהוא חבר בה, והוא חבר משום שהוא עובד. במצב עניינים כזה, אין לראות את החבר כעובד במובן יחסי עובד-מעביד, שכן עבודתו נלוית לחברותו ואינה נפרדת ממנה". בהמשך לכך נקבע, כי חרף המבנה התאגידי הנפרד, למעשה התנהלו המדגה והקיבוץ באופן שקשה להפרידו, תוך שההנהלה הכלכלית של הקיבוץ היא זו הבוחרת את מנהל המדגה וקובעת את תנאי העסקתו. מעצם היותו חבר קיבוץ היה על העותר לעבוד, וככל שעבד בתוך הקיבוץ, כבענייננו, לפי ההלכה הפסוקה אין לראות את המדגה – או הקיבוץ – כמעסיקיו; ומכאן, שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין העותר למשיבים. נוכח זאת נקבע, כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעתו במסגרת יחסי עובד-מעביד.

 

העתירה והתגובה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ