השופט א' רובינשטיין:
א. עתירה זו הוגשה בספטמבר 2005, ועניינה משאלת העותרת, המייצגת יהודים יוצאי עיראק, כי ממשלת ישראל תעשה להשבת פיצויים מעיראק בעבור רכושם שניטל מהם על-ידי ממשלת עיראק. בין היתר נטען כי יש לפנות לממשלת עיראק הנוכחית ולממשלות אחרות כגון ארה"ב ובריטניה, וכן כי הנשיא קלינטון הכריז (בסיום ועידת קמפ דיויד ב-28.7.00) שיש להסדיר גם את עניינם של הפליטים היהודים מארצות ערב, במסגרת קרן בינלאומית לנושא הפליטים. לטענתם פנו לממשלה ולא נענו, בעוד שהושגו שילומים ממדינות שבהן נפגעו יהודים במלחמת העולם השנייה.
ב. (1) בתגובת המשיבים לקראת דיון ראשון תואר הליך של רישום זכויות היהודים ממדינות ערב, שהחל עוד מ-1969 על פי החלטת ממשלה (מס' 34) וכן צוין כי הנושא עלה במהלך המו"מ לחוזה השלום עם מצרים, והועלה בועידת קמפ דיויד כאמור, לרבות הצהרת הנשיא קלינטון. בהחלטה מ-2002 (מס' 1544) חידשה הממשלה את תוקפה של ההחלטה מ-1969, וכן הוקמה במשרד המשפטים חטיבה לזכויות היהודים יוצאי ארצות ערב, לעניין הרישום, תיעוד וריכוז החומר בנושא. בהחלטה נוספת, מ-2003 (מס' 1250), הוקמו שתי ועדות, ועדת שרים לעניין השבת זכויות ורכוש יהודי וועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ומנכ"ל משרד החוץ. ב-2005-2004 נמסר לעותרת כי נערך רישום אך טרם הוחל במו"מ או בהגשת תביעות. נטען, כי עסקינן בנושא מדיני מובהק, נושא הכרוך ביחסי חוץ, שגם אם הוא קשור בזכויות, ההיבט הדומיננטי בו הוא המדיני, מו"מ עם גורמי חוץ, וזאת להבדיל ממקרה שבו בידי בית המשפט בהכרעתו לרפא את הפגיעה בזכות (בג"ץ 7712/05 פולארד נ' ממשלת ישראל (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה) (להלן פרשת פולארד השנייה)).
(2) נטען גם כי הסכם השילומים עם גרמניה היה במאטריה ובהקשר משפטי שונה לחלוטין מזה בו עסקינן.
ג. בהחלטתנו בעקבות דיון מיום 19.3.07 ונוכח חשיבות הנושא, נותרה העתירה תלויה ועומדת, ונתבקשה הודעת עדכון מפורטת מן המשיבים באשר להמשך פעילות הממשלה, ובפרט ועדת השרים המיוחדת.
ד. בהודעה מעדכנת מיום 5.12.07 נאמר, כי בהחלטת ממשלה מיום 25.2.07 (מס' 1263) הוקמה ועדת שרים בנושא השבת זכויות ורכוש יהודי (בהמשך ובדומה להחלטה מ-28.12.03). ועדת השרים לעניין רכוש יהודי התפוצות התכנסה ב-26.6.07, והממונה על העזרה המשפטית במשרד המשפטים הונחה לעניין הרישום והתיעוד (לרבות פרסום "קול קורא" לעניין זה), הוכנה תכנית עבודה.
ה. בהודעה מעדכנת נוספת מיום 25.9.08, נאמר כי התכנית שהוכנה על-ידי הממונה על העזרה המשפטית תובא לאישור ועדת השרים לאחר התייעצויות עם שרת החוץ, תוך ששאלת פרסום הקול הקורא תיעשה בקפידה, כדי שניתן יהא להפיק הימנו תועלת. הוקצב גם סכום של מיליון ש"ח לטיפול בנושא על-ידי המשרד לענייני גימלאים. נמסר גם כי באפריל 2008 קיבל הקונגרס האמריקני החלטה שבה ביטא תמיכה בזכויותיהם של פליטים יהודים ממדינות ערב. שוב נטען, כי המדובר בנושא בעל היבטים מדיניים מובהקים, המצוי בסמכות הממשלה.
ו. בדיון בפנינו ב-28.9.08 נטען מטעם העותרת כי לא נעשה בפועל דבר, ואין גם התייחסות ספציפית ליוצאי עיראק; הנוגעים בדבר בחלקם חיים מביטוח לאומי בלבד. נציגת המדינה טענה כי הנושא מצוי על סדר היום וחשוב לצדק ההיסטורי, אך הטיפול טעון משנה זהירות; הובעה נכונות למסירת מידע לבית המשפט במעמד צד אחד. הממונה על העזרה המשפטית, עו"ד ז'אן-קלוד נידם, ציין, כי המדיניות אמורה להיקבע בועדה בין-משרדית; ישנה פעילות, אך אין הוא סבור שבסוגיית הפליטים הכוללת הועלה נושא זה מפורשות, הגם שהיו מספר אמירות בכיוון.
ז. לאחר הדיון הגישה העותרת בקשה לצירוף מסמכים, שלפיהם ניתנו באמצעות ועדת תביעות של האו"מ, פיצויים לנפגעים ישראלים במלחמת המפרץ הראשונה מ-1991 (בסך מעל 200 מיליון ש"ח), ונטען קל וחומר.
ח. נתבקשה תשובת המדינה, ונאמר בה כי המדובר בנסיבות היסטוריות שונות מאלה שבבסיס העתירה, אשר נושאה מחייב טיפול ייחודי.
ט. בהחלטה מיום 17.2.09 ביקשנו הודעת עדכון תוך שישה חודשים. לאחר הארכות ניתנה ביום 7.1.10 הודעת המדינה, לפיה סיימה ועדת השרים את עבודתה בפברואר 2007 עם סיום כהונתה של הממשלה הקודמת; אך נתקבלה ביום 12.10.09 החלטת ממשלה (מס' 791) בנושא "הקמת מועצה לאומית מייעצת להשבת זכויות ורכוש יהודי". תפקיד המועצה יהא לייעץ לממשלה ולראש הממשלה בדבר השבת זכויות ורכוש יהודי בעולם, לרבות יהודים שעזבו את ארצות ערב כפליטים. המועצה גם תייעץ בדבר קידום שיתוף פעולה בין הגופים הנוגעים להשבת הזכויות - גורמים פנים ממשלתיים, ארגונים יהודיים שונים וקהילות יהודיות, ויהיו בה 17 חברים - מהם שמונה נציגי ציבור ובהם שניים בעלי ידע בתחום זכויותיהם על יהודי ארצות ערב שעזבו כפליטים. באותו מועד, 12.10.09, נתקבלה גם החלטה נוספת (מס' 792), בדבר "רישום ותיעוד זכויות היהודים יוצאי ארצות ערב ...", שלפיה הועבר רישום זכויות היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן ממשרד המשפטים למשרד לענייני גמלאים. האגף להשבת זכויות נערך לעדכון מערכת הרישום. צוין גם כי הוגשה הצעת חוק פרטית (על-ידי חה"כ נסים זאב) לנושא זה. לא נידרש לפרטי הצעת החוק שכן בהמשך התקבל חוק בנדון. המדינה ביקשה בהודעתה להדגיש את אופיים המדיני של הסעדים המבוקשים, וציינה כי הנושא מצוי על סדר יומם של גורמי הממשלה והכנסת ועל כן יש מקום לדחות את העתירה.
י. העותרים הגיבו כי פעולת הממשלה נעשית מזה שנים רבות בעצלתיים, וכי העתירה מכוונת לא לנושאים בעלי אופי מדיני אלא לשילומים ופיצויים; כי העותרים כבר הגיעו בחלקם הגדול לגבורות; וכי אין מועד בהחלטת הממשלה למו"מ עם מדינות זרות וגופם בינלאומיים. נטען, כי רכוש יהודי עיראק, הנאמד במעל 6 ביליון דולאר הולאם, והיהודים הפכו אביונים. נתבקש עדכון נמשך של פעולות הממשלה, ומעקב אחר פעולות אופרטיביות, כולל פניה לעיראק. נטען כי הטיפול שונה מאשר נעשה לגבי יהודי אירופה, אם גם בלא השוואה לרקע ולשואה.
י"א. והנה לאחרונה נתקבל בכנסת החוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, תש"ע-2010. זאת בעקבות הצעת החוק הפרטית של ח"כ נ' זאב. זה נוסח החוק (ספר החוקים תש"ע 406 מיום 3.3.10):
"1. מטרתו של חוק זה לשמור על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן במסגרת משא ומתן להשגת שלום במזרח התיכון.
2. בחוק זה -
"פליט יהודי יוצא ארצות ערב ואיראן" - מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראל, לרבות אם היה תושב ארץ ישראל לפני הקמת המדינה;
(2) הוא היה תושב אחת מארצות ערב או איראן, ועזב אותה בין היתר בשל רדיפתו בגלל יהדותו והיותו חסר הגנה מפני רדיפה כאמור;
(3) הוא הותיר בארץ מוצאו רכוש שהיה בבעלותו;