אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ אישר הנחת קו מים מעל פני הקרקע באתר בו נמצאו שרידי קברים מוסלמיים

בג"ץ אישר הנחת קו מים מעל פני הקרקע באתר בו נמצאו שרידי קברים מוסלמיים

תאריך פרסום : 18/01/2009 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
4734-08
18/01/2009
בפני השופט:
1. ע' ארבל
2. ס' ג'ובראן
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
חברת אלאקסא אלמובארק בע"מ
עו"ד מוחמד סולימאן
הנתבע:
1. מקורות - חברת המים הלאומית
2. רשות העתיקות

עו"ד ג' אוריון
עו"ד ב' גליקמן
עו"ד י' בר סלע
פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

1.        זוהי עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למשיבות לבוא ולנמק מדוע יותר להם לבצע עבודות תשתית ולהניח צינורות באתר החפירה הממוקם בצומת התעבורה ברמלה, אשר בשטחו נתגלו קברים מוסלמיים ועצמות אדם.    ביום 25.11.2008 דחינו את העתירה וכך קבענו:

"מפאת דחיפות העניין, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, מצאנו שאין עילה להתערבותנו ובמיוחד בהתחשב בהצעה שהתגבשה בין מקורות לבין רשות העתיקות, שעיקרה הנחת קו הקולחין המחובר מעל פני השטח ללא ביצוע חפירות או חדירה לתת הקרקע. זאת, למעט עבודות ניקוי וחשיפה של הצינור הקיים בצידו המזרחי של הקו, וכן ביצוע חפירה מהכביש הקיים ועד מתחם מקורות בצידו הצפוני של הקו (ראה בתשריט המצורף מש/1 תוואי הנחת הצינור על פי הצעת המשיבה 1), עבודות אלה תיעשנה בפיקוח ארכיאולוגי צמוד מטעמה של רשות העתיקות ובתיאום מראש עמה.

הובהר כי מקומו של התוואי צמוד לגדר האתר של מקורות. והכול באופן שלא תהא פגיעה בקברים ובעצמות אדם בשום צורה."

           עתה הגיעה עת הנימוקים. 

השתלשלות ההליכים וטענות הצדדים

2.        המקרקעין נשוא העתירה הינם חלק מאתר עתיקות "אל רמלה". בטרם ביצוע עבודות התשתית להנחת קו המים המדובר, ערכה המשיבה 2 בדיקות ארכיאולוגיות באתר, בעקבותיהן נחשפו עצמות אדם בעומק של 1-2 מטר ומצבת קבורה, ככל הנראה מוסלמית. בעקבות האמור המליצה המשיבה 2 על ביצוע העבודות בדרך של קידוח אופקי, אשר יעבור מתחת לרום העתיקות והקברים מבלי לפגוע בהם. ואולם, במהלך חפירת בורות הכניסה והיציאה לקידוח האופקי אירעה התמוטטות אשר הביאה לחשיפת קברים ועצמות אדם נוספים בשטח. מיד עם גילויים של אלה הופסקו עבודות התשתית, והמשיבה 2 הורתה על כיסוי הקברים והודיעה לנציג משרד הדתות על גילויים.

3.        על רקע האמור פנתה העותרת לבית משפט זה ועתרה נגד המשיבות, תוך שהיא מבקשת כי יוצא צו ביניים אשר ימנע בעד המשיבות מלבצע עבודות במקרקעין נשוא העתירה עד לדיון בעתירה גופא. לטענתה, הקברים אשר נחשפו באתר העבודות הם של מתים מוסלמים, ועל כן חל איסור לחפור, לנבור או להוציא את הקברים, בהתאם לדיני ההלכה המוסלמית. לטענת העותרת, פעילות המשיבות פוגעת בקדושת עצמות המת ומפרה את הזכות החוקתית לכבוד המת, המהווה חלק מזכותו של אדם לכבוד כפי שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

           ביום 2.6.2008 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט ג'ובראן במסגרתה נתקבלה בקשת העותרת וניתן צו ביניים האוסר על המשיבות לבצע עבודות חפירה, סלילה ובניה, הכנסת חומרים והוצאתם באתר בו נמצאים הקברים ועצמות המתים (להלן: צו הביניים).

4.        בתגובתה לעתירה (אשר הוגשה על-ידה יומיים לאחר מתן צו הביניים) ציינה המשיבה 2 כי היא מבצעת בשטח בדיקות ארכיאולוגיות מקדימות, אשר מטרתן להגדיר את גבולות השטח בו קיימים קברים וכן להגדיר שטחים ריקים על מנת לאפשר את חפירת בורות הכניסה והיציאה לביצוע הקידוח האופקי. המשיבה 2 הבהירה כי עמדתה הסופית תיקבע לאחר השלמת הבדיקות האמורות, וככל שלא תתגלינה עתיקות אשר עלולות להיפגע עקב העבודות, היא תתיר את הנחת קו המים, זאת בפיקוח ארכיאולוגי צמוד. על רקע תגובת המשיבה 2 הביעה המשיבה 1 את התנגדותה לצו הביניים הגורף עליו החליט בית המשפט, מאחר והאמור בו מונע את ביצוע הבדיקות הארכיאולוגיות המקדימות, אשר רק לאחריהן יתאפשר לה להגיש תגובה משלימה לבקשת העותרת לצו הביניים. יצוין כי העותרת התנגדה לביצוען של עבודות הבדיקה, בטענה כי הן עלולות לגרום לפגיעה נוספת בכבוד המתים ובעצמותיהם.

           ביום 31.7.2008 ניתנה החלטת ביניים נוספת (כב' המשנה לנשיאה ריבלין, השופטת פרוקצ'יה והשופט דנציגר), במסגרתה צומצם צו הביניים באופן המתיר למשיבה 2 לבצע את הבדיקות האמורות. כן נקבע כי מיד עם סיום הבדיקות המשיבה 2 תגיש הודעת עדכון לבית המשפט ולצדדים, בה יובהר על ידה, בין היתר, אם ניתן יהיה, להערכתה, לבצע את הנחת קו הביוב בקידוח אופקי ללא פגיעה בקברים ובעצמות אדם.

           בהודעתה המשלימה פירטה המשיבה 2 כי לנוכח תוצאות הבדיקות שנערכו בשטח לא ניתן לבצע חפירה ללא פגיעה בשדה הקבורה הקיים. כן ציינה היא כי הועלתה הצעה על-ידי המשיבה 1 שעיקרה הנחת הקו המתוכנן מעל פני השטח ללא ביצוע חפירות או חדירה לתת הקרקע, למעט עבודות ניקוי וחשיפה אשר לא תפגענה בקברים ובעתיקות. המשיבה 2 הביעה את הסכמתה להצעה, ככל שזו תתבצע בפיקוחה הצמוד (להלן: הצעת המשיבות). העותרת, מנגד, הביעה את התנגדותה הנחרצת להצעה, והדגישה כי לפי ההלכה השרעית בית קברות הוא מקום קדוש שאסור לפעול בו כלל. משכך, אין מנוס, להשקפתה, מלשנות את תוואי הקו כך שלא יפלוש כלל לשטח שדה הקבורה.

5.        יצוין כי בעקבות הוצאת צו הביניים אשר אסר, כאמור, על המשיבה 1 לבצע פעולות בשטח המתחם, הוגשו על-ידה לבית המשפט בקשות להתיר לה לכסות בורות אשר נותרו פתוחים בשטח ואשר מהווים סכנה לשלום הציבור. העותרת, ברוח התנגדותה לביצוע עבודות הבדיקה, הביעה את התנגדותה הנחרצת גם לכיסוי הבורות. לטענתה, המשיבה לא צירפה כל ראיה המוכיחה כי מדובר בסכנה של ממש לשלום הציבור, ואין מדובר אלא בניסיון להשלים את העבודות במסווה של תירוץ לפיו הדבר נועד למנוע סכנה לציבור. ביום 11.9.2008 קיבל בית המשפט את הבקשה, והתיר למשיבה 1 לכסות ולמלא את הבור הפתוח המצוי במתחם נשוא העתירה.

דיון

6.        העתירה שלפנינו מעמידה על כפות המאזניים את אינטרס ההגנה על כבוד המת מחד גיסא, ואת האינטרס הציבורי בביצוע עבודות תשתית ופיתוח מאידך גיסא (בג"ץ 4638/08 חברת אלאקסא אלמובארק בע"מ נ' חברת חשמל לישראל (לא פורסם, 29.10.2007) (להלן: עניין אלאקסא הראשון)).

           על מעמדו החוקתי של ערך כבוד המת במשפט הישראלי עמד בית משפט זה לא אחת, בהכירו בו כחלק בלתי נפרד מזכותו של האדם לכבוד, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464, 520, 523 (1992); בג"צ 5688/92 ויכסלבאום נ' שר הביטחון, פ"ד מז(2) 812, 828 (1993); בג"צ 6126/94 סנש נ' רשות השידור, פ"ד נג(3) 817, 832 (1999)). יפים בהקשר זה דבריה של השופטת פרוקצ'יה, אשר נאמרו זה לא מכבר באחת הפרשות:

"כבודו של המת הוא עקרון חוקתי הנגזר כפועל יוצא מכבודו של האדם החי, ומזכותו לאוטונומיה אישית. אלה הם שניים שאינם ניתנים לניתוק ולהבדלה. אכן, "כבודם של אנשים מתים נגזר מכבודם של אנשים חיים", כדברי השופט זמיר בבג"צ 1113/99 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות (לא פורסם, 18.4.00); כבודו של האדם החי נפגע כאשר לא מובטחת לו עוד בחייו, הגנה ראויה על כבודו כאשר שוב לא יהיה בין החיים. פגיעה בכבוד המת היא, אפוא, פגיעה בכבודם של החיים, ובכך היא מהווה פגיעה בזכות חוקתית הראויה להגנה חוקתית. השקפת החברה האנושית על ערך כבוד המת כערך-על בחיי הפרט והכלל, וכחוליה מקשרת בין דורות שחלפו לדור ההווה ולדורות שיבואו, היא אחד המאפיינים לרציפות המתמשכת של הקיום האנושי. ערך זה חוצה ימים ויבשות, ועוגן במסורות חברתיות, דתיות ומשפטיות שונות, כחלק מן האתוס החברתי של תרבויות העולם במזרח ובמערב. תפיסה זו של כבוד המת עוגנה גם בתשתית החוקתית בישראל, כנגזרת ישירה מהזכות החוקתית לכבוד האדם בחייו" (בג"ץ 52/06 חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י בע"מ נ' Simon Wiesenthal Center Museum Corp. (טרם פורסם, 29.10.2008) (להלן: עניין מוזיאון הסובלנות)).

7.        המתודיקה לפיה יש לבחון, אפוא, את שאלת הלגיטימיות של הפגיעה בכבודו של המת - בהיותה זכות חוקתית - הינה בהתאם לאמות המידה הקבועות בפסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קרי - שהפגיעה תיעשה מכח חוק, תהלום את ערכי המדינה, תיעשה לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראו, למשל: בג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, פ"ד נא(4) 1, 42 (1997)).  בעתירה שלפנינו המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת עמידתה של הצעת המשיבות בדרישת המידתיות, ועל כן בה נתמקד.

מידתיות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ