אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> באר-שבע נ' אדלר

באר-שבע נ' אדלר

תאריך פרסום : 07/08/2011 | גרסת הדפסה
תל"פ
בית משפט לענינים מקומיים באר שבע
1448-07
07/08/2011
בפני השופט:
איתי ברסלר-גונן

- נגד -
התובע:
ע"י ב"כ עו"ד איריס בירון נחמני
הנתבע:
אילן אדלר

החלטה

לפני בקשה, בהתאם לסעיפים 212 ו- 213 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 [להלן: "החוק"], למתן צו הריסה ללא הרשעה כנגד מבנה שהוקם ללא היתר. המדובר הוא בסככה בגודל של כ- 16.5 מ"ר המצויה במקרקעין הידועים כרח' אהוד בן גרא 25 באר-שבע [להלן: "המבנה"].

לטענת המבקשת, מדובר במבנה שהוקם שלא כחוק, וללא היתר בניה, והקמתו מהווה עבירה לפי סעיפים 145(א) ו- 204(א) לחוק, אלא שהעבירה עצמה התיישנה, ועל כן לא ניתן להעמיד את המשיב לדין פלילי.

המשיב, מצידו, טען כי כך רכש את המבנה, ביחד עם הבית, לפני שנים רבות, וכך גם נרשם בעירייה, כאשר אף לא גורם אחד מהעירייה לא העיר לו, במשך שנים רבות, שמדובר במבנה לא חוקי. המשיב הביא עימו לדיון את המהנדס מר וייצר אליהו, אשר טען כי הסככה המקורה נבנתה יחד עם הבית עצמו, כבר לפני כ- 50 שנים וכי אף אחד מהדיירים הקודמים לא הוסיף מאומה על מה שנבנה במקור.

התיק נקבע להוכחות, אלא שהמשיב לא התייצב לדיון ההוכחות. כיוון שהמשיב הוזהר שהדיון יתקיים גם בהעדרו, החלטתי לקיים את דיון ההוכחות גם במעמד המבקשת בלבד, ושמעתי עדיה של המבקשת.

מטעם המבקשת העיד מר יואל מילנר, המשמש כמפקח בניה בעיריית באר-שבע [להלן: "המפקח"].

המפקח העיד כי ביקר בנכס לראשונה ביום 16.7.07 וכי ביקר בנכס בפעם השניה במועד הדיון (11.5.2011), וראה את המבנה עומד על תילו.

המפקח הציג תמונות שצילם ממועד הדיון [ת/1] והעיד כי מדובר בסככה, מעל חניה מקורה, בשטח של כ- 16.5 מ"ר, הבנויה משילוב של מתכת ועץ ומעליהן אזבסט. המפקח העיד כי מדובר במבנה ישן וקיימת סכנה של פיזור סיבי האזבסט באוויר, באופן העלול לגרום גם לסרטן.

עוד העיד המפקח כי לא הוגשה עד היום כל בקשה להיתר בניה למבנה, וכי בעליו של המבנה הם המשיב עצמו ואשתו [הגב' שושנה אדלר], וזאת על פי עדות שגבה בשנת 2007, ממנה עולה כי המשיב רכש את המבנה כפי שהוא, באישור מינהל מקרקעי ישראל ועיריית באר-שבע, ועל כן גם לא מצא לנכון להגיש כל בקשה להיתר בניה [ת/2].

המפקח העיד עוד כי כיום לא ניתן להגיש עוד בקשות להיתר למבנים העשויים אזבסט.

לשאלת בית המשפט, השיב המפקח כי נוכח החומר ממנו בנויה הסככה ניתן להניח כי מדובר בסככה שנבנתה לפני כ- 20-30 שנה. עוד העיד המפקח כי הבתים באזור זה נבנו בשנות ה- 60 או ה- 70 של המאה הקודמת.

המפקח השיב עוד כי אם הסככה היתה בנויה בהיתר, לא היה נדרש המשיב להחליפה היום, על אף החומר ממנו היא בנויה (אזבסט), וכי הבקשה להריסת הסככה לא נובעת מהעובדה שמדובר בחומר אזבסט אלא מכך שהסככה נבנתה ללא היתר.

ב"כ המבקשת טענה כי התיק נפתח בעקבות תלונה של אחת השכנות, והמפקח העיד כי היתה פניה בכתב שכזו, אולם אין לו את המסמך האמור.

המפקח השיב עוד לשאלת בית המשפט כי אין זו הפעם הראשונה שהוא מבקר בשכונה, וכי לא הסתכל קודם לכן על החריגה האמורה וכי פנה לבדוק את העניין רק בעקבות אותה תלונה. לטענתו, אלמלא אותה תלונה, לא היו מגיעים למשיב עד היום, וזאת גם בשל מצוקת כוח-אדם.

בסיכומיה, חזרה ב"כ המבקשת על בקשתה, וטענה כי מדובר בבניה ללא היתר. לטענתה, תכלית החוק הינה, בין היתר, להגן על בטיחות הציבור ושלומו מפני מבנים שבנויים ללא תקנים ובאופן שיכול לסכן את הציבור. האינטרס הציבורי עליו הצביעה המבקשת נוגע לחומר ממנו עשוי המבנה. לטענתה, המשיב לא התייצב לטעון אחרת לעניין מצבה של הסככה.

לפיכך, עתרה ב"כ המבקשת להריסת המבנה וכן ביקשה שהמבנה יפורק בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה בדבר פירוק אזבסט.

הדיון:

לא היתה מחלוקת אמיתית כי אין היתר למבנה. אף המשיב לא טען זאת ולא הציג היתר שכזה. לא היתה גם מחלוקת שלא המשיב הוא זה שבנה את המבנה בעצמו.

תכליתו של צו הריסה לפי סעיף 212 הינו שמירת הסדר הציבורי ומניעת מטרד מהציבור בשל עצם קיומו של מבנה לא חוקי. אין מדובר בנקיטת אמצעים עונשיים כנגד עבריין הבניה, אלא בהסרת מכשול לרבים, שמירה על הסדר הציבורי ומניעת מטרד מן הציבור [השוו רע"פ 1253/00 חסיבה סבג נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים)].

שני תנאים מצטברים לשם מתן צו הריסה לפי סעיף 212 לחוק שמכוחו מוצא צו ההריסה: הראשון, כי "נעברה עבירה בבנין"; השני, כי חלה אחת מהחלופות המנויות בסעיף, ולענייננו החלופה הרלבנטית היא פסקה 212(3) [מי שהיה בעל הבנין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבנין עוד] או פסקה 212(5) [העבירה התיישנה]. על שני התנאים הללו הוסיפה הפסיקה תנאי שלישי, והוא כי "בנסיבות העניין ישנה הצדקה ליתן צו כזה מטעמים של 'עניין ציבורי' חשוב" [ע"פ 3490/97 יצחק נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא, פ"ד נב(1) 136; רע"פ 8025/09 מחמד חאפז אבו אלדבעאת נ' מדינת ישראל (עיריית ירושלים) נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים)]. ונפסק, כי על כל התנאים הללו להתקיים יחדיו [רע"פ 3154/11 כמיס אליאס נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 15.5.2011, פורסם במאגרים].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ