אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.ש.ברקאי בע"מ ואח ' נ' עיריית מודיעין-מכבים-רעות

א.ש.ברקאי בע"מ ואח ' נ' עיריית מודיעין-מכבים-רעות

תאריך פרסום : 15/01/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2176-09
13/01/2011
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. א.ש.ברקאי בע"מ 2. בראשי עומר 3. בוגנין אליאור 4. דע יעד תעשיות מזון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שלומי ברקאי
הנתבע:
עיריית מודיעין-מכבים-רעות ע"י ב"כ עוה"ד אלי אליאס
פסק-דין

פסק דין

חוק עזר למודיעין (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק העזר"), מתיר למשיבה (להלן: "העירייה") להטיל אגרה בגין פינוי פסולת של "אשפה עודפת", והוא מפרט בתוספת השנייה בו, את תעריפי האגרה שהעירייה רשאית לגבות בגין פינוי כזה.

סעיף 43(ג) לחוק העזר קובע פטור מתשלום אגרת פינוי פסולת. על פי הסעיף:

"ראש העירייה רשאי לפטור מפעל מאגרה כאמור בסעיף (א), כולה או מקצתה, אם שוכנע כי מיקום המפעל, מיבנהו, שיטת עבודתו, שיטת העברת האשפה הנהוגה בו או כמות האשפה שהמפעל מוציא, אינם מחייבים השקעת אמצעים מעבר למקובל בפינוי אשפה ממגורים".

העותרים הם בעלי עסקים הממוקמים במרכז המסחרי ברחוב עמק דותן במודיעין, הידוע כ"מרכז מלר"ז" (שיכונה להלן: "המרכז המסחרי"). העסקים במרכז המסחרי מקבלים שירותי ניקיון מקבלן ניקיון, מר שמואל קייזמן הפועל תחת השם המסחרי "עולם הניקיון". עניינה של העתירה הוא באגרת פסולת שהוטלה על העותרים, כאשר לטענתם הוטלה עליהם האגרה שלא כדין, ולכן יש לבטל את חיובם מכוחה.

טענות העותרים

לטענת העותרים הם נדרשו לשלם לעירייה אגרת פינוי פסולת בשנת 2009, ששיעורה עלה פי שלושה על זה שהיה עליהם לשלם בשנים קודמות. העותרים טוענים כי הם בקשו נתונים מהעירייה, ואז הסתבר כי היא גובה את האגרה על סמך נתונים שגויים – הן בהתייחס לגודל מיכל אחסון האשפה, והן בהתייחס לגודל הנכס של העותרת 1. העירייה הודתה במהלך הדיון בעתירה כי גודל המיכל הוא 10 מ"ק – ולא כפי שהיא טענה מלכתחילה, והיא הודתה גם כי חלה טעות בחישוב גודל הנכס של העותרת 1.

העותרים טוענים כי אין חולק כי העירייה זכאית להטיל אגרה בגין פינוי של פסולת עודפת, ואין גם חולק כי העותרים זכאים לפינוי אשפה בהיקף "רגיל" ללא כל חיוב. העותרים טענו כי כדי להטיל חיוב באגרת פינוי אשפה, על העירייה לקבוע מהי הכמות הכוללת שמייצר כל בית עסק, מהי כמות האשפה ה"רגילה" ומהי כמות האשפה העודפת. אפשרות אחרת היא לקבוע מהו מספר פינויי האשפה ה"רגילים" ומהו מספר הפינויים העודפים, ולהטיל אגרה על העלות של הפינויים העודפים.

העותרים טענו כי העירייה לא הוכיחה כי היא הבחינה בין כמות האשפה הרגילה לבין כמות האשפה העודפת שכל אחד מהעותרים מייצר, או בין מספר הפינויים של האשפה בפועל לבין מספר הפינויים שניתן לבצע ללא חיוב. לפיכך, כך נטען, החיובים שהוטלו על ידי העירייה הוטלו באופן שרירותי. הקריטריון שנקבע על ידי העירייה - עיסוק בתחום המזון – הוא קריטריון בלתי שוויוני, ואף זר ללשון החוק.

העותרים טענו כי החיוב שלהם באגרה נעשה גם בניגוד להנחיות משרד הפנים. לטענתם, התעריפים בחוק העזר מכוחו הוטל החיוב באגרה, נקבעו בשנת 1996, ולא עודכנו מאז, אף שתעריפים אלה אמורים לשקף רק את עלות הפינוי בפועל, ללא מרכיב של רווח. על פי הנחיות משרד הפנים על העירייה לבחון, לכול הפחות אחת לחמש שנים, את תעריפי האגרות, ואף על פי כן, העירייה לא עשתה כן. עוד נטען כי העירייה אינה יכולה לעדכן את התעריפים בחוק העזר ללא תיקונו.

באשר לחוות דעת המומחית מטעם העירייה, טענו העותרים כי חוות הדעת אינה רלוונטית, וכי היא מבוססת על נתונים שאינם נכונים. לטענת העותרים, העירייה מודה כי התעריפים אינם משקפים את העלויות בפועל, וכי הם מבוססים על נתונים שאינם מעודכנים.

בנוסף, חוות הדעת מתעלמת מהעובדה כי פינוי האשפה נעשה לעיתים קרובות, ללא קשר לכמות האשפה במיכל, מטעמי בריאות הציבור, כפי שהעירייה הודתה בס' 33(א)(2) לתגובתה. לכן, אם מושלכת אשפה שאינה עולה על הנפח המקסימאלי של מיכל האצירה – אין שינוי בהיקף המשאבים שעל העירייה להשקיע בפינוי האשפה. לא נטען בחוות הדעת ואף לא בעתירה, כי יש צורך בפינוי אשפה במרכז המסחרי בהיקף גדול יותר מפעם אחת בשבוע.

העותרים טענו כי העירייה היתה צריכה להשוות בין נפח מיכל אשפה בבניין מגורים שבו יש מספר יחידות זהה למספר החנויות במרכז המסחרי. בפועל כך נטען, ההשוואה נעשתה לבנין מגורים בו יש שליש ממספר היחידות במרכז המסחרי. אם ההשוואה היתה מבוצעת כנדרש, המסקנה היתה כי היקף הפינוי במרכז המסחרי דומה לזה שבבית מגורים, וכי ההבדל ביניהם הוא זניח.

שיטת מדידה חלופית בה נקטה המומחית מטעם העירייה היתה השוואה בין נפח האשפה הממוצע למגורים, לבין נפח מיכל האצירה בפועל. העותרים טענו כי שיטה זו איננה רלוונטית, משום שמיכל האשפה חייב להיות גדול הרבה יותר מנפח האשפה הממוצעת, כדי שלא יקרה מקרה שלדייר אין אפשרות להשליך אשפה משום שהמיכל מלא. לכן, כך נטען, חוות הדעת היא שגויה, ומהנתונים שצורפו אליה עולה כי אין הבדל משמעותי בין נפח האשפה המפונה ממרכז המסחרי, לבין נפח אשפה המפונה בשנה מבית מגורים בעל מספר יחידות דומה.

עוד נטען כי אין סבירות בהנחה שעליה מבוססת חוות הדעת, לפיה כמות הפינויים ה"נורמטיבית" היא אחת לשלושה שבועות או אחת לשבועיים. על פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה, יש לתכנן את המערך של פינוי אשפה לתדירות של פעמיים בשבוע לפחות, כך שהקצאת הפינויים הנוכחית של פעם בשבוע היא קטנה מהנדרש, והקטנה נוספת שלה לצורך החיוב באגרה אינה סבירה.

באשר להודעה אותה פרסמה העירייה בעניין הטלת אגרת אשפה, טענו העותרים כי יש בה כדי לנתק את הקשר בין השירות שניתן לעותרים לבין האגרה שהעירייה מבקשת לגבות מהם. זאת משום שלפי ההודעה האגרה תוטל ללא קשר לכמות האשפה שמייצר החייב באגרה, או לכמות המשאבים שיש להשקיע בפינוייה. האגרה מוטלת, כך נטען, לפי הקצאה שרירותית שעורכת העירייה בין נפח האשפה אותו זכאי כל מרכז מסחרי להשליך ללא חיוב, ונפח הפינוי השנתי בפועל, וחלוקת התוצאה בין מחוללי האשפה העודפת באותו מרכז מסחרי. על פי הטענה, הנישום אינו יכול – בהתאם לקריטריונים החדשים, להשפיע על גובה החיוב שלו, שכן החיוב יהיה באותו סכום ללא קשר לכמות האשפה שאותו נישום מייצר. כך הופכת האגרה, לטענת העותרים, למס אסור.

עוד טענו העותרים כי הם חויבו שלא על פי הוראות חוק העזר. המרכז המסחרי הוא "בית משותף" המורכב מ-25 חנויות. יש בו דחסן אשפה אחד בנפח של 10 מ"ק, שהעירייה מפנה אותו אחת לשבוע, ללא תלות בכמות האשפה המאוחסנת בו. ס' 43ב לחוק העזר קבע מנגנון לחיוב באגרה של מפעלים הפועלים ממרכזים מסחריים. העירייה התעלמה ממנגנון זה, וחייבה חלק מבעלי העסקים במרכז המסחרי באגרה, ופטרה את האחרים. בכך נפגע עיקרון השוויון – משום שגם אם כל עסקי המזון במרכז ייסגרו, עדיין תצטרך העירייה להמשיך לפנות את האשפה באותה תדירות ובאותו היקף של השקעת משאבים – אחת לשבוע – כדי למנוע מפגעים תברואתיים. העותרים חוזרים ומפנים להנחיות המשרד לאיכות הסביבה, הקובעות כי יש לפנות את האשפה לפחות פעמיים בשבוע מטעמי תברואה ושמירה על בריאות הציבור.

עוד טענו העותרים כי לפי המנגנון שס' 43 ב' לחוק העזר, על העירייה לראות את "עולם הניקיון" כמחזיק ב"מפעל" כהגדרתו בחוק העזר, שכן הוא זה הנותן לרכוש המשותף שירותי אחזקה.

העותרים הוסיפו וטענו, כי כדי להפוך את שירות פינוי האשפה משירות הניתן ללא חיוב מיוחד לשירות הניתן בתשלום ספציפי, על העירייה לערוך שינויים מהותיים במערך אצירת האשפה ופינוייה, כדי לא לפגוע באופן בלתי מוצדק בקניין התושבים. לטענתם, יש להקים מנגנון מדידה לכמות ותדירות פינוי האשפה כתנאי להטלת חיוב בגין פינוי אשפה – מנגנון שיאפשר לכול תושב לנעול את פח האשפה שלו ולשלוט על תדירות הפינוי. בפועל העירייה אינה מעוניינת להשקיע משאבים במדידת כמויות האשפה שמשליך כל תושב, או בהקצאת פחים עם אפשרות לנעילה, אלא בגביית אגרה שרירותית.

לגישת העותרים, עמדת העירייה לפיה עסקי מזון נמצאו כמחוללי אשפה עודפת – לא פורטה. אין גם פירוט של הטענה לפיה נערכה הבחנה אילו מן העסקים הובילו לכך שיש אשפה עודפת. הטענה לפיה קבלן פינוי האשפה דרש תוספת על פינוי ממרכזים מסחריים – מתעלמת מהעובדה כי ההתקשרות עם הקבלן נקבעת במכרז. עוד נטען כי הנטל להוכיח כי גביית התשלום נעשית מכוח סמכות, ולהוכיח את העלויות בהן נשאה העירייה – מוטל על העירייה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ