אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.ר. כהן הנדסה ובנין בע"מ ואח' נ' מחסני חמצן סחר (1980) בע"מ ואח'

א.ר. כהן הנדסה ובנין בע"מ ואח' נ' מחסני חמצן סחר (1980) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 28/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
11647-06-08
27/10/2010
בפני השופט:
יואב פרידמן

- נגד -
התובע:
א.ר. כהן הנדסה ובנין בע"מ
הנתבע:
מחסני חמצן סחר (1980) בע"מ

החלטה

מקום בו האריכו הצדדים בטיעוניהם - אנסה לקצר.

1. ביחס לתיקון תביעת מחסני חמצן על דרך צירוף ברן - האחרונה הנה החברה האחראית לתכנון ופקוח, וצודקת א.ר. כהן (להלן "הקבלן") כי על הצורך בצירופה , ככל שהוא נדרש לאור טענות הקבלן ,יכולה היתה מחסני חמצן ללמוד משכבר: לדידי עוד מראשיתו של הליך (שנפתח כזכור בבקשה לצו למניעת חילוט ערבות). ואין זה משנה אם קיוותה מחסני חמצן לזכות בשיתוף פעולה של ברן ונכזבה תוחלתה בדיעבד.

2. צירוף ברן בשלב מאוחר יחסית זה יש בו אכן לסרבל את ההליך ובעיקר לעכבו, גם אם תוקן כתב התביעה של הקבלן בשלב מאוחר (כשאזכיר שהצדדים נדרשו לניסיונות פשרה משך זמן ממושך). הנה כעת יצורף צד חדש, יפתחו להם הליכי ביניים להם זכאי אותו צד, תעוכב חוות דעת מומחה ביהמ"ש עיכוב של ממש , ושמא תחפוץ ברן בהגשת חוות דעת עובר לבדיקתו של מומחה ביהמ"ש (אין לקבל ההצעה הדיונית החלופית של הקבלן שגם אם תצורף ברן יש להורות למומחה ביהמ"ש להמשיך בעבודתו בלי קשר לצירוף: מסרבל ככל שיהא הצירוף המאוחר - הצעה זו תסרבל ההליך יותר לאין שיעור).

3. גם אם יש ממש בטענת הקבלן כי הזכות לתקן כתב טענות לפי תק' 136 צריך שתהא בזיקה לאמור בחוו"ד מומחה ביהמ"ש, וזכות זו תלויה בכך שנלמדו עובדות חדשות מחווה"ד (לצורך הדיון לא אקבע מסמרות בשאלה זו, אף כי אני בהחלט נוטה לדעה זו, ולצורך הדיון אניח שכך פני הדברים), הרי: החשש הוא בדיוק שמאותה חוות דעת עשוי אכן שינבע הצורך המוצדק בתיקון המבוקש מבחינת מחסני סחר, שכן תתגלינה עובדות חדשות (מעבר לרמת הטענה) המחייבות נוכחותה של ברן כבעל דין דרוש.

במצב זה קנויה זכות התיקון של כתבי הטענות בלא צורך ברשות ביהמ"ש (גם אם יודעים אנו למי ניתנה הנבואה, הרי הסיכוי או החשש שכך יהיה אינו יכול להיות מתואר כחשש בעלמא לשיטת הקבלן עצמו , לאור טענותיו שלו ביחס לליקוים - כליקויי תכנון ופקוח שבאחריות ברן, גם אם פעלה כידה הארוכה של מחסני סחר).

4. אמנם לדידי גם כשקנויה הזכות לתקן כתב טענות מכוח תק' 136, עשוי שתיקון מאוחר שהתבקש הרבה קודם, ומסרבל ההליך באופן ממשי בשל האיחור, יחייב בעל הדין שאיחר בהוצאות מכוח תק' 514: הזכות לתקן כתב טענות בלא רשות ביהמ"ש, אין משמעה בהכרח חסינות מהוצאות. תק' 514 מאפשרת להטיל הוצאות הן כלפי בעל דין והן כלפי אוצר המדינה ואף כלפי שניהם לא רק בשל טענות סרק כפי שלעתים נשמע בשגגה, אלא בשל הארכת ההליך "בכל דרך אחרת" (מושג שסתום רחב, וטוב שכך). אלא שמה יקרה אם לאחר המצאת חוו"ד מומחה ביהמ"ש, אכן ימצא אותו תיקון מוצדק , בין כענין שבזכות בין בשיקול דעת ביהמ"ש?: כן הוצאות, לא הוצאות, יעמדו הצדדים אז במצב בו יתוקנו כתבי הטענות, תצורף ברן, וההליך "ייפתח" אז בכל מקרה, בהבדל אחד: ברן תוכל להגיש חוו"ד מטעמה לאחר שתונח לנגד עיניה חוו"ד מומחה ביהמ"ש, ויכול שנעמוד אז בפני הצורך במינוי מומחה נוסף מטעם ביהמ"ש (הצורך במינוי מטעם ביהמ"ש בתיק זה זועק לגופו, ובמצב שתואר יהיו הסרבול והתקלה גדולים בהרבה).

5. יש להביא במנין השיקולים , אמנם לא כשיקול עיקרי, אף טיעונה של מחסני חמצן שהזכות קנויה בידה ממילא לתבוע בהליך נפרד את ברן , ומן הסתם תשלח אז האחרונה הודעת צד שלישי לקבלן. מלבד כפל ההתדיינות , ברור שהסרבול ופוטנציאל התקלה גם אז – גדולים בהרבה.

6. עוד יש לזכור כי מומחה ביהמ"ש טרם שחרר חוות דעתו, ולפי הנטען יהא צורך בעוד מספר פגישות שקבע, כאשר התקיימה פגישה אחת. במצב זה, גם אם נאמר שצודק הקבלן בטענתו שדי בפלוגתאות הידועות משכבר כדי לדחות הטענה שזכות התיקון תהא קנויה ממילא מכוח תק' 136 עם המצאת חוו"ד מומחה ביהמ"ש, הרי ששקלול עוצמת המחדל והעיכוב שייגרם, מול הנזק הדיוני שייגרם למחסני סחר מדחיית הבקשה, מטה הכף לקבלת הבקשה כנגד הוצאות.

7. השורה התחתונה אפוא, היא זו:

א. בבקשה לתיקון על דרך צירוף ב.ר.ן חל אכן שיהוי לא מוצדק, ובשלב זה יגרום הדבר לעיכוב של ממש בהליך.

ב. אלא שפוטנציאל הסרבול הדיוני והעיכוב , כמו גם האפשרות לתקלה דיונית - גדולים עוד יותר במידה ותסורב הבקשה.

ג. אף אם לא היה ממש בהנמקה שבפסקה הקודמת, השלב הדיוני בו מצוי ההליך הנו בטרם שחרר מומחה ביהמ"ש חוות דעתו ומעבר לפגישה אחת – נקבעו עוד 3-4 פגישות שלא התקיימו. אני סבור שמתקיים מבחנה של תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה ברן הנה בעל דין דרוש בתובענה כדי שביהמ"ש יוכל לפסוק ביעילות ובשלמות בכל הסוגיות שבמחלוקת. לפיכך, גם אם יש סרבול מסוים, הרי הנזק הדיוני שנגרם כאן הנו בעיקר עיכוב ההליך, יותר מאשר סרבולו בלא תקנה (ביחס למצב בו היינו מצויים לו נתבעה ברן עוד במקור בתביעה שכנגד שהגישה מחסני סחר: זהו "אומדן הסרבול" הרלבנטי, ולא עצם הסרבול הנודע מצירוף בעל דין חדש). שקלול עוצמת המחדל בשלב בו אנו מצויים לעומת הנזק שעשוי ייגרם לבעל הדין שלא ביקש התיקון במועד – מטה הכף להיעתרות לבקשה חרף השהוי.

8. מאידך, אין להלום כלל עמדת מחסני סחר שהתיקון, בשלב בו התבקש, לא יהא כרוך בהוצאות של ממש: הן לאוצר המדינה והן לצד שכנגד.

9. אני מתיר התיקון של כתב התביעה שכנגד שהגישה מחסני חמצן על דרך צירופה המבוקש של ברן.

כתב התביעה שכנגד המתוקן יוגש בתוך 30 יום ויומצא במסירה אישית לנתבעת שכנגד החדשה בתוך 15 יום, יחד עם כתבי בי הדין, חוות דעת, גלוי מסמכים שאלונים ותשובות שהוחלפו בין הצדדים, וכן פרוטוקולים והחלטות.

10. מומחה ביהמ"ש יעכב בשלב זה קידום חוות דעתו ולא ייפגש עם הצדדים.

11. אני מחייב מחסני חמצן לשלם לא.ר. כהן הנדסה ובנין בע"מ הוצאות בסך של 8,000 ₪ .

כמו כן אני מחייב מחסני חמצן בהוצאות לאוצר המדינה בסך 8000 ₪.

12. אין ממש בבקשת הקבלן לעיון מחדש בהחלטה שבטלה צו המניעה ואפשרה חילוט כספי הערבות הבנקאית (למעשה מדובר על בקשה להשבת כספי הערבות שחולטו, מבלי לחכות לתוצאה בסוף ההליך). מעבר לעובדה שהסיווג כבקשה לעיון מחדש נראה לא מדויק משעה שמדובר בהחלטה לפיה כבר חולטו משכבר אותם כספים, הרי שאף אלמלא כן, העובדה שמתווסף המפקח והמתכנן שהקבלן טען מראש שליקויי הבניה בפרויקט הם אך בעטיו, אין משמעה שכך ייקבע בסופו של יום. אף אין משמעה שהליקויים כולם, ככל שהם קיימים, הנם ליקויי תכנון ופקוח להבדיל מליקויי ביצוע. עניין זה היה ויוותר במחלוקת, כמקובל במקומותינו, אף לאחר הצירוף. מדובר על מחלוקות שבעסקת היסוד , שאין ולא היה בהן כדי להצדיק מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית, כאמור בהחלטה המפורטת שניתנה. צירוף המתכנן לתביעה אינו משנה נכונות קביעה זו. בקשה זו נדחית בלא צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ