אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.פ. נ' מדינת ישראל

א.פ. נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 09/02/2021 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
55417-11-17
31/01/2021
בפני השופט:
יובל גזית

- נגד -
תובעת:
א.פ.
עו"ד מירון קין
נתבעים:
1. מדינת ישראל
2. שירותי בריאות כללית מחוז דן

עו"ד יעקב עוזיאל
עו"ד אנינה דינר
פסק דין
 

 

תאריך 31.1.21

 

 

  • התביעה הוגשה בשל רשלנות רפואית נטענת של הנתבעות בגין אי זיהוי פריקה מולדת של פרק הירך של התובעת לפני הגיעה לגיל 6 חודשים.

     

  • התובעת נולדה ביום x/x/13 בבית החולים "פוריה" בטבריה.

     

  • הנתבעת 1 היתה מפעילת בית החולים ומעסיקת העובדים וכן מפעילת מרפאת אם וילד או ככינויה "טיפת חלב".

     

  • הנתבעת 2 הינה תאגיד המכונה "קופת חולים" ומפעיל מרפאות על עובדיהן ברחבי הארץ ובאזור מגורי התובעת.

     

  • הורי תובעת והתובעת היו מבוטחים בביטוח רפואי אצל הנתבעת 2.

     

  • אין חולק כי הנתבעות עורכות בדיקות החל ממועד הלידה ובחודשי החיים הראשונים של הילוד על מנת לאתר או לשלול את האפשרות שהוא סובל מפריקה מולדת או התפתחותית של פרקי הירכיים.

     

  • אין גם חולק כי התובעת עברה בדיקות כגון דא (על סוג הבדיקות והממצאים ארחיב בהמשך).

     

  • אבחון הפריקה עד לגיל 6 חודשים מאפשר מתן טיפול שמרני, אשר אינו מערב פעילות כירורגית ושיעורי ההצלחה בטיפול זה גבוהים מאוד. וראה: חוות דעתו של ד"ר קלצ'קו בעמוד 4 (95%-98% הצלחה), ד"ר בור בח"נ בעמ' 62-63.

     

  • אין ספק כי הילדה סבלה מפריקה מולדת או התפתחותית וכי הפריקה אובחנה בגיל שנתיים לערך, ובשל כך לא ניתן היה ליתן את הטפול השמרני ונדרש ניתוח.

     

  • לטענת התובעים, אילו הבדיקות היו מבוצעות כראוי ו/או אם הנתבעות היו מפנות את הילדה לבדיקה על קולית (אולטרה סאונד / US), אזי הפריקה היתה מתגלית לפני גיל 6 חודשים וניתן היה לטפל בה בצורה שמרנית.

     

  • הצדדים גם חלוקים בדבר השיעור של הנכות הרפואית ממנה סובלת הילדה לאחר הניתוח.

     

  • לשם הקיצור והייעול לא יסקרו כל טענות הצדדים.

     

  • מהי פריקה מולדת של פרק הירך?

    CONGENITAL DISLOCATION OF HIP- C.D.H

    פריקה או נקיעה מולדת של פרקיי הירכיים או אחד מהם באופן שראשי עצמות הירך אינם במנח נכון בתוך פרקיי הירכיים.

    קיימים שלושה סוגי חומרה של ההפרעה: דיספלזיה, תת-נקיעה ונקיעה מלאה של המפרק.

     

    מהי פריקה התפתחותית של פרק הירך?

    D.D.H – DEVELOPMENTAL DISLOCATION OF HIP

    הפרעה התפתחותית של מפרק הירך, כאשר התינוק נולד עם פרקי ירכיים תקינים והפריקה או הנקיעה התפתחו עם הזמן.

     

    ד"ר שינדלר אישר כי מידת הסבירות הכללית לפריקה התפתחותית הינה 10% לעומת פריקה מולדת 90% בח"נ עמ' 101 וכן שהאבחנה המבדלת הראשונה היא CDH.

    כמו כן אישר כי המפרק לא היה תקין כנראה מלכתחילה ורק לאחר מכן יצא החוצה- עמ' 104-105.

     

    האם בענייננו היה CDH או DDH?

    סביר שעסקינן בCDH שכן לפי עדויות הרופאים הפריקה היתה כבר בלידה אך לא ניתן היה לאתרה בבדיקות הקליניות.

    עם זאת ברור כי גם חשד לDDH מצריך הפניה לבדיקת אולטרה סאונד (שהיתה מזהה את הפריקה).

     

  • הבדיקות לאיתור פריקת פרק הירכיים הינן חלק משגרת המעקב השוטף אחר תינוקות.

     

  • הבדיקה הרווחת הינה הבדיקה הקלינית בה הבודק בוחן את אורך הרגליים, את הכפלים בישבן ואת פישוק הרגליים באמצעות שני מבחנים: ORTOLANY ו – BARLOW.

    במקרים מסוימים נערכת בדיקת אולטרה סאונד – בדיקה מכשירנית אשר שינתה את פני התחום והינה יעילה יותר באבחון הפריקה.

     

  • להלן הבדיקות שנערכו לילדה:

    בתאריך 27.2.13 לאחר הלידה בטיפת חלב.

    בתאריך 11.4.13 בגיל חודשיים.

    בתאריך 29.4.13 נבדקה שוב בטיפת חלב.

    בתאריך 18.12.13 נבדקה בביה"ח פוריה עקב מחלה ויראלית- נבדקו אף הגפיים.

    בתאריך 26.1.14 בדיקה בטיפת חלב.

    בתאריך 25.5.14 בדיקה ע"י אורטופד, ד"ר קרסניאנסקי- בגיל שנה ושלושה חודשים.

    בתאריך 8.12.14 בדיקה ע"י אורטופד, ד"ר תאופיק.

    בתאריך 22.3.15 בדיקה חוזרת אצל האורטופד ד"ר קרסניאנסקי.

     

    בתאריך 14.7.15 עברה ניתוח לשחזור פתוח של מפרק הירך

    בתאריך 15.11.16 עברה ניתוח להוצאת הקיבוע.

     

  • גורמי הסיכון לפריקה מולדת הינם:

    • לידה של בת ראשונה – לא התקיים במקרה זה, שכן מדובר בלידה רביעית.

    • לידת עכוז – לא התקיימה במקרה זה.

    • תורשה במשפחה – לא קיימת במקרה זה.

    • מומים או הפרעות מולדות בסמוך ללידה – לא התקיימו במקרה זה.

       

  • כל תינוק בחודשי חייו הראשונים עובר בדיקות קליניות באמצעות המבחנים המקובלים, אם בבית החולים ובטיפת החלב ואם בקופת החולים.

    הבדיקה תלויה במשתנים שונים ובין השאר, מיומנות הבודק ו "שיתוף הפעולה" של התינוק. תוצאות הבדיקה עשויות להשתנות מבודק לבודק. הגם והבדיקה ההדמייתית (US) מדויקת בהרבה, הרי שגם היא תלויה במיומנות הבודק.

     

  • במקרה דנן, סבורני כי לאור מספר הבדיקות הקליניות שנערכו על ידי בודקים שונים והאופן בו נערכו הבדיקות, הרי שלא חלה התרשלות בצורה בהן התבצעו הבדיקות ולא ניתן היה לאבחן, למרבה הצער, את הפריקה בבדיקה הקלינית.

     

  • ניסיון התובעים להוכיח כי כל תינוק נשלח לבדיקת US נכשל. זו לא הפרקטיקה המקובלת, אם כי חלה עלייה דרסטית בביצוע הבדיקות מאז 2013 ועד היום. בדיקת הUS אינה בדיקת סקר חובה וראיה לכך הינו חוזר מנהל הרפואה עליו מסתמך מומחה התובעת שם גם נרשם בחלק הכללי: "יש לבצע על פי התוויה קלינית ולא כבדיקת סקר גורפת".

     

  • השאלה המרכזית הינה האם שומה היה על מי מהבודקים, מטעם מי מהנתבעות, להפנות את הילדה לבדיקת US או בדיקה הדמייתית אחרת, בטרם מלאו לה 6 חודשים. גיל 6 חודשים הוא קריטי לעניין סוג הטיפול, כאמור לעיל, שמרני או ניתוחי.

     

  • לאחר שבחנתי את הנתונים ושמעתי את עדויות המומחים, סבורני כי היות וממילא נדרש ניתוח לאחר גיל 6 חודשים, הרי שלאור התוצאה שהושגה בניתוח, אזי אין משמעות אם הניתוח (להבדיל מטפול שמרני), היה מבוצע מוקדם ממועד ביצועו.

     

  • דומה כי אין ספק כי היה והילדה היתה עוברת בדיקת US לפני שמלאו לה 6 חודשים, אזי הפריקה היתה מאובחנת, וראה עדותו של ד"ר שינדלר מומחה הנתבעת בעמ' 64 ש' 1-9 וכן עדותו של ד"ר בור בח"נ בעמ' 64 ש' 1-4, כמו גם עדותה של ד"ר כצנלסון בח"נ:

    "ש: הבעיה היתה מאז שהיא נולדה , נכון?

    ת: ברור"

    עמ' 82 בש' 12-13.

    אם הפריקה היתה מאובחנת, היתה מטופלת שמרנית, ואם היתה מטופלת שמרנית ברמה גבוהה של סבירות, הילדה היתה מחלימה.

     

  • האם היתה התווייה רפואית לביצוע בדיקת ה US לפני גיל 6 חודשים במקרה זה?

    המומחה מטעם התובעים, ד"ר קלצ'קו, מסתמך בחוות דעתו המשלימה (אשר ניתנה לאחר שהוגשו חוות הדעת מטעם הנתבעות, ד"ר בור מטעם הנתבעת 1 וד"ר שינדלר מטעם הנתבעת 2), על הוראות חוזר מנהל רפואה מס' 17/2007 (אשר צורף לחוות דעתו המשלימה) ובהתייחס לבדיקת הרופאה, ד"ר כנאנה, מיום 11/4/13.

    הבדיקות הרלוונטיות היחידות בהתייחס לנתבעת 1 הינן הבדיקות בבית החולים מייד לאחר הלידה ובשחרור מבית החולים ובדיקת הרופאה במרפאת טיפת חלב ביום 27.2.13 (בגיל שבועיים לערך).

    בכל הבדיקות הנ"ל נמצא פישוק תקין.

    כך גם לגבי הבדיקה שנערכה ביום 26.1.14 (בגיל 11 חודשים לערך).

    כאמור החשיבות העיקרית הינה בגילוי הפריקה לפני גיל 6 חודשים על מנת להימנע מטיפול ניתוחי.

    אין בבדיקות שבוצעו ע"י הנתבעת 1 ממצאים אשר יכולים להוות התוויה לביצוע בדיקת אולטרה סאונד.

    יתר על כן, הן בשחרור מביה"ח כמו לאחר מכן בטיפת חלב, הופנו האם והבת לבדיקת אורטופד. האם ויתרה על הבדיקה.

    אשר על כן, לא מצאתי כי הנתבעת 1 הפרה את חובת הזהירות כלפי התובעת או התרשלה באבחון הפריקה.

     

     

  • הבדיקה מיום 11/4/13 אליה מפנה ד"ר קלצ'קו נערכה על ידי ד"ר כנאנה נטליה, בעת שהילדה היתה בת כחודש וחצי.

    הבדיקה נערכה בקופת החולים המופעלת על ידי הנתבעת 2.

     

  • בפרק הממצאים נרשם בין היתר:

    "פרקי הירכיים – הגבלה קלה. אורך גפיים שווה, כפל עור – סימטריים". בפרק הדיון / תוכנית טיפולית נרשם בין היתר:

    "ב. אורטופד – ילדין לבירור CDH".

    יצוין כי ככל הנראה הבדיקה היתה טובה יותר מבדיקות שערכו הרופאים האחרים שכן ד"ר כנאנה כן גילתה את ההגבלה בפישוק והעלתה את החשד המתאים.

     

  • חוזר מנהל רפואה 17/2007.

    הפרק הרלוונטי לענייננו מופיע בסעיף 2.

     

    2.2 יש להפנות את התינוק בהקדם לביצוע בדיקה על קולית של מפרק הירך (עד גיל 6 חודשים) או לצילום אגן (לאחר גיל 6 חודשים) ולבדיקת אורתופד במקרים הבאים:

    2.2.1 מבחני אי יציבות (Barlow /Ortolani) המחשידים לאי יציבות מפרק הירך בבדיקה פיזיקלית;

    2.2.2 הגבלה בפיסוק;

    2.2.3 חשד לאי שוויון באורך הרגלים;

    2.2.4 אסימטריה בקפלים;

    2.2.5 צליעה;

    2.2.6 אם קיימים אחד או יותר מגורמי הסיכון המפורטים בסעיף 1.3 לעיל."

     

     

  • המקרה מושא סעיף 2.2.2 לחוזר מתקיים בענייננו נוכח ממצאי הבדיקה: "פרקי הירכיים – הגבלה קלה".

    בנוסף התעורר חשד אצל הרופאה אשר ציינה במפורש את מהותו CDH

    לפיכך, היה על הרופאה להפנות את הילדה לבדיקת US.

    הרופאה גם לא סיפרה להורים על קיומה של הבדיקה וחשיבותה- ראה ח"נ בעמ' 124.

     

  • ויודגש, סעיף 2.3 לחוזר העוסק במקרים גבוליים, עומד בפני עצמו ובמנותק מסעיף 2.2, לאמור: "מרגע שאובחנו אחד או יותר מן המקרים מושא סעיף 2 – יש לבצע בדיקת US".

     

  • איני מקבל את טענת ד"ר כנאנה, לפיה אין בסמכותה להפנות לבדיקת US, אלא רק לבדיקת אורטופד אשר ישקול אם להפנות לבדיקת US.

    אם עסקינן בנוהל פנימי של הנתבעת 2, הרי שאינו תקין ומנוגד להוראות חוזר מנהל הרפואה.

     

  • ד"ר כנאנה לא הפנתה את הילדה לבדיקת US חרף האמור בהוראת חוזר מנהל 17/2007. הפעילות בניגוד לנוהל מהווה רשלנות של הרופאה.

    בסעיפים 35, 36 לפקודת הנזיקין נקבע:

     

    רשלנות

    35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

     

    חובה כלפי כל אדם

    36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

     

     

    אי ההפניה לבדיקת US מהווה מחדל, כאמור בפקודת הנזיקין.

     

    וכדברי ד"ר בור:

    "ש: היא לא עשתה מה שצריך לעשות,

    ת: נכון, אם אתה מתייחס, כן, למילה הגבלה בפיסוק, אין ספק.

    (עמ' 62 בפרוטוקול ש' 3-4)

     

  • הנתבעת 2 אחראית למעשי או מחדלי הרופאה בהיותה מעסיקתה, ולפי דיני השליחות, מה גם וכביכול הורתה לה שלא להפנות לבדיקת US במקרים כגון דא, אלא להפנות לבדיקת אורטופד.

    קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לגרימת הנזק.

     

    יוצא אפוא כי הנתבעת 2 התרשלה ואחראית לנזק שנגרם לתובעת.

     

  • הנכות הרפואית:

    המומחה הרפואי מטעם התובעת, ד"ר קלצ'קו, קבע בחוות דעתו (הראשונה), כי התובעת סובלת מנכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% בהתאמה לסעיף 35 (1) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי. אחוזי הנכות כוללים את הצלקת הניתוחית.

     

  • המומחה הרפואי מטעם הנתבעת 1, ד"ר בור, לא בדק את התובעת, ולא ציין את שיעור נכותה.

     

  • המומחה הרפואי מטעם הנתבעת 2, ד"ר שינדלר, בדק את התובעת וקבע נכות בשיעור של 5% בגין מצב המפרק, לפי תקנה 35 (1) (א – ב) ו 5% נוספים בגין הצלקות לפי תקנה 75 (1) (א – ב).

     

     

  • בניגוד לד"ר קלצ'קו, ד"ר שינדלר ציין את טווחי התנועות במפרקי הירכיים. בדיקתו נערכה ביום 4/7/18, קרי, כ – 8 חודשים לאחר בדיקת ד"ר קלצ'קו (חוות דעת מיום 14/11/17).

    לא מן הנמנע כי חלה הטבה עם הזמן וכי הבדיקה המאוחרת הכוללת את טווחי התנועות, הינה העדכנית והמשקפת יותר את מצבה הרפואי של הילדה. בנוסף, ד"ר קלצ'קו לא הפריד בין הנכויות בגין מצב המפרק לצלקות. אף מטעם זה, יש להעדיף את קביעת ד"ר שינדלר.

    לפיכך, אני קובע כי נכותה של התובעת הינה 5% בגין מצב המפרק ו 5% נוספים בגין הצלקות.

     

  • הנכות התפקודית:

    המונח "נכות תפקודית" מבטא מגבלה או הפרעה בתפקודו של אדם שנפגע גופנית. הגבלה זו נכון שתהא זהה או שונה מן הנכות הרפואית, כאשר הכוונה היא למידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בכלל. אחוזי הנכות אינם מהווים בהכרח ראיה לאובדן מקביל של הכושר לתפקוד יום-יומי, לרבות הכושר לבצע עבודה.

     

    קביעת שיעור הנכות התפקודית אינה מהווה סוף פסוק באשר לשיעור הפגיעה בכושר השתכרותו של הנפגע המסוים. ייתכן שגריעת כושר ההשתכרות עולה או פוחתת משיעור הנכות התפקודית.

     

    בע"א 3049/93 סימואל גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח' פ"ד נב(3) 792, 800- 801 (08/06/95) נקבע כדלהלן:

     

    "ראוי להביא בפני ביהמ"ש ראיה למידת ההשפעה של הנכות הרפואית על יכולת התפקוד בעבודה מסוימת, כולל בעבודות הקשורות במקצועו של התובע. הדבר עשוי לסייע לביהמ"ש להחליט עד כמה הנכות התפקודית שנגרמה לתובע עלולה להגביל אותו בעבודתו."

     

    בע"א 646/77 יהודה לוי נ' אברהם עמיאל ושני אח' לב (3) 589, (12/10/78) נפסק:

     

    "הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואיים אינם מצביעים בהכרח על אובדן מקביל של הכושר לבצע עבודה. הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של המערער ובטיב הפגיעה בבריאותו".

     

    לא הובאו ראיות ולא מצאתי לסטות מן החזקה, לפיה בקטינים הנכות התפקודית שווה לנכות הרפואית, למעט הצלקות .

    ראו: ע"א 9873/06 כלל נ' פפו [פורסם בנבו] (22.3.09)); חריגה מכלל זה שמורה למצבים שבהם ברור שהנכות אינה תפקודית (ראו : ע"א 7008/09 עבד אל רחים נ' עבד אל קאדר [פורסם בנבו] (7.9.10)

     

  • הנזק:

    הפסדי השתכרות של ההורים

    בעקבות הניתוח היתה התובעת נתונה בגבס למשך כחודשיים, ולאחר מכן קיבלה טיפול שיקומי.

    אין ספק כי הורי הילדה נדרשו לשהות יותר במחיצתה, כדי לטפל בה, טיפול החורג מטיפול רגיל של הורה בילדו.

    ההורים טענו להפסד השתכרות, אך לא צירפו ראיות המלמדות על הפסדי שכר כלשהם.

    עסקינן בנזק מיוחד הדורש הוכחה ולכאורה לא היתה מניעה לצירוף תלושי שכר מתאימים.

    עם זאת ולמען הזהירות, אפסוק בראש נזק זה סך של 8,000 ₪.

     

  • עזרת הזולת:

    הפיצויים בשל עזרה לא יפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקידו הגופני של הנתבע, והדבר יהיה תלוי בראיות שיובאו לפני ביהמ"ש, והעזרה תלויה ביכולתו התפקודית של הנפגע, והדבר ייקבע בכל מקרה לגופו". (ד. קציר פיצויים בשל נזק גוף עמ 792).

    כאמור לעיל, נזקקה התובעת לעזרה של הוריה. אני מעריך את העזרה דנן בעבר, בסך של 20,000 ₪.

    לעתיד לא צפויה עזרה מיוחדות, לאור הצלחת הניתוח ושיעור הנכות היציבה.

    עם זאת, אפסוק סך של 7,500 ₪.

     

  • כאב וסבל:

    בנסיבות העניין ובהתחשב בגיל התובעת, הניתוח והטיפול השיקומי, אפסוק סך של 100,000 ₪.

     

  • אובדן כושר השתכרות:

    היות ומדובר בקטינה ולאור החזקה, לפיה יש לחשב את השכר בהתאם לשכר הממוצע במשק (ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא (פורסם בנבו 27.9.05) ובהעדר ראיות לסתור את החזקה, יחושב השכר לפי השכר הממוצע במשק.

     

    כאמור, לצורך החישוב, תילקח הנכות בשיעור של 5% ובהתאם לפסיקת ביהמ"ש ברע"א 7798/18, פלונית נגד עדי שושנה (פורסם ב"נבו" 22.11.18), הרי שייפסקו 70% מהחישוב האקטוארי.

     

    10,650 ₪ (שכר ממוצע במשק) X 5% במקדם היוון מגיל 20 עד גיל 67 ובהיוון כפול נוכח הקדמת התשלום= 112,856 ₪ , ו 70% מהחישוב האקטוארי = 79,000 ₪. 

     

  • בנוסף, אין גם ספק כי כתוצאה מהפסדי השכר שיגרמו לתובעת בעתיד, יגרמו לה גם הפסדים בעתיד של זכויות סוציאליות בגין אותם כספים שהמעביד ימנע מלהפריש עבורה באופן התואם לירידה בכושר השתכרותה.

     

    לאור האמור לעיל מצאתי לנכון להעריך את נזקי התובעת בגין הפסדי פנסיה בסך של 12.5% מהפסדי השכר (ראה ת"א (חיפה) 16951-04-10, ע.מ.מ. נ' ע.מ.ר. (פורסם בנבו 31.12.13) ובסך כולל של 9875 ₪. .

     

     

  • הוצאות:

    לעניין העבר עסקינן בנזק מיוחד שיש להוכיחו. וראה ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ פד"י ל (3) 281 10/06/76 שם נקבע:

     

    "נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדויקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את היקפו או שיעורו."

     

    ומשכך אין די בטענת התובעים בהקשר זה, אלא יש לעגנה בראיות ובמסמכים, ומשלא צירפו התובעים מלוא ראיות ו/או מסמכים להוכחת הפיצוי המגיע לתובעת אין מקום לפצותה בסכום הנטען בסיכומיהם.

     

    יחד עם זאת במקרה דנן נוכח הנתונים וטענות הצדדים אני קובע על דרך האומדנא בגין הוצאות נסיעה והוצאות לצורך טיפולים שונים, שאינם מכוסים בחוק הבריאות הממלכתי, אפסוק סכום גלובאלי של 6,000 ₪.

     

  • סיכום ראשי הנזק:

     

    • הפסד שכר להורים – 8,000 ₪.

    • עזרת הזולת – 27,500 ₪.

    • כאב וסבל – 100,000 ₪.

    • אובדן כושר השתכרות – 79,000 ₪.

    • אובדן הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות: 9875 ₪.

    • הוצאות: 6000 ₪.

      סה"כ: 230,375 ₪.

       

  •  סוף דבר:

    • התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.

    • הנתבעת 2 תשלם לתובעת את הסך של 230,500 ₪ במעוגל.

      כמו כן, תישא הנתבעת 2 באגרת בית המשפט, בשכר העדים ובשכר המומחה מטעם התובעת.

      בנוסף, תישא הנתבעת 2 בשכר טרחת בא כוח התובעת בסכום כולל של 54,000 ₪.

    • התובעת תישא בשכר טרחת בא כוח הנתבעת 1, בסכום כולל של 54,000 ₪.

    • הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין, מהמועד שנועד לתשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

       

       

      המזכירות תשלח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

       

      ניתן להגיש ערעור בזכות בתוך 60 ימים מיום קבלת פסק הדין.

       

      ניתן/ה היום, ‏יום ראשון 31 ינואר 2021 ,‏י"ח שבט תשפ"א, במעמד הצדדים.

       

       

שופט, יובל גזית

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ח שבט תשפ"א, 31 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ