א.ע. ואח' נ' מ.ש. מגה שירותי אחזקה וייזום בע"מ ואח'

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובע, יליד 1991, נפגע במהלך עבודתו, ביום 1.10.2009, ונגרמו לו נזקי גוף.

    

2. התובע טוען כי התאונה אירעה בעת שעבד כסדרן מטעם הנתבעת, מ.ש מגה שירותים ויזמות בע"מ (להלן: מגה שירותים), במרכול של הצד השלישי, רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (להלן: חברת רמי לוי). בתצהירו מתאר התובע כי אדם בשם וואיל אבו נג'מה (להלן: אבו נג'מה), שהיה אחראי עליו, הורה לו לסדר מדפים של סחורה כשהוא מטפס על המדפים וללא סולם. תוך כדי סידור הסחורה, התובע נפל מגובה של שלושה מטרים ונפגע במרפקו.

    

3. התובע הגיש את תביעתו זו כנגד מגה שירותים, כמי שהיתה המעבידה שלו בעת התאונה, והוא טוען כי מגה שירותים הפרה את חובות הזהירות כלפיו.

    

4. מגה שירותים הכחישה את הטענות וכן הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת רמי לוי. בהודעה לצד ג' טוענת מגה שירותים כי למעשה היא חברת כוח אדם בלבד, וכי המעסיקה של התובע בפועל, היא חברת רמי לוי, שהיא בעלת המרכול והמחזיקה בו, היא זו שקבעה את נהלי העבודה במרכול והיא האחראית לסביבת עבודה בטוחה לתובע. מגה שירותים טוענת כי היא מעולם לא העסיקה אדם בשם אבו נג'מה וכי ככל שאבו נג'מה היה אחראי על התובע, הוא עשה כן מטעם חברת רמי לוי ולא מטעמה.

    

5. כמו כן הגישה מגה שירותים, הודעת צד ג' כנגד המבטחת של חברת רמי לוי, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: הראל), בטענה כי הפוליסה שהנפיקה הראל לחברת רמי לוי מכסה גם את האחריות, ככל שישנה, של מגה שירותים כלפי התובע, בהיותה כלולה לטענתה ב"שם המבוטח" המוגדר בפוליסה, וזאת הן במסגרת הפרק העוסק בביטוח אחריות כלפי צד ג' והן במסגרת ביטוח אחריות מעבידים.

    

6. חברת רמי לוי הכחישה אף היא את טענות התובע כמו גם את הטענות של מגה שירותים, והיא טוענת כי מגה שירותים אינה חברת כוח אדם אלא קבלן עצמאי שעבד בתוך מרכול של חברת רמי לוי וכי מגה שירותים היא זו שפקחה על התובע ונתנה לו הנחיות. חברת רמי לוי, טוענת אף היא כי היא לא העסיקה אדם בשם אבו נג'מה וכי ככל שהוא היה אחראי, הרי שהוא פעל מטעם מגה שירותים ולא מטעמה. עוד טוענת חברת רמי לוי כי בהתאם להסכם שנחתם בינה ובין מגה שירותים, על מגה שירותים לשפותה בגין כל נזק או הוצאה שיתבע התובע במסגרת עבודתו במרכול של חברת רמי לוי.

    

7. בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי, טוענת הראל כי מלשון הפוליסה ופרשנותה עולה כי הפוליסה שהנפיקה לחברת רמי לוי אינה מכסה את האחריות של מגה שירותים וכי מכל מקום חלה התיישנות על התביעה כנגד הראל. יוער כי הצדדים השלישיים הגישו הודעת צד ד' כנגד המבטחת של מגה שירותים, הפניקס חברת לביטוח בע"מ (להלן: הפניקס), אולם הם חזרו בהם מהודעה זו בתחילת ישיבת ההוכחות.

    

8. במהלך ניהול ההליך, הגיעו התובע ומגה שירותים לפשרה (שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 14.12.2016) לפיה מגה שירותים תשלם לתובע סך כולל של 100,000 ₪, והמחלוקת בין מגה שירותים והצדדים השלישיים בקשר לחלוקת האחריות בנזיקין והטענות החוזיות, תתברר בבית המשפט.

    

9. הצדדים השלישיים הודיעו בפתח ישיבת ההוכחות כי הם מסכימים לשיעור הנזק שסוכם בין התובע ובין מגה שירותים וכי גם מבחינתם הדיון יתמקד אך ורק בשאלת חלוקת האחריות בין מגה שירותים ובין חברת רמי לוי והמבטחים.

    

10. אדון בטענות הצדדים כסדרן. תחילה במישור דיני הנזיקין ולאחר מכן במישור דיני החוזים והביטוח.

     

    מישור דיני הנזיקין

    מהות היחסים בין התובע, מגה שירותים, וחברת רמי לוי

11. אין חולק כי התובע הועסק על ידי מגה שירותים וכי היא זו ששלמה לתובע את שכרו. אין גם חולק כי מידי יום, התובע היה מגיע לנקודת איסוף בירושלים ומשם, עובד של מגה שירותים בשם סרחי מחמד חמודה (להלן: חמודה), היה מסיע את התובע יחד עם עובדים נוספים של מגה שירותים, אל המרכול של חברת רמי לוי ברמת גן, שם עסק התובע בסידור סחורה על המדפים. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה, מי הוא אותו אבו נג'מה שלפי עדות התובע היה האחראי שנתן לו הוראות בעת עבודתו במרכול (עמ' 5 שו' 13, עמ' 6 שו'5), והוא זה שהורה לו ביום האירוע לעלות ולטפס ללא סולם על מדף כדי לסדר בו משקאות (סעיף 4 לתצהיר התובע וכן עמ' 6 שו' 1-5). ובאופן כללי יותר, חלוקים הצדדים בשאלה, האם מגה שירותים הייתה אך ורק חברת כוח אדם שספקה לחברת רמי לוי עובדים אשר הודרכו וקיבלו הוראות מאת עובדי רמי לוי או שמא הפיקוח, ההדרכה וההוראות נתנו על ידי עובדים של מגה שירותים ומטעמה.

     

12. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסתה של חברת רמי לוי לפיה מגה שירותים לא תפקדה כחברת כוח אדם בלבד, אלא היא היתה המעביד של התובע לא רק מן הבחינה הפורמלית אלא גם הלכה למעשה, והיא זו שפקחה על התובע ונתנה לו את הוראות בשטח המרכול.

     

    להלן הנימוקים למסקנתי.

     

13. ההסכם שבעקבותיו עבד התובע במרכול של חברת רמי לוי, נחתם בין מגה שירותים ובין חברת רמי לוי, ביום 5.4.2009, והוכתר "הסכם אחזקה" (להלן: הסכם אחזקה). הסכם האחזקה צורף לתצהיר של הגב' רותי מרדכי, מנהלת משאבי אנוש בחברת רמי לוי (להלן: הגב' מרדכי).

     

14. במבוא להסכם האחזקה, מצויין כי מגה שירותים היא חברה בעלת צוות עובדים שביצע בעבר עבודות בתחום המזון וכי חברת רמי לוי מעוניינת להתקשר עימה על מנת שהיא תנהל תפעיל ותתחזק את מחלקות הירקות, הקוסמטיקה, הקפואים, חומרי הניקוי, מכולת, דברי החלב, המחסן והאריזה.

     

15. במסגרת הסכם האחזקה התחייבה מגה שירותים להפעיל ולתחזק את המחלקות, לרבות סידור הסחורה במחסן והעלתה למחלקות ו"סידור הסחורה על המדפים" (סעיף 2 להסכם האחזקה). כמו כן התחייבה מגה שירותים לספק את הציוד הדרוש לשם הפעלת המחלקות וכן כי תהיה אחראית על הציוד בכל הנוגע לתיקונו ואספקתו השוטפת (סעיף 3 להסכם האחזקה). בהמשך צויין כי אין יחסי עובד מעביד בין העובדים שיסופקו על ידי מגה שירותים (להלן: עובדי המחלקות) וכי מגה שירותים מתחייבת לדאוג להסעתם של עובדי המחלקות אל מקום העבודה וחזרה (סעיפים 5 ו- 7 להסכם האחזקה).

     

16. בסעיף 7 להסכם האחזקה, שהוכתר "אחראי המחלקה", מתחייבת מגה שירותים למנות אחראי מטעמה שיהיה ממונה על ניהול צוות עובדי המחלקות לרבות סידור העובדים ותקינות המחלקות (להלן: האחראי). נאסר על נציגי חברת רמי לוי לפנות ישירות אל עובדי המחלקות אלא אך ורק לאחראי או אל מנהלי מגה שירותים (סעיף 7(ב) להסכם האחזקה). בהמשך צויין כי האחראי יסדר את משמרות עובדי המחלקות "כראות עיניו וללא התערבות מצד נציגי שיווק השקמה [חברת רמי לוי מ.א]" וכי הוא יעביר את רשימות העובדים לחברת רמי לוי לשם אימות התמורה הכספית המשולמת בהתאם למספר העובדים ושעות העבודה שלהם (סעיף 7(ד) להסכם האחזקה).

     

17. ואם לא די בכל האמור כדי להבהיר את מהות היחסים בין הצדדים, בא סעיף 7(ה) להסכם וקובע במפורש כי "עובדי המחלקות יהיו כפופים ישירות ובאופן בלעדי לאחראי שיוצב בכל סניף ולא יהיו כפופים בשום צורה למנהלי הסניפים או המחלקות השונות".

     

18. מעיון בסעיפי ההסכם לא יכול להיות ספק כי כוונת הצדדים להסכם היתה כי חברת מגה שירותים לא רק תספק עובדים ותסיע אותם למרכול ובחזרה, אלא עליה לנהל את המחלקות על כל המשתמע מכך, לרבות סידור הסחורה על המדפים. מגה שירותים התחייבה לתת את השירות באמצעות עובדים המיומנים לבצע את העבודה, כאשר עליהם לעבוד בהתאם להוראות של אחראי שמונה על ידי מגה שירותים ורק לו הם כפופים.

     

19. על טיב היחסים בין הצדדים ניתן ללמוד לא רק מתוכן ההסכם כפי שפורט לעיל אלא גם מכותרתו של ההסכם כ"הסכם אחזקה" וגם משמה של הנתבעת כחברת "שירותי אחזקה" להבדיל למשל מ"חברת כוח אדם".

     

20. אלא מאי? מגה שירותים טוענת כי אין ללמוד מן החוזה הכתוב על מהות היחסים בין הצדדים משום שהצדדים קיימו אותו באופן שונה, והלכה למעשה שינו אותו בדרך של התנהגות. במה דברים אמורים? לטענת מגה שירותים, הראיות מלמדות על כך שבסופו של יום האחראי שמונה מטעם מגה שירותים היה אחראי רק על עובדי הניקיון של המרכול ואילו בכל הנוגע לאחזקת המחלקות וניהולן, מונה אחראי אחר בשם אבו נג'מה, והוא מונה על ידי חברת רמי לוי ולא על ידי מגה שירותים, ומכאן שהפיקוח על התובע, שלא עסק בניקיון אלא בסידור הסחורה על המדפים, נעשה על ידי חברת רמי לוי.

     

21. אין בידי לקבל את הטענות של חברת מגה שירותים בעניין זה. הטענה של מגה שירותים, נסמכת על התצהיר של חמודה, שהיה אחראי המשמרת מטעמה, שהצהיר כי עובד של רמי לוי היה מקבל אותם בתוך הסניף ושולח אותם למחלקות השונות ונותן להם הוראות. וכן כי מנהל כוח אדם של חברת רמי לוי היה מתדרך את העובדים ומספק להם ציוד (סעיף 4 לתצהיר חמודה). אלא שיש לבחון את תצהירו של חמודה יחד עם עדותו בחקירה הנגדית ויתר הראיות בתיק, ובחינה זו מלמדת כי אין לתת משקל רב לעדותו.

     

22. כך, חמודה, שבמסגרת התצהיר טען כי מדובר באחראי אחד שמונה לטענתו על ידי חברת רמי לוי ונתן הוראות לעובדים, ציין בחקירתו כי מדובר במספר מנהלים וסגנים שנתנו הוראות ולא רק באחראי אחד כפי שציין בתצהיר (עמ' 7 שו' 29). וכך, בעוד שבתצהיר ציין חמודה כי הוא לא היה צמוד לעובדים במחלקות ובכל פעם שהיו בעיות משמעת הוא היה פונה לנציג של חברת רמי לוי (סעיפים 5 ו-6 לתצהיר), סיפר בחקירתו דברים שונים לחלוטין. בחקירתו הנגדית, לאחר שנשאל בדבר הסתירה המובנית בתצהיר שלו עצמו, בין האמור לעיל ובין המשכו של סעיף 6 לתצהיר בו הוא מציין כי הוא "היה מסתובב בחנות ורואה שהעובדים מבצעים את העבודה כנדרש ואם ראיתי עובד עושה משהו לא בסדר הייתי מעיר לו" נזכר חמודה לציין לראשונה כי הדברים שאמר בסיפא של סעיף 6 לתצהיר, לא נאמרו לגבי כלל העובדים שסופקו על ידי מגה שירותים, אלא רק לגבי עובדי הניקיון שביניהם, שעליהם הוא היה גם היה אחראי והוא היה נותן להם הוראות (עמ' 8 שו' 1-9, שו' 19-23).

     

23. האבחנה שעשה חמודה לראשונה בין עובדי הניקיון ובין האחרים, מעלה תהיות באשר לנכונות גרסתו בכל הנוגע לאופי הפיקוח שלו או של אחראי מטעם מגה שירותים. תהיות אלו מתחזקות לנוכח ההוראות המפורשות של הסכם האחזקה, שנחתם שישה חודשים בלבד קודם לאירוע, וקשה להלום תרחיש לפיו ההסכם השתנה מן הקצה אל הקצה בזמן כה קצר בדרך של התנהגות, מבלי שהובאו לשם כך ראיות משמעותיות. זאת בין היתר לנוכח העובדה שלא הוצגו ראיות להפחתה בתמורה המוסכמת כאשר הגרסה הנטענת על ידי מגה אחזקות מפחיתה באופן משמעותי את השירותים שעליהם לספק לפי ההסכם הכתוב.

     

24. זאת ועוד, הגב' מרדכי, שהיא כאמור מנהלת משאבי אנוש בחברת רמי לוי, הצהירה כי "בחיפוש במאגרי כוח האדם של חברת רמי לוי לא נמצא עובד בשם וואיל אבו נג'מה" (סעיף 4 לתצהיר של הגב' מרדכי). עובדה זו לא נסתרה על ידי מגה שירותים, שבחרה בחקירה הנגדית להסתפק אך ורק בשאלות הבאות: ממתי הגב' מרדכי עובדת בחברת רמי לוי, היכן היא יושבת פיזית והאם המקצוע שלה קשור למשפטים. הגב' מרדכי השיבה כי החלה לעבוד בחודש אוקטובר 2012 (לאחר האירוע נשוא התביעה), ואולם ברור כי אין בעובדה זו כדי לשנות, שכן התצהיר ניתן לגבי רשימות העובדים ללא קשר למועד שבו הגב' מרדכי החלה לעבוד בחברת רמי לוי. אמנם ניתן היה לחדד ולשאול האם הגב' מרדכי בדקה את הרשימות נכון למועד האירוע, אך משבחרה מגה שירותים לא לחדד את הנקודה, יש לזקוף זאת לחובתה.

     

25. אוסיף לכך כי , מגה שירותים, שנטל הראיה מוטל על כתפיה ביחסיה מול חברת רמי לוי, לא הגישה כל תצהיר מטעמה בקשר לחיפוש במאגרי כוח אדם שלה. כמו כן היא לא טרחה להזמין לעדות את אבו נג'מה, ואף שגם חברת רמי לוי לא טרחה לעשות כן, לנוכח נטל הראיה המוטל על כתפיה, יש לזקוף זאת בעיקר לחובתה.

     

26. עוד יוער כי לא מצאתי בעדות של התובע לפיה אבו נג'מה לא היה מגיע איתו למרכול עם ההסעה של חמודה, וכי הוא תמיד היה פוגש אותו בתוך המרכול בתחילת יום העבודה (עמ' 6 שו' 7- 8) כדי לבסס את הטענה כי אבו נג'מה היה עובד של חברת רמי לוי. זאת מן הטעם שחמודה בעצמו אישר כי לא כל העובדים של מגה שירותים היו מגיעים אתו בהסעה ("יחד איתי היו מגיעים עוד שני רכבים עם עובדים למשמרת הבוקר" סעיף 2 בתצהיר של חמודה).

     

27. נוכח כל האמור, איני סבורה כי עלה בידי מגה שירותים להוכיח כי אבו נג'מה היה אחראי מטעם חברת רמי לוי.

     

28. מסקנת הדברים היא כי מגה שירותים הייתה האחראית על התובע בעת עבודתו בתוך המרכול, נתנה לו הוראות ופיקחה עליו, וכפועל יוצא היא הייתה המעבידה של התובע הן מן ההיבט הפורמאלי והן הלכה למעשה.

     

29. ואולם, האחריות של מגה שירותים כלפי התובע אינה עומדת לבדה. חברת רמי לוי הזמינה את שירותי האחזקה והשירותים נעשו בתוך החצרים שלה. בנסיבות אלו היה עליה לפקח על הפעילות של מגה שירותים, ובין היתר היה עליה לוודא כי אכן מתמנה אחראי כאמור בהסכם וכי האחראי ממלא את תפקידו.

     

30. בחינת הראיות מלמדת כי חברת רמי לוי לא פקחה כראוי על פעולתה של מגה שירותים. היא לא הציגה כל תיעוד אודות העובדים שמונו על ידי מגה שירותים בתור האחראים כמשמעותם בהסכם האחזקה. היא לא יודעת להגיד מיהו אבו נג'מה למרות שברור מן העדות של התובע שהוא היה בשטח המרכול ונתן הוראות לעובדים. אין לה כל תיעוד אודות האירוע נשוא התביעה (סעיף 3 לתצהיר של הגב' מרדכי), ומעל הכל, היא לא הציגה כל ראיה לכך שהיא פקחה על הנעשה בחצריה ביחס לשירותים שנתנו על ידי מגה שירותים. התצהיר היחיד שהוגש מטעם חברת רמי לוי הוא של הגב' מרדכי והוא לא התייחס כלל לפיקוח שנעשה אם בכלל על ידי חברת רמי לוי.

     

31. לנוכח כל האמור מצאתי לחלק את האחריות בנזיקין כך ששבעים אחוזים יוטלו על מגה שירותים ושלושים אחוזים על חברת רמי לוי.

     

     

    מישור דיני החוזים

     

    תניית השיפוי

     

32. סעיף 10 להסכם האחזקה קובע כדלקמן: " הקבלן [מגה שירותים מ.א] מתחייב כי נוכח העובדה כי אין כל יחסי עובד מעביד בין שיווק השקמה [חברת רמי לוי מ.א], לבין העובדים שיועסקו על ידי הקבלן הרי שהקבלן ישפה ו/או יפצה את שיווק השקמה בגין כל נזק ו/או הוצאה שיתבעו על ידי העובדים במסגרת הסכם זה וזאת תוך שבעה ימים מיום ששיווק השקמה הודיעה על התביעה לקבלן".

     

33. חברת רמי לוי טוענת כי לנוכח העובדה שהפיצוי ניתן לתובע בגין תאונה שאירעה במסגרת עבודתו של התובע אצל מגה שירותים, במסגרת הסכם האחזקה, חל סעיף השיפוי לפיו מגה שירותים תשפה אותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע בעת עבודתו.

     

34. אין בידי לקבל את טענות חברת רמי לוי בעניין זה. יש לפרש את סעיף השיפוי לפי נוסחו כמתמקד בשיפוי בגין תשלום שיושת על מגה שירותים עקב יחסי עובד ומעביד במישור דיני העבודה ולא במישור דיני הנזיקין. ואף אם נפרש את הסעיף כמתייחס גם לאחריות במסגרת דיני הנזיקין, הרי שתניות שיפוי מסוג זה כבענייננו, אשר אינן קובעות בלשון ברורה זכות שיפוי הכוללת נזקים שמקורם ברשלנות הישירה של חברת רמי לוי, להבדיל מאחריות שילוחית לפעולות או מחדלי מגה שירותים, פורשו בפסיקה לא אחת באופן שאיננו מעמיד זכות שיפוי ביחס לרשלנות הישירה, תוך מתן משקל לשיקולי מדיניות משפטית התומכים בפרשנות מצמצמת של תניות כאמור (ראו: ע"א 3740/07 זוגלובק בע"מ נ' פארס נג'אר בע"מ (16.1.2008) (להלן: עניין זוגלובק); ע"א (חיפה) 2114/05, 3010/06 ערארבי סלאח נ' פראס נג'אר (26.3.2000) (להלן: עניין סאלח); ע"א 24473-06-13 (מחוזי – חיפה) עוף טוב (שאן) בע"מ נ' עואודה סובחי, פסקה 18 והאסמכתאות המפורטות בה (5.6.2014)). בענייננו, נוכח לשון התניות אשר אינן כוללות במפורש זכות שיפוי ביחס לנזק שמקורו במישור דיני הנזיקין או במחדלים הישירים של חברת רמי לוי, אין מקום להורות על שיפוי לחברת רמי לוי בגין הפיצויים שעליה לשלם לתובע בגין חלקה הישיר באחריות.

     

35. ויודגש, אף שלעיתים תניית השיפוי פורשה בפסיקה בצמצום גם משום עיקרון הפרשנות כנגד המנסח, ובענייננו לא הוצגו ראיות בשאלה מי ניסח את ההסכם, ההלכה לא יוחדה רק למקרים אלו. ההלכה לפיה שיפוי בגין רשלנות ישירה, צריכה להיקבע בהסכם "ברחל בתך הקטנה" כפי שצויין בעניין זוגלובק (בפסקה ג' לפסק הדין) נובעת גם משיקולי מדיניות ותקנת הציבור. תניית השיפוי מבטלת למעשה את החבות בנזיקין של המעוול, ואף שאין מניעה לעשות כן מבחינה חוזית, היות והדבר עשוי לפגוע במוטיבציה של מעוול פוטנציאלי להקפדה על חובות הזהירות ותנאי עבודה נאותים ובטוחים, יש לפרש את סעיפי השיפוי בצמצום ככל האפשר (עניין סאלח, פסקה 7) גם ללא קשר לשאלה מי ניסח את ההסכם.

     

    הכיסוי הביטוחי

     

36. אין חולק כי האחריות של מגה שירותים מכוסה על ידי הפוליסה של הפניקס. השאלה היא האם האחריות מכוסה גם על ידי הראל והאם למעשה יש כפל ביטוח.

     

37. בפוליסה של הראל תחת הכותרת "שם המבוטח" מצויין כך: "רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה (2006) בע"מ ו/או רמי לוי שיווק השקמה בע"מ...ו/או כל גוף או אדם הפועל בשם/מטעם/בעבור המבוטח" (הדגשה שלי מ.א).

     

38. מגה שירתים טוענת כי המילים "בשם/ מטעם/ בעבור המבוטח" כוללים גם אותה הואיל והיא מעניקה שירותים לחברת רמי לוי וככזאת היא פועלת בשם מטעם או בעבור המבוטח היינו חברת רמי לוי. הראל מכחישה את הטענה וכן טוענת כי חלה התיישנות על התביעה של מגה שירותים כלפיה. אדון תחילה בטענת ההתיישנות.

     

    טענת ההתיישנות

     

39. הראל טוענת כי לנוכח העובדה שהבקשה להגשת ההודעה כנגדה, כצד שלישי, הוגשה רק ביום 29.2.2016, בעוד שכתב ההגנה מטעם מגה שירותים הוגש ביום 13.6.2012, בחלוף תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: חוק חוזה ביטוח), יש לדחות את התביעה כלפיה ביחס לחלקה של מגה שירותים, בנזק.

     

40. דין הטענה להידחות. סעיף 70 לחוק חוזה ביטוח, שכותרתו "סייג להתיישנות" קובע חריג להוראת סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, בציינו כי "בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי [היינו: הנפגע מ.א] נגד המבוטח". בהתאם לפסיקה, בהעדר נסיבות להארכת תקופת ההתיישנות, למשל, לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1981 (להלן: חוק ההתיישנות) "תקופת ההתיישנות לתביעת השיפוי של המבוטח כנגד המבטח תחושב כחופפת את תקופת ההתיישנות החלה על תביעת הצד השלישי נגד המבוטח" [הדגשה שלי מ.א] (ע"א 6945/98 "משמר" - חברה לשמירה ביטחון ושירותים בע"מ נ' קסטיאל, פסקה 6 (25.2.2002) להלן: עניין קסטיאל).

     

41. כידוע, בהעדר נסיבות מיוחדות, תביעת הנפגע כלפי המבוטח מתיישנת בחלוף 7 שנים מיום האירוע. בענייננו, התאונה אירעה ביום 1.10.2009, והבקשה למשלוח הודעה כלפי הראל הוגשה ביום 29.2.2016, בטרם חלפו 7 שנים מיום האירוע (כך גם לגבי ההודעה עצמה שהוגשה ב- 5.5.2016), ולכן התביעה לא התיישנה. משכך, איני נדרשת לדון בטענות הצדדים לגבי ההשלכות של המועד שבו הוגש כתב ההגנה לעומת המועד שבו הוגשה הבקשה להגשת הודעת צד ג', כמו גם לשאלה האם הוגש כתב תשובה ביחס לטענת ההתיישנות שהעלתה הראל. טענות אלו אינן רלוונטיות בהינתן העובדה שמגה שירותים אינה טוענת להארכת תקופת ההתיישנות לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות (ראו והשוו: עניין קסטיאל וכן ע"א 7261/97 אילנה ושלמה שהרבני ואח' נ' חברת האחים שבירו ואח' (7.9.2000) להלן: עניין שבירו). ויודגש, הדרישה שנקבעה בעניין שבירו בנוגע לצורך להגיב בכתב התשובה לטענת ההתיישנות, נקבעה לגבי מקרים שבהם המתגונן מפני טענת ההתיישנות מעלה עובדות שלא מצויינות בכתב התביעה. כך הדבר למשל כאשר נטען להארכת תקופת ההתיישנות משום שנעלמו מן התובע עובדות המהוות את עילת התביעה בנסיבות שאינן תלויות בו (סעיף 8 לחוק ההתיישנות), שאז על הטוען לפרט את העובדות בכתב התשובה. סוגיה זו אינה רלוונטית במקום שבו ממילא לא נדרש להחיל את סעיף 8 לחוק ההתיישנות, ודחיית טענת ההתיישנות נסמכת על עובדות המפורטות בכתב התביעה, ובענייננו על המועד שבו אירעה התאונה שהוא פחות משבע שנים לפני הגשת תביעת הנפגע.

     

42. אפנה כעת לדון בשאלה האם הפוליסה של הראל מכסה גם את חלקה של מגה שירותים באחריות לנזקי התובע.

     

    הפוליסה של הראל – היקף הכיסוי

     

43. הראל טוענת כי כוונה הצדדים לפוליסה היא לכסות את העובדים של המבוטח ששמו מפורש בהסכם ולא את העובדים של קבלן עצמאי שעובד אצל המבוטח כדוגמת מגה שירותים. לטענתה, חיזוק לכך ניתן למצוא בעמוד השלישי של פרק אחריות מעבידים בפוליסה, שם מצויין כי "מוצהר ומובהר כי אם המבוטח יעסיק עובדים באמצעות קבלני כוח אדם או חברות לאספקת כוח אדם, הפוליסה מכסה את אחריותו החוקית של המבוטח כלפיהם". לטענת הראל אם נקבל את הפרשנות של מגה שירותים לפיה היא כלולה בפוליסה, הפסקה שצוטטה לעיל מיותרת.

     

44. גם בעניין זה אין לקבל את טענת הראל.

     

45. כידוע, פוליסה היא חוזה. ככזה יש לפרשו לפי כללי הפרשנות הרגילים של חוזים בהתאם לאומד דעת הצדדים. עם זאת בפרשנות של פוליסת ביטוח יש להתחשב במאפיינים הייחודיים של הפוליסה שהיא בדרך כלל חוזה אחיד הנחתם בין צדדים שיש ביניהם פערי כוחות כלכליים ומקצועיים, כאשר למבטח מומחיות מיוחדת בנוגע למשמעויות של הפוליסה. בשל מאפיינים ייחודיים אלו, גובשו שני כללי פרשנות מיוחדים לחוזי ביטוח שסוכמו בע"א 453/11 מ.ש מוצרי אלומניום בע"מ נ' "אריה" חברה לביטוח בע"מ, פסקה 27 (21.8.2013) ואצטטם כלשונם:

     

     

    "ראשית, נקבע כי ככלל יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית הרגילה, הפשוטה וההגיונית של מילותיה. פירוש זה צריך להיות מתקבל על הלב ועל הדעת, שווה לכל נפש ומתיישב עם צרכי חיי היום-יום, והכול מתוך הנחה שהצדדים להתקשרות ביקשו ליתן ביטוי לכוונותיהם האמיתיות במילים שבחרו בתהליך הניסוח. כמו כן נקבע כי יש לפרש את הפוליסה תוך עמידה על מכלול תניותיה של הפוליסה כשלמות אחת ...

    שנית, נקבע כי במקרה של אי-בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לפרש את פוליסת הביטוח כנגד המנסח-המבטח. הרציונאל שעומד ביסודו של כלל זה הינו כי לצד שניסח את פוליסת הביטוח – חברת הביטוח – ישנו יתרון בניסוח ובעיצוב תנאי הפוליסה, ולכן הוא זה שצריך לשאת באחריות לניסוחים עמומים ודו-משמעיים".

     

    46. עם זאת ועל אף ההלכה המושרשת בדבר הפרשנות כנגד המנסח, הובהר בפסיקה כי "אין לאמץ "באופן עיוור" את כלל הפרשנות כנגד המנסח, במנותק ממכלול התניות בפוליסה, מהנסיבות ומהתכלית שביסוד כתב הפוליסה. לפיכך נקבע כי בית המשפט יפעיל את כלל הפרשנות כנגד המנסח במקרים שבהם ניצבות לפניו שתי משמעויות סבירות באותה מידה מבחינה לשונית, אך לא במקרים שבהם אמנם ניצבות לפניו שתי משמעויות אפשריות מבחינה לשונית, אולם אחת מהן הינה המשמעות הרגילה והמקובלת ואילו המשמעות השנייה הינה שולית ויוצאת דופן" (שם, שם)[הגשה במקור מ.א].

     

    47.ברוח זו נקבע כי כלל הפרשנות כנגד המנסח הינו כלל פרשנות משני שנועד לסייע כאשר לא ניתן להגיע לתוצאה ברורה בדבר אומד דעת הצדדים, ואשר יש לעשות בו שימוש רק כאשר לשון הפוליסה ניתנת לפירוש בשתי משמעויות סבירות במידה שווה, ו"לא די בכך שללשון הפוליסה ישנה משמעות שולית נוספת, השונה מן המובן הרגיל והמקובל שלה, כדי שיופעל הכלל" (כב' השופט אור, פסקה 10 בע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ (22.8.1993)).  

     

    ומן בכלל אל הפרט.

     

     

    48.הצדדים לא הביאו ראיות לגבי נסיבות כריתת החוזה, ולשון הפוליסה "בשם/ מטעם/ בעבור", יכולה להתפרש בשני מובנים. ניתן לפרשה במובן הצר כך שרק מי שהוא עובד של חברת רמי לוי או אורגן שלה או נציג שהוסמך לפעול כשלוח שלה, ייכלל במסגרת הפוליסה. ניתן לעומת זאת לפרש את הפוליסה במובן רחב כך שהיא תכלול גם אנשים שפועלים עבורה ולמעשה עושים פעולות שהיה עליה לעשות בעצמה לשם אחזקת המרכול. הפרשנות הרחבה איננה שולית והיא אינה שונה מן המובן הרגיל שלה. במיוחד נכון הדבר בכל הנוגע לביטוי "בעבור", שלגביו קשה לומר כי הוא כולל רק נציגים, שלוחים או אורגנים של חברת רמי לוי. לכן, יש להעדיף את הפרשנות המטיבה עם המבוטח באופן שגם חברת מגה שירותים תיכלל במסגרת הפוליסה, כמעביד. פרשנות זו מגשימה את מטרות הפוליסה שנועדה לתת כיסוי לכל עובד של מי מהגורמים הפועלים עבור חברת רמי לוי ולהימנע ככל שניתן מתביעות שיבוב מצד כלל הגורמים הפועלים עבור המבוטח. לחיזוק פרשנות זו ניתן להוסיף את העובדה שחברת רמי לוי לא דאגה במסגרת הסכם האחזקה לחייב את מגה שירותים לבטח את עובדיה אף שידעה כי אלו יפעלו בתוך החצרים שלה, והעובדה כי דאגה לכסות את עצמה ביחס לאחריותה שלה, כלפי אותם עובדים (כפי שצוטט לעיל מע' 3 לפוליסה), אין בה כדי לייתר את הצורך בכיסוי כולל גם כלפי אחריותו של הגורם הפועל עבורו בתוך חצריו. יש לזכור כי מגה שירותים, כפי שנקבע לעיל, איננה רק חברת כוח אדם השולחת עובדים אל המרכול אלא היא חברה הפועלת בתוך חצרי חברת רמי לוי ובנסיבות אלו קיים אינטרס ממשי בכיסוי ביטוחי רחב ככל האפשר על מנת לחסוך מן המבוטח, חברת רמי לוי, לבחון את הכיסוי הביטוחי של כל גורם וגורם הפועל עבורו. ויודגש אין הכוונה להרחיב את הפוליסה בהכרח לכל גורם המספק של שירותים לרמי לוי ויש לבחון כל מקרה לגופו. אולם במקרה דנן שבו מגה שירותים מנהלת למעשה את המחלקות של המרכול, יש לראות בה כי שפועלת בעבור חברת רמי לוי.

     

    49. בדומה לכך, קבע בית המשפט העליון, ביחס לפוליסה שהונפקה ליזם של פרוייקט בנייה, כי זו תחול גם לגבי חברת כוח אדם ששלחה עובדים לעבוד באתר הבנייה. בית המשפט קבע כי הביטוי "מי מטעמה" שנרשם תחת "שם המבוטח" כמו בענייננו, כולל גם את חברת כוח האדם (רע"א 12/06 צמנטכל הנדסה וייזום צפון נ' אריה שירותי כ.א בע"מ, פסקה 15 (10.9.2007) (להלן: עניין צמנטכל). ואם כך פירש בית המשפט העליון את המילים "מי מטעמה", על אחת כמה וכמה במקרה דנן שבו לצד המילה "מטעמו" נוספה המילה "בעבור" שהיא רחבה הרבה יותר. זאת ועוד, בעניין צמנטכל, חברת כוח האדם שנקבע שהיא כלולה בשם המבוטח, לא העניקה שירותים ליזם בתוך האתר כפי שעשתה מגה שירותים בענייננו, אלא אך ורק שלחה עובדים. ואם לגבי חברת כוח אדם נקבע כי היא פועלת מטעם היזם, על אחת כמה וכמה במקרה דנן שבו לא מדובר בחברת כוח אדם אלא בחברה שלמעשה מנהלת את המחלקות של המרכול של חברת רמי לוי שאז יש לומר שהיא מנהלת את המחלקות "בעבור" חברת רמי לוי.

     

    50.מסקנת הדברים היא כי מגה שירותים נכללת תחת שם המבוטח בפרק אחריות המעבידים ולכן היא מבוטחת הן על ידי הראל והן על ידי הפניקס. משכך הם פני הדברים איני נדרשת לבחון את הפרק בפוליסה של הראל העוסק באחריות כלפי צד שלישי.

     

    כפל ביטוח

     

    51. לפי ההלכה הפסוקה, נקודת המוצא היא כי גם בביטוחי אחריות, החלוקה במצב של כפל ביטוח הינה לפי היחס שבין סכומי הביטוח, כאמור בסעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח, אלא אם הונחה תשתית מתאימה לקבוע אחרת, כאשר הנטל להוכיחה הוא על הטוען לכך (ע"א 5464/00 פרץ ג.ג. מהנדסים בע"מ נ' קינן (1.7.2002) (להלן: עניין פרץ)). כפי שנקבע בעניין פרץ, לעניין זה יש לבסס תשתית עובדתית וכלכלית ממשית, שתצדיק קביעת כלל חלוקה אחר מזה הקבוע בסעיף 59(ד) לחוק חוזה ביטוח. בענייננו, לא נטען וממילא לא הוכח כי יש להחיל כלל שונה.

     

    52. חברת רמי לוי לא חלקה על הנתונים שהציגה מגה שירותים בסיכומיה, ועל החישוב שערכה, בהתחשב בסכומי הביטוח של הפוליסות של הראל והפניקס והיחס ביניהם. לפי חישוב זה על הראל לשאת בשיעור של 80% מתוך סכום הפיצוי שהושת על מגה שירותים, כלומר 80% מתוך 70,000 ₪ שהם 56,000 ₪ (יוער כי בחינת גבולות הכיסוי הביטוחי של הפוליסות שהוגשו תוך שערוכם ממועד הוצאתן של הפוליסות אכן מבססת חלוקה של 19.54% ו-80.46% בין הפוליסות). בנוסף לכך על הראל לשאת בחלקה של חברת רמי לוי לנזק, כפי שנקבע לעיל, בסך של 30,000 ₪.

     

    53. כפועל יוצא על הראל להשיב למגה שירותים (שהתחייבה במסגרת הסכם הפשרה לשלם לתובע סך כולל של 100,000 ₪) סך של 86,000 ₪.

     

    53. בנסיבות בהן טענות כל אחד מן הצדדים התקבלו בחלקן, כל צד יישא בהוצאותיו.

     

     

    54. הסכום שנפסק ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.

     

     

     

    ניתן היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים.