א.נ.ג.ר. דלקים בע"מ ואח' נ' ביטון ואח'

החלטה

תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהגישו המשיבים כנגד המבקשים ביום 8.05.13.

ביום 9.07.13 ניתן פסק דין נגד המבקשים, בהעדר הגנה.

בהחלטתי מיום 8.09.13 הוריתי על ביטול פסק הדין מיום 9.7.13 בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 2,000 ₪.

בהחלטתי מיום 6.10.13 הבהרתי, לבקשת המשיבים, כי פסק הדין לא יבוטל וכתב ההגנה שעל המבקשים להגיש לא יתקבל אלא אם יופקד סכום ההוצאות שנפסקו בקופת בית המשפט או כי ב"כ התובעים יאשר כי שולם לו במישרין כאשר המועד לביצוע התשלום הינו עד מועד הגשת כתב ההגנה.

ביום 6.12.13, משלא שולמו ההוצאות בהתאם להחלטתי מיום 8.09.13, קבעתי כי פסק הדין מיום 9.07.13 לא בוטל והוא עומד על כנו והוריתי על סגירת התיק.

ביום 3.2.14 הודיעו המבקשים על תשלום ההוצאות בסך של 2,000 ₪ לידי ב"כ המשיבים בהמחאה דואר ששולמה לפקודתו ועל כן ביקשו להורות על ביטול פסק הדין מיום 9.7.13.

בהחלטתי מיום 3.2.14 דחיתי את הבקשה.

בבקשה המונחת עתה בפניי, עותרים המבקשים לביטול ההחלטה מיום 6.12.13.

לטענת המבקשים, אי תשלום ההוצאות ואי הגשת כתב הגנה במועד שנקבע ע"פ החלטת בית המשפט לא נבע מתוך זלזול בבית המשפט אלא בשל העובדה שמבקש 1 ומבקשת 3 נמצאים בהליכי גירושין זה מזו וכן לנוכח העובדה שהמבקש מצוי בעבודות שירות במסגרת תיק פלילי בו הורשע בבית הדין לתעבורה, על כן נותק הקשר בינם לבין בא כוחם.

מוסיפים וטוענים המבקשים כי יש להם טענות טובות וסיכויי הגנה טובים.

יתר טענות המבקשים הם מייחדים לכך שניהול התביעה ומתן פסק הדין מנוגדים לתקנות סדר הדין האזרחי החלים על המרצות פתיחה אך מאחר וכבר בהחלטתי מיום 8.09.13 הוריתי על העברת התביעה ממסלול של המרצת פתיחה למסלול של תביעה, לא מצאתי מקום לפרט טענות אלו ו/או לדון בהם.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, המבקשים נזכרו ליישם את ההחלטה מיום 8.09.13 רק בתחילת חודש 2/2014 מבלי לציין כל סיבה מוצדקת למחדלם, במיוחד כשמדובר בשלושה בעלי דין ובסכום נמוך יחסית.

מוסיפים וטוענים המשיבים כי אין זה ראוי שהמבקשים יכולים להחזיק את המשיבים כבני ערובה ולפעול לביטול פסק הדין כפי שעולה על רוחם, שכן מאז ההחלטה מיום 6.12.13 פעלו המשיבים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל לצורך מימוש פסק הדין לרבות הגשת בקשה להתמנות ככונס נכסים ולצורך כך הושקעו מאמצים רבים. עוד מפנים המשיבים לכך שהמבקשים שוב אינם מתייחסים במפורט לסיכויי הגנתם. לחילופין, מבקשים המשיבים לחייב את המבקשים בהוצאות נוספות עבור הטרחה שנגרמה להם שלא לצורך.

דיון

הלכה היא, כי אף כאשר התנהגות הנתבע מגלה יחס של זלזול, לא על נקלה ידחה בית המשפט את בקשתו לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו.

ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית (1991) בעמ' 699

זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חוקתית:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט"... ועניינו בקביעה כי תינתן לצד במשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות במחלוקת"