אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.י.ק.נ פיננסים ואחזקות בע"מ נ' אינהורן ואח'

א.י.ק.נ פיננסים ואחזקות בע"מ נ' אינהורן ואח'

תאריך פרסום : 05/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום הרצליה
23457-09-10
11/04/2011
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
א.י.ק.נ פיננסים ואחזקות בע"מ
הנתבע:
1. אריה אינהורן
2. אריה איינהורון דורון מוצרי דלק

החלטה

(התנגדות לביצוע שטר)

התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה ארבעה צ'קים על סך כולל של 148,000 ₪ (קרן). הצ'קים נמשכו על ידי הנתבע 1 (שהנתבע 2 הוא למעשה שמו המסחרי, ואינו אישיות משפטית נפרדת, ולכן מיותר) מחשבונו בבנק דיסקונט, כלדקמן:

שיק משורטט מס' 880 על סך 48,000 ₪, בר פרעון ליום 27.6.10, לפקודת גולדן מרקט דלקים בע"מ. בגבו חותמת של הנפרעת ושל התובעת.

שיק משורטט מס' 877 על סך 40,000 ₪, בר פרעון ליום 6.7.10, לפקודת גולדן מרקט דלקים בע"מ. בגבו חותמת של הנפרעת, של התובעת, של ציקורל המרה בינלאומית בע"מ ועוד חתימה בכתב יד בנפרד.

שיק משורטט מס' 144, על סך 30,000 ₪, בר פרעון ליום 20.7.10, לפקודת התובעת. בגבו חותמות של התובעת, של חברה בשם אינטרסן 1996 בע"מ ועוד חתימה בכתב יד.

שיק משורטט מס' 148, על סך 30,000 ₪, בר פרעון ליום 3.8.10, לפקודת התובעת. בגבו חותמות של התובעת, של חברה בשם אינטרסן 1996 בע"מ ועוד חתימה בכתב יד.

הנתבע 1 טוען להגנתו כי הינו מנהל עסק בתחום הדלק מזה שנים רבות. בשנים האחרונות הצטרף לעזרתו בנו, דורון, אשר לו עצמו יש עסק משלו בשם ד.א.א. מועדון התיאטרון בע"מ שהינו עסק המפעיל מועדון אירועים ביפו, כאשר לנתבע 1 אין כל יד ורגל בעסק זה. כאשר הגיעו לביתו של הנתבע 1 מעקלים מטעם ההוצאה לפועל פנה הנתבע 1 לבנו ואז גילה כי הבן פעל שלא בהסכמתו ולא בידיעתו ועשה שימוש בצ'קים של העסק בעסקיו עם שני אנשים בשם מוהיב עאסי ואדם בשם פרחי משה המנהלים עסקים או חברות בשמות שונים. לטענת הנתבע 1, הבין מבנו כי אותם אנשים עשו יד אחת עם עו"ד רייף וחברות שבבעלותו או שליטתו העוסקות בניכיון צ'קים וכי הוא מעולם לא נתן הרשאה או הסכמה לבנו דורון לעשות שימוש בצ'קים של העסק לצורך עסקים שאינם קשורים באופן ישיר להתנהלותו של עסק הדלק אותו מנהל הנתבע 1. הוא לא ידע על התנהלותו העסקית של בנו דורון מול גורמים אלו, ואילו היה יודע היה אוסר עליו לעשות עסקאות אלו.

הבן דורון בתצהירו טוען כי במהלך ניהול עסקיו הכיר את מוהיב עאסי ואת פרחי משה ועוד אנשים נוספים. עיקר הקשר שלו היה עם מוהיב עאסי, איתו נרקמו יחסי ידידות ואמון. בשלב כלשהו, בשנת 2009, פנה אליו מוהיב והסביר לו שעסקיו מצויים בקושי תזרימי זמני והוא זקוק לעזרה. הוא ביקש ממנו למשוך מספר צ'קים לפקודת גולדן מרקט, או איזימרקט (חברות המנוהלות על ידי מוהיב עאסי ואותם אנשים) לתאריכי פירעון מעותדים אותם יוכל הוא להפקיד בבנק על מנת לזכות באשראי בנקאי ואותם יוכל גם לנכות בבנק. על רקע יחסיו הטובים עם מוהיב והאמון שנרכש ביניהם, הסכים דורון לעשות עסקה זו, אולם בכפוף לביטחונות שביקש לקבל על מנת לוודא שכל אגורה שהוא מוציא תוחזר בריבית ותהא מובטחת. כך עשו הצדדים והחליפו ביניהם צ'קים. בשלב כלשהו פנה מוהיב אל דורון וביקש שוב לבצע עיסקה דומה, אולם הפעם טען כי הבנק בו הוא מבצע את פעולת ניכיון הצ'קים אינו מוכן לנכות צ'קים שמוגבלים בהיסב. הוא ביקש מדורון לקבל צ'קים ללא ציון שם המוטב, כדי להחליט בעצמו אם לרשום לפקודת איזימרקט, או גולדן מרקט וכן שיהיו בלתי מוגבלים בהיסב. על אף שחשש תחילה כי הצ'קים יגיעו לצדדים שלישיים, הרי שלאחר זמן מה חזר אליו מוהיב עם מסמך מודפס הכולל ערבות אישית, שלו ושל פרחי, ובו הם ערבים אישית לפרעון הצ'קים. כל העסקאות שערך דורון מול מוהיב באמצעות צ'קים, נעשו כך שמשך צ'קים בסדרות. בשלב כלשהו התברר לו שמוהיב לא מצליח לעמוד בפירעון הצ'קים הנגדיים שנמסרו לידיו. חלקם בוטלו בהוראת ביטול וחלקם לא נפרע מחמת אכ"מ ומאוחר יותר הוגבל חשבון הבנק של חברת איזימרקט. לפיכך, הצ'קים נשוא תיק זה הם צ'קים אשר לא ניתנה בעדם כל תמורה מכל מין וסוג שהוא. טוען דורון כי הצ'קים הוצאו ממנו במרמה מתוך כוונה תחילה שלא לתת תמורה בעדם. הוא מסר את הצ'קים ללא שם הנפרע, הזוכה מילאה את שם הנפרע בעצמה ללא ידיעתו וללא הסכמתו. הצ'קים הללו היו אמורים להימשך אך ורק לטובת מוהיב, או איזימרקט, או גולדן מרקט, או חב' מסלולי המדבר ולהיות מופקדים בבנק שלהם ולא בשום מקום אחר. מאחר שלטענתו ראה שנפל לתרגיל עוקץ, נתן הוראת ביטול ביחס לצ'קים. דורון טוען כי מדובר בקנוניה בין התובעת לבין מוהיב ו/או פרחי ו/או החברות שבשליטתם, להוציא ממנו כספים שלא כדין.

ביחס לצ'קים עצמם, הרי שכל ארבעת הצ'קים לא נמשכו לטובת איזימרקט וגם חתימות ההיסב בגב כל אחד ואחד מהצ'קים אינם של איזימרקט. החשבוניות אותן הציגה התובעת כחשבוניות המעידות כביכול על תמורה שניתנה לאיזימרקט בעיסקת ניכיון צ'קים, הינן מחודש מרץ 2010 שהינו תאריך הסמוך במספר ימים למועד בו הוצאו הצ'קים ונמסרו למוהיב ובתוך פרק זמן קצר עברו הצ'קים מספר ידיים ונושאים חתימות סיחור של חברות שונות. מדובר בסיחור בזק בלתי הגיוני המעיד על קנוניה, או מעשה הונאה, או מרמה שתוכנן מראש על מנת להקנות לתובעת מעמד של אחיזה כשורה. כל החתימות בגב הצ'קים הינן של חברות הקשורות לעו"ד אייל רייף או ללקוחות שלו, ועובדה היא שהתובעת אינה תובעת אף אחת מהחברות האחרות שלכאורה סיחרו לה את הצ'קים.

עד כאן הטענות.

דומני כי השאלה העיקרית, אם לא היחידה, הטעונה הכרעה בבבקשה זו היא שאלת ההרשאה, לאמור, האם הנתבע מושך השיקים, מר אריה איינהורן, נתן לבנו דורון רשות לחתום ולהשתמש בשיקים נשוא תיק זה, ובדגש האם לאותה מטרה שלשמה הם ניתנו.

דיני השליחות במשפטנו מוסדרים בחוק השליחות, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק השליחות"). חוק השליחות קובע כי הוא אינו בא לגרוע מהוראות כל דין המסדיר סוג מסוים של שליחות. פקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות") כוללת בתוכה מספר הוראות העוסקות בשליחות השטרית. הוראות אלו מכסות מקצת מהסוגיות של דיני השליחות, כאשר יתר הסוגיות מוסדרות במסגרת דיני השליחות הכלליים. נקודת המוצא, איפוא, הם דיני השליחות הכלליים לפי חוק השליחות, אלא אם כן קיימת התייחסות ספציפית לסוגיה במסגרת דיני השטרות. (ר' ע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, פ"ד מח(5)799, 809-810 (להלן: "פס"ד ורד הלבשה")

בישראל, לאחר חקיקתו של חוק השליחות, מבוססת הרשאתו של השלוח על שליחות "אמיתית" ולא "נחזית". מקורה של שליחות זו הוא בהתנהגות השולח כלפי הצד השלישי, בשאלה אם צד שלישי סביר היה מסיק מהתנהגות השולח כי השלוח רשאי לבצע את אותה פעולה משפטית. השליחות היא תופעה אובייקטיבית. היא איננה תופעה סובייקטיבית המותנית ברצונו של השולח. לכן, אם השולח יוצר מצג אובייקטיבי של הרשאת השלוח כלפי הצד השלישי, הרי שרואים את פעולת השלוח כפעולת השולח ("שלוחו של אדם כמותו") גם אם השולח לא הסמיך את השלוח לבצע פעולה זו. במלים אחרות, אם צד שלישי סביר היה יודע או יכול היה לדעת כי התנהגות השולח אינה מקימה מצג של הרשאה, הרי שאין הרשאה. לעומת זאת, אם צד שלישי סביר היה גורס מתוך התנהגות השולח כי קיימת הרשאה מהשולח לשלוח לבצע פעולה משפטית מסוימת, הרי שההרשאה שרירה וקיימת. (פס"ד ורד הלבשה, עמ' 812-813).

אף דיני השטרות מטילים את סיכון החריגה מההרשאה על הצד השלישי. מקום בו השלוח חרג מהרשאתו, הצד השלישי (הנפרע, הנסב) אינו רשאי להיפרע מהשולח, אלא רשאי להיפרע, במסגרת התביעה השטרית, מהשלוח בלבד. בכך פוסעים דיני השליחות השטריים בעקבות מדיניותם העקרונית של דיני השליחות הכלליים, הקובעת כי חריגה מהרשאה איננה מחייבת את השולח (סעיף 6(א) לחוק השליחות). השולח רשאי לאמץ את פעולת השלוח, אולם בהיעדר אימוץ של פעולת השלוח, הרי שסיכון החריגה מהרשאה מוטל על הצד השלישי.

היקף הנטל המוטל על הצד השלישי מותנה בידיעתו אודות החריגה מהרשאה. אם הצד השלישי ידע על אותה חריגה או היה עליו - כאדם סביר - לדעת על כך (סעיף 18 לחוק השליחות), הרי שהוא כפוף ברצונו של השולח. רוצה השולח - מאמץ את פעולת השלוח ויוצר יחס ישיר עם הצד השלישי; רוצה השולח - מותיר את המצב על כנו, שאז אין יחס ישיר בין השולח לבין הצד השלישי, והצד השלישי רשאי להיפרע את נזקו מהשלוח על פי דיני הנזיקין. אם הצד השלישי לא ידע על החריגה מההרשאה ולא היה עליו לדעת עליה הוא "רשאי לראות את השלוח כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מן השלוח את נזקו". (פס"ד ורד הלבשה, עמ' 810-811; ע"א 636/89 כחולי ואח' נ. בנק ברקליס דיסקונט ואח', פ"ד מה(3)265, 286).

הענקת הרשאה יכול שתהיה מפורשת או משתמעת ואין הכרח שתהיה מגובה במסמך בכתב (ש. לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה) עמ' 339-340). עם זאת, יש לבסס קיומה של הרשאה בהוכחות מספקות. לעיתים ציפיותיו של הצד השלישי תסוכלנה כאשר השלוח יוצר כלפיו מצג כי הוא מורשה לבצע פעולה מסוימת במסגרת הרשאתו, אולם התנהגות השולח היא היוצרת הרשאה ואין השלוח יכול ליצור שליחות בהתנהגותו.

ולענייננו: התובעת ויתרה על חקירתו של הנתבע. על כן, וככל שהדבר נוגע לגרסת הנתבע בתצהירו, הרי שלא נסתרו טענותיו כי לא נתן לדורון הרשאה לחתום על שיקים בקשר עם עסקאות מסוג אלו שפורטו על ידי דורון, וכי העובדה שבנו עשה עסקאות חריגות נודעה לו רק בשלבים בהם החלו הליכים מבצעיים בהוצאה לפועל. ואכן, ביחס לסוגיית ההרשאה העיד דורון כך:

ש. אתה אומר שאביך לא נתן לך הרשאה להשתמש בצ'קים, אז איך כל השנים אתה חותם על הצ'קים של העסק?

ת.        הוא לא נתן לי הרשאה. יש לי ייפוי כח בחשבון לחתום בשמו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ